במשך עשרות שנים סין מנהלת את אחד ממבצעי הייעור הגדולים בעולם: מיליארדי עצים שנשתלו כדי לעצור את התפשטות המדבריות בצפון המדינה, להפחית סופות חול ולשפר את ספיגת הפחמן מהאטמוספרה. המיזם הזה, שמוכר בכינוי "החומה הירוקה הגדולה", נשמע כמו פתרון כמעט פשוט מדי למשבר מורכב: יש מדבר שמתקדם? שותלים מולו יער. אלא שמחקר חדש מציע שהתמונה מסובכת יותר. היערות שסין שתלה אמנם הופכים את המדינה לירוקה יותר, אבל הם לא מתנהגים כמו יערות טבעיים. לפי החוקרים, היערות הנטועים מגדילים את כיסוי העלים שלהם מהר יותר מיערות טבעיים - ובמקרים מסוימים הרבה יותר מהר. זה נשמע כמו חדשות מצוינות, אבל מבחינת מדעני אקלים זו גם נורת אזהרה: המודלים שמחשבים איך יערות סופגים פחמן אולי מפספסים חלק חשוב מהסיפור. מאחורי המספרים הגדולים מסתתרת שאלה רחבה יותר: האם מספיק לשתול עצים כדי ליצור יער שמתפקד כמו מערכת טבעית, או שיער שנבנה בידי אדם מתנהג אחרת גם כשהוא נראה ירוק ובריא מבחוץ? המחקר החדש מראה שהתשובה מורכבת יותר מספירת שתילים ותמונות לוויין מרשימות.

רוב האנשים לא צריכים מחקר אקדמי כדי לדעת שפנטזיות מיניות הן חלק די נפוץ מהחיים. מה שכן פחות ברור הוא למה אצל חלק מהאנשים הן מופיעות לעתים קרובות יותר, בעוד אחרים כמעט לא מדווחים עליהן. מחקר חדש שפורסם בכתב העת PLOS One ניסה לבדוק בדיוק את זה - ומצא קשר מעניין בין האישיות שלנו לבין העולם הפרטי ביותר של הדמיון. החוקרים מאוניברסיטת מישיגן סטייט, יחד עם חוקרים נוספים, ניתחו תשובות של 5,225 מבוגרים, בגילים 18 עד 94, שבחנו גם את תכונות האישיות שלהם וגם את תדירות הפנטזיות המיניות שלהם. המשתתפים ענו על שאלון המבוסס על מודל "חמש התכונות הגדולות" - מוחצנות, נועם הליכות, מצפוניות, פתיחות מחשבתית ורגשיות שלילית, שמוכרת גם כנוירוטיות. כדי לבדוק את הצד האינטימי יותר של הסיפור, הם נשאלו גם על 40 תרחישים שונים של פנטזיות מיניות, ודירגו באיזו תדירות הם חווים כל אחד מהם - מ"אף פעם" ועד "כל יום".

מגיש ערוץ 14, בועז גולן, שיתף בבשורה הקשה על פטירת אימו ברשתות החברתיות • גולן פתח את הלב וסיפר על התקופה הקשה בה שהתה בבית החולים, ועל שגרת היום שלו שהשתנה לחלוטין • המגיש הודה לקב"ה על כך שהוא ואחיו זכו לכבד את אימם ברגעיה האחרונים

מסמך CIA שפורסם לאחרונה לאחר שהוסר ממנו הסיווג מציג הצצה נדירה לאחד הפרקים המשונים ביותר במלחמה הקרה: ניסיונות של גופי מודיעין אמריקניים לבדוק האם אפשר לדחוף את המוח האנושי מעבר למה שנחשב סביר - עד כדי תפיסה מרחוק, שליטה בכאב ו"הטענה" של הגוף באנרגיה. ראשית הבהרה - המסמך לא מוכיח שמישהו באמת הפך חזק יותר בזכות נשימות ודמיון מודרך. הוא כן מראה שבשנות ה-70 היו גורמים במערכת הביטחון האמריקנית שהתייחסו ברצינות רבה לרעיונות שנשמעים היום חריגים במיוחד, גם ביחס לעולם הניסויים החשאיים של המלחמה הקרה. החוברת, שנקראה Gateway Intermediate Workbook, נוצרה ב-1977 על ידי Monroe Institute of Applied Sciences בווירג'יניה. לפי המסמך עצמו, היא נועדה רק למי שכבר השלים את השלב הראשון בתוכנית Gateway, וכללה תרגילים ל"הרחבת מודעות", שיפור זיכרון, שינה, הפחתת כאב, איזון רגשי, קבלת "אנרגיה חדשה" וצפייה מרחוק.

לאחר שהמתיחות בין ארצות הברית לאיראן המשיכה לעלות, הודיע הצבא של המשטר האיראני על כך שלא יתן לספינות לעבור. בתוך כך, בארה"ב מדווחים על ספינה שהותקפה במצר הורמוז. צבא ארה"ב תקף בתגובה

דלת התנור היא אחת מאותן פינות במטבח שקל מאוד להתעלם מהן - עד שכבר אי אפשר. מעט שמן שניתז, שאריות מזון שנשרפו ואדים שהתייבשו שוב ושוב על הזכוכית יוצרים בסוף שכבה חומה ועקשנית, שנראית כאילו היא לא מתכוונת לזוז בקרוב. מי שניסה לנקות זכוכית תנור מלוכלכת מכיר את התחושה: מרססים, מחכים, משפשפים, מגלים שהלכלוך בקושי זז - ואז מחליטים שפשוט עדיף לא להציץ פנימה בזמן האפייה. אבל לפי חובבת הניקיון מליסה ג'ורג', מייסדת הבלוג Polished Habitat, יש דרך פשוטה בהרבה להתמודד עם הכתמים השרופים, והיא לא דורשת מסיר שומנים או קרצוף ארוך. הפתרון שלה מבוסס על ספוג מלמין, שמוכר יותר בשם "ספוג הפלא". מדובר בספוג לבן שמתפקד כחומר שוחק עדין: כשמרטיבים אותו ומשפשפים בעדינות, המבנה שלו מסייע להסיר לכלוך, שומן וסימנים עקשניים ממשטחים קשים. בניגוד לחומרי ניקוי ייעודיים לתנורים, כאן אין צורך לרסס חומר ניקוי על הזכוכית או לחכות שהוא יפרק את השומן.

דו"ח חדש של מרכז אדוה מציג תמונה מדאיגה של החברה הישראלית • פערים חברתיים, שחיקת השירותים הציבוריים ויוקר מחיה גובר • ההוצאה האזרחית בישראל נמוכה בכשליש מממוצע ה-OECD, והפער בין העשירונים הוא פי 13.6