סא"ל אריאל קוניק לחם ברצף מאז פרוץ המלחמה ועד שהחליט לסיים את חייו במרץ האחרון • כעת, כשהעסקים שניהל קרסו, אלמנתו טליה חוששת לאבד את קורת הגג של ילדיה • "אני לא מבקשת רחמים, רק ערבות הדדית", היא אומרת ביציאה לקמפיין גיוס בניסיון אחרון להציל את הבית

במבט ראשון היא נראית כמעט מעליבה בפשטותה: כמה טורים של ריבועים שחורים ולבנים, שלושה סימני שאלה וזהו. אין מספרים, אין משוואה ואפילו אין הוראות. ובכל זאת, החידה הזו הצליחה לגרום לגולשים ב-Reddit לבהות בה בחוסר הבנה. המשימה היא להבין מה צריך להופיע במקום שלושת סימני השאלה - גם כמה ריבועים צריכים להיות בכל מקום חסר וגם כיצד הם אמורים להתחלק בין שחור ללבן. הבעיה היא שכמעט כל מי שמנסה לפתור אותה מחפש דפוס אחד שמסביר הכול. וכאן בדיוק המלכודת. מחבר החידה גילה בהמשך שמספר הריבועים והצבעים אינם פועלים לפי אותו חוק בכלל. מדובר בשתי סדרות שונות שמולבשות זו על זו - מה שהופך את הפתרון להרבה פחות ברור ממה שנדמה במבט ראשון.

צעירי מפלגת השמאל הפגינו בעד "שחרור פלסטין" בחגיגות בעיריית מינכן והורחקו מהמקום • לאחר מכן התפתח עימות בין שלוש מחברותיהם לחבר המועצה יורג הופמן, שבמהלכו אחת מהן סטרה לו

זוהי עדות פוקחת עיניים על חרבות ברזל, הצלחותיה ומחדליה. דרור שלום, שהיה ראש האגף המדיני–ביטחוני במשרד הביטחון, חלש על מרכז העצבים שעסק בחימושים, ביחסים עם ארה"ב ובקשרים חשאיים, וזה מה שיש לו להגיד: על ניהול המערכה ("לא היה רצון לסיים, גם מחשש מוועדת חקירה"), על התנהלות הקבינט ("שרים ציחקקו כשקברנו את מתינו"), על האזהרה של סינוואר ("לדעתי לא הייתה הונאה"), על נתניהו ("הוא כשל כישלון חרוץ"), ועל האופטימיות שלו ("יש תקווה")

גלעד בן ש"ך, מלחין, עורך מוזיקלי ומוותיקי קול ישראל, הלך לעולמו בגיל 85. בן ש"ך, שהיה ממייסדי רשת ג' ומי שכיהן בהמשך כמנהל התחנה, היה במשך עשרות שנים אחת הדמויות המשפיעות מאחורי הקלעים של הרדיו והמוזיקה הישראלית. בן ש"ך הצטרף לקול ישראל בסוף שנות ה-60 ובמהלך השנים מילא שורה של תפקידים ברשות השידור, בהם עורך מוזיקלי, מנהל מחלקת הבידור ומנהל רשת ג'. במסגרת עבודתו היה שותף לעיצוב פס הקול של התחנה בתקופה שבה לרדיו הייתה השפעה עצומה על הטעם המוזיקלי בישראל ועל הדרך שבה שירים ואמנים הפכו ללהיטים.

בבסיס נחל עוז, במשכנו החדש במחנה רעים, נמצאות לא רק חבורת התצפיתניות שמשרתות בו בסתיו 2026. בכל רגע, בכל שעה, נוכחות גם קודמותיהן בתפקיד שנרצחו ב–7 באוקטובר. דנה ספקטור העבירה משמרת לילה בחמ"ל, ושמעה מהתצפיתניות על הזעם כשהן צופות בעזתים שחוזרים לחיי שגרה, טקסי ה"טי טיים" שמחברים אותן זו לזו ולאלו שאינן, והתחושה שהיום סוף–סוף סומכים עליהן באמת

אלפי בני אדם שחדרו ממרוקו לסאוטה, המובלעת הספרדית הזעירה באפריקה, פזורים עדיין במחנות מוכי צחנה ואלימות בחוף, ביערות ובבית הקברות. האוויר מלא סירנות ומסוקים, ועל הקרקע הייאוש אוחז בכולם - מהגרים כמקומיים. בינתיים הציבור הספרדי זועם, הימין הקיצוני חוכך ידיים בהנאה ואירופה כולה מתבוננת מבחוץ בחרדה. ביקור בעיר הפסטורלית שהפכה בן–לילה לאפוקליפסה שמאיימת לפרק את היבשת