יותר מ-30 שנים עברו מאז שהחבר הטוב שלי החליט שהוא לא יושב לידי ביום הראשון ללימודים, ונטש. תבינו, המעמד החברתי, הדימוי העצמי, הכול תלוי בסוגייה הזאת של מקומות הישיבה. ויש מה לעשות, ורק לא ליפול לאדישות. טור

היום הראשון (וגם השני והשלישי) בכיתה א' הוא יום מרגש לילד וגם להוריו. כשבנה של ג' מאזור השרון, עמד להגיע ביום השני ללימודיו לבית הספר, הוא גילה להפתעתו שאין לו מקום בהסעה, כשכבר הגיע לכיתה בכוחות עצמו, גילה שהמורה בכלל לא הייתה שם, ושלא נותר לו כיסא פנוי

הרשת מלאה בתמונות של ילדים נרגשים שחזרו למסגרות החינוך, ובתיאורים של תחושת ההקלה שההורים חשים. אבל יש אימהות ואבות שעבורם לשלוח את ילדיהם לבתי הספר זה עניין מורכב ומתיש, ולהם אני שולחת חיבוק. וגם לי מגיע חיבוק, כי לפעמים האימא הזאת היא אני. טור

זו שהבינה שתמיד תהיה זרה. ההיא שפתאום, הכי רחוק מהבית, תפסה שחשוב לה להרגיש יהודייה. אלה שקשה להם לראות מרחוק איך מדינת ישראל נקרעת. הזוג שלא מסוגל לשבת בלונדון כשהחברים שלו בקפלן, והזוג שרוצה לעזוב את הולנד אבל חושש לחזור ארצה כשהכל בוער. בשנה שבה כולם מדברים על רילוקיישן, מה אומרים הישראלים שכבר עשו את זה – ומה מספרים מי שדווקא עכשיו חוזרים הביתה

דגנית אוהבת את הגוף שלה כמו שהוא ואוהבת ליהנות ממנו. לא מעט גברים רוצים גם ליהנות, אבל בלי לטרוח עם רגשות. עד שהגיע אביחי שאוהב את הגוף שלה, אבל גם אוהבת אותה. המשפחה כועסת, אבל היא לא מתכוונת לוותר על האושר החדש. יעל ברון מסבירה לה שלפני שהיא מפרקת את מה שמביא לה אושר, כדאי שתעבוד על הדימוי העצמי שלה