ספרם של אבי שגיא ודב שוורץ, מהחוקרים הפוריים ביותר של אוניברסיטת בר־אילן, בוחן תהליך שהחל בעקבות מלחמת יום הכיפורים. ספר זה ממשיך את ספרם הקודם על הציונות הדתית ומלחמת ששת הימים ("מריאליזם למשיחיות", כרמל 2017), אך הוא מרחיק לכת ממנו. שני המחברים גדלו בערוגות הציונות הדתית, כפי ששניהם מעידים על עצמם ב"פרופיל האישי" שבסוף הספר, […]

הקשר ביניהם חורק, הוא לא משקיע מספיק, הכעסים מתגברים, ואז מגיע רגע בו בו נאמרות מילים קשות מנשוא שמזיזות משהו בלב. "אבל אולי מה שמפריד בין שני הכרובים זה לא החטאים עצמם, אלא הכעס העצור, האיפוק שהופך לניכור"

חורבן איננו רק מצב שבו עוברת הריבונות משלטון יהודי לשלטון זר. מצב שבו מיליוני יהודים רואים באחיהם בעלי דעות אחרות "עמלקים", "נאצים", "עלוקות" ועוד – הוא חורבן. חורבן לשיח, לחברות, ואולי בעיקר לתורה | ראש ארגון רבני צהר מקווה שנשכיל לשאוב כוחות מהחוסן הלאומי בימי מלחמה, גם לימי השגרה

בעולם המוזיקה מכנים זאת "משבר האלבום השני": אחרי פריצה מוצלחת ואהבת הקהל, פתאום יש צורך להמשיך הלאה ולתכנן את הצעדים הבאים, שתמיד הרבה יותר קשה לעשות מהפסגה שאליה כביכול כבר הגעת. זה בדיוק המצב שבו נמצאים כותבי, מפיקי ועורכי "רצים לגמרא", סדרת הנוער החדשה שמטרתה להאהיב מחדש את לימוד התלמוד על הנוער הדתי. "האלבום הראשון" […]

מוּעָטִים יִרְאוּנִי/ נְדִירִים יְבִינוּנִי/ וַאֲנִי, הִנְנִי מַמְתִּין/ יִרְצוּנִי, יִמְצָאוּנִי (מתוך "חסידות", דוד לואיס) מוזיקאי? צייר? משורר? אולי בכלל איש קבלה או מורה רוחני? ושמא כל הדברים הללו יחד? ילדיו של דוד לואיס, שהלך לעולמו לפני שנה, בג' אב תשפ"א, והוא בן 72 בלבד, מתקשים להגדיר את אביהם. "כבר כילדים הרגשנו שבלתי אפשרי לענות על השאלה […]

ההזדהות עם חורבן הבית מתחילה ברצון לתקן את המציאות שהביאה לחורבן, על ידי כך שנרבה אהבה בינינו ונייצר חיבור בין חלקי העם

מה שקורה כעת בין ישראל לעזה רק מזכיר שיש לנו עוד הרבה עבודה. העובדה שחזרנו לכאן פיזית, לא אומרת שהגשמנו את כל הציפיות | סיון רהב-מאיר סבורה שתשעה באב הוא יום של שיא הצער על העבר, אבל גם של שיא התקווה ביחס לעתיד

הרב ברוך אפרתי עם פסקי דינים קצרים ללוחמים בדרום בתשעה באב: "כעת ישנה מלחמה, ועל כן מי שעוסק בפעילות מבצעית, או נמצא בכוננות קרבית בגבול עזה לקראת כניסה, לא יצום"