התגלית הובילה לערעור מוחלט של התפיסה ההיסטורית על אודות אחת הדמויות המסקרנות בתקופת הברזל. עדויות לשוניות וארכאולוגיות מרמזות שווריקה, שנחשבה במשך שנים לגבר, הייתה למעשה מלכה רבת השפעה. סיפורה חושף את כוחה הפוליטי ואת תפקידה בעיצוב הקשר בין בריטניה לאימפריה הרומית

אבנים צבעוניות, מאובנים וכלי צור ישנים שנמצאו באתרים קדומים בישראל עומדים במרכז מחקר חדש. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב משערים כי חפצים כאלה סייעו לבני אדם לזכור מקומות ואירועים מחייהם, ואף השפיעו על האבולוציה של הזיכרון האישי ותחושת העצמי

מאמר פרספקטיבה בוחן כיצד שלדים חיצוניים תת־מימיים עשויים להפחית מאמץ וצריכת אוויר בצלילה, ומהם אתגרי התכנון והבטיחות.

סימולציות של חוקרים מהאוניברסיטה העברית מראות כי הפריה עצמית בצמחים יכולה לשרוד לאורך זמן. היא מתקיימת לצד מנגנון שמונע אותה, במשך תקופות ארוכות. לפי המודל, אוכלוסיות יכולות לעבור בין שתי האסטרטגיות בשני הכיוונים.

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שני סוגים חדשים של חומרים פעילים: חומר שמשנה צורה ומבצע משימות לפי קוד גנטי, וחומר ששרשראות די-אן-אי מארגנות את תנועתו. מחקריהן רותמים את אבני הבניין של הטבע להנדסת חומרים חדשים וחכמים יותר  

חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתחו כלי בינה מלאכותית בשם BBERT. הכלי מזהה DNA של חיידקים בקטעים באורך 100 "אותיות" בלבד, בלי מאגר השוואה. בניסויים הוא קיצר את זמן שחזור הגנומים ביותר ממחצית.

סימולציות של 100,000 שנה, שפורסמו ב-Nature Climate Change, מראות כי יותר שלג ויותר עננים מגינים על מזרח אנטארקטיקה גם בהתחממות של יותר מ-10 מעלות. לעומת זאת, מערב אנטארקטיקה וגרינלנד צפויות לאבד קרח רב.

חוקרים מהאוניברסיטה העברית וממכון וולקני גילו שצמחים שואבים הרבה יותר אשלגן בקרקע ממה שהבדיקות המקובלות מנבאות. עד 74% מהאשלגן הגיע ממאגרים מינרליים שהבדיקות כמעט אינן מודדות.