האשמה הגדולה ביותר תלויה על ראשם של היועץ המשפטי דאז, מני מזוז ופרקליטת המדינה אז והיום, משה לדור * החלטתם לחקור את אולמרט ביסודיות בכל עניין ועניין הופכת את שיקול דעתם ללקוי ולבלתי ראוי ופוסלת אותם מכהונות ציבוריות בהווה ובעתיד

אולמרט וחברו מסר, מעולם לא טרחו לרשום דבר וחצי דבר מה עשו, או תכננו לעשות, במיליוני השקלים * לא היו תכנון, תקציב או קבלות * הם סמכו על זכרונם המופלא, שבאורח בלתי צפוי בגד בהם עם תחילת החקירות * את כושר הניהול האציל אולמרט לכפופים לו והקדיש את זמנו וזכרונו הפנומנלי לטובת עם ישראל בלבד

היזמים בחברת "עלית קופי טו גו" מכרו את השליטה לחברת שטראוס * הם התחייבו להימנע מתחרות ומהעברת מידע עסקי * בפועל, כך על-פי טיוטת כתב האישום, הם קשרו קשר עם עובד לשעבר והעבירו מידע, באופן בלתי חוקי וזאת במטרה להונות את שטראוס * בשלבי החקירה הכחישו את הטענות נגדם * הוצע להם שימוע

המבקר היוצא מיכה לינדנשטראוס הוא האיש הנכון לפרסם את דוח פרשת הרפז * במיוחד נוכח השימועים שערך אישית לחשודים המרכזיים בפרשה * התיקון לחוק המאפשר פרסום הדוח תוך שלושה חודשים מעת פרישתו הינו כורח בל יגונה במיוחד נוכח הנסיונות המכוערים שנעשו לטרפד פרסום הדוח