לנו הספיק ביצוע אחד כדי לזהות, אבל אמש כולם גילו מי זו הפטריה – והיא אפילו הצליחה לרגש אותנו במיוחד. עכשיו נותר לשופטים לפצח מי עומד מאחורי התחפושות הנוספות

רוב התמונות שקים קרדשיאן משתפת בעמוד האינסטגרם שלה עוברות ליטוש אגרסיבי, והן מוקפדות יותר מהמונה ליזה. אבל כמו כולנו, גם קימי היא בן אדם, ובתמונה האחרונה ששיתפה היא שכחה דבר חשוב מאוד על הרצפה. לא נגענו

בזמן שהזמרת המצליחה מתרגלת לסטטוס החדש שלה כאמא ומייצרת להיטים בקצב, בעלה שוקי ביטון החליט להיכנס גם הוא לתחום המוזיקה

בגיל 40 תחל השחקנית שכיכבה בסדרות "האלופה" ו"חברות" לימודי סיעוד במכללה האקדמית ת"א־יפו • "מקווה שכשאסיים, הקורונה תהיה שייכת להיסטוריה"

​ככל שהיא מתרחקת, מלחמת יום הכיפורים מיטשטשת. הטראומה הקולקטיבית מתעמעמת, ואיתה הזעם והכעס על ממשלה מנותקת, קונספציה כושלת ומאבקי אגו שעלו בחייהם של אלפי בני אדם. כמעט חמישה עשורים מאז פרצה, זה בקושי שיעור חברה. וכמו כל מערך שיעור היסטורי, יש לפני ואחרי, גורמים ותוצאות. במקרה הז​​ה: יהירות וביטחון עצמי מופרז אחרי ניצחון מפואר, ומלחמה שחצתה את הסיפור הישראלי לשניים, וחשפה את המדינה במערומיה במחיר כבד מנשוא. כבר שנים ארוכות שהשיעור הזה משוכפל בתרבות הישראלית, מ"בלוז לחופש הגדול" ועד "מיקה שלי", שוב ושוב, כמין מיתוס על אובדן התמימות והסדק באמון, שרק הלך והתרחב. "שעת נעילה", הסדרה החדשה של כאן 11, שיצרו רון לשם ("אם יש גן עדן"), עמית כהן ("חטופים") ודניאל אמסל ("אופוריה"), משחזרת את הימים הראשונים של הלחימה בחזית הצפונית נגד הצבא הסורי, והולכת באותו הנתיב ובאותם גבולות גזרה, כמין שיעור חדש שמספר את אותו הסיפור, עם אותם לקחים. באופן אירוני, היצירה הבדיונית נפתחת באופן זהה לפרק המקביל בסדרה ההיסטורית "תקומה", בחגיגות הראוותניות (האמיתיות) של המצעד הצבאי ביום העצמאות של 1973 - המצעד האחרון, כשעוד אפשר היה להתפאר - הנאומים הקלאסיים של ההנהגה, והתחושה שהעתיד רק הולך ונעשה ורוד. אם זה לא מספיק, הסצינה הפותחת מציגה את הנופים הנהדרים של רמת הגולן, ערב פרוץ המלחמה, לצלילי "אשליות" של ניסים סרוסי. מיד ניכנס למחילות של מוצב החרמון, שחלק מחייליו כבר לא יצאו מהן. ובכל זאת הזווית מעט שונה. ההיסטוריה נכתבת על ידי מנהיגים ומצביאים, ובדרך כלל מתמקדת בהם - אף שהיא נעשית על ידי אנשים רגילים. "שעת נעילה" מספרת סיפור שמרכזו לא דיין ולא אלי זעירא, אלא חיילים צעירים, שיד הגורל הציבה אותם במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון. אנשים שההנהגה הפוליטית שלהם הכזיבה, הפיקוד העליון שלהם כשל, והפיקוד הזוטר מעליהם נהרג בעצמו. בלי הרבה יותר מדי ברירות, הם נאלצים לפלס לעצמם את הדרך הביתה, עם הלם קרב - אבל בחיים.

הדוקו "אהבה בווליום גבוה" מתאר את הקשר בין גיטריסט להקת "קורן" לבתו

חוות החיות (והנשנושים) של "הזמר במסכה" הולכת ומצטמצמת ואיתה גם הניחושים שלי, שמתכנית לתכנית הולכים ומתחדדים. כן, אני לגמרי רוצה לנצל את ההזדמנות ולהרים לעצמי על הניחוש - משמיעה - של מיכל אמדורסקי, מי שהסתתרה מתחת לפטריה. אני מודה לילדוּת עם יותר מדי זמן פנוי, חיבה למוזיקת פופ והרבה זמן מול ערוץ 24. ההורים שלי בוודאי גאים. חוץ מהפטריה הופיעו השבוע גם הפופקורן, הפלאפל, החסידה והשפירית וסיפקו ביצועים לא רעים בכלל. הביצוע המצטיין מבחינתי הולך השבוע לשפירית, שנתנה קאבר מצוין ל-"That I Would Be Good" של אלאניס מוריסט ומסתמנת כפייבוריטית לזכייה העונה. אגב, מישהו יכול לספר לנו כבר במה זוכים? כי אם זה מסתכם בראיון ב"גיא פינס" ואירוח ב"חי בלילה", אני לא בטוח שזה שווה את המשקל של התחפושת על הראש. נתחיל בסוף. את מיכל אמדורסקי זיהיתי מיד אחרי הביצוע ל-"Ready To Go", שיר שמייצג בצורה מושלמת את הרוק ששלט פה בניינטיז ומתאים כמו כפפה ליד לאמדורסקי - מי שהייתה אחד הפרצופים הכי מוכרים בישראל באותן השנים. האמת? בזכות אמדורסקי גם מצאתי את עצמי מתרגש לראשונה העונה, ולא בזכות הביצוע המוצלח שלה ל-"Shallow" של ליידי גאגא ובראדלי קופר. אחרי יזהר כהן, דביר בנדק, גדי סוקניק, ינון מגל וטל פרידמן, שבאו לתכנית בשביל לעשות קצת צחוקים, אמדורסקי הגיעה לתכנית ממקום אמיתי, כשהיא צמאה להערכה מקצועית (ממש כמו פטריה שמחכה לגשם). אני לא יודע אם היא פינטזה על מחמאות מסטטיק ובן אל, אבל אין ספק שהיא רק חלמה שמישהו יתבלבל בינה לבין שירי מימון.