עינב גלילי תגיש בכאן 11 גרסה ישראלית לתכנית ה-BBC הפופולרית "Trust me, I'm a doctor", שתיקרא "מילה של רופא" - כך נודע לוואלה! תרבות. התכנית תבצע ניסויים בעזרת צוות רופאים הבודקים מיתוסים מעולמות התזונה, הפעילות הגופנית, השינה ונזקי העולם המודרני

השבוע אני רוצה להתחיל את הבלוג במכתב פתוח אל החסידה (שימו לב, ספוילר לפרק של אתמול): לוסי אהריש, אני מתנצל. זה לא הביצוע הנהדר שלך ל"תל אביב בלילה" שגרם להדחתך מהתוכנית, אפילו לא העין שבטח עשו לך כשחשבו שאת קורין גדעון, לא, אני הוא האשם. אין מה לעשות, נולדתי עם קללה ארורה שבאשמתה כל פייבוריט שלי בתוכנית ריאליטי נועד לחזור הביתה בידיים ריקות. הערכה מקצועית? כן, ברור. הפרס הגדול? זה לא. מדובר ברשימה ארוכה וכואבת של אכזבות, כזאת שגם עלתה לי גם לא מעט כסף בימי הסמסים הזכורים לשמצה. לדעתי היא התחילה עוד בהפסד הצורב (אך הצפוי בדיעבד) של עדי כהן בגמר "כוכב נולד 2" (מקום שלישי), והנה היא ממשיכה לה עם החסידה, כמעט עשרים שנה מאוחר יותר. בקטנה, לוסי, תחפושת החסידה גם ככה נראתה מאוד לא נוחה ולכי תסבירי לצחי למה חזרת הביתה עם נוצות בלי שאת עובדת בלול, או כמו שאומרת עדן בן זקן: "סמכי עליי תרגישי רק למעלה. הלילה תשכחי מהצרות (או-או, או-או)". וברצינות, נדמה שיש רק חמישה אנשים בישראל שלא ידעו שאהריש היא זאת שהסתתרה מתחת לתחפושת החסידה, כולם כמובן יושבים בפאנל התוכנית. בתקופה של חוסר ודאות, זמנים בהם המנהיגים שלנו מכנסים מסיבות עיתונאים דרמטיות על בסיס יומי - העקביות בה צדי, שחר, אופירה וסטטיק ובן אל מצליחים לפספס את זהות המשתתפים הפכה לאי קטן ובטוח של יציבות. נכון, דווקא במקרה של החסידה בן אל ניחש כי מדובר בלוסי, אך כמו שניתן ללמוד מהמלתחה שלו, שיקול הדעת שלו לפעמים לוקה בחסר והוא נתן לסטטיק לקחת את ההימור (השניים הימרו על נועה ירון דיין). מבחינה אומנותית בלבד, ההדחה של החסידה לפני הגמר היא כמובן פספוס היות והיא נתנה כמה מהביצועים היפים של העונה: "שיר ללא שם", "אבסורד" ו"I Want to Break Free", כולם היו נהדרים והוכיחו שבמידה ותחליט לוותר על התקשורת, לאהריש יש פוטנציאל אמיתי לקריירת שירה (לפחות באולפן ההקלטות).

למרות שאנחנו בשנת 2020 ולמרות שמדובר בכרזה "צנועה" שכל מה שיש בה הוא חיוך, יש בירושלים מי שרואה לנכון לקשקש על פניה של דנה זרמון בספריי שחור. "התנהגות אלימה ושוביניסטית", כתבה זרמון בתגובה לוונדליזם

לא קורין גדעון, לא עדן הראל ואלוהים, ברור שלא אתי אנקרי: כפי שחשדנו לאורך הדרך, החסידה עם הקול המפתיע והררי הכריזמה היא לוסי אהריש. וגם: מה עושים כשנגמרים הרמזים? פשוט – ממחזרים

במובנים מסוימים, הפרק השישי של "שעת נעילה" משאיר אותנו באותם תנאים של סוף הפרק הקודם. ניצולי החרמון עדיין זקוקים לעזרה, הלוחמים על ההר עדיין מנותקים מול כוח סורי קרוב, במפקדה עדיין מועקה גדולה. קשה לראות עדיין כל זה יתלכד ויתפתח בארבעת הפרקים האחרונים. נדמה שמכינים אותנו לדרמה גדולה שמתקרבת. יואב (אביב אלוש), כפי שהנחנו בסוף הפרק הקודם, אמנם איבד רגל אבל נשאר בחיים - הודות למאמצי החייאה של אבינועם (שחר טבוך). למעשה, מדובר בהתפתחות: עד כה חייל המודיעין לא ממש תפקד במצבי לחץ. עכשיו, כשהכל תלוי בו, הוא מציל חיים. התפקידים בין השניים למעשה מתחלפים: הלוחם הקרבי ש"סחב" את אבינועם עד כאן - נסחב כעת על ידו לאורך הפרק במאמץ סיזיפי. מי שקודם כל כך פחד בתוך שדה המוקשים עד כדי שהתקשה לחשוב בהיגיון, הוא זה שנדרש להרגיע את אחיו לנשק הנאנק מכאבים ומבקש שיירו בו. השאיפה האובדנית של יואב קצת מזכירה את כספי מבחינת המלכוד הרגשי: או לחזור שלם בגוף ובנפש, או לחזור מת - מה שנתפס כמוצא של כבוד מהכאב ותחושות האשמה והכישלון. ובתוך כך, המצלמה מתקרבת אל הרגל הקטועה של יואב, הנאכלת על ידי זבובים. "שעת נעילה" היא אולי המוצר המיינסטרימי עם הזוועות הכי גרפיות שאי פעם הופק בישראל. בכל פרק כמעט נמצא איזה מוות או גופה או פציעה מחרידה. הרציונל הוא להדגיש עד כמה מדובר במלחמה זוועתית, ואילו מראות קשים נאלצו הלוחמים לסחוב איתם כל חייהם. אלא שהתוצאה במקרים רבים וולגרית וחסרת טעם. כזהו גם המקרה הפעם (וכך גם בהמשך הפרק, כשכספי ייפגש שוב בפניו של רעו אבירם, המנוקבים מקליע). מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר