מעל 300 אלף תושבים ישראלים נאלצו לעזוב את בתיהם עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ומצב החירום. איך נערכו לקלוט אותם בכל הארץ, איך מספקים למפונים תרבות, חינוך, מקורות תעסוקה והעשרה - ואיך מצליחים להמשיך לשמור על קהילתיות למרות הכול? "בנינו קהילה בכל מלון, ואנחנו פועלים לייצר חיי שיגרה כמה שניתן", אומרת לימור כהן, מנכ"לית רשת המרכזים הקהילתיים בשדרות

סקר חדש של מכון אקורד באוניברסיטה העברית חושף עד כמה החשש וחוסר האמון ההדדי בין ערבים ליהודים התגברו מאז 7 לאוקטובר. קמפיין שמושק בימים אלה מציג שאפשר גם אחרת. בין המשתתפים: שחקנים, ספורטאים, רופאים, שפים, אנשי תקשורת, תעשיינים, יזמים - וגם אזרחים טובים שהצילו את חייהם של מאות חוגגים בפסטיבל נובה. "המטרה היא שלמרות השוני, נצליח לחיות באותו מקום, יחד"

במתחם שופע יופי למרגלות הכרמל מתכנסים מדי סופשבוע צעירות וצעירים ששרדו את הטבח ברעים למרתון של תרגולי יוגה ומדיטציה, יצירה בחימר ושיחות עם פסיכולוגים ומטפלים - במטרה לעבד את החוויות הקשות ולמנוע התפתחות של פוסט-טראומה. מאות משורדי המסיבה כבר השתתפו בתוכנית, שמופעלת בהתנדבות מלאה של כל אנשי המקצוע שמלווים אותה. רשמים מביקור חד פעמי במתחם ומשיחות עם המשתתפים

בין היתר יוגדלו התקציבים לשיקום קהילות שנפגעו במלחמה, מענים לאלימות במשפחה, לטיפול בנפגעי תקיפה מינית | שר הרווחה יעקב מרגי: "הממשלה קיבלה את עמדתנו ששירותי רווחה חשובים גם הם לחוסן ולביטחון של האוכלוסייה" | למרות זאת ניצב בפני המשרד קיצוץ של עד 100 מיליון שקלים

בקריית חינוך כנרת שעלות הקמתה נאמדת ב-23 מיליון שקלים ילמדו תלמידים מקריית שמונה, מטולה והמועצות האזוריות: גליל עליון, מבואות החרמון ומרום הגליל | שר החינוך יואב קיש: "רואה את החוסן שנוצר אצל התלמידים מהעבודה של צוותי החינוך"