ההשמנה הפכה לבעיה מרכזית בעידן המודרני, והוגדרה אף כמחלה וכמגפה. מהם ההבדלים בין השומן הלבן לחום, האם ניתן לשלוט בכמות של כל אחד מהם, האם הם מסוכנים ומה הטיפול המומלץ?

מחקר של אוניברסיטת חיפה מצא: כ-60% מהאזרחים שאינם תושבי עוטף עזה וערים נוספות שנפגעו, ואין להם בני משפחה שנפגעו, נרצחו או נחטפו, פיתחו הפרעת דחק אקוטית חריפה מאז 7 באוקטובר. מדובר באחוז הגבוה ביותר מכל מלחמות ישראל. "אחוזים גבוהים מאוד מהאוכלוסייה יזדקקו בקרוב לטיפול רגשי ותרופתי", אומרות עורכות המחקר

סמ"ר יעקב ועקנין, חייל בודד שנפצע קשה במוצב כיסופים ואיבד חברים לנשק, פגש במחלקת השיקום בסורוקה את מי שהפך להיות המשפחה החדשה שלו - פקד דניאל דמרי, שמתמודד גם הוא עם פציעה קשה: "היו לי רגעים שרציתי להרים ידיים ולוותר, ויעקב אמר לי לצאת לפיזיותרפיה, נלחם עליי כמו שאני נלחמתי עליו"

73 יום לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, דנה ועדת הבריאות של הכנסת במענה הטיפולי לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בידי מחבלי חמאס. ד"ר צביה זליגמן, מנהלת מרכז לטם בבית החולים איכילוב לטיפול בטראומה מינית, טלטלה את יושבי הדיון: "אתם יודעים כמה אנשים כבר התאבדו מאז 7 באוקטובר?". במהלך הדיון פרץ בבכי תושב שדרות בשם אליקו, שסיפר שחווה בעבר תקיפה מינית: "אני רוצה להציל את האנשים"

מצבי לחץ מכל סוג, וכמובן מצב קיצון כמו אירועי 7 באוקטובר עלולים לעורר הפרעות אכילה ושינה, שאם לא יטופלו, עלולות להפוך לפתולוגיות ומסוכנות. לאיזה סימני אזהרה חשוב לשים לב, ומתי לפנות לטיפול ללא דיחוי?

ד"ר עמית פרנקל, רופא בכיר במחלקה לטיפול נמרץ בסורוקה, שמאז 7 באוקטובר נמצא בחזית הטיפול הרפואי, תחילה בנפגעים הרבים ומאז בלוחמים שמגיעים מהרצועה. "אנחנו נמצאים במרחק טיסה של 12 דקות שזה יתרון עצום. אנחנו נדהמים אל מול אומץ הלב והגבורה של הלוחמים שמגיעים אלינו"