השילוב של AI בתחום ייצור השבבים הוא אחד ההיבטים המרכזיים במהפכה שהבינה המלאכותית מביאה איתה, וזה היה ברור כמעט מהרגע הראשון שבו המהפכה הזאת פרצה לחיינו. את ההוכחה המי יודע כמה לכך ניתן למצוא בשיתוף פעולה חש שעליו הכריזו גוגל וקיידנס, כשהאחרונה הכריזה על מערכת סוכן על חדש בשם ChipStack AI, שבה היא הטמיעה את הגרסה המעודכנת של ג'מיני. ChipStack AI, שירוץ בענן של גוגל קלאוד כפתרון שזמין להורדה, יביא, לפי קיידנס, את היכולת לקצר עד פי 10 את השלבים מהתכנון של שבבים חדשים ועד לקו הייצור – ובחברה מדגישים בעיקר את ההיבט של ייצור מעבדים חדשים. זאת, באמצעות יכולת לבנות במהירות סביבות ולידציה, וסביבה שתבדוק ותאתר שגיאות באופן אוטומטי. כל זה במטרה לקצר את הזמן שנדרש להפוך תכנון ראשוני לשבב שיוצא מקווי הייצור. סוכן העל החדש שמציעה קיידנס ישתמש במה שהחברה מכנה "חשיבה סוכנית" כדי להפעיל כמה סוכני AI מתחתיו, שמיועדים למטלות שונות, וכולם יריצו את כלי ה-EDA שלה, לפי הצורך. "שיתוף הפעולה שלנו עם גוגל קלאוד מהווה צעד משמעותי קדימה בהרחבת היקף המיכון של התכנון המבוסס על AI. באמצעות השילוב של ChipStack AI ג'מיני אנחנו מקדמים את הדור הבא של תכנון מבוסס סוכנים, המשלב את יכולות ההיסק של מודלי שפה גדולים עם מנועי ה-EDA שלנו, כדי להביא לקפיצת מדרגה בתפוקות ובאיכות התוצרים של לקוחותינו", אמר פול קנינגהאם, סמנכ"ל בכיר ומנהל חטיבה בקיידנס.

בתקופה שבה חברות היי-טק רבות, כולל סיילספורס, מפטרות עובדים, החברה מגייסת 1,000 איש, בהם עשרות בישראל. מארק בניוף, מנכ"ל החברה, הודיע על כך בציוץ שפרסם היום (ב') ב-X. בניוף צייץ ש-"אנחנו מגייסים עכשיו 1,000 בוגרי אקדמיה ומתמחים חדשים, כדי 'לרכוב' על הגדילה האקספוננציאלית של תחום הבינה המלאכותית". הוא עשה ריטוויט לציוץ של דיוויד סאקס, "צאר ה-AI והקריפטו" של הבית הלבן, שכתב כי חל בשנה האחרונה גידול של 5.6% במספר המשרות של בוגרי אקדמיה ומתמחים בארצות הברית, ושיעור האבטלה בקרב בעלי תארים בגילאים 20-24 צנח מ-8.9% ב-2024 ל-5.3% בשנה החולפת. מנכ"ל סיילספורס כתב בהתייחס לכך כי "צדקת כשאמרת שהבינה המלאכותית תהרוג משרות ברמת הכניסה. באותו הזמן, הבוגרים והמתמחים האלה בונים אותה – הם מחזקים את ה-Agentforce וה-Headless 360 בסיילספורס". I’m locked on, @DavidSacks! We’re hiring 1,000 new grads & interns right now to ride the AI exponential. You are right they said AI would kill entry-level jobs. Meanwhile these grads & interns are building it — powering Agentforce & Headless360 at Salesforce. ???? New grads: Drop… https://t.co/La6iTWGFYT — Marc Benioff (@Benioff) April 25, 2026 התפקיד המשמעותי של מרכז המו"פ המקומי מסיילספורס ישראל נמסר כי החברה מחפשת סטודנטים וסטודנטיות לתפקידי ליבה של פיתוח תוכנה וניהול מוצר. למרכז המו"פ של החברה בארץ, שממוקם בתל אביב ובפתח תקווה, יש תפקיד משמעותי בפיתוח Agentforce ו-Headless 360. הצוותים המקומיים מובילים חלקים משמעותיים מפיתוח ותפעול פלטפורמת הנתונים, שהיא ה-"דלק" שמניע את פתרון סוכני הבינה המלאכותית Agentforce. כמו כן, צוותים שיושבים בישראל אחראיים על תשתיות ענן וכלי אינגרציה מורכבים, שהם הלב של Headless 360 – פתרון שסיילספורס הכריזה עליו החודש, ומאפשר להנגיש את כל היכולות שלה דרך ממשקי API וכלים למפתחים. פלטפורמת ה-Data 360 (שנקראה עד סוף השנה שעברה Data Cloud), שמהווה חלק מהאינטגציה של הפתרון החדש עם עולמות השיווק והשירותים, נשענת על טכנולוגיות שמרכז הפיתוח הישראלי של סיילספורס אמון עליהן כבר תקופה ארוכה. הגיוסים החדשים מגיעים לאחר שבפברואר הודיעה סיילספורס על פיטורים של פחות מ-1,000 עובדים. חברת הענק מעסיקה, נכון לינואר השנה מעל 83 אלף עובדים. מדובר בגידול של 9% במצבת כוח האדם שלה לעומת תחילת 2025, אז עמד הנתון על יותר מ-76 אלף עובדים. כ-1,000 מאותם עובדים ממוקמים בישראל – רובם הגדול במרכז המו"פ המקומי שלה.

בנק לאומי יצא באחרונה לפרויקט רחב היקף, שבמהלכו תוטמע בו מערכת ה-ERP של סאפ. מלם תים זכתה בפרויקט, לאחר שגברה על חברות גדולות אחרות שהתמודדו במכרז שערך הבנק. היקפו של הפרויקט הוא מעל 20 מיליון שקלים, והוא צפוי לעלות לאוויר ביולי 2027. הפרויקט נועד להחליף מערכות קיימות ולהטמיע במקומן מערכת סאפ מתקדמת, מבוססת ענן, שתהווה פלטפורמה אחודה לניהול תהליכים בתחומי הפיננסים, לרבות התקציב, וכן הלוגיסטיקה, הנדל"ן וניהול הפרויקטים. המהלך כולל יישום מודולים מרכזיים של סאפ בתחומים אלה בבנק לאומי, תוך שימוש בטכנולוגיות כגון Clean Core ו-SAP BTP, וכן כלי בינה מלאכותית, בהם ג'ול, שייתר את הצורך בהפקת דו"חות מורכבים. זוהי אחת ההטמעות הראשונות של ג'ול בארגון גדול בישראל. כיום יש בלאומי מצב של ריבוי מערכות, שחלקן עובדות באופן עצמאי, והן לא בהכרח מתקשרות אלה עם אלה. הנהלת הבנק, בראשותו של המנכ"ל, חנן פרידמן, החליטה ללכת למהלך חוצה ארגון, במטרה להעביר את כל המערכות שלו לפעול בסביבת עבודה המבוססת על נתונים מסונכרנים, תהליכים אחידים, שקיפות ובקרה, ולאפשר לה לקבל החלטות על בסיס מידע אמין ועדכני בזמן אמת, ולנהל באופן מיטבי את משאבי הארגון. בגלל מורכבות הפרויקט, הוא החל בבניית מפת דרכים, שתגדיר את המטרות שהבנק מבקש להשיג ממנו, כולל תחומי דיווח קבוצתיים ומערכות משאבי אנוש. כיום מבוצעים תהליכי האפיון, שבמסגרתם יצטרך הבנק לקבל החלטות ארגוניות קריטיות. "הפרויקט משקף את המחויבות של בנק לאומי לחדשנות" עינת זרמי, סמנכ"לית וראשת אגף מערכות ויישומים ארגוניים במלם תים, אמרה כי "מדובר בפרויקט אסטרטגי ומשמעותי, המשקף את מחויבותו של הבנק להובלה טכנולוגית ולחדשנות ארגונית". לדבריה, הפרויקט נועד לייצר סטנדרטיזציה של תהליכים רבים, שפועלים כיום במערכות נפרדות ושונות – חלקן פיתוחים עצמיים, וחלקן מבוססות על אורקל וחברות אחרות. זרמי הוסיפה שהבנק יטמיע את סאפ רייז, שהיא מערכת ה-ERP של סאפ לענן, שכוללת גם כלי בינה מלאכותית, כגון ג'ול של סאפ. אלה ישמשו לשיפור תהליכים, קבלת תובנות ותמיכה במאמצי הדיגיטציה של הבנק. שאולי בר אור, ראש חטיבת פיתוח טכנולוגי בבנק לאומי, אמר כי "בחרנו בטכנולוגיית סאפ כדי לייצר פלטפורמה אחודה, מודרנית ויציבה, שתאפשר לבנק גמישות עסקית, עמידה בדרישות הרגולציה וקבלת החלטות איכותית בזמן אמת, תוך בניית תשתית להתפתחותו העסקית והטכנולוגית".

ענן, חברת חוות השרתים שאחד ממקימיה הוא עומר אדם, מצטרפת למועדון היוניקורנים: היא שווה מיליארד דולר, שהם כשלושה מיליארד שקלים. הנתון נחשף במסגרת הודעה לעיתונות שהחברה פרסמה אתמול (א') על עסקה גדולה חדשה, שבמסגרתה היא תקים עבור קרוסו חוות שרתים באתר הדאטה סנטרים שלה בעפולה. ענן תספק לקרוסו תשתית AI HPC עם כוח מחשוב של 40 מגה-וואט, שצפוי להתרחב בהמשך. שווי העסקה הוא מאות מיליוני דולרים. קרוסו היא חברה אמריקנית שעוסקת בתשתיות ענן לבינה מלאכותית, והיא מהחברות הצומחות בתחום זה. החברה מספקת פתרונות Neocloud מתקדמים ליישומי AI והעסקה מהווה כניסה ראשונה שלה לתחום חוות השרתים בישראל. שווי השוק של החברה הוערך באוקטובר האחרון ב-10 מיליארד דולר, במסגרת סבב שבו גייסה 1.4 מיליארד דולר. השווי גדל ביותר מפי שבעה מאז דצמבר 2024, אז עמד הנתון על 1.4 מיליארד דולר. על רשימת הלקוחות של קרוסו נמנות חברות ענק כגון אורקל ו-OpenAI. אלון יריב הוא מנכ"ל קרוסו ישראל, ומנהל את הפעילות המקומית שלה. הוא הצטרף לחברה לאחר שמכר לה את פעילותו בשווי מוערך של כ-200 מיליון דולר. עומר אדם – יזם ואנג'ל ענן הוקמה לפני ארבע שנים על ידי מאור מלול, המשמש כמנכ"ל החברה, המשקיע ניסים שריאל-גאון וכאמור, עומר אדם. אדם הוא יזם, אבל גם אנג'ל: בנובמבר האחרון הוא השקיע מיליון דולר באריון סקיוריטי, במסגרת סבב גיוס של החברה, והוא אף מושקע בחברת הפינטק נימבל, יחד עם שמות מובילים בתעשייה כגון שלמה קרמר ויסמין לוקץ'. מייסדי ענן: מאור מלול, עומר אדם וניסים שריאל גאון. צילום: עידן כהן ושי פרנקו החברה לא פועלת במודל של דאטה סנטר מסורתי, אלא מתמקדת בהקמת פלטפורמת תשתית לבינה מלאכותית. האתר שלה בעפולה נבנה בקצב עבודה של 24 שעות ביממה, שישה ימים בשבוע. מתחם חוות השרתים צפוי להגיע להספק כולל של 100 מגה-וואט, תוך פריסה על שטח של עשרות אלפי מ"ר, עם מערכות יתירות חשמל, קירור וגנרטורים, וזמינות גבוהה. זאת, בעידן שבו תחום תשתיות ה-AI HPC מאופיין במחסור עולמי חמור בתשתיות מתאימות, זמינות חשמל, קרקע ויכולת ביצוע בקנה מידה גדול. על כן, העסקה שבין ענן לקרוסו בולטת בענף. ענן מתכוונת להקים אתרים נוספים בישראל, בהיקף כולל של מעל 500 מגה-וואט. "צעד ראשון להקמת פלטפורמת תשתיות AI מישראל לעולם" מקרוסו נמסר כי "אנחנו רואים בענן שותף אסטרטגי מרכזי ומשמעותי לפעילותנו בישראל. כחלק מהתרחבות הפעילות שלנו באזור, אנחנו פועלים על מנת להעמיק את הנוכחות המקומית באמצעות צוותים מומחים, מתוך ראייה ארוכת טווח של ישראל כמרכז חשוב לפעילות ה-AI העולמית. ענן מהווה עבורנו השותף המקומי המוביל". מענן נמסר כי "אנחנו רואים בקרוסו שותף ארוך טווח. שיתוף פעולה זה מהווה צעד ראשון מתוך מהלך רחב להקמת פלטפורמת תשתיות AI גלובלית מישראל לעולם".

ממשלת כווית האיצה את ההשקה של פרויקט "מגן הסייבר" הממשלתי (GovShield), וכבר הוציאה אותו לפועל – כך הודיעה ממשלת המדינה היום (ב'). היא מסרה שהוסיפה למערך הגנת הסייבר הלאומי שלה שירותי הגנה, לרבות שירותי אבטחה מנוהלים. מטרת "מגן הסייבר" של כווית היא לחזק את מסגרת הסייבר הלאומית של המדינה ולהגן מפני "האיומים הדיגיטליים הולכים וגדלים מצד שחקנים אזוריים". ההאצה מגיעה ברקע הגידול באיומי ובמתקפות הסייבר של איראן על מדינות המפרץ הפרסי, מאז פרוץ המלחמה בינה לבין ארצות הברית וישראל בסוף פברואר. יצוין כי על אף שאיראן היא הסיבה להאצת מיזם ההגנה, ממשלת כווית לא ייחסה בפומבי מתקפה ספציפית כלשהי כמניע או כזרז לקידום "מגן הסייבר". מה הפרויקט כולל? "מגן הסייבר" היא יוזמה שמנוהלת על ידי המרכז הלאומי לאבטחת סייבר בכווית. המרכז הזמין גופים ממשלתיים ברחבי המדינה להצטרף לתוכנית וביקש מהם למנות קציני קישור ייעודיים לתיאום היישום. המרכיב המרכזי של הפרויקט הוא SoC, מרכז תפעול אבטחה ממשלתי, שפועל 24 שעות ביממה. המרכז מציע ניטור רציף, זיהוי איומים, ניתוח אירועים ותגובה מהירה. שירותים נוספים כוללים ניתוח של משטחי תקיפה, התראות איומים יזומות, בדיקות חדירה פנימיות וחיצוניות, והערכות אבטחה של מערכות Active Directory. "מגן הסייבר" מציע גם שירותי ייעוץ, שמסייעים למשרדי הממשלה של כווית לשפר את אסטרטגיות אבטחת הסייבר שלהם. הייעוץ נערך בשיתוף פעולה עם ארגוני סייבר בינלאומיים. ההשתתפות במיזם מוצעת לגופים ממשלתיים ללא עלות כספית. ממשלת כווית דחפה בעבר לקידום ולתעדוף של בניית יכולות הסייבר שלה, במסגרת אסטרטגיית Vision 2035. אז הוקם המרכז הלאומי לאבטחת סייבר, לטובת תיאום מדיניות, תגובה לאירועים והגנה על תשתיות לאומיות קריטיות. כווית נמצאת בכוננות מוגברת מפני פשיעת סייבר מאורגנת מאז פברואר 2025. מחלקת פשעי הסייבר של משרד הפנים הכוויתי איתרה ופירקה רשת פלילית של אזרחים סינים, שיירטו רשתות תקשורת ותקשורת בנקאית ברחבי המדינה. זאת, במסגרת מבצע הונאה מקוון, שבו שלחו ההאקרים ממדינת הענק מסרים מזויפים שהתחזו לבנקים כוויתיים. ההאקרים נתפסו לאחר שאותות אלקטרוניים חשודים אותרו במכונית במדינה. בדיקות ביומטריות חשפו שהם השתמשו בזהויות מזויפות. גידול בסביבת איומי הסייבר במפרץ ככלל, מאז תחילת המלחמה חל גידול במספר מתקפות ואיומי הסייבר במפרץ הפרסי. קבוצות המזוהות עם איראן – חנדלה, Cyber Av3ngers ואחרות – תקפו בחודשים האחרונים, ובפרט מאז תחילת מלחמת שאגת הארי (או זעם אפי, כשמה האמריקני), תשתיות, מערכות ממשלתיות וחברות פרטיות ברחבי ישראל, איחוד האמירויות, בחריין וערב הסעודית. אחד האירועים הבולטים היה חדירה משמעותית לשלושה גופי ממשל בדובאי, שקבוצת חנדלה האיראנית נטלה אחריות עליה מוקדם יותר החודש. חבריה טענו שהשמידו שישה פטה-בייט של נתונים והוציאו 149 טרה-בייט של מסמכים מסווגים. בחודש שעבר ביצעו חברי חנדלה מתקפת "מגב" הרסנית על חברת הטכנולוגיה הרפואית האמריקנית סטרייקר. הייתה זו מתקפת הסייבר המשמעותית ביותר במלחמה שבוצעה נגד חברה מארצות הברית. משרד המשפטים בוושינגטון העריך שחברי הקבוצה הם חלק ממשרד המודיעין והביטחון של איראן (MOIS), ואינם קבוצת האקטיביסטים (האקרים אקטיביסטים) עצמאית. באשר לישראל, מחקר של קלירסקיי, שפורסם בשבוע שעבר בלעדית באנשים ומחשבים, הראה שאיראן כשלה בניסיונות התקיפה שלה את המדינה בסייבר במהלך המלחמה.

בשורה לאפליסטים? xChat, אפליקציית המסרים המיידיים החדשה של אילון מאסק, זמינה כעת להורדה למכשירי iOS, בגרסאות 26 ומעלה. אלא שמומחים הביעו מאז ההודעה על השקתה חשש מכך שהיא לא שומרת על הפרטיות כמו שהיא מבטיחה. מה כוללת xChat? xChat היא אפליקציה שאמורה להיות מתחרה, או אלטרנטיבה, ל-ווטסאפ. היא מבטיחה הצפנה מקצה לקצה חזקה יותר מזו של המתחרה, וניתן להשתמש בה ב-X ובאפליקציה הייעודית. מאסק לגמרי מתכוון להתחרות איתה באפליקציית המסרים המיידיים של מטא, וכשהציג את XChat בחשבון ה-X שלו (אלא מה?), הוא כתב שמשתמשים "לא יכולים לסמוך על ווטסאפ". לפי תיאור האפליקציה, XChat מאפשרת למשתמשים "לשוחח עם כל אחד ב-X במרחב פרטי וממוקד, שנבנה במיוחד לשיחות". זה כולל גם שיחות קוליות ובווידיאו, וצ'טים קבוצתיים עם עד 481 משתתפים. למה המומחים חוששים? ב-XChat ציינו שהאפליקציה לא כוללת פרסומות או מנגנוני מעקב, וההתכתבויות בה יהיו מוצפנות מקצה לקצה. אלא שלמרות ההבטחות האלה, מומחי אבטחה שבדקו את XChat העלו חששות על פעילות אלגוריתם הפרטיות (פרוטוקול ההצפנה) של האפליקציה. הם ציינו כי היא משתמשת בשירותי הגנה חלשים יותר מאשר אפליקציות מסרים מיידיים פופולריות אחרות, כמו סיגנל, שידועה באבטחת הפרטיות הגבוהה שלה. האם מאסק רוצה ליצור את WeChat המערבית? יש מומחים שהעלו את השאלה האם xChat תהפוך ל-WeChat המערבית. WeChat, ששייכת לענקית הטכנולוגיה הסינית טנסנט, היא לא רק אפליקציית מסרים מיידיים, אלא יש לה גם ארנק דיגיטלי, רשת חברתית ואפליקציות משנה, למשל להזמנת מוניות וקביעת תור לרופא. לשם מאסק מכוון עם אסטרטגיית ה-Everything App שלו. הוא כבר הצהיר שהוא רוצה לשלב באותו אקו-סיסטם דיגיטלי שירותים פיננסיים (ואולי גם מטבעות קריפטו – תחום שאהוב עליו), תכני וידיאו וסטרימינג, ואי-קומרס. החששות בנוגע להגנת הפרטיות באפליקציה הסינית נובעים משני טעמים: בניגוד לשירותים דומים במערב, היא לא כוללת אבטחה מקצה לקצה, והיא מנוטרת על ידי הממשל הסיני. האם צריך להעלות חששות דומים לגבי xChat? שאלה טובה.

בחודשיים הקרובים יוכלו חברות ישראליות להגיש בקשות להשתתפות בקונסורציומים אמריקניים שישווקו ברחבי העולם פתרונות AI ורטיקאליים שלמים (full AI stack). לפי הודעה שפרסמה לשכת המסחר ישראל-אמריקה, הקונסורציומים זוכים למטריית תמיכה רחבה של ממשלת ארצות הברית, שכוללת פעילות שיווק, עדיפות ברישיונות ייצוא והטבות כלכליות שונות. מדובר בחלק מתוכנית של ממשל טראמפ, שמקדם את תחום הבינה המלאכותית ורואה במובילות של ארצות הברית מרכיב קריטי בחוסן הכלכלי והביטחוני שלה. תוכנית זו היא תוצאה של צו נשיאותי שפרסם טראמפ, שמורה של הקמתה. עיקרה של התוכנית הוא ייצוא של פתרונות AI אמריקניים שלמים – חומרה, תוכנה, מודלים מאומנים, ושכבת אפליקציות. במסגרת התוכנית יוקמו כמה קונסיורצומים, כאשר כל אחד מהם יאגד מספר חברות עסקיות, שישתפו פעולה ביצירת פתרון שלם. פתרונות אלה ישווקו בעולם הרחב, תחת מגבלות ייצוא מסוימות, כדי למצב את ארצות הברית כראשונה בתחום ה-AI, וכקונטרה לסין ולניסיונותיה להיות המדינה המובילה בעולם זה. גם חברות ישראליות יכולות להשתתף יצוין שגם חברות ישראליות יכולות להשתתף בקונסורציומים המוקמים במסגרת התוכנית. הן יכולות להגיש בקשות להשתתפות בתוכנית עד לסוף יוני 2026. לדברי אבנר גורן, מנהל תחום ה-AI בלשכת המסחר ישראל-אמריקה, ולשעבר מנכ"ל טקסס אינסטרומנטס ישראל ובכיר באינטל, "השילוב הייחודי לחברות ישראליות של חדשנות טכנולוגית ויכולת הוכחת ביצועים מהירה מאפשר להן להשתלב במהירות במיזמים רב לאומיים, להציע ערך ממשי לשותפים האמריקנים ולהרחיב את הנוכחות הישראלית בזירות אסטרטגיות של פיתוח טכנולוגיות מתקדמות. אנחנו רואים חשיבות רבה וערך מוסף פוטנציאלי גבוה בהשתתפות של חברות ישראליות בתוכנית, תוך קידום פתרונות יצירתיים ותחרותיים. הלשכה תסייע לחברות מול גורמי הממשל בארצות הברית".

כתבו: אלון קנדלר, מנהל במרכז הסייבר ומוביל תחום ניהול זהויות בדלויט ישראל; מיקי נדלר, יועץ בכיר בצוות ניהול זהויות בדלויט ישראל; ובני פורת, מייסד שותף ומנכ״ל Twine Security. מבוא ניהול זהויות הפך לאחד האתגרים המרכזיים בעולם הסייבר, כאשר גניבת זהויות משמשת כנקודת פריצה עיקרית בהתקפות רבות. מחקרים גלובליים מצביעים על כך שחלק ניכר מהפריצות מתבססות על ניצול זהויות – בין אם מדובר בסיסמאות שנגנבו, הרשאות שאינן מנוהלות כראוי או חשבונות יתומים. בעידן זה, התוקפים לא פועלים מבחוץ בלבד, אלא משתמשים בזהויות שנראות לגיטימיות כדי לפעול מתוך המערכת. הקשר בין גניבת זהויות לאירועי סייבר אירועי סייבר רבים מתחילים מגניבת זהויות – תופעה שמדגישה את חולשת הזהות הדיגיטלית בארגונים. השיטות השכיחות כוללות פישינג, שימוש במאגרים דולפים (Credential Stuffing) וניצול חשבונות של עובדים לשעבר שלא נסגרו כנדרש (Orphan Accounts). מגמות אלה מדגישות את הצורך בגישה דינמית לניהול זהויות, שכוללת ניתוח מתמשך של הקשר, התנהגות ורמת סיכון, לצד תהליכים סדורים והגנה רב שכבתית. אתגרי היום יום בניהול זהויות צוותי ניהול זהויות מתמודדים עם עומס גובר עקב גידול במספר המשתמשים, היישומים והמערכות, ובמקביל עם מחסור בכוח אדם מיומן. על פי דו"ח של הפורום הכלכלי העולמי, חסרים כיום כארבעה מיליון עובדים בתחום זה. פער זה מוביל לעומס ולתהליכי "כיבוי שריפות" במקום עבודה יזומה ומתוכננת. ריבוי הכלים, בהם PAM ,IGA ,MFA וכלי זיהוי אנומליות, מגביר את המורכבות התפעולית ומקשה על ניהול אחיד של הרשאות – מה שמעלה את הסיכון לטעויות ולעייפות דיגיטלית בצוותים. המעבר לניהול זהויות אוטונומי התקדמות טכנולוגיות הבינה המלאכותית מאפשרת מעבר מתהליכים ידניים למנגנונים אוטונומיים המתבססים על Agentic AI. סוכנים חכמים מנתחים הקשר, כוונה ורמת סיכון, ומקבלים החלטות בהתאם למדיניות הארגונית. יכולות אלה כוללות ניתוח מידע בזמן אמת, זיהוי דפוסי התנהגות חריגים ונקיטת פעולות מבוקרות במנגנוני Human in the Loop. יישום פתרונות כאלה דורש אפיון מדויק, הגדרת גבולות פעולה ותמיכה בבקרה, ומהווה שינוי משמעותי ביכולת הארגון להתמודד עם איומים מורכבים, תוך שילוב "עובד דיגיטלי", שמפנה זמן למשימות אסטרטגיות. עובד הסייבר הדיגיטלי – העתיד של מחלקות ניהול הזהויות העבודה של דלויט ישראל עם Twine Security נולדה מתוך הצורך לשלב סוכנים אוטונומיים לצד עובדים אנושיים במחלקות הסייבר. סוכנים אלה מבצעים משימות אבטחה מקצה לקצה, כולל אורקסטרציה אוטונומית, הפקת דו"חות, טיפול בחריגות הרשאה, זיהוי הרשאות עודפות ויישום פעולות מיטיגציה. העובד הדיגיטלי אלכס של Twine מדגים את הפוטנציאל של ה-Agentic AI בהעצמת צוותי אבטחת מידע – לא כתחליף לאנשים, אלא כהרחבה של יכולותיהם. סגירת פערי אבטחה, יעילות ותפעול Twine Security מדווחת על ירידה בעומסים וצמצום הרשאות עודפות בארגונים המיישמים יכולות אוטונומיות. צוות ההקמה של Twine זיהה את הקושי של ארגונים ליישם אסטרטגיות אבטחה בשל עומס ומורכבות תפעולית, ולכן המודל האוטונומי שלה מאפשר התמקדות במשימות קריטיות, תוך ביצוע שגרות תפעוליות באופן אוטומטי. דלויט מלווה ארגונים במודרניזציה של מערכי ניהול זהויות, בשילוב סוכנים אוטונומיים למערך גמיש, אחיד ו-AI Native, שמפחית סיכונים ומייעל עבודה שוטפת. איך אנחנו יכולים לעזור? העבודה המשותפת של דלויט ישראל ו-Twine Security מאפשרת בניית אסטרטגיית ניהול זהויות ארוכת טווח, שמותאמת לעידן הענן, לריבוי הכלים ולאיומים מבוססי AI. שילוב ידע ייעוצי עם טכנולוגיות אוטונומיות מאפשר הקמת מערכים גמישים ואפקטיביים, תוך הפחתת סיכוני אבטחה וטעויות אנוש. ליאור כלב, שותף ומוביל מרכז הסייבר בדלויט ישראל, מסביר שכדי להתמודד עם איומי הסייבר העתידיים, ארגונים זקוקים לשילוב של עומק ייעוצי, היכרות עסקית ויכולות AI מתקדמות. שיתופי פעולה עם חברות סייבר חדשניות מאפשרים יישום תהליכים מבוססי בינה מלאכותית, שמייצרים ערך אמיתי ללקוחות. סיכום המעבר ל-Agentic AI מהווה בסיס להגנה אפקטיבית על זהויות דיגיטליות ולבניית עמידות ארגונית. מדובר בתחילתה של דרך חדשה בניהול זהויות בעולם הסייבר.