חוקרים חשפו באחרונה רשת שמפיצה הודעות SMS שמתחזות לגופים ממשלתיים – המשטרה, רשויות המס, כבישי אגרה וכדומה, ומפנה את הקורבנות לאתרים מזויפים, שנראים כמעט זהים לאתרים הרשמיים. מטרת הרשת היא לגנוב פרטי כרטיסי אשראי וככלל, מידע אישי של אזרחים. פעילות הרשת זוהתה במדינות רבות בעולם, וביניהן בישראל. חוקרי ריזון לאבס, שמפתחת טכנולוגיה לזיהוי וחסימת הונאות, הם אלה שזיהו את הרשת, כולל את פעילותה בארץ. המחקר שלהם העלה כי רשת ההונאות מפיצה הודעות SMS שנחזות להודעה רשמית של גוף ממשלתי זה או אחר (פעולה שנקראת סמישינג), ובהן דרישה לטפל במהירות בחוב קטן יחסית, מהסוג שאנשים לפעמים שוכחים שהוא קיים, כמו דו"ח תנועה, אגרת כביש שלא שולמה, החזר מס או תשלום עבור משלוח. להודעה מצורף קישור שנחזה ללינק לאתר רשמי של אותו גוף, ולעתים אף משלב בשמו מילים כמו "gov" ושמות של רשויות מוכרות. לאחר הלחיצה, המשתמש מגיע לאתר מזויף, שמחקה כמעט באופן מלא את האתר הממשלתי האמיתי. ה-SMS "ממשטרת התנועה". צילום: ריזון לאבס במקרה שזוהה בישראל, משתמשים קיבלו הודעה המתחזה למשטרת התנועה, שלפיה קיים על שמם דו"ח תנועה שלא שולם. בהודעה נכתב כי אם הקנס לא ישולם בתוך 24 שעות, התיק יועבר לבית המשפט לתעבורה. הקישור שצורף הוביל לאתר מתחזה, שהעתיק את שירות תשלום דו"חות התעבורה של משטרת ישראל באתר הממשלתי gov.il – במטרה לגרום לקורבן להזין את פרטי כרטיס האשראי שלו. "תשתית רחבה של הונאות" לדברי החוקרים, "המקרה הישראלי אינו אירוע נקודתי, אלא מהווה חלק מתשתית רחבה, המשמשת לביצוע הונאות דומות במדינות רבות, בהן ארצות הברית, קנדה ובריטניה". הם מצאו כי התשתית פועלת מסין, ומאפשרת להקים במהירות אתרים מתחזים ולהחליף אותם לאחר שנחסמו. החוקרים החלו לעקוב אחרי הרשת באוקטובר 2024. הם מצאו כי ההאקרים מתחזים לכמה גופים בארצות הברית: רשויות אגרה, רשות המסים ורשויות המס, ומשרדי הרישוי וההכנסות המדינתיות, וכן למובילי דואר וחבילות בארבע מדינות, שירותי ממשלת בריטניה וכאמור, משטרת התנועה של ישראל. בסך הכול, החוקרים בדקו אלפי הודעות SMS. הם ממליצים "לא לשלם דרך הקישור, שהתקבל בהודעה לא צפויה". לדבריהם, "אם התקבלה הודעה כזו, אפשר לבדוק אותה באפליקציה שפיתחה ריזון לאבס, MOZO, ולגלות האם מדובר בהונאה או בהודעה אמיתית. האפליקציה מסוגלת לזהות ולחסום באופן אוטומטי ניסיונות הונאה שמגיעים לטלפון, ובהם הודעות וקישורים חשודים. בנוסף, היא מאפשרת למשתמש לבדוק בלחיצה האם ההודעה שקיבל היא הודעה אמיתית או ניסיון הונאה".

כמעט בכל ישיבת הנהלה שבה עולה נושא הבינה המלאכותית, אחת השאלות הראשונות שנשאלות היא: "כמה עובדים הטכנולוגיה הזו תאפשר לנו לחסוך?". זו שאלה לגיטימית וחשובה, אבל היא מספרת רק חלק מהסיפור.  במשך עשרות שנים פעל עולם התפעול לפי קשר כמעט לינארי: יותר לקוחות ויותר תקלות חייבו עוד נציגי שירות, אנשי תמיכה ומהנדסים. הבינה המלאכותית מאפשרת להתחיל לשבור את המשוואה הזו ולהגדיל את היקף הפעילות וההכנסות מבלי להגדיל את מצבת כוח האדם באותו יחס.  מחקר שנערך על ידי חוקרים מסטנפורד ומ-MIT בקרב 5,179 אנשי תמיכה מצא כי שילוב עוזרי AI הגדיל את מספר התקלות שנפתרו בשעה בכ-14% בממוצע. בקרב העובדים בחמישון המיומנות הנמוך ביותר נרשם שיפור של 35%. המחקר הראה גם שעובדים חדשים שהשתמשו ב-AI הגיעו בתוך חודשיים לרמת ביצועים שעובדים ללא AI השיגו רק לאחר יותר מחצי שנה. אפשר לחשוב על כך כעל הלבשת 'חליפת יכולות' טכנולוגית על המהנדסים הקיימים – האדם נשאר במרכז, אך יכולתו להתמודד עם מורכבות, עומס והיקפי פעילות גדולים יותר משתפרת משמעותית חליפת איירון מן לכל מהנדס האסטרטגיה הנכונה אינה מבוססת רק על החלפת עובדים באמצעות AI, אלא גם, ובעיקר, על העצמת העובדים באמצעותה: AI Augmentation ולא רק AI Replacement.  אפשר לחשוב על כך כעל הלבשת "חליפת יכולות" טכנולוגית על המהנדסים הקיימים – האדם נשאר במרכז, אך יכולתו להתמודד עם מורכבות, עומס והיקפי פעילות גדולים יותר משתפרת משמעותית. אצלנו באודיוקודס (AudioCodes) ניתן לראות כיצד הגישה הזו מתממשת בפועל. בשנתיים האחרונות רשמנו צמיחה של כ-26% בהכנסות משירותים מנוהלים, בעוד שמצבת כוח האדם נותרה כמעט ללא שינוי. הגיוסים המעטים שכן בוצעו לא נועדו להוסיף עוד ידיים עובדות לביצוע משימות שגרתיות, אלא להכניס לארגון מיומנויות מקצועיות חדשות שנדרשו לו. מחוללת במחלקת השירות שינוי לא רק בדמות חיסכון אלא גם בצמיחה. ה-AI. צילום: אילוסטרציה ג'מיני איך זה עובד בפועל?  השינוי מתרחש כאשר מאתרים את המקומות שבהם ה-AI יכולה למנוע פניות, לבצע תהליכים באופן אוטומטי ולהסיר עבודת כפיים דיגיטלית.  הטיקט שלא נפתח: אנשי IT ולקוחות טכניים אינם רוצים להמתין לנציג כדי לקבל תשובה. הנגשת הידע הארגוני שנצבר לאורך שנים באמצעות AI מאפשרת להם לאתר מידע ולפתור חלק מהתקלות באופן עצמאי. כך פוחת עומס הפניות, ומהנדסי התמיכה המנוסים יכולים להתמקד באירועים מורכבים, שבהם המומחיות שלהם באמת נדרשת.  סוכני Voice AI בזמן חירום: בעת תקלה קריטית בשירותים מנוהלים, קיימת לעיתים חובה ליצור קשר טלפוני עם הלקוח. בזמן עומס, ניווט אנושי במערכות מענה קולי והמתנה על הקו עלולים להפוך לצוואר בקבוק שמסכן את העמידה בהסכם רמת השירות, ה-SLA.  סוכני קול אוטונומיים יכולים לבצע את השיחה, לנווט במענה הקולי ולהעביר את הדיווח הנדרש. כך הצוות מסוגל לטפל במספר גדול יותר של אירועים במקביל ולהפחית עומס אדמיניסטרטיבי.  מניטור תשתיות לניטור חוויית המשתמש: ניטור מסורתי בודק אם השרת פעיל, אך פעילות תקינה של השרת אינה מבטיחה בהכרח שחוויית המשתמש תקינה מקצה לקצה.  במוקדים קריטיים בארה"ב, למשל, הטמענו מערכת מבוססת AI שמבצעת שיחות סינתטיות המדמות משתמשים אמיתיים ומזהה חריגות בזמן אמת, עוד לפני שהלקוח עצמו חש בתקלה. זוהי רמת ניטור שקשה מאוד לבצע באופן ידני ובהיקפים גדולים.  יעילות שמייצרת יכולת, ויכולת שמייצרת צמיחה  יש משימות רבות שבהן AI ואוטומציה יכולות לצמצם עבודה ידנית ולחסוך זמן. עם זאת, תקלת תקשורת מורכבת אינה נפתרת בדרך כלל באמצעות שאלה ותשובה בודדת. היא דורשת העלאת השערות, שחזור בסביבת מעבדה, ניתוח יומני מערכת וביצוע שינויי קונפיגורציה בזמן אמת.  ה-AI מצטיינת באיסוף נתונים, בזיהוי דפוסים, בסיכום מידע ובביצוע פעולות חוזרות. איתור שורש התקלה, הבנת ההקשר והפעלת חשיבה ביקורתית עדיין נשענים במקרים רבים על ניסיון אנושי מצטבר. לכן, העתיד שייך לארגון היברידי: סוכני AI יבצעו חלק הולך וגדל מהמשימות השגרתיות והחזרתיות, ואילו המהנדסים יתמקדו בבעיות העומק שבהן נדרשים ניסיון, מומחיות ושיקול דעת. לפיכך, השאלה שמנהלים צריכים לשאול אינה רק "כמה נוכל לחסוך באמצעות AI?", אלא "כמה צמיחה נוספת נוכל לייצר באמצעות המשאבים שכבר עומדים לרשותנו?".  המעבר הזה מחייב גם שינוי במדדים: מעלות לעובד להכנסה לעובד; ממספר הטיקטים שטופלו למספר הטיקטים שנמנעו; ומניטור זמינות למדידת חוויית הלקוח בפועל. ארגונים שימשיכו למדוד AI רק דרך חיסכון יחמיצו את הערך הגדול יותר שלה: היכולת לשנות את מודל הצמיחה של הארגון. כותב המאמר הוא סמנכ"ל תפעול (COO) בחברת אודיוקודס

Cloudway חתמה על הסכם הפצה עם EfficientIP, שבמסגרתו תשמש כמפיצה הרשמית של פתרונות החברה בישראל. ההסכם מיועד להרחיב את הזמינות המקומית של פתרונות לניהול תשתיות רשת, אוטומציה ואבטחת DNS, לצד תמיכה טכנית וייעוץ ללקוחות ולשותפים בישראל. EfficientIP מתמחה ב־DDI, תחום שמרכז את ניהול ה־DNS, ה־DHCP וכתובות ה־IP תחת שכבת ניהול אחת. החברה, שנוסדה ב־2004, פועלת בתחום אוטומציית הרשתות ואבטחת התשתיות ומציעה פתרונות לסביבות מקומיות, ענן היברידי ומולטי־קלאוד. פלטפורמה אחת לניהול תשתיות רשת המוצר המרכזי של החברה הוא SOLIDserver DDI, שמרכז מידע וניהול של DNS, DHCP ו־IPAM ומאפשר לארגונים לנהל כתובות IP, לבצע אוטומציה של תהליכי רשת ולאכוף מדיניות בסביבות מורכבות. המערכת מיועדת גם לסביבות היברידיות ומרובות עננים, שבהן שירותי DNS ו־DHCP מפוזרים בין תשתיות מקומיות, ספקי ענן ומערכות שונות. EfficientIP מציגה את הפלטפורמה כשכבת ניהול אחת שיכולה לפעול מעל הסביבות האלה ולצמצם פעולות ידניות. ב־Gartner Peer Insights מדורג כיום פתרון SOLIDserver DDI בציון 4.5 מתוך 5, על בסיס 95 דירוגים של משתמשים. הדגש הוא על ענן מרובה ואבטחת הרשת ההסכם מגיע בתקופה שבה ארגונים מפעילים יותר ויותר שירותים במקביל בסביבות מקומיות ובכמה עננים. במבנים כאלה, ניהול כתובות, DNS והרשאות רשת הופך מורכב יותר, במיוחד כאשר הארגון רוצה לבצע אוטומציה בלי לפגוע בבקרה ובאבטחה. אדר מרוז, מנהל פעילות EfficientIP בישראל, אמר כי "החיבור בין Cloudway ל־EfficientIP מייצר בשורה אמיתית לארגונים בישראל שנאבקים עם מורכבות ניהול ואבטחת עננים מרובים". לדבריו, החברה מביאה לשוק המקומי ארכיטקטורת DDI הכוללת אבטחת DNS ויכולות אוטומציה. תיירי סמל, המנהל האזורי של EfficientIP, אמר כי השותפות עם Cloudway נועדה לחבר בין הטכנולוגיה של החברה לבין תמיכה מקומית עבור צוותי IT וסייבר בישראל. הדר אשל, מנכ"ל Cloudway, אמר: "השותפות עם EfficientIP מאפשרת לנו להביא ללקוחותינו פתרון DDI מוכח, בעל תמיכה מלאה בסביבות מולטי־קלאוד ויכולות אבטחה מתקדמות, בדיוק בזמן שבו ארגונים רבים בישראל מחפשים לאחד ולייעל את ניהול הרשת שלהם". לדבריו, ההסכם הוא חלק מהאסטרטגיה של Cloudway להרחיב את פורטפוליו פתרונות הסייבר והתשתיות שהיא מפיצה בשוק הישראלי.

אפל מתכוננת להשקת iPhone Duo בסוף השבוע הקרוב, אך לקוחות שמקווים להגיע לחנות ביום ההשקה ולקנות את המכשיר במקום עלולים להתאכזב. לפי דיווח של MacRumors, חלק מעובדי חנויות אפל הונחו להזהיר לקוחות שלא להגיע ביום שישי הקרוב ללא הזמנה מוקדמת, לאחר שנמסר להם כי ככל הנראה לא יהיה מלאי של המכשיר לרכישה במקום ביום ההשקה. הדיווח מגיע לאחר שהמחסור במכשיר הפך ברור כבר במהלך פתיחת ההזמנות המוקדמות. בתוך דקות נדחו מועדי האספקה מעבר ליום ההשקה, ובתוך כחצי שעה כל התצורות בחנות המקוונת של אפל בארצות הברית כבר הציגו מועד משלוח בסוף ינואר. ביום ההשקה כנראה לא יהיה מה לקנות במקום באתר אפל מופיעה כיום הודעה שמבקשת מלקוחות לבדוק שוב ב־24 באוקטובר אם קיימת זמינות לאיסוף בחנויות. עם זאת, ההודעה אינה מבטיחה שמלאי חדש אכן יהיה זמין באותו יום. לפי הדיווח, האפשרות להזמין מראש ולאסוף בחנות הייתה זמינה לזמן קצר עם פתיחת ההזמנות, אך לאחר מכן הוסרה. גם כעת לא ברור אם ההנחיה לעובדים חלה באופן גורף על כל חנויות אפל או רק על חלקן, ולכן ייתכן שהמצב ישתנה מחנות לחנות וממדינה למדינה. זמני המשלוח נדחו עד סוף ינואר היקף המחסור התברר במהירות עם פתיחת ההזמנות. בתוך פחות משעה כבר נדחו זמני המשלוח של חלק מההזמנות לחודש ינואר, וכעת לקוחות חדשים בארצות הברית עשויים להמתין עד סוף החודש לקבלת המכשיר.vאפל תיארה את הביקוש ל־iPhone Duo כחריג, וציינה שהיא פועלת כדי להעביר מכשירים ללקוחות מהר ככל האפשר. המכשיר, שהוא הטלפון המתקפל הראשון של אפל, הוצג בחודש שעבר ומחירו בארצות הברית מתחיל ב־1,999 דולר. הוא יוצע בנפחים של 256 גיגה־בייט ועד שני טרה־בייט. השקה עם ביקוש גבוה ומלאי מוגבל המחסור אינו מפתיע לחלוטין. כבר בשבועות שלפני ההשקה פורסמו דיווחים על מגבלות ייצור ועל קצב ייצור נמוך יחסית של הדגם החדש. לפי MacRumors, אפל אף שקלה בשלב מסוים לדחות את תחילת המכירות לנובמבר בגלל מגבלות הייצור, אך הצליחה לצבור מספיק מלאי כדי לעמוד במועד ההשקה המקורי. נכון לעכשיו, מי שלא הזמין מראש עשוי לגלות שגם עמידה בתור מחוץ לחנות ביום ההשקה לא תספיק כדי להשיג את המכשיר.

תומר ארבל, מנהל חטיבת האבטחה ב־HPE ישראל, מזהיר כי חדירת הבינה המלאכותית לארגונים יוצרת למנהלי האבטחה שטחים מתים חדשים, במיוחד כאשר עובדים ומפתחים מחברים כלים וסוכנים למידע ארגוני בלי שמערכי האבטחה יודעים תמיד מה בדיוק קורה. "הבינה המלאכותית משנה את מגרש המשחקים בכל תחום, ובוודאי בעולם האבטחה", אמר ארבל בראיון לאנשים ומחשבים. "כולם משתמשים בה, באופן מאושר או לא. השימוש הארגוני בבינה מלאכותית סוכנית נעשה באופן נרחב וגורם למומחי האבטחה להיות עיוורים: הם אינם יודעים אילו אפליקציות מחוברות, מה עושים הסוכנים, האם יש בקרה על הפעולות שלהם ולאיזה מידע רגיש יש להם גישה". סוכני AI יוצרים שטח מת חדש בארגון לדברי ארבל, האתגר אינו רק עצם השימוש בכלי בינה מלאכותית, אלא העובדה שסוכנים יכולים לפעול בשם המשתמש, לגשת ליישומים ולמידע ולקבל הרשאות רחבות. לכן, לדבריו, מנהלי ההגנה נדרשים לדעת מה חשוב בארגון, מה חשוף, מי עושה מה באמצעות כלי בינה מלאכותית ועם איזה מידע. "עליהם למפות את פעילות הסוכנים ולשלוט בהם, שלא ייווצר מצב שבו עובד מאפשר לבוט הרשאות גישה מלאות", אמר. "נדרשת נראות מלאה על כלל יישומי ה-SaaS בארגון, עם דירוג וניהול סיכונים. יש לממש במלואה את תפיסת Zero Trust ולהתייחס לסוכן כאל עוד עובד. בסופו של יום, אי אפשר לעצור את כניסת הבינה המלאכותית לארגונים". גם תמונת האיומים המסורתית לא נעלמה. ENISA, סוכנות הסייבר של האיחוד האירופי, קובעת כי כופרה נותרה אחד מאיומי הסייבר בעלי ההשפעה המשמעותית ביותר, וכי השימוש בבינה מלאכותית לצורכי תקיפה הולך ומתרחב. שני מרכזי הפיתוח בישראל מחזקים את פעילות האבטחה ל־HPE שני מרכזי פיתוח בישראל שמקורם ברכישות שביצעה בשנים האחרונות. ב־2021 רכשה החברה את זרטו הישראלית תמורת 374 מיליון דולר. זרטו מפתחת פתרונות להגנת נתונים, התאוששות מאסון והתמודדות עם כופרה. ב־2023 רכשה HPE את אקסיס סקיוריטי, שפיתחה פלטפורמת אבטחה מבוססת ענן לתחומי SSE ו־SASE. הטכנולוגיה של החברה שולבה בפעילות הרשת והאבטחה של HPE, ובישראל ממשיך לפעול מרכז פיתוח המבוסס על פעילותה. "מרכז המו"פ מסייע לנו בהידוק הקשר עם הלקוחות המקומיים", אמר ארבל. לדבריו, הפיתוח בישראל עוסק בין היתר ב־ZTNA, באבטחת גלישה, בבקרת גישה ליישומי SaaS ובהגדלת הנראות לפעילות סוכנים בתוך הארגון. החיבור לג'וניפר מרחיב את מעטפת ההגנה לפני כשנתיים הקימה HPE בישראל פעילות אבטחה מאוחדת תחת HPE Security, וארבל מונה לעמוד בראשה. המהלך נועד לרכז פתרונות בתחומי SASE, אפס אמון והגנה מפני מתקפות שמסתייעות בבינה מלאכותית. לפעילות הזו נוספה גם ג'וניפר, לאחר ש־HPE השלימה את רכישתה ביולי 2025 בעסקה של כ־14 מיליארד דולר. הרכישה הרחיבה משמעותית את פעילות הרשתות והאבטחה של HPE וחיברה בין פתרונות Aruba לבין מוצרי הרשת והאבטחה של ג'וניפר. לדברי ארבל, המשמעות עבור ארגונים היא הצורך לחבר עמוק יותר בין הרשת לבין מערכי האבטחה. "המציאות מחייבת ארגונים להבין שלא תמיד ניתן יהיה למנוע כל חדירה", אמר. "לכן השאלה הקריטית היא כיצד מונעים מתוקף להתפשט בתוך הארגון, מצמצמים תנועה רוחבית ומגבילים הרשאות". "בעידן הבינה המלאכותית, אבטחה לא יכולה להיות עוד רכיב חיצוני שמנוהל בבידוד", סיכם. "ככל שעומסי העבודה של הבינה המלאכותית מתרחבים, הרשת והאבטחה צריכות להשתלב באופן עמוק יותר. כך אפשר לצמצם את הסיכון לגישה או לשיתוף של נתונים רגישים".

מיקרוסופט החליטה למשוך את ההשתתפות שלה במיזם עם אנסקייל (Nscale), שנועד לבנות מרכז נתונים גדול עבור שירותי AI בבריטניה. החברה, שהתכוונה לבנות מחשב על באתר ולהיות השוכרת הראשית של כוח מחשוב בו, החליטה לבטל את המעורבות שלה מבלי לציין את הסיבה, ואנסקייל צריכה למצוא שותפה מתאימה חדשה. עם זאת, מיקרוסופט ציינה כי היא תמשיך את שיתופי הפעולה האחרים שלה עם אנסקייל. מדובר בתוכנית שבמסגרתה יושקעו כשני מיליארד ליש"ט לבנייה, ולאחר מכן לתפעול, של המרכז, שממוקם באסקס. התוכנית אף זכתה לתמיכה (לא כספית) של הממשלה הבריטית והוכרזה כאחת התוכניות האסטרטגיות הגדולות בתחום ה-AI במדינה. נראה שמיקרוסופט החליטה לצאת מהתוכנית לאחר שביצעה הערכות משלה ומצאה שאין מספיק מקורות אנרגיה להפעלת האתר באופן מלא. זאת, לאחר שחיבור האתר לרשת החשמל הלאומית נדחה מסוף 2026 לעשור הבא. בעיה גדולה לאנסקייל אנסקייל ציינה בתגובה לדיווח, שפורסם לראשונה בטלגרף, כי "אנחנו נותרים מחויבים לפרויקט ולבריטניה, ובוחנים מקורות אנרגיה חלופיים עבור האתר, לצד אתרים נוספים להרחבת הפעילות במדינה". החברה הוסיפה כי "הקשר שלנו עם מיקרוסופט נותר איתן ולטווח ארוך". אנסקייל זכתה לפני כחצי שנה להערכת שווי של 14.6 מיליארד דולר, בעת סבב השקעה שבו השתתפו, בין השאר, אנבידיה, דל ונוקיה. ההחלטה של מיקרוסופט יוצרת לאנסקייל בעיה גדולה, שכן היא עומדת בימים אלה בפני הנפקה בוול סטריט. בחודש שעבר היא הגישה תשקיף לפני הנפקה, ומטרתה היא לגייס עד שלושה מיליארד דולר לפי שווי של בין 30 ל-35 מיליארד. ביטול ההסכם מייצר לאנסקייל סערה מושלמת ובעיה תדמיתית, בפרט כשהמבטלת היא חברת ענק כגון מיקרוסופט. ההערכות הן כי הצעד הזה עלול לפגוע מאוד בהנפקה, ואולי אף לגרום לאנסקייל לבטל אותה. "מחשב העל הגדול ביותר לשירותי AI בבריטניה" המתקן שאנסקייל מקימה הוא אמנם גדול, ומחשב העל שמיקרוסופט הייתה אמורה להקים הוגדר כ-"מחשב העל הייעודי הגדול ביותר לשירותי AI בבריטניה", אלא שמוקמים במדינה דאטה סנטרים גדולים יותר בתחום – הן מבחינה כספית והן מבחינת היקף אספקת החשמל. כך, בעוד שהמתקן של אנסקייל אמור לספק 50 מגה-וואט, עם אופציה להרחבה ל-90 מגה-וואט, בלקסטון מקימה בימים אלה דאטה סנטר שעתיד להגיע לאספקת חשמל של בין 750 מגה-וואט ל-1 גיגה-וואט. גם היקף ההשקעה בו גדול יותר, ועומד על 10 מיליארד ליש"ט. המתקן של בלקסטון נחשב לאחד הגדולים באירופה לתשתיות AI. כמו כן, יש דאטה סנטרים באזור לונדון ובאזור תעלת לה מאנש בהיקפים של מעל 200 מגה-וואט, למשל וולטהאם קרוס – מרכז מחשוב של גוגל, שנבנה בהשקעה של מיליארד דולר (מעל 750 מיליון ליש"ט).

בשנים האחרונות, רוב הדיון סביב בינה מלאכותית התמקד במודלים: איזה מהם גדול יותר, איזה חכם יותר ומי מהם משיג את התוצאות הטובות ביותר. מדי זמן מה מופיע מודל חדש, מהיר יותר, מדויק יותר או יצירתי יותר מקודמיו, והמרוץ נדמה כמו תחרות אינסופית על כוח חישוב ויכולות. אלא שבזמן שהזרקור מופנה אל המודלים עצמם, מתרחש שינוי עמוק הרבה יותר, כזה שעלול להכתיב את העתיד של התחום כולו. הבינה המלאכותית כבר לא נשארת בתוך צ'טבוטים, מנועי חיפוש או מסכי מחשב. היא מתחילה לחדור למפעלים, לכלי רכב, לרובוטים, למערכות בריאות, לערים חכמות ולתשתיות קריטיות. במילים אחרות, ה-AI עוברת מהעולם הדיגיטלי אל העולם הפיזי. וככל שהיא עושה זאת, מתברר שהאתגר המרכזי הוא לא רק אלגוריתמי או חישובי. מאחורי כל תשובת AI עומדים שרתים, רשתות תקשורת, מרכזי נתונים, מעבדים, מערכות קירור, צריכת אנרגיה ותנועת נתונים בהיקפים אדירים. כל שיפור ביכולת של המודל מייצר ביקוש גדול יותר לחישוב, לאחסון ולהעברת מידע. ההצלחה של הבינה המלאכותית יוצרת, במידה מסוימת, גם את המגבלה הבאה שלה. חשוב להסתכל מאחורי הקלעים קל להבין מדוע תשומת הלב הציבורית מופנית למודלים. קל יותר להתרשם ממערכת שמנהלת שיחה טבעית, מייצרת תמונות או כותבת קוד, מאשר מטכנולוגיות התקשורת והתשתית שפועלות מאחורי הקלעים. אולם, ככל שהשימושים בבינה מלאכותית הופכים למעשיים יותר, כך מתברר שהמודל הוא רק רכיב אחד בתוך מערכת רחבה הרבה יותר. דמיינו רובוט תעשייתי שצריך לזהות חריגה בפס ייצור בזמן אמת, רכב אוטונומי שמקבל החלטה בתוך שברירי שנייה או מערכת רפואית שמנתחת כמויות עצומות של מידע כדי לסייע בקבלת החלטות. בכל אחד מהמקרים הללו לא מספיק שהמודל יהיה חכם. הוא חייב לקבל נתונים בזמן, להעביר אותם במהירות, לפעול באופן אמין ולצרוך כמות סבירה של משאבים. כאשר הבינה המלאכותית מתחילה לפעול בעולם הפיזי, התשתית הופכת לחלק בלתי נפרד מהמוצר. לכן, השאלה המעניינת של השנים הקרובות היא לא רק איזה מודל ינצח, אלא איזו תשתית תאפשר למודלים לפעול בקנה מידה עולמי. זה מתחלק לכמה שאלות: כיצד ניתן להעביר כמויות עצומות של מידע מהר יותר? איך אפשר להתמודד עם צריכת החשמל המאמירה של מערכות ה-AI? וכיצד ניתן להביא יכולות בינה מלאכותית קרוב יותר למקום שבו הנתונים נוצרים וההחלטות מתקבלות? השאלה המעניינת של השנים הקרובות היא לא רק איזה מודל ינצח, אלא איזו תשתית תאפשר למודלים לפעול בקנה מידה עולמי אלה כבר לא שאלות של תוכנה בלבד. הן נוגעות לשבבים, לתקשורת, למחשוב, לאנרגיה ולדור הבא של תשתיות דיגיטליות. דווקא שם עשויות להסתתר חלק מההזדמנויות הגדולות ביותר של העשור הקרוב. הזדמנות משמעותית לישראל עבורנו, כמדינת ישראל וכתעשיית ההיי-טק הישראלית, מדובר בהזדמנות משמעותית במיוחד. לצד ההצלחה בתחומי התוכנה והסייבר, האקו-סיסטם המקומי מחזיק ביכולות עמוקות בתחומי השבבים, התקשורת, הדיפ-טק, הרובוטיקה והמערכות החכמות. ככל שהמוקד של תעשיית ה-AI יתרחב משכבת האפליקציה אל שכבת התשתית עשויים להיפתח עבור חברות ישראליות אפיקי צמיחה חדשים ומשמעותיים. המרוץ לבינה מלאכותית לא יוכרע רק על ידי מי שיבנה את המודל החכם ביותר. הוא יוכרע גם על ידי מי שיצליח להפוך את הבינה המלאכותית למהירה יותר, יעילה יותר, זמינה יותר ובת קיימא. ייתכן שפריצת הדרך הבאה בתחום ה-AI לא תגיע מהמודל עצמו, אלא ממה שנמצא מתחתיו. הכותב הינו דירקטור פיתוח עסקי במעבדת החדשנות של NTT בישראל. הוא ישתתף בכנס Future of AI של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שיתקיים ביום ד' הקרוב במלון הילטון בתל אביב. לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן.

בשנת הלימודים האקדמית תשפ"ז, שנפתחה בשבוע שעבר, חלה עלייה במספר הסטודנטים לתואר ראשון שלומדים בינה מלאכותית, מדעי הנתונים והנדסת נתונים. זאת, לצד ירידה במספר הסטודנטים למתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. המגמות האלה מהוות אתגר למוסדות ההשכלה הגבוהה, כמו גם למועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) ול-ועדה לתכנון ותקצוב (ה-ות"ת), שפועלת תחתיה. אולם, יו"ר ה-ות"ת, פרופ' עמי מויאל, אומר בראיון לאנשים ומחשבים כי "אני לא מוטרד מהשינוי. אלה מגמות שהיו צפויות, ואחת הסיבות שהן קורות היא שהדמות של בוגר מדעי המחשב משתנה מכותב קוד למפעיל ומתכלל סוכני AI". כחלק מזה, ה-ות"ת יזמה את פרויקט "אקדמיה 360", שנועד להגדיר את דמות הבוגר, ופועל עם תקציב של 200 מיליון שקלים למשך ארבע שנים. לדבריו, המקצועות שרושמים עלייה – מדעי הנתונים, למידת המכונה והבינה המלאכותית – קרובים למדעי המחשב. כמו כן, ציין פרופ' מויאל, "יש חזרה למקצועות הנדסה קלאסיים, כמו הנדסת חשמל". פרופ' מויאל נכנס לתפקידו לפני שנה, לאחר שכיהן כנשיא מכללת אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, בין השנים 2014-2025. לפני כן הוא שימש בתפקידים בכירים בתעשיית ההי-יטק בישראל. בין היתר, הוא היה במשך שבע שנים מנכ"ל NSC, שמפתחת פתרונות לזיהוי דיבור. לדברי פרופ' מויאל, ה-ות"ת והמל"ג אישרו עד כה מעל 10 תוכניות לימודים לבינה מלאכותית, במטרה לענות על הצרכים והרצונות של השוק והסטודנטים. עם זאת, הוא אמר כי במוסדות האקדמיים ובממשלה עדיין מתחבטים בשאלה האם לפתוח מסלולי התמחות ב-AI במסגרת מדעי המחשב או תוכניות נפרדות לחלוטין. "אנחנו, כ-ות"ת, מאפשרים למוסדות גמישות ונמנעים מלהתערב", ציין. פחות סטודנטים למדעי המחשב, יותר סטודנטים ל-AI. צילום: ג'מיני שילוב בין AI לבינה אנושית במוסדות האקדמיים פרופ' מויאל הוסיף כי "יש כיום מוסדות אקדמיים שמתנסים בשילוב בין AI לבינה אנושית, ולצורך כך הוקמו שלוש ועדות מקצועיות, שאני עומד בראשן, לבחינת השפעת הבינה המלאכותית על ההוראה והלמידה, והערכת והגדרת איכות ההוראה. אני מעריך שנגיש המלצות ברבעון הראשון של 2027". בנוסף, באחרונה הוקצה תקציב של חצי מיליארד שקלים להקמת מחשב על לאקדמיה, במטרה לספק את ה-GPUs הנדרשים למחקר בתחומי ה-AI ולמידת המכונה. מאמץ להתאים את לימודי ה-AI לתעשייה במסגרת פעילות נוספת של ה-ות"ת, היא מארגנת מפגשים בין מפתחי תוכניות לבין בכירים בתעשייה, כדי להבטיח את התאמת תוכניות הלימודים לצרכיה. פרופ' מויאל גורס כי "בנוסף ללימוד ידע, תפקיד האקדמיה הוא להכשיר את הבוגרים לשוק התעסוקה, באמצעות הקניית מיומנויות חיוניות כמו חשיבה ביקורתית, יצירתיות, עבודת צוות ולמידה עצמית. בעבר, מכללות התמקדו בהוראה והכשרה לשוק והאוניברסיטאות במחקר. הבחנה זו מיטשטשת, וכיום כל מוסד אקדמי מגדיר את חזונו בעצמו". "סוגיית בריחת המוחות – מטרידה" נושא אחר שעומד על סדד היום של ה-ות"ת הוא בריחת המוחות. "הסוגייה הזו מטרידה אותנו, ואנחנו, יחד עם גופים אחרים, עושים מאמצים להחזיר מדענים ישראליים שיצאו לפוסט דוקטורט, על מנת שיבצעו את המחקרים שלהם במוסדות האקדמיים בארץ". שתי תוכניות מרכזיות שנועדו לצורך כך הן "אור" ו-"בראשית", שהתקציב הכולל שלהן עומד על 600 מיליון שקלים לחמש שנים. התוכניות מעודדות חוקרי עילית לחזור לישראל, ומציעות להם מענקי מחקר ותקנים. בעקבות המחזור הראשון של התוכנית, 22 חוקרים חזרו לישראל ונקלטים בימים אלה במוסדות האקדמיים בארץ. המהלך מתאפשר בזכות תקנים חדשים, שנפתחו במימון ה-ות"ת. המלגות שמוצעות לחוקרים מממנות קליטת 25 חברי סגל נוספים בשנה. "כמובן שזה לא מספיק", אמר פרופ' מויאל, "אבל זאת התחלה". דבר נוסף שמטריד את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל הוא החרם האקדמי. פרופ' מויאל סיפר כי "הקמנו מטה משותף למספר גופים למאבק בחרם, עם מימון מה-ות"ת. בנוסף, מתחזקים הקשרים עם ארצות הברית, באמצעות כמה קרנות, ובהן BSF (הקרן הדו-לאומית למדע ישראל ארצות הברית – י"ק). מענקי המחקר שהתוכניות האלה מעניקות הוגדלו משמעותית. בנוסף, אנחנו חותמים על הסכמים עם מדינות אחרות, כמו הודו וסינגפור". "צריך להגדיל את החלק של התקציב מהתל"ג" עוד נושא שעלה בראיון הוא תקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה. "תקציב ההשכלה הגבוהה נשחק מ-3% מתקציב המדינה ל-2.3%. צריך להחזיר את המצב לקדמותו. אני אומר את זה בכל הפורומים. זה מתבקש, למרות כל האילוצים הקיימים", אמר פרופ' מויאל. לדבריו, "השנה הקרובה מצריכה רציפות ושקט לכל מערכת ההשכלה הגבוהה, ואני מקווה שכך יהיה".