גאווה ישראלית: אדיר רון זכה באות המצוינות הגבוה ביותר שמיקרוסופט מעניקה לעובדיה – "אות השיא" (Pinnacle Award) – כך נודע לאנשים ומחשבים. רון משמש כמנהל תחום ענן ובינה מלאכותית לסטארט-אפים ול-ISVs (ונדורים בתחום התוכנה) במיקרוסופט באזור EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה), ושייך למטה האירופי של החברה. ה-Pinnacle Award נחשב להכרה הפנימית הבכירה ביותר במיקרוסופט, ומוענק לשיעור זעיר במיוחד של עובדים ברחבי העולם – כ-0.007% בלבד. הפרס ניתן למנהיגים שהשפעתם חורגת הרבה מעבר לעמידה ביעדים עסקיים, וכוללת הובלת חשיבה אסטרטגית, יצירת השפעה ארגונית רחבה, קידום חדשנות משמעותית ותרומה ממשית ללקוחות ולקהילה. מדובר בהכרה במי שמצליחים לא רק להוביל תוצאות, אלא גם לעצב את הדרך שבה הארגון והלקוחות שלו פועלים בעולם של טכנולוגיה שמשתנה במהירות. פרס Pinnacle של מיקרוסופט ל-2026. צילום: מיקרוסופט בתפקידו הנוכחי, רון מנהל צוות של עשרות ארכיטקטים, המדווחים לו ישירות ופועלים ברחבי אזור EMEA, בעבודה ישירה עם סטארט-אפים מובילים, חברות ISV וחברות ילידיות לדיגיטל (Digital Native). במסגרת תפקידו, הוא מוביל יוזמות של חדשנות משותפת, שמטרתן לאפשר לחברות תוכנה למצות את יכולות הענן והבינה המלאכותית של מיקרוסופט, ולבנות מערכות סקיילביליות, מודרניות ומוכנות לעתיד מבוסס AI. במהלך העשור האחרון מילא רון שורה של תפקידי הנהלה בכירים במיקרוסופט, בהם סמנכ"ל הטכנולוגיות של זרוע הסטארט-אפים של החברה, ראש תחום אסטרטגיית הקוד הפתוח ומנהל מעבדות החדשנות של Azure. בחברת הענק אומרים כי "לאורך כל דרכו המקצועית הוא פועל בחזית החדשנות של עולמות הענן והבינה המלאכותית, תוך עבודה צמודה עם יזמים טכנולוגיים, בוני מערכות AI ושותפי אקו-סיסטם ברחבי אירופה, במטרה להאיץ את קצב הצמיחה של חברות טכנולוגיה ולהוביל אימוץ של טכנולוגיות מתקדמות". רון נמנה עם מספר מצומצם של ישראלים שקיבלו את ההכרה בתפקיד גלובלי וכחלק מהמטה האירופי של מיקרוסופט, מאז היווסדה של החברה. לדברי רון, "אני מאוד נרגש לקבל את הפרס הזה, שהוא הדרגה הגבוהה ביותר של הערכה שניתנת במיקרוסופט העולמית. זה רגע משמעותי במיוחד דווקא בתקופה שבה תעשיית הסטארט-אפים ומיקרוסופט עצמה עוברים טרנספורמציה עמוקה לעולם ה-AI Native, ומגדירים מחדש את האתגרים וההזדמנויות לחדשנות בעולם העבודה של השנים הקרובות. אבל לפני הכול, ההכרה הזו משקפת את העבודה של כלל קבוצת הסטארט-אפים ב-EMEA, ובעיקר את צוות הארכיטקטים יוצאי הדופן שזכיתי לנהל, שהם בעיניי שותפים מלאים להישג הנדיר הזה, ואני מקבל מהם השראה בכל יום מחדש".

אפל (Apple) אמורה להשיק עוד השנה שני דגמים חדשים של המחשב השולחני שלה Mac Studio, אבל המחשבות התכנוניות של ענקית הטק לגבי המחשב הזה נישאות כבר קדימה לעתיד, עם תוכניות עבודה שכבר סומנו ל-2028. כאמור, שנה וכמה חודשים כבר חלפו מאז ההשקה של הדגמים הקודמים, עם מעבדי M4 Max ו-M3 Ultra, ואפל מתכוונת לשלוח לשוק לפני התוכניות דגם אחד עם M5 Max והשני עם M5 Ultra, כך שבסך הכל מדובר בשדרוג משמעותי למדי ברמת המעבד – וכנראה גם בזיכרון שילווה אותם. אבל, באפל לא מתכוונים לעשות כל שינוי במחשבים מעבר לזה – העיצוב יישאר כמות שהוא, וגם המערכת התומכת. שינוי אחד משמעותי בכל זאת מתוכנן, אבל עבור הדור הבא של ה-Mac Studio, וזה לא יקרה לפני 2028. על פי הדיווחים, אפל מתכננת שינוי מבני בתוך המחשב עצמו, וכן מערכת קירור חדשה שיהיו מסביב למעבד M7 Ultra, אחרי שהחליטה לדלג בדור ה-M6 על צמד המעבדים היותר חזק. השינוי התרמי לא נובע בגלל שהיא חוששת שצריכת הכוח של המעבד החדש תהיה חזקה יותר מהרגיל, אלא בגלל שהיא מעריכה שה-AI המוטמעת במערכת ההפעלה, ואמורה לפעול עד 2028 בעיקר במחשב עצמו, תגרום לעומס משמעותי שיכול להוביל להתחממות. מבחינה חיצונית, כנראה שגם ב-2028 מחשבי ה-Mac Studio ייראו אותו דבר.

"רבים חוששים מהאפשרות שמערכות תקיפה וכלי פריצה מבוססי בינה מלאכותית יסייעו לרעים למיניהם, להאקרים – יותר מאשר למגנים בסייבר. אני חושב אחרת, ויותר רגוע: זה לא מה שיקרה בהכרח, ההאקרים לאו דווקא יהיו יותר מהירים ויעילים יותר בשימוש ב-AI למתקפות. לשוק הגנת הסייבר יש יתרון בעולם הבינה המלאכותית: היא טובה יותר, לומדת ממקסימום דאטה, ומהדאטה הנכונה. לכן, ה-AI 'תדע' לאבטח בטבעיות ולהגן נכון יותר ממה שההאקר יידע לתקוף. זה מביא אותי להיות רגוע יחסית, למרות הסיכונים החדשים", כך אמר רונן שפירר, מנהל בכיר לתחום הטלקום בפורטינט העולמית, לאנשים ומחשבים. הדברים של שפירר מתכתבים עם מחקרים בתחום. אמנם, על פי החוקרים, התשובה מי ינצח במרוץ ה-AI – ההאקרים או המגנים – מורכבת ולא חד משמעית, אבל בסופו של דבר, ידם של הטובים תהיה על העליונה. "צל ה-AI יהיה תמיד כמו צל ה-IT" לדברי שפירר, "כדי לענות לסיכוני הסייבר החדשים, יש לצאת מנקודת הנחה לפיה ה-AI לא צפויה להיעלם, היא תמיד תהיה שם, במערכות ה-IT. לכן, יש להתמקד בנתונים ובריבונות עליהם, ולבנות ממשל דאטה עם אחראי שיודע מה יש ומה אין במערכות הארגון, מה המשתמש יכול ומה הוא לא יכול לעשות, ולענות על השאלות: האם יש הסבר מנומק לכל פעולה? והאם ניתן להסביר כיצד עובדת מערכת מבוססת AI?". "בסוף תהליך זה", הסביר, "יתקבלו שלושה מרכיבים הכרחיים: האחד הוא 'ערמת AI' – תשתית, מחשוב, זיכרון, רשתות, אספקת כוח, מודלי שפה, לימוד מכונה, אלגוריתמים וסוכני בינה מלאכותית, כאשר מעליהם, היישומים שעושים שימוש בנתונים. המרכיב השני הוא קביעת הבעלות – מה שייך למי בארגון, ומה למישהו אחר? מה הסיכונים? מה אפשר לאבטח, מה לא שלי ומה ניתן לחסום? יש פה מעין מודל 'הבעלות המשותפת', כפי שיש בעננים הציבוריים. הרכיב השלישי הוא צל ה-AI. פה יש לבחון מה העובדים עושים בתחום, מה הם רוצים לעשות ועם איזה מידע. צל ה-AI יהיה תמיד, בכל מיני גוונים, כמו צל ה-IT. שלושת הרכיבים של זה יהיו תמיד: מערכת היחסים ביניהם היא שתקבע את רמת הסיכון, מה והיכן השימוש ב-AI חושף ומה לעשות על מנת להגן". "אז מתחיל המסע", ציין שפירר, "והוא כולל כמה מקרי שימוש. האחד, הכי פשוט, הוא AI ציבורית, שכולם משתמשים בה. השני – למפות ולהבין את מה שיש. אז יש לחשוף את צל ה-AI, לקבל נראות ולהבין מה עושים עם איזה מידע. לאחר שיש נראות, האחראי בארגון יכול לקבוע באילו מערכות הוא בוטח ומותר להשתמש בהן. אחרי שהתקבלו נראות ויכולות אכיפה, ניתן לראות מהו המידע שנשלח ומה יש לחסום אוטומטית – מידע רגיש או שגוי. לצד כל הפעולות הללו, יש לחנך את העובדים בארגון לפעול לפי מדיניות השימוש שנקבעה". לדבריו, "יש לוודא שהארגון יודע היכן יש פוטנציאל להגדלת הסיכון ממתקפות, וכשהסיכונים הם באחריות הארגון, הוא חייב לטפל בהם: לוודא שהדאטה שבמערכות אמינה, לדאוג שסוכני ה-AI לא יותקפו, לראות שהמערכות לא מטפלות בנוזקות כחלק מעיבוד הדאטה, לסמן נתונים רעילים ולסנן הזיות". "כלל הפעולות הללו הופכות את האירוע למסובך ומורכב, מרובה שלבים – אבל אפשרי והכרחי", הוסיף שפירר. כך פורטינט פועלת בעולם ה-AI "אנחנו, בפורטינט, פועלים בעולם הבינה המלאכותית כבר שנים, ומיישמים מודלים של AI במוצרים ובשירותים שלנו", ציין שפירר. "מחקר האיומים של החברה מסתייע ב-AI ומנתח מיליארדי מתקפות ביום. זו כמות שבן אנוש לא מסוגל להתמודד איתה. הבינה המלאכותית שלנו לומדת את סביבת המחשוב ואת התנהגות המשתמשים, מנטרלת את הרעשים, האותות והתראות השווא, וממקדת את אנשי האבטחה במתקפות האמיתיות". "יש לנו מערך פתרונות שלם, מ-א' ועד ת', לעולם ההגנה בעידן הבינה המלאכותית. היתרון שלנו הוא שהם יושבים על אותה פלטפורמה אחת ואחודה שלנו", המשיך. "ארגונים נדרשים לפלטפורמת אבטחת סייבר, כי איתה הם יכולים לעבור מגישה של אבטחה תגובתית להגנה פרו-אקטיבית, יזומה – מה שיסייע להם לאתר ולשבש במהירות איומי סייבר. פלטפורמה כמו זו שלנו מביאה לצמצום השימוש בעשרות מוצרי אבטחה, והופכת את ההגנה לחכמה ויעילה יותר". לסיכום אמר שפירר כי "ככל שארגונים יגדילו את האימוץ והשילוב של הבינה המלאכותית בתהליכי העבודה שלהם, אקו-סיסטם ה-AI שלהם יגדל מבחינת המורכבות, וכך גם משטח התקיפה וסיכוני הסייבר הכרוכים בכך. ארגונים צריכים לשקול לפרוס פלטפורמת אבטחת סייבר כדי לקבל נראות, שליטה, אוטומציה וניהול של הבינה המלאכותית בכל רחבי נכסי ה-AI ובכלל מקרי השימוש השונים – מצל AI ועד למודלי שפה פרטיים, סוכני AI ודאטה סנטרים של בינה מלאכותית".

הצעדים הדרסטיים שנקט הממשל האמריקני בראשותו של הנשיא דונלד טראמפ נגד חברת הבינה המלאכותית אנת'רופיק (Anthropic) מכים גלים ברחבי העולם. כעת מדינות אירופה מחפשות פתרונות יצירתיים כדי שלא להישאר מאחור ולוודא שהן אינן מנותקות מחדשנות. עקב מצב זה, השר לדיגיטליזציה של אוסטריה, אלכסנדר פרול, פנה לאחרונה במכתב רשמי אל הנה וירוקונן, סגנית נשיא הנציבות האירופית לריבונות טכנולוגית, ודחק בה לבחון את קליטתה של אנת'רופיק בשטחי היבשת. "הבה נבחן במשותף את ההקמה וההשתתפות האסטרטגית של אנת'רופיק בתוך האיחוד האירופי", כתב פרול, שהוסיף וציין כי יש להציע לחברה "ודאות משפטית, גישה לשוק, הון ומערכת ערכים שמתאימה לחברה זו". היוזמה האוסטרית הגיעה בעקבות הטלטלה שעברה על החברה ועל שוק ה-AI העולמי בחודש הנוכחי. כפי שדיווחנו באמצע ביוני, מחלקת הסחר האמריקנית הוציאה צו בקרת ייצוא, שאסר לחלוטין על אזרחים זרים – לרבות עובדי אנת'רופיק שאינם אמריקנים – לגשת למודלים 'פייבל 5' ו'מיתוס 5'. אך מכיוון שהחברה לא יכלה לסנן ולחסום משתמשים זרים בזמן אמת מתוך מאגר הלקוחות הבינלאומי שלה, היא נאלצה לכבות את המודל באופן גורף עבור כלל המשתמשים ברחבי העולם. כפי שדיווחנו אתמול (א'), הפרשה לא עצרה שם ומחלקת הסחר של ארצות הברית העניקה בסוף השבוע אישור רשמי לחברה לשחרר מחדש את מודל "מיתוס 5" שלה, תחת מגבלות קפדניות. הגישה למערכת המתקדמת תתאפשר כעת רק לכ-100 חברות, סוכנויות פדרליות וארגונים המפעילים ומגינים על תשתיות קריטיות בארה"ב. עם זאת, 'פייבל 5' – שהוא דווקא הגרסה הציבורית הפתוחה והמרוסנת יותר של המודל – נותרה חסום לחלוטין בשלב זה. From the letter: 'Let us jointly explore the strategic establishment and participation of Anthropic within the European Union. With legal certainty, market access, capital and a set of values that suits this company.' 'Anthropic fits us particularly well. A company that… pic.twitter.com/oejvH63MAg — Andrew Curran (@AndrewCurran_) June 28, 2026 הריבונות הדיגיטלית של אירופה – פגיעה; המעבר אליה – קשה פיזית אלא שהמשבר האחרון המחיש ככל הנראה להנהגה האירופית עד כמה הריבונות הדיגיטלית שלה פגיעה, שכן החלטה ממשלתית אמריקנית אחת יכולה לנתק חוקרים וחברות ביבשת מטכנולוגיות העילית הקריטיות כל כך כיום, ולעשות זאת ממש בין לילה. בנוסף יכולה להיווצר סיטואציה שבה יעשה שימוש בגישה למודלים אלו כמנוף לחץ גיאופוליטי. בכירים בתעשייה, כמו מנכ"לית חברת התקשורת הצרפתית אורנג' (Orange), כריסטל היידמן, קראו לאירופה לפתח תשתית AI שניתן יהיה לגשת אליה ולשלוט בה ללא חשש מ"כיבוי גחמני". לאור המצב, חברות אירופיות גדולות, כגון סימנס (Siemens) ורנו (Renault), כבר החלו ליישם אסטרטגיה של פיזור סיכונים, תוך שימוש עוקף במודלים סיניים, אמריקניים ואירופיים וזאת כדי להימנע מתלות בספק יחיד. למרות הרצון העז של אוסטריה לארח את אנת'רופיק, כדי ש'מתג הכיבוי' (Kill switch) יהיה בידיים אירופיות ונתון לשיפוט מקומי, השר פרול עצמו הודה במכתבו כי הוא סקפטי באשר לישימות המהלך. הסיבה לכך היא שחברות של מודלי חזית אינן מסתכמות רק בכתובת רישום תאגידית, שניתן להעביר בקלות, אלא כבולות פיזית למאות אלפי שבבים מתקדמים ודאטה סנטרים עצומים, הדורשים חשמל בהיקפים אדירים, אשר מצויים כיום בארה"ב. כפי שהיטיב לתאר זאת האנליסט שנקה אנסלם פררה: "אתה יכול להעביר לוגו מעבר לאוקיינוס. אתה לא יכול להעביר את תחנות הכוח". פררה הדגיש כי "אוסטריה מנסה למשוך את המוח… אבל המוח הזה רץ כעת על תשתית תעשייתית שרק אמריקה שולטת בה כיום. לדבריו, "מי שמחזיק בשקעים ובשבבים, שולט במי שזוכה להפעיל את הבינה המלאכותית המתקדמת ביותר".

הדרמה סביב ההנפקה הציבורית של חברת החלל שבבעלות יזם הטק אילון מאסק – אשר גייסה 75 מיליארד דולר וקיבעה שווי שוק פנומנלי של 1.77 טריליון דולר – מסרבת להירגע. כעת, פחות משבועיים לאחר ה-IPO שהפך את מאסק לטריליונר הראשון בעולם, נאסד"ק הודיעה כי SpaceX תצורף למדד נאסד"ק 100 החל מה-7 ביולי.  הצעד המהיר מתאפשר בזכות שינוי כללים שביצעה הנהלת הבורסה לאחרונה, המאפשר לחברות ענק (Top 40 בשווי שוק) כניסה למדד לאחר 15 ימי מסחר בלבד. יתרה מזאת, נאסד"ק ביטלה את דרישת הסף של 10% מניות צפות (Free Float) והעניקה משקל-יתר לחברות עם סחירות נמוכה, זאת כאשר החברה של מאסק מציגה שיעור מניות צפות זעום של כ-4.3% עד 5% בלבד. ???? SpaceX just had one of its biggest weeks yet!@TeslaLarry highlights a remarkable list of milestones: over $100 billion in cash, investment-grade credit ratings from all three major agencies, its first bond offering, and an expected Nasdaq 100 inclusion. Elon Musk also… pic.twitter.com/vIFi1tqCtP — Herbert Ong (@herbertong) June 28, 2026 תחזיות: המהלך יזרים ביקושים פסיביים של מיליארדי דולרים ההצטרפות המהירה למדד אינה עניין של יוקרה בלבד, שכן היא מחייבת קרנות סל (ETFs) וקרנות נאמנות פסיביות העוקבות אחריו, כדוגמת Invesco QQQ, לבצע רכישות ענק אוטומטיות של המניה.  אנליסטים בבנק ההשקעות ג'יי פי מורגן מעריכים כי המהלך יזרים ביקושים פסיביים בסך 4.3 מיליארד דולר. מנגד, ישנם גם הערכות אחרות, המשקללות גם את כניסת החברה למדדי ראסל (Russell) – שגם הם אימצו חוקי כניסה מזורזים דומים – החוזות גל רכישות כפוי של בין 22 ל-27 מיליארד דולר. מייקל פילד, אסטרטג מניות ראשי בחברת המחקר מורנינגסטאר (Morningstar), צוטט ברויטרס בהקשר זה באומרו: "ברור שיש המון ביקוש, ולכן הם האיצו את השילוב במדד. הרבה אנשים יהיו שמחים מכך, אולם חלק ממנהלי הקרנות פחות – הספקנים שבהם, ואנחנו ביניהם. אנו סבורים שהמניה מתומחרת ביתר". בניגוד לכך, חברת S&P Global סירבה לשנות את כלליה עבור החברה החללית של מאסק, כך ש-SpaceX תיאלץ להמתין לפחות שנה ולהציג רווחיות בטרם תוכל להיכלל במדד S&P 500. $SPCX Nasdaq 100 inclusion will bring an estimated $4.3-$8B in automatic passive buying to the stock. Normally, it takes months 3–6 months (minimum) for a new IPO to join the Nasdaq 100. SpaceX did it in just 25 days.#Breaking @SpaceX pic.twitter.com/A0wA8Q3ct5 — Insider News (@ElectricNews3) June 28, 2026 ההנפקה ששברה את כל המוסכמות כדי להבין מדוע השתלבותה המהירה של החברה נחשבת כה דרמטית בשוק ההון, יש לזכור כי ההנפקה עצמה שברה את כל המוסכמות. מעבר למחיר קבוע מראש של 135 דולר והקצאה של 30% למשקיעים קמעונאיים, החברה נסחרת במכפילים חסרי תקדים של פי 94 מהכנסותיה, חרף העובדה שרשמה הפסד נקי של קרוב ל-5 מיליארד דולר ב-2025. כפי שדיווחנו ב-4 ביוני, טים האט, ראש חטיבת מחקר וייעוץ ב-GSMA Intelligence, הסביר לרויטרס כי "על פניו, מכפיל הכנסות של יותר מ-90 הוא גבוה בכל קנה מידה. אבל מצד שני, SpaceX אינה מסורתית בשום צורה ואין באמת חברות ציבוריות שניתן להשוות אותה אליהן". החזון העתידני שעליו נשענת ההנפקה – הכולל את עסקאות הענק של החברה בתחום תשתיות ה-AI (מול גוגל ואנת'רופיק) ושאיפות לכיבוש מאדים – סוחף את המשקיעים. כפי שדיווחנו בהמשך, בזמן ההנפקה, נשיאת החברה, גווין שוטוול, הוסיפה בגאווה בעת הפיכת החברה לציבורית: "היום, אנחנו שוב עושים היסטוריה. יש לנו היסטוריה של עשיית היסטוריה". הזעם וההתנגדויות למהלך השינוי התקדימי בחוקי המשחק של נאסד"ק מעורר התנגדות עזה בדרגים הגבוהים. גזברי המדינות האמריקניות מרילנד, אילינוי ואורגון, המנהלים כספי פנסיה של מיליוני עובדי ציבור, שיגרו מכתב חריף לאדנה (עדינה) פרידמן, מנכ"לית נאסד"ק. במכתבם טענו הפונים כי מעולם לא נסחרה חברה ציבורית בסדר גודל כזה במכפילים כאלו על הפסדי עתק, ודרשו: "אנו מבקשים מנאסד"ק לחשוף את הניתוח שביצעה להשפעת חוק ה'כניסה המהירה'… ולהצדיק את שינויי הכללים לאור הפוטנציאל לסיכוני משקיעים מוגברים הנובעים מהם". המבקרים הדגישו גם כי חלון 15 הימים לכניסה למדד חופף בדיוק לתקופה שבה מותר לחתמי ההנפקה לייצב את מחיר המניה באופן חוקי (תקנת M של ה-SEC), מה שמונע "גילוי מחיר" (Price Discovery) טבעי על ידי השוק ומאלץ את הפנסיונרים לקנות מניות במחיר מנופח מלאכותית. מאז שהחלה להיסחר, מניית SPCX הציגה תנודתיות גבוהה; לאחר שזינקה ביומה הראשון לשיא של 176 דולר, היא נסוגה ואיבדה כ-400 מיליארד דולר משוויה תוך ימים ספורים, בעקבות חששות מהריכוזיות של מאסק ומהורדת דירוג ESG. עם זאת, הרכישות המוסדיות המאסיביות שכעת בפתח עשויות בהחלט לספק למניה את "רצפת הביקוש" האיתנה שתסייע לייצב את מסלולה בבורסה.

קבוצת אמן (Aman) תהיה הנציגה הבלעדית בישראל של Qdrant, ותשווק את טכנולוגיות החיפוש הווקטורי (Vector Search) של Qdrant, המיועדות לתשתיות AI ארגוניות מתקדמות. עם המעבר של ארגונים משלב ניסויי AI לסביבות ייצור אמיתיות, גוברת הדרישה לתשתיות המסוגלות להתמודד עם עומסי עבודה מודרניים של בינה מלאכותית – בהם חיפוש סמנטי, ארכיטקטורות RAG, סוכני AI אוטונומיים ויישומי GenAI בקנה מידה רחב. Qdrant פיתחה מנוע חיפוש וקטורי בעל ביצועים גבוהים, שנבנה במיוחד עבור יישומי AI ומספק זמני תגובה נמוכים ויכולת סקיילינג גבוהה בסביבות ענן, On-Prem, היברידיות ואדג’. השילוב בין הטכנולוגיה של Qdrant לבין היכולות של אמן בתחום תשתיות הנתונים, הדאטה וה-AI יאפשר לארגונים בישראל להאיץ פרויקטי בינה מלאכותית ולהעבירם לסביבות ייצור בצורה יעילה ובטוחה יותר. ינאי מילשטיין, סמנכ"ל פתרונות תוכנה בקבוצת אמן, ציין, כי "המעבר של ארגונים ליישומי AI מבצעיים מחייב תשתיות חדשות, שמסוגלות להתמודד עם עולמות של נתונים לא מובנים, חיפוש סמנטי וסוכני AI. השותפות עם Qdrant מגיעה כמענה לדרישת הלקוחות שלנו, חברות האנטרפרייז בישראל, שמתמודדות בדיוק עם האתגרים הללו". נדרה זיארני, מנכ"ל ומייסד שותף של Qdrant: "אמן בנתה במשך עשרות שנים אמון בקרב לקוחות אנטרפרייז סביב הנכס הקריטי ביותר בתשתיות שלהם – הנתונים. רמת האמינות והמקצועיות הטכנולוגית הזו היא בדיוק מה שנדרש לפריסות AI בסביבת ייצור בכל הנוגע לשותפי הטמעה. אנו גאים לבחור באמן כשותפה הבלעדית שלנו בישראל".

"על הממשלה להגדיל את תקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ולחזק את ההשקעות במחקר בכל משרדי הממשלה. זהו נושא שצריך להיות בראש סדר העדיפויות הלאומי ולא צריך בכלל להיאבק עליו", כך אמר היום (ב') מנכ"ל המשרד, עומר שכטר, בדיון שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. הוועדה דנה בדו"ח השנתי של המדענים הראשיים במשרדי הממשלה, שהוגש על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ופורום המדענים הראשיים בממשלה. הדו"ח מציג את תוכניות העבודה של המדענים הראשיים במשרדי הממשלה השונים. לפני אישור תקציב המדינה ל-2026 נרשמה מחלוקת חריפה בין משרד האוצר למשרד המדע, סביב התקציב שיקבל האחרון. בשל אילוצי התקציב עקב המלחמה, האוצר רצה לקצץ כ-15% מתקציב הבסיס של משרד המדע ולהעמיד אותו על 311 מיליון שקלים. משרד המדע טען שהקיצוץ יפגע אנושות במו"פ המקומי וביכולת של ישראל לשמור על עליונות טכנולוגית. בסופו של דבר, לאחר מפגשים בין הנהלות המשרדים ובין השרים גילה גמליאל ובצלאל סמוטריץ', הגיעו הצדדים לפשרה, שלפיה בסיס התקציב של משרד המדע אמנם יהיה 311 מיליון שקלים, אך תקציבו הכולל, לאחר העברות נוספות של כספים, המותנות בהכנסות, ותוספות מיוחדות, יעמוד על 622 מיליון שקלים – בדומה לתקציב הקודם. שכטר אמר בוועדה שלמרות המצב הקשה והאתגרים שישראל מתמודדת איתם בשנים האחרונות, דו"ח המדענים הראשיים מוכיח שהמדינה ממשיכה להוביל בחדשנות. לדבריו, "הממשלה חייבת לשמר את היתרון הזה, כדי להבטיח את העליונות הטכנולוגית של המדינה". "להפוך את המדע לכלי עבודה של הממשלה" יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ ד"ר יאסר חוג'יראת, אמר ש-"כמדען לשעבר, אני יודע עד כמה חשוב שהממשלה תציב את המחקר המדעי, הבסיסי והיישומי, בראש סדר העדיפויות, כדי לשמור על המובילות שלנו בכל תחום". המדענית הראשית במשרד המדע, פרופ' מירי ימיני, שהיום דיווחנו כי היא קיבלה אות הוקרה מעיריית רעננה, אמרה בדיון כי "תפקיד המדענים הראשיים הוא להפוך את המדע לכלי עבודה של הממשלה – בזיהוי צרכים, בפרסום קולות קוראים, בחיבור בין משרדי הממשלה ובקידום מדיניות מבוססת ראיות". פרופ' ימיני הוסיפה כי "הדו"ח של המדענים הראשיים מצביעים על כך שגם בשנה של מלחמה רב זירתית, המדע הממשלתי לא פועל רק כתשתית התומכת במדיניות, אלא גם ככוח המעצב אותה". לדבריה, "הדבר בא לידי ביטוי במחקרים שעוסקים במפונים, במשפחות חטופים, בשורדי שבי ובנושאים רבים נוספים". "מעבר למדיניות מוטת טכנולוגיה" עוד ציינה פרופ' ימיני כי הדו"ח מדגיש את מקומה של הבינה המלאכותית היוצרת כיעד לאומי וכמנוע להאצת המחקר, לייעול עבודת הממשלה ולשיפור תהליכי קבלת ההחלטות. "הדו"ח משקף מעבר למדיניות מוטת טכנולוגיה, תוך הגדרת קידום הבינה המלאכותית היוצרת במדע כיעד לאומי להאצת קצב התגליות", אמרה. במסגרת תפיסה זו הקצה אגף המדען הראשי יותר מ-52 מיליון שקלים למימון 105 מחקרים חדשים בתחומי העדיפות הלאומית, בהם 47 מחקרים בתחומי הבריאות והרפואה ו-22 מחקרים שהוגדרו פורצי דרך בתחום הבינה המלאכותית. במהלך הדיון אף נמסר שהקרן הלאומית למחקר יישומי, שמנוהלת על ידי לשכת המדענית הראשית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, השקיעה השנה 130 מיליון שקלים לקידום מצוינות ומחקר יישומי באוניברסיטאות, במכללות, בבתי החולים ובמכוני המחקר. בנוסף, קודמו 52 הצעות מחקר משותפות עם משרדי ממשלה וגופים ציבוריים, בהיקף כולל של 15.3 מיליון שקלים, במטרה לייעל את זיהוי הצרכים הממשלתיים ולסייע בגיבוש מדיניות המבוססת על מחקר מדעי. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה ויו"רית פורום המדענים הראשיים, גילה גמליאל, אמרה כי "הדו"ח מוכיח שוב שהמדע הישראלי אינו מותרות – הוא תשתית של ביטחון לאומי. המחקר היישומי, הבינה המלאכותית, שיתופי הפעולה הבינלאומיים והיכולת להגן על נכסי הידע שלנו הם חלק בלתי נפרד מהעליונות הטכנולוגית ומהחוסן החברתי של ישראל".

המונדיאל עלה אתמול (א') שלב, עם סיומן של המוקדמות והתחלת שלב הנוקאאוט. מעכשיו, כל נבחרת שמפסידה – עפה מהטורניר, וכל נבחרת שמנצחת – ממשיכה הלאה. אבל עוד לפני שאגיע למשחקים שחתמו את שלב הבתים, ולמשחק הראשון בשלב הנוקאאוט, אני רוצה לספר לכם על כדורגל בהליכה. למי שלא יודע, יש דבר כזה, והוא אחד מענפי הספורט הצומחים בעולם. המשחק הזה שומר על כל הקסם של הכדורגל, אך עם כלל אחד פשוט – אסור לרוץ. כך, גם בני 50, 60, 70 ומעלה יכולים להמשיך להתחרות, ליהנות ולהיות חלק מקבוצה. כדורגל בהליכה משוחק בעשרות מדינות, מתקיימים בו מונדיאל ואליפויות יבשתיות, וגם בישראל הוא צובר תאוצה, בזכות אנשים כמו עודד ברידא, לשעבר מנכ"ל CA ישראל, שפועל לקידומו ולהרחבת הקהילה בארץ. החיבור של הענף הזה לעולם ההיי-טק כמעט מתבקש: בדיוק כפי שכדורגל ההליכה מוכיח שניסיון, ראיית משחק ועבודת צוות חשובים לא פחות ממהירות, כך גם בתעשיית ה-IT. כיום, לצד אנשי IT חדשים וצעירים, יש גם דמויות ותיקות ומוערכות כמו ד"ר נחמן אורון, שזכה לפני כשנה וחצי באות יקיר התעשייה מטעם אנשים ומחשבים, לאחר קריירה של כ-60 שנה בעולם המחשוב הממשלתי, ופלי הנמר, שכבר 45 שנה מחבר בין אנשים וחברות, ומפיץ חדשנות באמצעות קבוצת אנשים ומחשבים שהקים עם רעייתו, דליה פלד. ד"ר נחמן אורון מקבל את האות מפלי הנמר. צילום: ניב קנטור אנחנו מקבלים כאן הוכחה שההשפעה אינה נמדדת בגיל, אלא ביכולת להמשיך לחדש, להוביל ולתרום לקהילה. בכדורגל בהליכה, כמו בעולם ההיי-טק, הניסיון הוא לא רק נוסטלגיה וזיכרון – הוא יכול להיות רלוונטי וראוי, ולעתים אף יתרון תחרותי. לפעמים, דווקא הוותיקים הם אלה שרואים את המהלך הבא לפני כולם. ובחזרה למונדיאל, למשחקים האחרונים בשלב הבתים ולמשחק הראשון בשלב הנוקאאוט: קרואטיה-סיסקו נגד גאנה-קלאודזון קרואטיה-סיסקו ניצחה את גאנה-קלאודזון 1:2, והעפילה לשלב הנוקאואוט מהמקום השני בבית שלה, שם צפוי לה מפגש מאתגר מאוד נגד פורטוגל-אנבידיה. סיסקו, כמו הנבחרת הקרואטית, בונה על תשתיות תקשורת יציבות, סדר וניסיון, שמביאים תוצאות ברגעי ההכרעה. מנגד, קלאודזון, בראשותו של עדי הייניש (גילוי נאות: קלאודזון היא חלק מקבוצת מטריקס, שבה אני עובד), מתמחה בפתרונות ענן, אבטחת עומסי עבודה וניהול סביבות מולטי קלאוד. בהתאם, גאנה הפגינה גמישות והצליחה לחזור למשחק עם שער של דריק לוקאסן, לשעבר שחקן מכבי תל אביב. השוויון שהבקיעה גאנה-קלאודזון המחיש יכולת התאוששות מהירה, בדומה לענן, שמאפשר DR והמשכיות עסקית. אבל בסיום, היציבות והמשמעת של קרואטיה הכריעו – מה שמזכיר תשתית תקשורת חזקה, שמנצחת גם את סביבת הענן המתקדמת ביותר. עדי הייניש, מנכ"ל קלאודזון. צילום: סם יעקובסון קרואטיה-סיסקו מגיעה עם ביטחון לשלב הבא. גם גאנה-קלאודזון עלתה לנוקאאוט, לאחר שהראתה שגם כשיש גמישות וחדשנות, חייבים לפתח עוד מיומנות כדי לסגור משחקים. אנגליה-יבמ נגד פנמה-מוביסופט נבחרת שלושת האריות-הענק הכחול חזרה לעצמה אחרי ה-0:0 מול גאנה-קלאודזון במחזור הקודם עם ניצחון 0:2, במשחק שהתבסס על יציבות, סדר ואמינות. כמו המיינפריים של יבמ, שמריץ את המערכות הקריטיות של הארגונים הגדולים בעולם, כך אנגליה בנתה בסיס חזק, שלא נסדק לאורך כל המשחק. בחלק הקדמי המאמן של האנגלים, תומאס טוכל, הציב את ה-"ווטסון" שלה – הארי קיין, שעשה שיא וכבש את השער ה-70 השנה (!) שלו בכל המסגרות. זה עוד שיא שקיין-ווטסון משיג, אחרי שמוקדם יותר בטורניר הוא הפך להיות מלך השערים במונדיאלים בכל הזמנים. הארי קיין. צילום: BigStock פנמה-מוביסופט – חברה שמתמחה בפתרונות לניהול ותמיכה במערכי מכירות שטח – ניסתה לייצר הזדמנויות, בעיקר לפני השער האנגלי, אבל שוב לא הצליחה, והודחה מהטורניר ללא אפילו גול אחד. ההגנה הפנמית-מוביסופטית הייתה חזקה, אבל בדקה ה-70 נשברה, כאמור. השער השני כבר סגר את העסק, והעלה את אנגליה-יבמ כשהיא ראשונה בבית עם שבע נקודות. הנבחרת האנגלית-יבמית הוכיחה שגם בעידן ה-AI, תשתית יציבה היא עדיין המפתח להצלחה. בשלב הבא היא תפגוש את קונגו-אוברקאט (ליתר דיוק, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו). פורטוגל-אנבידיה נגד קולמוביה-טופ גרופ כריסטיאנו רונאלדו-ג'נסן הואנג וחבריו הגיעו למשחק אחרי ה-5:0 המרשים במחזור הקודם. כמו ענקית ה-AI בעלת מעבדי ה-GPU החזקים בעולם, שמצופה ממנה להוביל בכל חזית, כך היה מצופה שפורטוגל תנצח. אבל הפעם, למרות ברונו פרננדש, רפאל לאאו וכאמור, רונלאדו, היא לא הצליחה להפעיל את מנועי העיבוד שלה והמשחק הסתיים ב-0:0 מאכזב. ברונו פרננדש. צילום: Maciej Rogowski Photo, ShutterStock התוצאה הזו הושגה לאחר שקולומביה-טופ גרופ הראתה כיצד אינטגרטור מוביל מצליח לחבר את כל המערכות לארגון אחד מתואם. עם חאמס רודריגס, ריצ'רד ריוס וג'ון קורדובה, היא שלטה בקצב, יצרה יותר מצבים והייתה הנבחרת הטובה יותר על המגרש, גם אם היא לא הצליחה להכניע את ההגנה הפורטוגלית-אנבידית. בסיום, קולומביה-טופ גרופ סיימה כ-"קבוצה שבטופ" – בפסגת הבית, ותפגוש בשלב הנוקאאוט את גאנה-קלאודזון, בעוד שפורטוגל-אנבידיה נאלצה להסתפק במקום השני וכאמור, תפגוש את קרואטיה-סיסקו. כשם שהמשחק הזה מאתגר עבור הכדורגלנים ממדינת הבלקן, כך הוא מהווה מכשול שלא קל יהיה לשחקנים מחצי האי האיברי לעבור. שני הכוכבים הגדולים, כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי, יוכלו להיפגש רק בגמר, אם וכאשר הנבחרות שלהם תגענה אליו. אחרי ההופעה הפושרת של פורטוגל-אנבידיה, ולאור המסלול הקשה שממתין לה, נראה שהמפגש האגדי בין שני גדולי הדור הולך ומתרחק. אוזבקיסטן-דיל נגד קונגו-אוברקאט האוזבקיסטנים שיודעים לעשות דילים פתחו חזק ועלו ליתרון מוקדם, כפי שפלטפורמת ה-HR הגלובלית של דיל יודעת לחבר במהירות עובדים, חוזים ותשלומי שכר ביותר מ-150 מדינות, ולייצר תהליך מסודר מהדקה הראשונה. אלא שקונגו-אוברקאט הוכיחה שכאשר סוכני ה-AI שלה לומדים את סביבת הפיתוח ואת הקוד – התמונה משתנה. בתחילת הדרך אמנם נדרש לה זמן כדי להבין את תהליך הפיתוח ולהפעיל את הסוכנים בצורה היעילה ביותר, אבל מרגע שהם "נכנסו לקצב" והאיצו את תהליך הפיתוח, הם הפכו פיגור 1:0 לניצחון 2:1, לאחר שגילו מהם הפתרונות הנכונים כדי לעשות זאת. אוזבקיסטן-דיל סיימה את הבית במקום האחרון, עם אפס נקודות, וקונגו-אוברקאט העפילה לשלב הבא. מעניין יהיה לראות האם סוכני ה-AI שלה יצליחו להמשיך ללמוד ולהאיץ את הפיתוח עד לשלבים המתקדמים. אוסטריה-HP נגד אלג'יריה-אוריגמי המשחק בין אוסטריה-HP לאלג'יריה-אוריגמי היה אחד המשחקים הדרמטיים ביותר במונדיאל הנוכחי עד כה. שתי הנבחרות ידעו שתיקו יספיק להן כדי להעפיל, אך עבור אלג'יריה-HP זה היה הרבה מעבר למשחק רגיל – זו הייתה הזדמנות לסגור חשבון היסטורי על "חרפת חיחון" ממונדיאל 1982. הסברתי בקצרה מהי אותה "חרפת חיחון" בתחילתו של אחד הטורים הקודמים. אלג'יריה תקפה ללא הפסקה, וקיפלה שוב ושוב את ההגנה האוסטרית, כמו שפתרונות אוריגמי מייעלים ומאיצים תהליכים עסקיים, ובדקה ה-93, כשעלתה ליתרון 3:2, נראה היה שהיא הצליחה להשלים את הנקמה ולהדיח את היריבה. אלא שאז הגיעה התגובה של אוסטריה-HP – חברה שמזוהה עם תשתיות אמינות, יציבות ויכולת להתאושש גם ברגעי משבר. היא השוותה ל-3:3 ושמרה על מקומה בשלב הבא. בדיעבד, ייתכן שגם אלג'יריה-אוריגמי יצאה נשכרת מהתוצאה: במקום לפגוש את ספרד-גוגל החזקה, היא העפילה כאחת מהנבחרות הטובות שסיימו במקום השלישי וקיבלה את שווייץ-פינסטרה – יריבה שנראית על הנייר נוחה יותר, כזו שיהיה לאלג'יראים-אוריגמים יותר קל לעבור אותה. גם אוסטריה-HP עלתה, מהמקום השני, והיא זו שתצטרך לעבור את המשוכה הקשה של ספרד-גוגל. ארגנטינה-מיקרוסופט נגד ירדן-נקסט פלוס ארגנטינה-מיקרוסופט הוכיחה את העליונות שלה גם מול ירדן-נקסט פלוס, וניצחה 3:1. מאמן הענקית מדרום אמריקה, ליונל סקאלוני, העניק מנוחה לליאו מסי-סאטיה נאדלה, שעלה רק במחצית השנייה, וכמו Copilot, שנותן את התשובה הנכונה ברגע הנכון, כבש והכריע את ההתמודדות. שער 70 השנה. ליאו מסי. צילום: Fabideciria, ShutterStock מיקרוסופט היא אקו-סיסטם שלם של פלטפורמות, ענן ובינה מלאכותית, שמספקים פתרון מקצה לקצה, בעוד נקסט פלוס מתמקדת בניהול חכם של רצפת הייצור באמצעות AI, שמחבר בין מערכות הניהול, ההנדסה והייצור. ירדן ניסתה לייצר תהליך יעיל ומדויק, ואף מצאה את הרשת, אך זה לא הספיק מול היכולות הרחבות והעומק של ארגנטינה. מסי הוכיח שהוא הפיצ'ר שמסוגל לשנות כל משחק, גם כשהוא מתחיל אותו על הספסל. ארגנטינה-מיקרוסופט סיימה את שלב הבתים במקום הראשון עם מאזן מושלם, ותגיע לנוקאאוט עם הרבה ביטחון. בשלב הבא היא תפגוש את כף ורדה-קמביום. לכאורה, מדובר במשוכה קלה עבור הארגנטינאים-מיקרוסופטים, אבל כף ורדה-קמביום היא ההפתעה של הטורניר. לכן, אי אפשר עדיין לקבוע מסמרות ולהגיד שארגנטינה תעלה לשמינית הגמר, אם כי זה סביר להניח יותר משנראה ניצחון של היריבה. ואם הארגנטינאים-מיקרוסופטים אמנם ינצחו, זה יוכיח שגם להפתעות יש גבולות. קנדה-קבוצת יעל נגד דרום אפריקה-וויקס קנדה-קבוצת יעל המשיכה את קו ההצלחה שלה מהשלב הקודם והוכיחה גם במשחק הראשון בשלב הנוקאאוט שהיא יודעת לספק את הפתרון המדויק בזמן הנכון. כמו יעל, שמחברת בין טכנולוגיות, אינטגרציה ושירותים כדי לייצר ערך ללקוחותיה, הנבחרת הקנדית חיברה בין סבלנות, משמעת וביצוע מושלם ברגע האמת. מנגד, דרום אפריקה-וויקס בנתה משחק מסודר ונוח לשימוש, ממש כמו בניית אתר איכותי, אך לא הצליחה להפוך את זה לשערים. במשך יותר מ-90 דקות ההגנות של שתי הנבחרות "ניצחו", עד שבדקה ה-92 הגיע הרגע שהכריע אותו: דרום אפריקה-וויקס החליטה להנגיש את האתר שלה לקנדה-יעל, שניצלה טעות בהגנה והרחקה לא טובה של כדור מהרחבה, וסטיבן אוסטקיו כבש את שער הניצחון היקר. בסיום: 1:0 לקנדה-יעל ועלייה היסטורית שלה לשמינית הגמר, תוך שהיא מסיימת את שלב הבתים במקום השני. היעלים הקנדים ממשיכים לבנות מומנטום וממתינים למנצחת בין הולנד למרוקו, כדי לדעת מול מי היא תתמודד על מקום ברבע הגמר.