דו"ח בנק ישראל, שפורסם אתמול (ד'), כולל פרק מיוחד בנושא השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה בישראל. הדו"ח קובע כי "הבינה המלאכותית אמנם תביא לעלייה בפריון, אך גם לצמצום תעסוקה". בנק ישראל מיפה במסמך את המקצועות במשק לפי דרגת הסיכון שלהם מהשפעת הבינה המלאכותית: כאלה שהעובדים בהם יוחלפו על ידי ה-AI; בעלי מקצועות משלימים, שיצטרכו לעבור הכשרות מתאימות, שהממשלה צריכה ליזום ולנהל אותן; וקבוצה שמוגדרת כניטרלית, שנראה שהבינה המלאכותית לא תחליף אותם בטווח הנראה לעין. כמה עובדים שייכים לכל קבוצה? על פי הדו"ח, שני שלישים מעובדי המגזר הציבורי נמצאים בקטגוריה "משלימים" – כלומר, הם צריכים לעבור הכשרות מתאימות, באחריות הממשלה. בכלל המשק, 39% עובדים במקצועות ה-"משלימים", כאשר בהיי-טק הנתון עומד על 8% בלבד. הדו"ח קובע כי בניגוד לסברה, הביקוש למתכנתים ובודקי תוכנה יגדל בעידן הבינה המלאכותית, אבל הם יצטרכו להתאים את עצמם לטכנולוגיה ולחידושים. בסך הכול, שליש מהמועסקים במשק נכללים בקבוצה של מקצועות שלא ייפגעו מהבינה המלאכותית, וחמישית עובדים במקצועות שכפי הנראה, ה-AI תחליף אותם. בבנק ישראל קובעים כי הביקוש למקצועות אלה עתיד לרדת. ככל שההשכלה נמוכה יותר כך רמת הסיכון עולה שלא במפתיע, הדו"ח מצא התאמה ברורה בין רמת ההשכלה של העובדים לרמת הסיכון שלהם משילוב בינה מלאכותית. על פי המחקר, 40% מהעוסקים במקצועות החשופים לבינה מלאכותית הם לא בעלי השכלה גבוהה ולחלקם אף אין תעודת בגרות – מה שאומר שרמת הסיכון שלהם גבוהה. לעומת זאת, במקצועות טכנולוגים יש משקל להשכלה של העובדים, שפעמים רבות מהווה תנאי סף, ולכן רמת הסיכון שלהם קטנה יותר. עוד מעלים הנתונים שיש הבדל בין המגזר העסקי לציבורי. במגזר הציבורי, שם מקצועות רבים נמצאים בקבוצת ה-"משלימים", יש הרבה מאוד עובדי הוראה, והגדלת המיומנות הטכנולוגית שלהם היא קריטית. כאן יש אתגר לא פשוט, משום שהן המורים והן התלמידים הישראליים במקצועות המתמטיקה והטכנולוגיה ממוקמים במקום נמוך יחסית לעולם. כך גם במקצועות הבריאות, שם הבינה המלאכותית תגביר את הפריון של העובדים, אבל נדרשת הכשרה שלהם. במגזר העסקי, שם נמצאים מרבית העובדים בקטגוריה "משלימים", החלוקה היא הטרוגנית, ומכאן שרמת ההכשרה משתנה – וזה באחריות המעסיקים. מהנדסים, עורכי דין ויתר בעלי מקצועות שנדרשת בהם חשיבה רבה לא ייפגעו ישירות מהבינה המלאכותית, והיא תשתלב בהם ותגביר את פריון העובדים – קובע הדו"ח. לסיכום קובעים בבנק ישראל כי "עם האימוץ הרחב של הבינה המלאכותית, המשק הישראלי עומד בפני שינויים מהותיים. תקופת המעבר תימשך זמן רב ולכן, זה הזמן שעל הממשלה לתכנן צעדי מדיניות שיתמכו בעובדים שעלולים להיפגע. יש לקדם תוכניות להסבה מקצועית, תוך הקפדה על פגיעה בתמריצי עבודה. בנוסף, יש לעודד לימודי בינה מלאכותית ולימודים טכנולוגיים, במיוחד במערכת החינוך, כהכנה לדרישות השוק".

סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, בישר אתמול (ד') לעוקביו ב-X שהחברה בהובלתו תתחיל להשתמש בתקן שפותח על ידי המתחרה שלה אנת'רופיק (Anthropic). וזהו צעד חשוב שיכול להפוך את השימוש ביישומי AI לקל ונוח יותר. מדובר בתקן ששמו MCP (ר"ת Model Context Protocol). שאפשר לתאר כ"מתאם" או כאמצעי ל"שפה משותפת". כפי שכבל USB-C יכול לחבר מכשירים שונים למחשב, MCP עוזר לתוכנות AI להתחבר בצורה סטנדרטית למקורות מידע שונים. כך לדוגמה, הוא יכול לאפשר לצ'אטבוטים לקבל מידע בקלות ממסמכים או כלים עסקיים, ובכך לסייע להם לתת תשובות טובות יותר. לדברי אלטמן, התמיכה ב-MCP כבר קיימת בחלק מהכלים של OpenAI, ותגיע בקרוב גם ל-ChatGPT ולאפליקציות נוספות שלהם. הוא צייץ ואמר שאנשים אוהבים את MCP ובחברה שמחים להוסיף לו תמיכה במוצרים שלהם. גם מיקרוסופט, השותפה של OpenAI הודיעה שהיא תומכת ב-MCP. ענקית הטק אפילו יצרה כלי מיוחד שמאפשר לתוכנות AI, כמו קלוד (Claude) של אנת'רופיק, לגלוש באינטרנט ולעבוד עם אתרים בצורה חכמה יותר. people love MCP and we are excited to add support across our products. available today in the agents SDK and support for chatgpt desktop app + responses api coming soon! — Sam Altman (@sama) March 26, 2025 כל כלי AI "מדבר בשפה אחרת" – MCP מנסה ליצור "שפה" משותפת לכולם אנת'רופיק, שכאמור יצרה את MCP, הציגה אותו לראשונה כבר בנובמבר אשתקד במטרה לפתור בעיה: תוכנות AI מתקשות לתקשר עם כלים שונים כי כל כלי "מדבר בשפה אחרת". MCP מנסה ליצור "שפה" אחת משותפת לכולם.  העדכון האחרון של MCP כולל שיפורים באבטחה של התקשורת בין תוכנות AI לשרתים, שיפורים במהירות העברת הנתונים, ואפשרות לשלוח מספר בקשות בבת אחת, כדי לעבוד בצורה יעילה יותר. כמו כן, נוספו דרכים טובות יותר לתאר כלים, מה שיכול לעזור לתוכנות AI להשתמש בהם בצורה חכמה יותר. I outline ???????? ???????????????????????????????? ???????? ???????????? in my latest Newsletter episode ???? MCP by Anthropic attempts to standardise the protocol on how LLM based applications integrate with other environments. High level architecture: ????. MCP Hosts – Programs using LLMs at the core that… pic.twitter.com/1pM7ojfCzE — Aurimas Griciūnas (@Aurimas_Gr) March 17, 2025 מייק קריגר, מנהל מוצר ראשי בחברה, הביע שמחה על התמיכה של OpenAI ואמר שה-MCP הופך להיות סטנדרט פתוח ומוצלח. הוא הוסיף שתוכנות AI הכי שימושיות כשהן יכולות להתחבר למידע ולתוכנות שאנשים כבר משתמשים בהם. אלכס אלברט, אחד האנשים שעזרו לפתח את MCP, אמר שהגרסה החדשה של התקן היא שיפור גדול בתקשורת בין תוכנות AI לכלים אחרים וכן התלהב מכך ש-מיקרוסופט משתמשת ב-MCP. כעת בזירת ה-AI הלוהטת מחכים לראות אם חברות גדולות נוספות בתחום, כמו מטא, גוגל, או xAI של אילון מאסק, יחלו גם הן לתמוך ב-MCP. אם זה יקרה, MCP יכול להפוך לשפה המשותפת של כל פעולות ה-AI.

צעד חדש נרשם כעת בעולם הזרמות המוזיקה כשיוטיוב מיוזיק שדרגה את כלי ה-Ask Music שלה – המשמש ליצירת פליליסטים חכמים – והפעם בכך שהעניקה למאזינים חופש יצירתי וגמישות שלא היו קיימים קודם לכן. הפיצ'ר המסוים – המאפשר ליצור רדיו מותאם אישית באמצעות פקודות טקסטואליות או קוליות פשוטות – הושק ביולי האחרון, וכעת הוא זוכה למקצה שיפורים משמעותי, שאמור להפוך את חוויית השימוש בו למהנה ואינטואיטיבית עוד יותר. מה נשתנה ביוטיוב הזה? אחד החידושים הבולטים ביותר שהושקו כעת, הוא היכולת "לכוונן" את תחנות הרדיו שנוצרו באמצעות AI. כך למשל, אם המשתמש יצר רשימת השמעה המתאימה בדיוק למצב הרוח שלו, אך חסר בה איזה "טוויסט" קטן שיהפוך אותה למושלמת – יוטיוב מיוזיק מאפשרת לו מעכשיו להשיג את זה בדיוק. לאחר יצירת הפלייליסט הראשוני, נפתח בפני המשתמשים עולם של אפשרויות לדיוק הטעם המוזיקלי שלהם באמצעות הנחיות המשך פשוטות. בין אם תרצו "יותר קצביות", "רק שירי ג'אז" או אפילו "רק קולות נשיים מתחום הרוק", המערכת תקשיב ותעדכן את תחנת הרדיו שלכם בהתאם. תוכלו לבחור מתוך הצעות מוכנות, או פשוט להקליד או לומר את מה שאתם רוצים. למעשה, יוטיוב מספקת אפשרות לדיאלוג מתמשך עם ה-AI, שמאפשר לכם לעצב את פס הקול עד שיהיה מושלם בעיניכם. חידוש נוסף בכלי הבינה המלאכותית יעשה את זה לחובבי האסתטיקה וההתאמה האישית: משתמשי אנדרואיד יכולים כעת להעלות אימג'ים לבחירתם כדי שיופיעו כתמונות לפייליסטים שלהם. אפשרות זו, שהייתה זמינה קודם לכן רק למשתמשי הממשק בדפדפן, מאפשרת מעתה להוסיף נופך אישי ויזואלי לרשימות ההשמעה, בין אם בתמונה מהגלריה או כזו שהורדתם מהרשת. ובאפשרות ליצירת תמונות לפלייליסטים באמצעות AI, יוטיוב מיוזיק הוסיפה שתי ערכות נושא: "אימון" ו"כלי נגינה". אלו מצטרפות לשורה של נושאים קיימים ומגוונים, המאפשרים ליצור עטיפות אלבומים וירטואליות ייחודיות, שמשקפות את אופי המוזיקה שברדיו המסוים. מסייע גם ביוטיוב. כלי ה-AI המוביל של גוגל – ג'מיני. צילום: Shutterstock ג'מיני של גוגל לשירותכם בנוסף, יוטיוב מיוזיק משתמשת כעת בג'מיני (Gemini) – מודל ה-AI מבית גוגל, החברה האם שלה – על מנת לאפשר לכם ליצור כותרות אוטומטיות וייחודיות לרשימות ההשמעה. הכותרות הללו נוצרות על סמך מצב הרוח הכללי של השירים ב-My Mixes. נכון לעכשיו הפיצ'ר החכם הזה זמין רק למנויי YouTube Music Premium בארצות הברית, אך הוא בהחלט מעיד על הכיוון העתידי של התאמה אישית חכמה יותר בשירות. כשכלי ה-Ask Music הושק לראשונה ביולי 2024, ואז נכנס לבדיקות נרחבות מאוגוסט באותה שנה בקרב מנויי YouTube Premium בארה"ב, הוא הוצג באמצעות כרטיס "ניסוי" עם ההזמנה "לבקש מוזיקה איך שתרצו". לחיצה על הכרטיס פתחה ממשק צ'אט מלא עם שאלה פשוטה: "באיזה מצב רוח אתה?". המשתמשים יכלו להקליד את בקשתם או להשתמש בקלט קולי, ולרשותם עמדה גם קרוסלה ובה 14 הצעות מוכנות עם הנחיות שונות, כמו "הפתע אותי!" או "אינדי עם השפעות משנות ה-80". לאחר שליחת הבקשה, המערכת יצרה תחנת רדיו מותאמת אישית תוך מספר שניות. הפלייליסט שנוצר הגיע ככרטיס רגיל עם כותרת קצרה ותיאור ארוך יותר, והשיר הראשון התנגן באופן אוטומטי. אפשרויות בסיסיות כמו הפעלה/השהיה ושמירה לפלייליסט היו זמינות, ותחנות הרדיו השמורות נמצאו בספרייה תחת ההגדרה "פלייליסטים". הפיצ'ר התרחב למכשירי אנדרואיד בספטמבר 2024 ואל ה-iPhone וה-iPad הגיע רק החודש. השיפורים האחרונים והאפשרות לכוונן את תחנות הרדיו באמצעות הנחיות המשך, פותחים למעשה עולם שלם של גילוי מוזיקה חדשה והתאמה אישית עמוקה, בעוד שהעיצוב החדש בעזרת ג'מיני מאפשר למשתמשים להוסיף מגע אישי לכל רדיו ורדיו. נכון לעכשיו הפיצ'ר Ask Music – עם יכולות הכוונון המתקדמות – זמין עדיין למנויי YouTube Music Premium בארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, בריטניה ואירלנד, הן באפליקציות אנדרואיד והן ב-iOS. העלאת תמונות מותאמות אישית זמינה כבר באנדרואיד, וצפויה להגיע למכשירי אפל בקרוב.

ד"ר יוסי ורדי הוא מחלוצי ההיי-טק הישראלי. הוא היה יזם היי-טק עוד לפני שהמונח הזה נולד, ולפני שישראל הוכתרה כאומת הסטארט-אפ. בימים אלה, הוא מודאג מעתיד הענף בישראל, ומוטרד מכך שנגיע בקרוב לנקודת האל-חזור. עוד לפני כן, סקירה היסטורית קצרה של עיקרי פועלו: ד"ר ורדי בן ה-83 היה, עוד ב-1969, ממקימי טכם – מראשוני בתי התוכנה בישראל, שלימים נמכר לנס. הוא השקיע עד כה ביותר מ-50 סטארט-אפים, שרבים מהם הונפקו או נמכרו. שמות החברות שנרכשו לא אומר כיום הרבה, אבל שמות הרוכשות – בהחלט כן: מיקרוסופט, יאהו, סיסקו ואחרות. ורדי אף שימש כיועץ למנכ"לים ונשיאים של חברות בולטות, כולל אמזון, והוא חבר בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. הוא היה יועץ לשיתוף פעולה כלכלי עם מדינות ערב ליצחק רבין בכהונתו השנייה כראש ממשלה, ויעץ לבנימין נתניהו בשיחות וואי פלנטיישן שניהל עם הרשות הפלסטינית בתקופתו הראשונה בתפקיד. ורדי אף קיבל את פרס ראש הממשלה בתחום ההיי-טק. ב-1996 סייע ורדי לבנו, אריק, ולחבריו להקים את מיראביליס – החברה שמאחורי שירות המסרים ICQ, שהיה מאוד פופולרי בזמנו. 19 חודשים בלבד לאחר הקמתה, מיראביליס נמכרה ל-AOL האמריקנית, אז אחת החברות הבולטות בתעשייה היחסית חדשה של האינטרנט, תמורת סכום שנחשב גבוה מאוד בימים ההם – 407 מיליון דולר. במאי האחרון נסגר השירות, אחרי כמעט 30 שנה. "לא צריך לטמון את הראש בחול" הניסיון הרב של ורדי בהחלט מקנה לו את הפוזיציה להסתכל על מצב ההיי-טק הישראלי במבט על – והוא לא אופטימי. הוא אמר היום (ה') בכנס החדשנות בתל אביב, בשיחה שערך עם מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, כי "בעבר, כולנו ידענו שאנחנו רוצים להפוך את מדינת ישראל למקום הטוב ביותר בעולם לגדל בו את ילדינו. לכולם הייתה מטרה משותפת – לבנות את המדינה. כיום, ולא צריך לטמון את הראש בחול, אנחנו רואים הרבה מאוד רילוקיישנים ופתיחת משרדי מכירות של חברות ישראליות בחו"ל. אני לא רק מודאג, אלא מדוכא מזה". "יש צורך בתיקון מהיר מאוד של המצב, לפני שנגיע לנקודת האל-חזור", הוסיף. "אני אומר את זה לא מדעה פוליטית זו או אחרת, אבל אני מאוד מודאג לאן נגיע עם הטרנד של הרילוקיישן". בין השיב לו כי "ישראל היא עדיין המקום הכי טוב לחיות בו עבורנו. כשאני רואה אנשים שעוברים למקומות אחרים, אין מבין שאין להם עתיד שם – לא עתיד טכנולוגי, ולא עתיד להם ולילדיהם. אני אופטימי – ישראל תוסיף להיות מדינה מאוד מוצלחת, למרות הכול. למרות חילוקי הדעות הפוליטיים, רוב הישראלים רוצים לחיות בחברה דמוקרטית".

משתמשי Pixel 9 של גוגל מתלוננים על כך שההתראות שלהם לא פועלות בשעה שתוזמנו, או שכל ההתראות המתוזמנות שלהם הושבתו באופן מסתורי. בעלי פיקסל מתוסכלים הציפו את רדיט ושיתפו סיפורים על פגישות שהחמיצו ואיחורים לעבודה לאחר שההתראות המתוזמנות שלהם לא פעלו. משתמשים רבים גילו גם שההתראות המתוזמנות שלהם בכלל הושבתו באופן בלתי מוסבר. נראה שהבעיה המוזרה משפיעה בעיקר על ה-Pixel 9, אם כי יש גם דיווחים מעטים מכמה בעלי דגמים קודמים של ה-Pixel. במקרים מסוימים, משתמשים מצאו שיותר מ-10 מההתראות המתוזמנות שלהם כבויות. נראה שהבעיה משפיעה על בעלי ה-Pixel במהלך השבועיים האחרונים לפחות. חלק מהמשתמשים חושבים  שהאשמה נעוצה ב-Gemini, שכן הוראה לעוזרת ה-AI לכבות התראה מתוזמנת כלשהי גורמת גם היא ל-Gemini לכבות את כל ההתראות. ייתכן גם שהבעיה קשורה לאפליקציית Google Clock, בהתחשב בכך שבעיות דומות התרחשו איתה בעבר. ממולץ למשתמשי Pixel מומלץ לבדוק שוב את ההתראות המתוזמנות במכשיריהן כדי לוודא שהן לא כבויות ולזכור, שגם אם עדיין לא חוו את הבאג – זה לא אומר שהוא לא יתרחש. לכן, למי שיש התראות חשובות במיוחד – כדאי אולי שישתמשו באפליקציית שעון של צד שלישי ב-Pixel שלהם או להסתמך בזמן הקרוב על שעון פיזי. אין זו הפעם הראשונה שמשתמשי Pixel נתקלים בבאג אזעקה מוזר מעין זה. באפריל 2022 גרם באג לשינוי רינגטונים וצלילי התראות בקרב בעלי Pixel רבים מבלי ששינו הגדרות כלשהן. לפני כן, בספטמבר 2021, באג מוזר עם ספוטיפיי מנע מ-Google Clock להפעיל התראות בזמן שתוזמן להן.

באחרונה מושכת את עיני הצופים אושיית הרשת ברקוני בקמפיין של הייטקזון  – מועדון הצרכנות להיי-טקיסטים – לשיווק של מתחם ההיי-טקיסטים הראשון בקפריסין. הקמפיין, שעלה לאוויר בתחילת השבוע וכבר הניב אלפי צפיות, הוא חלק משיתוף פעולה בהיקף של יותר ממיליון שקלים בין חברת איווייב נדלן (Ewave Nadlan), הפעילה בתחומי ייזום, ניהול ושיווק פרויקטי נדל"ן בארץ ובחו"ל, ומועדון הצרכנות הייטקזון לשיווק המתחם בקפריסין. לצידו של ברקוני מככב "באומץ" גם אסף כהנר, מנכ"ל איווייב נדלן, בתפקיד של משווק פרויקט הנדל"ן, המנסה להישאר רגוע ומכיל מול אישיותו הבוטה והצעקנית של ברקוני.

ראשי המודיעין האמריקני מצאו את עצמם אתמול (ד') תחת מתקפה וביקורת צולבת מוגברת של חברי הקונגרס, זה היום השני ברציפות. זאת, בעקבות גילויים על תכנונים צבאיים למתקפות צבאיות משמעותיות ועתידיות שנדונו בקבוצה באפליקציית המסרים סיגנל, שמבלי לשים לב הוכנס אליה עיתונאי. הדיונים בקונגרס נקבעו זמן רב מראש ולא היו אמורים להיות קשורים לפרשה הביטחונית של ממשל טראמפ 2.0, אלא להיות שימועים שגרתיים, שעוסקים באיומים ברחבי העולם. במקום זאת, הם עסקו בבכירים שדנו על תקיפה עתידית בתימן באפליקציית מסרים שהאקרים מאיראן, סין ורוסיה "יושבים" עליה בקביעות. במוקד הסערה הציבורית-פוליטית-ביטחונית נמצא עורך המגזין אטלנטיק, ג'פרי גולדברג, שחשף כי הוא צורף בטעות לקבוצת צ'ט מאובטחת בסיגנל, שבה בכירים בממשל, לרבות שר ההגנה והשדר לשעבר פיט הגסת', שיתפו וחשפו פרטים מדויקים על מתקפה אמריקנית נגד החות'ים בתימן – שעתיים לפני הוצאתה לפועל. מייק וולץ, היועץ לביטחון לאומי, הוא שצירף, בטעות, את גולדברג לקבוצת הצ'ט, שמלבד הגסת' כללה, בין השאר, את ג'יי.די ואנס, סגן נשיא ארצות הברית, טולסי גבארד, מנהלת המודיעין הלאומי, וג'ון רטקליף, ראש ה-CIA. הפרשה מטלטלת את וושינגטון ומעלה שאלות נוקבות על נהלי האבטחה בצמרת הממשל האמריקני. הפרשה נחשפה השבוע, כשגולדברג פרסם מאמר בעיתון שבעריכתו, שבו חשף שהיה שותף ועד להתכתבויות המסווגות בקבוצה, ואלה כללו מידע על זמני המראה מדויקים של מטוסי קרב אמריקניים, סוגי כלי הנשק שבהם ייעשה שימוש במתקפה ומידע נוסף שעלול היה לסכן את חיי הטייסים לו היה מגיע לידיים עוינות. גולדברג לא חשף את כל המידע, מטעמי ביטחון מידע. כשזאת קלינטון – טראמפ אומר שצריך לכלוא אותה, כשזה הוא – האירוע "לא חמור" במסע הבחירות ב-2016, כשהתגלה שהמתמודדת מולו, הילרי קלינטון, השתמשה במייל לא מסווג כשהייתה שרת החוץ בממשל אובמה, דונלד טראמפ קרא, שוב ושוב, לכלוא אותה. קלינטון הגיבה להדלפה וכתבה בטוויטר (כיום X): "אתם בטח צוחקים עליי". הפעם, כשזה הממשל שלו, טראמפ מיהר להמעיט בחומרת האירוע ואמר כי "זה לא היה מידע מסווג". הוא תמך ביועץ וולץ ותקף את גולדברג, שאותו הוא כינה "נוכל". אלא שבעדויות בוועדת המודיעין של הסנאט שלשום הודו בכירי המודיעין שהמידע שפורסם באטלנטיק הוא נכון – בניגוד להכחשותיו של הגסת'. אתמול, אחרי שאטלנטיק פרסם תכנים נוספים מההתכתבויות של הבכירים בקבוצה בסיגנל, גבארד ורטקליף המשיכו לטעון שלא שותף בהן מידע מסווג. לעומתם, בכירים לשעבר במערכת הביטחון של ארצות הברית טענו בתוקף כי זמני ההמראה של המטוסים – פרטים שהגסת' שיתף בצ'ט – היו "מסווגים ביותר… חשיפתם הייתה מסכנת את המבצע ומסכנת חיים". אחרים תהו למה בקבוצת הצ'ט לא שולב האדמירל כריסטופר גריידי, ממלא מקום יו"ר המטות המשולבים, והיועץ הצבאי הבכיר לנשיא ולשר ההגנה. "זהו מצב חסר תקדים שהקצין הבכיר ביותר בפנטגון לא נכלל בדיון חשוב על מבצע צבאי", כתבו. הסנאטור הדמוקרטי מארק וורנר מווירג'יניה, סגן יו"ר ועדת המודיעין של הסנאט, כינה את השימוש בסיגנל והוספתו של העיתונאי גולדברג לקבוצה "התנהגות רשלנית, פזיזה וחסרת יכולת". כמה סנאטורים דמוקרטים קראו להגסת' ולוולץ להתפטר. הרפובליקנים נמנעו מלתקוף את הממשל, ובסביבת טראמפ הצביעו על "האויבים של אמריקה" שמנסים "לנצל לרעה פעולות תמימות ולהפוך אותן לזעם מזויף, שערוצי חדשות מזויפים יכולים להשתמש בו להפצת מידע כוזב". האם סיגנל מותקנת מראש במכשירים של ממשל ארה"ב? גבארד טענה בעדותה שאפליקציית סיגנל מותקנת מראש במכשירים ממשלתיים, אולם פקידי ממשל לשעבר ובהווה חלקו על כך. ארגון אמריקן אוברסייט הגיש תביעה לבית המשפט הפדרלי בוושינגטון בדרישה לשמור את כל ההודעות בצ'ט, מהחשש שהן יימחקו אוטומטית, בניגוד לחוק השקיפות ושימור הרשומות הפדרלי. הן גבארד והן רטקליף התנצלו במהלך השימוע שלהם אתמול בוועדת המודיעין, אך המשיכו לטעון כי לא שותפו בצ'ט מקורות, שיטות, מיקומים או תוכניות מלחמה. "זה היה עדכון סטנדרטי לקבינט לביטחון לאומי, שסופק לצד עדכונים שניתנו לשותפים זרים באזור", אמרה גבארד. "באופן אידיאלי, השיחות הללו מתרחשות פנים אל פנים. עם זאת, לפעמים, תיאום מהיר בעל אופי לא מסווג הוא הכרחי, כשלא ניתן לקיים שיחה פנים אל פנים". כאשר חברי הוועדה עימתו אותה עם עדות קודמת, מלפני שבועיים, שבה היא אמרה דברים סותרים, גבארד הגיבה: "לא זכרתי את הפרטים המדויקים של מה שנכלל שם". גבארד ציינה כי הממשלה המליצה על השימוש בסיגנל בעקבות גילויים שקבוצת ההאקרים הסינית טייפון מלח (Salt Typhoon) התמקדה בבכירים בקמפיין הנשיאותי של טראמפ. אלא שחברי הוועדה ציינו כי טענתה מנוגדת לתקנות ממשלתיות קודמות, כולל תזכיר מ-2023 של הפנטגון, שאוסר על שימוש באפליקציות מסרים ל-"עבודה לא ציבורית של משרד ההגנה".

"אפשר, ואף כדאי, להסתכל על בניית מוצר דיגיטלי באותו האופן שבו מסתכלים על בניית בית. יש בשניהם שלושה שלבים: שלבי התכנון והאסטרטגיה, העיצוב, ופיתוח המוצר או בניית הבניין. לרוץ לפיתוח של מוצר דיגיטלי בלי לתכנן זה כמו לרוץ לקבלן חאפר ולהגיד לו: תרים לי בית", כך אמרה ירדן ליפשיץ, מנהלת פיתוח עסקי בזמינגו. ליפשיץ הנחתה והעבירה הרצאת מפתח בכנס Real Estate Tech Summit של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה בפארק עתידים תל אביב. הרצאתה עסקה בשאלה: איך בונים מוצר דיגיטלי? היא פירטה על שלושת השלבים שהוזכרו קודם: "אסטרטגיה היא תכנון, מחקר שוק וכדומה. לאחר מכן צריך ליצור שיווי משקל מדויק במוצר בין הצרכים של המשתמשים לאלה של הביזנס, על מנת למצוא את נקודת האיזון בין שניהם". כאן היא ציינה שוני בין פיתוח מוצר טכנולוגי לבניית בניין: "האינטראקציה בין הקבלן ללקוח היא ישירה, בעוד שזו שישנה בין המפתח למשתמש היא לא ישירה. ועדיין, המפתחים צריכים לדעת מהם הצרכים של המשתמשים. זה אתגר גדול". "בעיצוב", אמרה ליפשיץ, "לוקחים את התוכנית האסטרטגית אודות פיתוח המוצר ויורדים לפרטים. זה כמו תוכנית פריסת ריצוף בבית, שמאשר הרצף. כמו שדיירי הבית שנבנה לא צריכים להבין כל פרט בתוכנית הריצוף, כך יזם הביזנס לא צריך להבין את רמת המורכבות של ביצוע הפיתוח של המוצר. על זה מלבישים את העיצוב הוויזואלי של המוצר, כמו שבבניית בית מגיעים לשלב הכי כייפי של עיצוב הפנים". "אם נסתכל על המוצר כעל פרויקט חד פעמי – הוא ייכשל. מוצר דיגיטלי מצליח הוא כזה שכל הזמן חי. אחרי שמתכננים, מעצבים ומעלים אותו לאוויר, אוספים דאטה אודות המוצר והשימוש בו, ואז בודקים את הנתונים, רואים מה טוב ומה לא, ומשפרים. את זה עושים, במידת הצורך, על ידי תכנון, עיצוב ופיתוח מחדש. במקרים מסוימים, זאת תפיסה מוצרית לעומת תפיסה פרויקטאלית. זאת תמיכה מוצרית וזה חלק ממה שאנחנו עושים, בזמינגו. אנחנו מלווים את הלקוח לכל אורך התהליך – מהרעיון ועד לביצוע, לשיפור ולדיוק – וחוזר חלילה", סיימה ליפשיץ. סיוון בלסנהיים, שותף מנהל בריץ' ישראל צילום: ניב קנטור עוד דיבר באירוע סיוון בלסנהיים, שותף מנהל בריץ' ישראל – השלוחה הישראלית של ריץ' קנדה, שמציעה תוכנית סקייל-אפ לפיתוח סטארט-אפים לעולם הנדל"ן (תחום שמכונה פרופ-טק או ריל אסטייט טק). בלסנהיים סיפר בקצרה את הסיפור שלו: "אני מעל 25 שנה בעולמות הפינטק והפרופ-טק. הקמתי בשנתיים האחרונות שתי חברות בעולמות הללו. חזרתי מניו יורק בתקופת הקורונה והתחלתי להתעסק בתחום הנדל"ן. הצטרפתי לסקנד סנצ'רי ונצ'רס – אחת מקרנות ההשקעה הגדולות בעולם בתחום הריל-טק. עד היום היא ביצעה 300 השקעות בחברות טכנולוגיה ונדל"ן, מהן 16 בארץ – בשנתיים בלבד". "כחלק מאסטרטגיית ההשקעות", ציין, "הקמנו את תוכנית ריץ' ישראל. זאת תוכנית סקייל-אפ, שבמסגרתה אנחנו בוחרים בכל שנה שמונה סטארט-אפים שאנחנו חושבים שיש להם מוצר טוב ושוק מצוין, משקיעים בהם ומכניסים אותם לתוכנית בת שישה חודשים אצלנו. אנחנו מסייעים להם במנטורינג ובפתיחת שווקי מכירות". לדברי בלסנהיים, "הקרן זיהתה את החדשנות בישראל. איפה שלא מסתובבים בעולם רואים יזמים ישראליים. כל חברות הנדל"ן הגדולות בארץ משתפות איתנו פעולה ורוכשות טכנולוגיות של חברות שאנחנו משקיעים בהן".