בשבוע שעבר התקיים בדרום אחד האירועים המרכזיים בתחום הטכנולוגיה המוניציפלית בישראל – כנס מנמ"רים שיזמה חברת ONE City בשיתוף פורטינט (Fortinet). הכנס הציג תפישה חדשנית: שירות עירוני, ניהול נתונים ואבטחת מידע צריכים להתכנס תחת פלטפורמה אחת, חכמה ומוגנת, כדי לתת לתושב שירות מהיר, יעיל ובטוח. זו הייתה תצוגת תכלית של חדשנות שמבוססת על ההיכרות העמוקה של ONE City עם הצרכים הייחודיים של הרשויות המקומיות. מודל AI מקומי כבסיס לשירות עירוני חכם ארז יעקובי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של ONE City, פתח את הכנס עם מגמה שמעצבת מחדש את תחום ה-AI: המעבר ממודלי ענן ציבורי למודלי SLM – מודלים מקומיים, מאובטחים ומהירים. "כשמדובר במידע רגיש, אין מקום לפשרות. מודל AI מקומי מאפשר לרשויות ליהנות מיכולות מתקדמות, תוך שליטה מלאה בנתונים", אמר יעקובי. לצד זאת הציגה החברה את ה-Private Cloud ואת ה-Data Lake העירוני שלה – תשתית המאגדת את כלל הנתונים של הרשות ומאפשרת חיבור טבעי ויעיל למערכות AI. פאנל המנמ"רים בכנס של ONE City ופורטינט. מימין לשמאל: ארז יעקובי, סמנכ"ל הטכנולוגיות ONE City, יוסי בן סימון – מנמ"ר עיריית אשדוד, בלה מיכאלוב – מנמ"רית עיריית שדרות, בועז תנעמי – מנמ"ר עיריית אשקלון, בני קשת – מנמ"ר עיריית באר שבע, עדי לסרי – מנמ"רית עיריית נתיבות. יח"צ צילום: יח"צ שלושה פתרונות AI שמביאים תוצאות בשטח כדי להדגים כיצד AI מייעלת את התפעול העירוני, הציגה ONE City שלושה פתרונות מרכזיים שנבנו במדויק לצרכי הרשויות: MUNI-X – ניתוח מסמכים ואוטומציה לתהליכים עירוניים – המערכת מחלצת מידע, מזהה נתונים רגישים, מזרימה אותם למערכות התפעוליות של הרשות ומבצעת פעולות כמו הנפקת תו תושב או עדכון מחזיקים בנכס – במהירות וללא טעויות אנוש. "קול תושב" – הבנה עמוקה של שיחות ותמונת שירות מלאה – המערכת מנתחת שיחות בזמן אמת במוקד 106, בגבייה ובמוסדות החינוך, מזהה דפוסים חוזרים, מציפה תקלות ומאפשרת להבין טוב יותר את הגורמים לבעיות בשירות – ואף תהיה מסוגלת לספק מענה אוטומטי באמצעות בוט קולי. פורטל AI – סביבת פיתוח פנימית לרשות – כלי שמאפשר לעובדי הרשות לבנות בוטים וכלי AI בעצמם, בתוך סביבה מאובטחת, מחוברת לכל מערכות הרשות ובעלת אינטגרציה מלאה ויכולת חיבור לכל ענן. פורטינט ו-ONE City: שכבת האבטחה העירונית של הדור הבא פורטינט הציגה בכנס את פתרון ה-SASE: Secure Access Service Edge, שמאפשר לרשויות לקבל אבטחה, שליטה וקישוריות אחודה לכל שירות עירוני מקצה לקצה – מהעובד בשטח ועד הענן. באמצעות החיבור של הרשויות ל-ONE City כ-ISP עירוני, ניתן לנטר ולאבטח אפליקציות מקצה לקצה, מהמשתמשים בבית, דרך התשתיות העירוניות ועד לענן הציבורי, הפרטי או ההיברידי. הפתרון כולל גם ניטור חוויית משתמש – ביצועים, אבטחה ותקינות שירות. המשמעות עבור הרשויות ברורה: תשתית אחת, מאובטחת וגמישה, שמאפשרת חוויית שירות רציפה – גם בעומסים, גם תחת איומי סייבר, וגם במערכי שירות קריטיים לתושב. פאנל מנמ"רים בכירים: כך הרשויות נערכות לעידן ה-AI בהמשך הנחה יעקובי פאנל בהשתתפות מנמ"רים בכירים מרשויות מובילות בישראל. בפאנל דנו המשתתפים באתגרים שמייצרת מהפכת ה-AI. הם דיברו על המעבר מפיילוטים ליישום אמיתי, על שילוב AI בתהליכים עירוניים, על הצורך בהגנה על מידע רגיש ועל הדרישה הציבורית הגוברת לשירות מהיר ושקוף יותר. המסר היה אחיד: הרשויות נכנסות לשלב חדש – שלב שבו ה-AI, הענן הפרטי ואבטחת המידע המתקדמת אינם "תוספת", אלא תשתית בסיסית לשירות עירוני מודרני. >> לפרטים נוספים, דברו איתנו >>  

"השאלות סביב ההשפעה של הבינה המלאכותית על משרות התכנות לא נעלמות. יש פיל בחדר: ככל שכלי Low-Code/No-Code מאפשרים למשתמשים לא טכניים לפתח פתרונות דיגיטליים, קיימת תפיסה הולכת וגדלה שמשרות תכנות תיעלמנה ושתפקיד המפתח ישתנה דרמטית. האם בינה מלאכותית תיקח את העבודה שלי? אולי. האם בינה מלאכותית תהפוך אותי למיותר? בהחלט לא… (אלא אם היא) תתפתח", כך אמר לפני ימים אחדים ד"ר ורנר ווגלס, סגן נשיא וסמנכ"ל הטכנולוגיות של אמזון. "השינוי הוא עקבי ואינו חדש", הוסיף. "אנחנו מתפתחים כמפתחים, וגם הכלים שלנו חייבים להתפתח. התפתחות זו הולידה איש מקצוע חדש – 'מפתח הרנסנס'. אנחנו שוב בעידן של רנסנס, והוא מגיע עם מפתח הרנסנס החדש, שבו יצירתיות וטכנולוגיה מתפתחות ביחד. סקרנות מובילה ללימוד ולהמצאתיות". ד"ר ווגלס סגר ביום ה' האחרון את יומו השלישי של כנס re:Invent, שנערך בלאס וגאס זו הפעם ה-14, בהשתתפות יותר מ-60 אלף לקוחות AWS ושותפיה. לאחר הקרנה של סרט היתולי בכיכובו, שבו הוא הראה איך פעמים רבות בעבר דובר על היעלמויות ושינויים דרמטיים בתפקידי המפתח, הודיע מי שמכונה "הרוק סטאר של ענף ה-IT" כי לא ישתתף יותר בכנס של ענקית הענן. "צריך לתת את הבמה לקולות רעננים וצעירים. דיברתי מספיק. ההחלטה שלא להופיע פה היא שלי", הוא ציין, והדגיש כי "אני לא עוזב את אמזון או התעשייה". "המפתחים צריכים להיות גאים" להמחשת דבריו, ד"ר ווגלס לבש חולצה עם מילים משיר של מטאליקה: "Open Mind for a Different View And nothing else matters" (בתרגום חופשי, "ראש פתוח לדעה שונה ושום דבר אחר אינו חשוב"). המסר שלו הוא שעל המפתחים לחוש גאווה במה שהם, שהמפתחים יוצרים – על אף שעבודתם אנונימית. "עבודת המפתחים מאחורי המכונות הטכנולוגיות היא נסתרת, אף על פי שהיא מה שמניע את הכלכלה הגלובלית כיום. הסיבה היחידה שאנחנו, המפתחים, עושים זאת היטב היא הגאווה המקצועית שלנו במצוינות תפעולית", אמר. הוא הוסיף כי "תקופת הרנסנס הגיעה אחרי תקופה אפלה, חשוכה – ימי הביניים, עם מחלות ובראשון מגפת הדבר. הייתה זו תקופה שבה הכול השתנה בשדות רבים, ובמהירות יחסית. זה קרה כי אנשים היו סקרנים, כי היו מדענים מדהימים, כי היו המצאות מופלאות ובעיקר כי זה היה עידן שבו המדע והאומנות שילבו ידיים והתפתחו במשולב, וכך יצירתיות וטכנולוגיה הביאו מוצרים והמצאות שהניעו את העולם קדימה". "אנחנו שוב בעידן הרנסנס" "כעת", הוסיף ד"ר ווגלס, "אנחנו שוב בעידן הרנסנס, עם מפתחי הרנסנס החדשים. הרנסנס, כתנועה תרבותית, שטפה את אירופה במאות ה-15 וה-16, גישרה בין ימי הביניים לעידן החדש וחוללה שינויים מהפכניים. כך גם כיום: הבינה המלאכותית יכולה לעשות את אותו מהלך גם ב-2026". פרשנות מעניינת לאחת היצירות הידועות של לאונרדו דה וינצ'י. צילום: Alexander Limbach, ShutterStock "הרוק סטאר של ה-IT" אפיין את מפתח הרנסנס: "הוא סקרן, חושב באופן מערכתי וכולל, ומתקשר עם הסובבים אותו ביעילות. מפתחים נדרשים לעשות הרבה דברים בעת ובעונה אחת, וכמו לאונרדו דה וינצ'י (מהאומנים הבולטים בתקופת הרנסנס – י"ה), להתעניין בעולם שסביבם ולשלב אותו בעבודתם. ההיבט של תקשורת אנושית חשוב: יש הבדל בין המשפט 'בואי נאכל, סבתא', לבין 'בואי נאכל (את) סבתא', והוא משמעותי". "המפתח הוא הבעלים של העבודה, המשימה", הסביר ד"ר ווגלס. "העבודה היא שלהם, לא של הכלים שבהם הם משתמשים. כאשר את.ה בונה את זה – את.ה הבעלים של זה". "ה-AI הפכה את בדיקת הקוד לחשובה מתמיד" לפי סמנכ"ל הטכנולוגיות של אמזון, "עליית ה-AI הפכה את ההשתתפות של בני האנוש בפיתוח קוד לחשובה עוד יותר, במיוחד בכל הקשור לסקירה ולבקרה שלו. יש לזכור: נכון שה-GenAI יכולה לספק קוד בשניות. אבל אם מכניסים לה נתוני זבל, הרי שהתוצר, התוצאה שמקבלים, תהיה זבל, גם אם זה זבל משכנע מאוד". לכן, ציין, "העולם החדש, המוגדר על ידי בינה מלאכותית, הפך את תהליך בדיקת הקוד לחשוב מתמיד. היא מרכז הכובד של הבקרה והאיזון. זה המקום שבו אנחנו מחזירים את השיפוט האנושי למעגל הפיתוח". ערבוב בין עידן הרנסנס לעידן הנוכחי. צילום: ג'מיני "נקודת הזמן שבה אנחנו נמצאים כיום ייחודית לעומת מצבים בעבר שהיו בהם שינויים טכנולוגיים משמעותיים: הכלים החדשים הם רבים ומשפיעים על חלקים אחרים בתעשייה, וכך ממריצים את החדשנות וקצב הופעתה. פריצות הדרך הללו מחזקות זו את זו. התקדמות בשדה אחד מאיצה את ההתקדמות בתחומים אחרים", אמר. "כמו בכל שנה, גם ב-2025 יצא לי להסתובב ברחבי העולם ולהיפגש עם לקוחות", סיכם ד"ר ווגלס. "זה תמיד מרגש אותי, ובמיוחד באפריקה. פגשתי שם כל כך הרבה מהנדסים מלאי מוטיבציה שלא רוצים לעבוד בארצות הברית ושלא רוצים לעבוד בענקית טק. הם רוצים להישאר בארצות מולדתם. הם רוצים לפתור את הבעיה והבעיות שיש במדינתם. אני אוהב את זה. שם טמונה ההתקדמות האמיתית".

עוד חברת אבטחת בינה מלאכותית חדשה נחשפת: לומיה סקיוריטי, שקמה לפני כמה חודשים ומודיעה היום (א') על גיוס סיד בסכום של 18 מיליון דולר. החברה פיתחה פלטפורמה לצוותי האבטחה בארגונים, שמנטרת ומפקחת אחר השימוש בבינה מלאכותית שעושים העובדים וסוכני ה-AI כאחד. שני מייסדי לומיה הם יזמים ואנשי סייבר בעלי ניסיון רב: עומרי אילוז, המשמש כמנכ"ל החברה, הוא יזם סדרתי, שמאחוריו הקמת פרימטר X, שנרכשה על ידי היומן סקיוריטי האמריקנית, ואל"מ (מיל') בובי גילבורד, סמנכ"ל הטכנולוגיה של לומיה, שהיה סמנכ"ל החדשנות של Team8 ולפני כן שירת ב-8200 במשך 26 שנים. הוא אף קיבל את פרס ביטחון ישראל. יש לציין שלומיה הוקמה כחלק ממודל ה-Venture Creation של Team8, שהובילה את סבב הגיוס. יש לחברה משרדים בניו יורק ובישראל, בהם מועסקים 20 עובדי פיתוח ומחקר, והיא מתכננת להגדיל את הצוותים שלה בשנה הקרובה. שוק שצומח בקצב מהיר מאוד לומיה סקיוריטי פועלת בשוק ה-AI לטובת אבטחת סייבר, שצומח בקצב מהיר: בשנה שעברה הוא הוערך ב-26.6 מיליארד דולר, וצפוי להגיע ל-234.6 מיליארד עד שנת 2032 – כך לפי נתוני Fortune Business Insights. עובדים במרבית הארגונים עושים שימוש גובר ובלתי מבוקר בכלי AI, כאשר במקרים רבים, אין לצוותי האבטחה נראות ושליטה על שימוש זה. לפי דו"ח חדש של Team8, שנערך בשיתוף סמנכ"לי אבטחת מידע מחברות פורצ'ן 500, סוכני ה-AI הופכים למרכיב מרכזי בתשתיות הארגוניות – 70% מהארגונים משתמשים בהם בפרודקשן, 23% מתכננים להכניס אותם עד 2026 ו-67% מהארגונים מפתחים סוכנים פנימיים בעצמם. עם זאת, על אף שאימוץ הבינה המלאכותית נמצא בעלייה חדה – 97% מהחברות כבר משתמשות בה, כמחצית מהן מגבילות את השימוש בכלים הפנימיים בשל סיכוני אבטחה והיעדר רגולציה. סמנכ"לי אבטחת המידע שענו לסקר העידו כי האתגרים המרכזיים שלהם אלה הגנת סוכני בינה מלאכותית (37%) וניהול שימוש העובדים (36%). הבעיה העיקרית נובעת מכך שאין בידי צוות הבקרה את הכלים לנטר אחר המשתמשים והסוכנים ולבחון מה הסיכונים והחשיפה לארגון כתוצאה מאינטראקציות, מה כל סוכן מבצע בפועל, תחת אילו הרשאות ומה ההשלכות העסקיות. כתוצאה מכך נוצרים פערי אבטחה לא מטופלים, לצד גישות ופעילויות לא מבוקרות במערכות הארגון. כל אלה מובילים חלק מהארגונים להגביל או לחסום שימוש ב-AI גם על חשבון פגיעה בתפוקה – מה שמדגיש את הצורך הדחוף בשקיפות, רגולציה ופיקוח אחר שימוש אחראי בבינה מלאכותית בסביבות ארגוניות. בלומיה אומרים שהמוצר של החברה מנטר ומפקח על השימוש ב-AI לאורך כלל שרשרת הארגון – מה שמעניק נראות ושליטה מלאה בכל אינטראקציה בזמן אמת, בהתאם למדיניות הרגולציה וסטנדרט אבטחת המידע של הארגון. הפלטפורמה מנתחת כל אינטראקציה של משתמש מול AI ואת כלל פעולות סוכני הבינה המלאכותית בארגון, ומבצעת הערכת סיכונים מתוך התוכן, הקונטקסט וכוונת המשתמש. כך, על פי החברה, מתבצעת אכיפה מדויקת וחכמה, מבלי שצוותי האבטחה יצטרכו לחסום שירותים או לנסות להקשיח כל כלי בנפרד. ההשקעה תאפשר ללומיה להגדיל את ההון האנושי שלה, בדגש על צוותי המו"פ, להאיץ את פיתוח המוצר ולהרחיב פעילות החברה בשווקים הבינלאומיים, על ידי הרחבת פעילות השיווק והמכירות. מוסדות פיננסיים וארגוני תעשייה וטכנולוגיה שמנהלים מידע רגיש כבר משתמשים בפתרון של החברה. אילוז ציין כי "בעידן שבו הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק, מנהלי אבטחת המידע נתונים ללחץ הולך וגובר: מחד גיסא הם לא יכולים לחסום שימוש בכלים שמייצרים קפיצה דרמטית בתפוקה ובפרודוקטיביות, ומאידך גיסא הם לא יכולים להתעלם מהסיכונים הנוצרים משימוש לא מאובטח. הפלטפורמה שפיתחנו מאפשרת לארגונים לאמץ את הבינה המלאכותית בצורה מאובטחת ואחראית, תוך ניהול בקרה רציפה בסקייל רחב – כך שהטכנולוגיה משרתת את הארגון ולא פותחת פתח לסיכונים מיותרים".

הבינה המלאכותית תשנה את עולם מחשבי העל ותשפיע על פיתוח שבבים ייעודיים לתחום זה. כך אמר כריס דוידסון, סגן נשיא בכיר לפתרונות לקוחות בתחום מחשבי העל (HPC) ובינה מלאכותית בחברת HPE, בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים. דוידסון השתתף בכנס הלקוחות והשותפים של HPE שנערך בשבוע שעבר בברצלונה. מחשבי-על היו אחד משלושת הנושאים המרכזיים שבהם כסקו הכרזות החברה בכנס בברצלונה. שילוב יכולות בינה מלאכותית לתחום המאוד ספציפי הזה יביא, להערכת החברה, לגידול במספר הלקוחות בתחום מחשוב העל, בין היתר משום שהנגישות למשאבי מחשוב תהיה מהירה וקלה יותר. בהכרזות בתחום זה שילבה HPE את הפתרונות של ארובה וג'וניפר – שתי הרכישות האחרונות שלה, שמקפיצות אותה כמה שלבים קדימה בעולם התשתיות, התקשורת ומחשבי העל. דוידסון הצטרף ל-HPE לפני שמונה שנים בעקבות רכישת חברת המחשוב סיליקון גרפיקס, שם עבד כשנה. "מאז שהצטרפתי אני רואה את הצמיחה של שוק מחשבי העל. הצמיחה היא אורגנית ויציבה, וכעת הבינה המלאכותית נותנת לתחום הזה קפיצה אדירה", הוא אומר. לאחר רכישת סיליקון גרפיקס, HPE רכשה ב-2019 את חברת יצרנית מחשבי העל CRAY, שהייתה אז בבעלות חברת TEAR, תמורת 1.3 מיליארד דולר. CRAY נחשבת למותג-על בתחום מחשבי העל, והיא מהווה נתח משמעותי מסך מכירותיה של החברה. ה-AI לא מחליפה אף אחד – היא רק מייעלת ומאיצה את קצב העבודה" איך היית מגדיר את השינוי בעולם מחשבי העל לעומת שנים קודמות? "אחד הדברים המשמעותיים שאנחנו רואים כיום הוא הקצב ההולך וגובר של פיתוח שבבים חדשים על ידי שותפי הסיליקון שלנו. הקצב הזה רק מאיץ, ולכן האתגר של כולנו הוא לאזן בין פיתוח טכנולוגי לבין הגעה מהירה יותר לשוק. אם בעבר, עולם מחשבי העל היה תהליך של 'מוכנים, מכוונים – ואז יורים', היום זה יותר 'מוכנים – יורים, ומתאימים תוך כדי תנועה'. זה שינוי דרמטי שמחייב אינטרקציות מהירות והתאמה רציפה.  זהו גם תהליך של אבולוציה וגם של מהפכה. הידע ההנדסי שצברנו ב-HPE עוזר לנו מאוד בעולם ה-AI, כי יש הרבה נקודות דמיון – עומסי עבודה כבדים, מערכות מבוזרות ואופטימיזציה של ביצועים. אבל יש גם היבטים חדשים ושונים לחלוטין. ההסתכלות שלנו אינה רק על ביצועים מוחלטים, אלא גם על מדדים כמו עלות לביצוע ועלות לצריכת חשמל". מה הערך המוסף של שילוב בינה מלאכותית במחשבי-על? "חשוב לציין שבינה מלאכותית אינה דבר חדש בעולם מחשבי העל. אבל כיום קצב האימוץ שלה מהיר מאוד. היא מסייעת בביצוע סימולציות מדעיות חשובות בתחומים כמו תעופה, רכב, אנרגיה, אקלים ועוד. בנוסף, אנחנו רואים סטנדרטיזציה רחבה של יכולות AI בכל הדרגים – ממרכזי חישוב בקנה מידה גדול ועד למחשבים אישיים. גם משתמשים שאינם מודעים לכך עובדים היום עם יכולות שבעבר היו נחלת מערכות מחשוב-על בלבד. האתגר הוא למצוא את האיזון בין מה שמבוצע מקומית בתחנת קצה או מחשב נייד, לבין הרחבה ושילוב של יכולות מתקדמות בענן או במערכות מרכזיות. עם זאת, אנחנו מדגישים בפני לקוחותינו: ה-AI לא מחליפה אף אחד – היא רק מייעלת ומאיצה את קצב העבודה". האם זה כבר מורגש אצל הלקוחות שלכם? "כן, בהחלט. אחת הדוגמאות היא ממשלת בריטניה, שב-2023 השקיעה 225 מיליון ליש"ט במחשוב-על כדי לאפשר כוח מחשוב גדול בהרבה למוסדות אקדמיים, ובין היתר הפנתה חלק גדול מהמשאבים לאוניברסיטת בריסטול. אנחנו זכינו במכרז וסיפקנו להם מחשב-על עם יותר מ-5,000 שבבי-על מתקדמים של אנבידיה, המשמשים למחקרים פורצי דרך ברובוטיקה, ביג דאטה, אקלים וגילוי תרופות".

תערוכת האמנות Art Basel Miami Beach – אחד מירידי האמנות הגדולים והנוצצים בעולם – הפכה השנה ל"קרקס אלגוריתמי", זאת בעקבות מיצג שנוי במחלוקת בשם Regular Animals ('חיות רגילות' בתרגום חופשי). מאחורי המייצג שלקח חלק בתערוכה עומד האמן הדיגיטלי המפורסם מייק וינקלמן, המוכר בכינוי ביפל (Beeple), שערך את המיצג שלו במתחם החדש Zero 10, המוקדש לאמנות דיגיטלית וטכנולוגית מתקדמת.  ביפל – שזכה להכרה עולמית חסרת תקדים ב-2021 כאשר קולאז' ה-NFT שלו Everydays: The First 5000 Days נמכר בסכום של 69.3 מיליון דולר בבית המכירות כריסטי'ס – יצר הפעם מקבץ של עשרה רובוטי-כלב על ארבע רגליים. אלא שהפואנטה הייתה שעל המכונות הללו הלביש האמן מסכות סיליקון היפר-ריאליסטיות בדמות אישים רבי-השפעה, כולל המיליארדרים אילון מאסק, מארק צוקרברג, ג'ף בזוס, וזאת בצד אמנים אייקוניים כמו אנדי וורהול ופאבלו פיקאסו, ואפילו כלב-רובוט דמותו של ביפל עצמו. המסכות נוצרו על ידי אמן האפקטים המיוחדים לנדון מאייר. ???? ** FREE PRINTS / NFTs ** ???? TODAY / ART BASEL _ ZERO 10 1PM / 3PM / 5PM *can’t guarantee you will get a print but I CAN guarantee you will get a shameful erection looking at robot dogs ???? pic.twitter.com/t9hZSP1GKo — beeple (@beeple) December 6, 2025 קקי NFT עם תפוגת ייצור היצירה שלו 'כל-יום: 5,000 הימים הראשונים'. נמכרה בכמעט 70 מיליון דולר כ-NFT. ביפל. מה שקורה במיצג הוא שהרובוטים מסתובבים בחופשיות בתוך מתחם שקוף, מגיבים לסביבתם ומבצעים פעולה יוצאת דופן: מדי פעם הם נשענים על רגליהם האחוריות ונכנסים ל"מצב עשיית צרכים" – כאשר מסך LED על גבם מציג את הכיתוב 'POOP MODE'. בזמן פעולה זו הם מטילים הדפסים פיזיים דמויי פולרואיד מ"פי הטבעת" שלהם. הדפסים אלה, הנקראים "דוגמת הפרשה" (Excrement Sample), נוצרים באמצעות בינה מלאכותית, המשתמשת בתמונות שצולמו במצלמות המותקנות סביב ראשיהם של הרובוטים. כל הדפס נוצר בסגנון המתאים לדמות שהרובוט מייצג, כאשר הרובוט של פיקאסו מייצר תמונות גיאומטריות דמויות קוביזם, ואילו הכלבים בדמות בכירי הטק סווגו בקטגוריית יצירה "מהירה". ולא די בכך – כל הדפס כזה מכיל קוד המקושר ל-NFT שניתן לאימות. האמן סיפק פרטים נוספים על האוטונומיה של הכלבים, והגדיר את המיצג Regular Animals כ"יצירה ג'נרטיבית" המשלבת פיסול דינמי, צילום ובינה מלאכותית. הוא הבהיר כי פעולת הרובוטים אינה אקראית; הכלבים מצלמים תמונות באופן רציף, מדרגים אותן כדי למצוא את התמונות המעניינות ביותר, ורק אז מעבדים מחדש את התמונות הללו באמצעות AI בהתאם ל"אישיות/תפישת העולם" של כל דמות (כמו מאסק או פיקאסו). ביפל הדגיש כי זה משקף את הרעיון שהקהל "ממש הופך להיות חלק מהיצירה רק מעצם הצפייה בה", מה שתואם את ההשקפה כי האופן שבו אנו תופשים את העולם יתווך יותר ויותר על ידי בינה מלאכותית. לבסוף, ביפל סיפק את המספרים המדויקים של התפוקה האמנותית של המיצג: סך של 1,024 הדפסים יופצו במהלך ימי היריד, מתוכם 256 מקושרים ל-NFT וניתנים לאימות. ביפל הסביר כי מטרת הפרויקט היא לבקר את השפעת האליטות הטכנולוגיות על התרבות הדיגיטלית, שכן התפישה העולמית שלנו מתווכת יותר ויותר על ידי מערכות אלגוריתמיות הנשלטות על ידי קומץ אנשים. ביפל ציין כי הוא נפגש עם מאסק מספר פעמים ודווקא רואה בו "בחור נחמד שמנסה לעשות דברים טובים". אך מאידך נשמע מודאג בראיון מכך שבעוד שבעבר, דבריו, ראינו את העולם דרך עיניהם של אמנים, כיום "צוקרברג ואילון, במיוחד, שולטים במאסה עצומה של האופן שבו אנו רואים את העולם". הוא הדגיש את עוצמתם הבלתי-מרוסנת של קברניטי הטק הללו והוסיף: "נשיא לא יכול פשוט להתעורר ולבצע שינוי חד-צדדי. מאסק או צוקרברג יכולים, וזו עוצמה אדירה". המיצג אף משלב תזכורת לקצב ההתיישנות המהיר של הטכנולוגיה – הרובוטים תוכננו עם מועד תפוגה מובנה, ולאחר שלוש שנים תופסק יכולתם לייצר אמנות NFT, כשלמען האמת כבר כיום ההייפ סביבה בדעיכה. Recognize anyone? Beeple's satirical exhibition: "Regular Animals". pic.twitter.com/qmrx4Hpbg6 — ⚔️ Robbin Milne (I) ☮️ ⚔️ (@RobbinMilne) December 4, 2025 המיצג זכה לתגובות מעורבות. קהל המבקר ביריד נראה צוחק, מגיב בהלם ומתעד את המתרחש בהשתאות. היו מבקרים שכינו את המיצג "מגעיל או מטריד", "מפחיד" והיו אף שטענו כי הוא "מעבר למטריד". מנגד, כתב Extravagant Magazine טען שהיצירה "רומסת את ההיסטוריה של האמנות הדיגיטלית ומדרדרת אותה מעט", כי היא מציעה "נוחות טכנולוגית", ו"נוחות מוסרית" במקום ביקורת אינטליגנטית.  למרות זאת, הצלחתו המסחרית של המיצג הייתה מיידית: כל עשרת הרובוטים, שתומחרו ב-100,000 אלף דולר כל אחד, נמכרו כולם בתוך השעה הראשונה של יום הפתיחה של היריד.

חברת הסטארט-אפ פלוקס נוסדה ב-2021 על ידי רון עפרוני, המנכ"ל, ומייקל ברנטלי, והיא הוקמה כדי לנהל את מחזור חיי הפיתוח של התוכנה בצורה מאוחדת. החברה הכריזה בספטמבר האחרון על סבב גיוס B של 25 מיליון דולר. את הגיוס הובילה קרן Addition, והשתתפו בו קרנות כגון NEA, חץ ונצ'רס ואילומינייט פייננשל. משקיעה נוספת בפלוקס היא קבוצת D. E. Shaw, שהחברה החלה את דרכה כשביצעה ספין אאוט ממנה. ארגונים ברחבי העולם מתקשים לנהל שרשראות אספקת תוכנה, שהולכות ונעשות מורכבות יותר ומביאות איתן חולשות אבטחה מוסתרות. פלוקס פותרת את הבעיות האלה באמצעות Nix – טכנולוגיית קוד פתוח, שאותה היא מנגישה לצוותי פיתוח. בחברה מספרים שבאמצעות פלטפורמה אינטואיטיבית, היא מספקת סביבות עקביות וניידות, שחוצות מערכות הפעלה, שפות תכנות וארכיטקטורות שונות. בפלוקס אומרים שהלחץ האדיר על צוותי הפיתוח הפך תשתית פיתוח מתוקננת לצורך חיוני. "בעוד שכולם בונים על תשתיות מקולקלות, פלוקס מחזקת את היסודות עצמם – ומאפשרת לצוותים לנוע מהר יותר מבלי לוותר על אמון ובטיחות", ציינו שם. "פלוקס לוקחת את העוצמה של Nix והופכת אותה לנגישה עבור כולם", אמר קלסי הייטאוור, יועץ לחברה ומהנדס בכיר. "זו הסיבה שאנחנו רואים זרימה אדירה של משתמשים בהשוואה לכלי פיתוח מסורתיים – היא פותרת את משבר התשתיות הסמוי שכל חברה מתמודדת איתו". המשתמשים הראשונים במוצר של פלוקס כוללים חברות מדירוג פורצ'ן 500 לצד חברות טכנולוגיה בצמיחה גבוהה. "חברות אלה מציגות מעורבות יוצאת דופן ומניעות צמיחה אורגנית בתוך הארגונים שלהן, כאשר פלוקס שומרת על 70% אחזקה (Retention) במגוון רחב של משתמשים – ממפתחים בודדים ועד לצוותים של אלפי אנשים", אומרים בחברה.

במשך שנים, המושג "עיר חכמה" נתפש בישראל כפריבילגיה של "מדינת תל אביב" עם האפליקציה זוכת הפרסים הבינלאומית 'דיגיתל'. המושג מקושר בתודעה הציבורית לאפליקציות לתשלום חנייה, להשכרת קורקינטים או לדיווח על פח אשפה מלא בשדרות רוטשילד. אבל ה-7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת בצפון טרפו את הקלפים. כשמסתכלים היום על קריית שמונה, אופקים, שדרות ומטולה, מבינים שדיגיטציה ברשויות המקומיות היא לא מותרות – היא קו ההגנה השני של העורף הישראלי. השאלה הבוערת כיום אינה "האם כדאי להטמיע טכנולוגיה", אלא האם נשכיל לנצל את משבר השיקום כדי לבצע "קפיצת מדרגה" היסטורית. רשות "חכמה" יודעת בלחיצת כפתור היכן גרים הקשישים הזקוקים לפינוי, מה מצב המקלטים בזמן אמת, וכיצד לתקשר עם תושבים שפונו למלונות בים המלח. רשות אנלוגית נשארת בערפל פער בלתי נסבל שהופך לקריטי במצב חירום הנתונים בשטח מספרים סיפור של פער בלתי נסבל. בעוד שרשויות במרכז נהנות מתקציבי פיתוח המאפשרים מערכות שו"ב (שליטה ובקרה) מתקדמות, רשויות בפריפריה מתקשות לעיתים לספק שירותים דיגיטליים בסיסיים. על פי נתוני הלמ"ס, כ-35% מהרשויות בפריפריה משתמשות כיום במערכות ניהול תחבורה מתקדמות – לעומת כ-70% במרכז. הפער הזה אינו רק טכנולוגי; הוא משפיע על איכות החיים, בטיחות התושבים, והיכולת למשוך עסקים והשקעות. עם פרוץ המלחמה רוב הרשויות בארץ לא ידעו לומר במדויק מי והיכן תושביהן, זאת בשל העובדה שתושבים לא מעדכנים את הכתובת העדכנית שלהם במרשם האוכלוסין, וכן בשל העובדה שהמערכות המוניציפליות מבוזרות וללא סטנדרט מידע אחיד, דבר המקשה על הרשויות לקבל תמונת מצב עדכנית. במצב חירום, הפער הזה הופך קריטי: רשות "חכמה" יודעת בלחיצת כפתור היכן גרים הקשישים הזקוקים לפינוי, מה מצב המקלטים בזמן אמת, וכיצד לתקשר עם תושבים שפונו למלונות בים המלח. רשות אנלוגית נשארת בערפל. המערכת הממשלתית נמצאת בשנים האחרונות בתהליך מואץ של איגום מאמצים לטובת צמצום הפער הזה. תמיכות בפרויקטים דיגיטליים הורחבו לערים בינוניות וקטנות, ומכרזים להתקנת רשתות תקשורת מתקדמות נפתחו במיוחד ליישובי הצפון והדרום. היישום בשטח כבר נותן את אותותיו: באר שבע – שמובילה מהפכת חדשנות בשנים האחרונות – מפעילה כיום מערך בקרה עירוני מהמתקדמים בישראל, המאפשר קיצור של כ-20% בזמני תגובה לאירועי חירום. שדרות מקדמת שירותים דיגיטליים מתקדמים לתושביה, במגוון ערוצים כמו הקמת מוקד שירות קהילתי ראשון בארץ. במועצה אזורית גליל עליון, עבודה שוטפת עם מערכות החירום כמו שוע"ל, מאפשרת מעבר רציף ומהיר בין שגרה לחירום. אלו אינן רק דוגמאות נקודתיות – הן מודל לעתיד האפשרי. לא פריבילגיה אלא מחויבת המציאות גם בפריפריה.. עיר חכמה. צילום: אילוסטרציה. BigStock הפריפריה ככר פורה לחדשנות בנקודה הזו חשוב להציע תפישה חדשה: פריפריה איננה רק יעד להשגת שוויון, אלא כר פורה לחדשנות. עלויות נמוכות יותר, נכונות לשיתופי פעולה וקהילה אזורית חזקה מאפשרות פיילוטים עירוניים בקצב שלא תמיד אפשרי במרכז. הממשלה יכולה – ורצוי שתעשה זאת – להפוך את הצפון והדרום למעבדות לאומיות לטכנולוגיות עירוניות: רשתות אנרגיה מבוזרות, תחבורה שיתופית אוטונומית, ניהול מים חכם ומודלים קהילתיים מבוססי נתונים. האסון שפקד את חבלי הארץ הללו מהווה, באופן פרדוקסלי, חלון הזדמנויות נדיר. מנהלת תקומה בדרום והתוכנית הממשלתית המתגבשת לצפון מזרימות מיליארדי שקלים לבינוי מחדש. האתגר הממשלתי הוא לוודא שהכסף הזה לא ילך רק לשיקום הפיזי ("הברזלים"), אלא להנחת תשתית לחוסן דיגיטלי. איך מבטיחים רציפות תפקודית? מה זה אומר בפועל? זה אומר שבנייה מחדש של קיבוץ או שכונה חייבת לכלול תשתיות דאטה, בדיוק כמו מערכת ביוב. זה אומר שמערכת החינוך בקו העימות חייבת להיות ערוכה למעבר ללמידה היברידית בתוך דקות, עם ציוד קצה לכל ילד, כדי ששגרת החירום לא תפגע בעתיד הדור הבא. זה אומר עידוד תעסוקה מרחוק באמצעות האבים טכנולוגיים משותפים, שיאפשרו לתושב הגליל לעבוד בחברת היי-טק תל-אביבית, מבלי לעזוב את ביתו. לסיכום, המדיניות הממשלתית בתחום הערים החכמות בפריפריה עומדת בפני הזדמנות היסטורית: לא רק לצמצם פערים – אלא לעצב מחדש את מפת הצמיחה של ישראל. כדי שזה יקרה נדרשים שלושה מהלכים מרכזיים: קביעת אסטרטגיה ומדיניות: בניית סטנדרט לאומי מחייב לתשתיות ומערכות חכמות בשילוב תמריצים ויישום אפקטיבי. השקעה בהון האנושי הדיגיטלי טכנולוגי: הכשרות נרחבות בכל רמות הרשות ובניית מודלי הון אנושי מתקדמים ברמת הרשות, הקמת מעטפות תמיכה רוחביות עם גיבוי והכוונה ברמה הלאומית. קידום חדשנות דיגיטלית: יצירת פיילוטים ותכניות ניסוי ארציות בפריפריה, בשיתוף אקדמיה, תעשייה ורשויות. העתיד העירוני של ישראל לא נכתב במרכז – הוא ייכתב היכן שנחליט להשקיע. אם הממשלה תשכיל לראות בפריפריה את מנוע החדשנות הבא, ערים חכמות בצפון ובדרום יהיו לא רק יעד, אלא יתרון אסטרטגי של המדינה כולה. הכותבת היא מנהלת היחידה לקידום הדיגיטל בשלטון המקומי, במערך הדיגיטל הלאומי ומשרד הפנים

האיחוד האירופי הודיע ​​על קנס של 140 מיליון דולר עלפלטפטרמת המדיה החברתית X של אילון מאסק בגין אי ציות לתקנות המסדירות פלטפורמות דיגיטליות גדולות. דובר הנציבות האירופית אמר, שהקנס נובע משימוש מטעה של הפלטפורמה בסימן וי כחול לזיהוי משתמשים מאומתים, תפקוד לקוי של מאגר הפרסום וכשל במתן גישה יעילה לנתונים לחוקרים. אירופה לא העדיפה לקנוס את X, אמר הדובר, תומאס רנייה, וציין, כי בניגוד ל-X, טיקטוק הסינית הציעה בעצמה ויתורים שיאפשרו לה להימנע מקנסות כאלה. "אם תתקשרו בצורה קונסטרוקטיבית עם הנציבות, נפתור תיקים", אמר רנייה במסיבת עיתונאים בבריסל. "אם לא תעשו זאת, ננקוט פעולה". האפשרות ש-X תעמוד בפני קנסות כספיים באירופה עוררה ביקורת פוליטית משמעותית, לא רק מצד מאסק, אלא גם מצד אחרים בוושינגטון הבירה במהלך השנתיים האחרונות, מאז שהנציבות האירופית החלה בחקירתה. "מסתובבות שמועות שלפיהן הנציבות האירופית תקנוס את X במאות מיליוני דולרים על אי-שיתוף פעולה עם הצנזורה", כתב סגן הנשיא ואנס ביום חמישי ב-X. "האיחוד האירופי צריך לתמוך בחופש הביטוי ולא לתקוף חברות אמריקאיות על כלום". ביולי 2024, בסדרה של ממצאים ראשוניים, האשימה הנציבות האירופית רשמית את X – המשרתת יותר מ-100 מיליון משתמשים בתוך האיחוד האירופי – בכמה הפרות. אלה כללו את כישלונה לעמוד בחובות השקיפות, חסימת גישה של חוקרים לנתונים והטעיית משתמשים על ידי המרת תג האימות הכחול לתכונת מנוי בתשלום. בתגובה, כתב מאסק ב-X כי "יש לפרק את האיחוד האירופי" ולהחזיר את הסמכות למדינות החברות. הוא טען כי רגולציה ריכוזית פוגעת בקבלת החלטות דמוקרטית ומגבילה את חופש הביטוי ברשת. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ תמך בעמדתו של מאסק, וכינה את פעולת האיחוד האירופי "צעד שגוי נגד חופש הביטוי". מספר כלי תקשורת שמרניים בארה"ב תיארו את המחלוקת כחלק ממאבק פוליטי רחב יותר על חופש הביטוי . ממשל טראמפ גם טען שוב ושוב, כי האיחוד האירופי פועל באופן לא הוגן נגד חברות טכנולוגיה אמריקניות עם קנסות כספיים גדולים ותקנות מכבידות, ומשווה צעדים אלה למכסים המצדיקים תגמול סחר. רק בשבוע שעבר הצהיר שר המסחר האמריקאי, הווארד לוטניק, כי האיחוד האירופי חייב לשנות את התקנות הדיגיטליות שלו כדי להבטיח עסקה שמטרתה להפחית את מכסי הפלדה והאלומיניום. הנציבות הכחישה שוב ביום שישי כל קשר בין המשא ומתן עם ארה"ב בנושאי סחר לבין יישום חוקיה הטכנולוגיים שלה, כל מיקוד בחברות אמריקניות או כל סוג של פגיעה בחופש הביטוי. "לחקיקה הדיגיטלית שלנו אין שום קשר לצנזורה", אמר דובר הנציבות, רנייה. "אנו מאמצים את ההחלטה הסופית, לא מכוונים לאף אחד, לא מכוונים לאף חברה, לא מכוונים לאף תחום שיפוט על סמך צבע עורם או ארץ מוצאם". למרות הלחץ של ממשל טראמפ, האיחוד האירופי המשיך באכיפת כללי ההגבלים העסקיים הדיגיטליים שלו, ולאחרונה הטיל קנסות בסך 584 מיליון דולר על אפל ו-233 מיליון דולר על מטא.