איגוד האינטרנט הישראלי פרסם לפני ימים אחדים חוות דעת שיוצאת נגד התביעה שהגיש ארגון זיר"ה נגד גוגל, שדורשת ממנה לחסום את הגישה לאתרים המאפשרים למשתמשים לצפות ו/או להוריד חומרים פיראטיים – כאלה שעל פניו מפרים באופן ברור את חוק זכויות יוצרים. התביעה של זיר"ה – שבה חברים, בין השאר, הוט, יס, צ'רלטון, ערוץ הספורט ושידורי קשת – מבקשת מבית המשפט להורות לגוגל לחסום באופן אוטומטי את האפשרות להגיע לאתרים פיראטיים, ולא לאפשר שגולשים משתמשים במנוע החיפוש שלה כדי להגיע לאתרים כאלה – להגיע אליהם. מהן טענות האיגוד? חוות הדעת הציבורית שפרסם האיגוד, שאורכה המלא, עם הנספחים, עומד על לא פחות מ-372 עמודים, קובעת, בשורה התחתונה, שאין להגדיר את גוגל כספקית שירותים, ולכן על בית המשפט לדחות את הבקשה הזו. לפי איגוד האינטרנט, גוגל היא לא ISP אלא DNS Resolver – שירות שפועל כ-"ספר טלפונים" של האינטרנט, ויודע להפנות את המשתמשים מהר ככל האפשר לכתובת ה-IP המבוקשת, שמתאימה למה שהוא מחפש או מקליד בשורת הכתובת. ISP היא ספקית שירות שנותן את הגישה לאינטרנט עצמו, והיא זו שאחראית לתעבורה. לטענת האיגוד, הרחבת המונח של ספקית גישה, ISP, למנוע חיפוש יכולה ליצור בעיות טכנולוגיות, שיובילו להכללה של עוד שירותי תשתית או תיווך אחרים תחת המונח הזה. הוא גם טוען שהרחבה שכזו עלולה לתת כלים ליצירת צנזורה, מכיוון שמדובר בשירות גלובלי, וחסימת משתמשים ישראליים בלבד תהווה פגיעה בפרטיות. זאת, מעבר לכך שיכולות להיות טעויות ב-IP, למשל זיהוי מקום – מה שעלול להוביל לחסימה גם של משתמשים שאינם ישראליים, או בכל זאת לאפשר גישה למשתמשים מישראל, על אף שהכוונה היא לחסום אותה. כן טוען האיגוד שחסימה כזו, ברמת ה-DNS, עלולה לגרום לכך שספקים ומשתמשים יינטשו שירותים מאובטחים, או ששירותים כאלה יפסיקו להיות זמינים בשוק. זה עלול, על פי חוות הדעת, לפגוע בחוסן הסייבר ובפתיחות של הרשת בישראל. בנוסף, חוות הדעת מזכירה את העובדה שיש אפשרויות קלות לעקיפה של החסימה על ידי שימוש בספקית שירותים אחרים, למשל קלאודפלייר, וכן שיש סיכון גדול מאוד לחסימת יתר, כדי להצליח בכל מחיר לחסום את הגישה לאתרים פיראטיים. "שינוי מהותי ומסוכן בארכיטקטורת הרשת העולמית" "הטלת צו חסימה של שירותי DNS Resolving גלובליים אינה רק הרחבת אחריות משפטית, אלא שינוי מהותי ומסוכן בארכיטקטורת הרשת העולמית. היא הופכת תשתית ניטרלית שתפקידה לשרת את כל המשתמשים באופן שוויוני, לכלי אכיפת מדיניות מקומית, תוך יצירת אי עקביות טעינה וערעור האמון במערכות הליבה של האינטרנט", נכתב במסמך, שעליו חתומים ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל מחקר ומדיניות באיגוד האינטרנט הישראלי, והמנכ"ל, עו"ד יורם הכהן. מה אומרת היועמ"שית? קביעה זו של האיגוד יוצאת גם נגד חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה, שהוגשה באחרונה, לאחר שזו הצטרפה לתביעה. אנשיה של היועמ"שית קבעו כי יש לראות בגוגל ספקית גישה לאינטרנט שאינה מורשה, תוך שהיא מספקת גישה רחבה למונח 'ספקית גישה' ותוך טענה שגוגל כבר מבצעת חסימות דומות במדינות כמו צרפת ואיטליה, כך שאפשר לבצע זאת באופן טכני. בנוסף, היועצת המשפטית לממשלה טענה שגם אם החסימה לא תהיה הרמטית, היא תוריד באופן משמעותי את היקף הפגיעה בזכויות היוצרים. איגוד האינטרנט החליט להגיש את חוות הדעת שלו לבית המשפט מאחר שלדידו, הוא גוף בעל מומחיות טכנולוגית רלוונטית לדיון ובנוסף, יש לו תפקיד ציבורי בתשתית ובפעילות האינטרנט בישראל, במיוחד בהיבטים של תשתיות אינטרנט ו‑DNS. עם זאת, הוא מדגיש במסמך שהגיש כי הוא לא צד בסכסוך, אלא גוף שמנסה להביא תמונה מלאה של האינטרס הציבורי הקיים בשימוש באינטרנט בישראל. בגוגל בחרו שלא להגיב לחוות הדעת שהגיש האיגוד בטענה כי "היא מדברת בעד עצמה". מזיר"ה לא נמסרה תגובה.

ניהול מוצר בחברות ענק הוא מלאכה שמחייבת שילוב בין הבנה טכנית עמוקה לבין רגישות אמיתית להתנהגות משתמשים. אחת הדוגמאות הפשוטות אך המלמדות ביותר מגיעה דווקא מווטסאפ (WhatsApp) – החברה מנהלת מוצר שבו משתמשים מיליארדי אנשים, וכל שינוי שהצוות מבצע משפיע באופן מיידי על הרגלי תקשורת של משפחות, עסקים וארגונים בכל העולם. לכן כל החלטה קטנה לכאורה יכולה להפוך לשיעור גדול בתכנון נכון ובהקשבה מדויקת. האתגר האמיתי בניהול מוצר הוא לדעת מתי לעצור ולבדוק, מתי לשאול מחדש, ומתי לבדוק השערות, גם אם הן נראות מובנות מאליהן ההיגיון הפנימי פגש במציאות והמשתמשים הפתיעו גם את המומחים לפני כמה שנים ווטסאפ שחררה שינוי שנראה בתחילה פונקציונלי ונוח – שיחות שהועברו לארכיון נשארו שם גם כאשר התקבלה בהן הודעה חדשה. ההיגיון המוצרי היה ברור: אם משתמש בחר להרחיק שיחה מהמסך הראשי, כנראה שהוא לא רוצה לראות אותה קופצת מחדש. אבל המציאות חשפה תמונה שונה לחלוטין. משתמשים רבים השתמשו בארכיון ככלי לארגון, לא כהתעלמות. הם רצו לשמור על מסך בית נקי מהסחות דעת, אך עדיין לצפות בהודעות חדשות משיחות מסוימות בעת הצורך. כאשר השינוי נכנס, רבים דיווחו על תחושת אובדן שליטה. שיחות שנקברו בארכיון לא הופיעו יותר באופן טבעי, והמשתמשים היו צריכים לבדוק את הארכיון באופן יזום. הצוות של ווטסאפ הבין במהירות שהנחת העבודה שלו לא תאמה את מה שקורה באמת בשימוש היומיומי. במקום ליצור סדר, השינוי יצר בלבול. במקום להפחית רעש, הוא גרם לחוסר וודאות. כאן התחיל תהליך חשוב של למידה מוצרית. הקשיבה לצרכיהם של משתמשיה הרבים. ווטסאפ. צילום: Shutterstock הבחירה חוזרת למשתמשים במוצרים עם מיליוני או מיליארדי משתמשים אי אפשר להסתפק בשאלה מה נראה נכון בתכנון. צריך לשאול מה קורה בפועל אצל המשתמשים – ההבדל כאן משמעותי. הנחות צוות הפיתוח הן רק נקודת מוצא. המציאות בשטח היא מה שמגדיר את החוויה האמיתית. רק חקר דפוסי שימוש, בחינה של נתונים איכותיים וכמותיים ושיחות עם משתמשים יכולים לחשוף את הפער. אם כן, ווטסאפ זיהתה לבסוף את הפער ונדרשה לשינוי נוסף. בסופו של התהליך החברה הוסיפה בהגדרות כפתור שמאפשר לכל משתמש לבחור אם השיחות בארכיון יישארו שם תמיד או שיקפצו למסך הראשי כאשר מגיעה הודעה חדשה. הפתרון הזה פשוט, אך הוא מגלם בתוכו את אחד היסודות החשובים ביותר בניהול מוצר. במקום להחליט עבור המשתמשים, ווטסאפ נתנה להם את הכוח לקבוע את דפוס השימוש המתאים להם. זהו מעבר מחשיבה חד-ערוצית לחשיבה המאפשרת התאמה אישית. בעולם שבו כל משתמש עובד אחרת, זוהי גישה הכרחית. שיעור ענק למנהלי מוצר בחברות גדולות ניהול מוצר בחברות גדולות דורש זהירות מיוחדת. כל שינוי קטן בממשק או בלוגיקה משפיע לא רק על משתמש בודד אלא על תנועת מידע שלמה. לכן תהליך קבלת ההחלטות צריך להיות מדויק ומבוסס. אי אפשר להניח הנחות רחבות. במקום זאת יש צורך בניסויים מבוקרים, בדיקות A/B מקיפות, ניתוח עומק של דאטה ושיחות עם משתמשים כבדים וקלים כאחד. הסיפור של הארכיון ב-ווטסאפ מדגים כיצד גם בחברה עם מומחים בעלי ניסיון עשיר יכולים להגיע למסקנה שגויה כאשר מסתמכים על אינטואיציה בלבד. האתגר האמיתי בניהול מוצר הוא לדעת מתי לעצור ולבדוק, מתי לשאול מחדש, ומתי לבדוק השערות, גם אם הן נראות מובנות מאליהן. חלק מהצוותים נוטה לחשוב שגם אם שינוי גורר תלונות זמניות, המשתמשים יתרגלו. אבל כאשר התלונות מצביעות על צורך אמיתי, התעלמות יכולה להיות יקרה. במקרה של ווטסאפ, ההקשבה הייתה מהירה והתגובה הייתה מושכלת. הלקח הגדול הוא פשוט: מוצר טוב לא נבנה מתוך מחשבה על מה צריך לעבוד, אלא מתוך הקשבה לאנשים שמשתמשים בו מדי יום. משתמשים מפתיעים אותנו. הם יוצרים לעצמם שיטות עבודה. הם משתמשים בפיצ'רים בדרכים שלא תוכננו. הם בונים לעצמם סדר בתוך כאוס שאנו יצרנו. לכן, חברות שמפתחות מוצרים בהיקף עצום חייבות להשקיע יותר במחקר משתמשים, יותר בבדיקות שטח ויותר בענווה מקצועית. מוצר אינו רק טכנולוגיה. הוא מערכת יחסים בין אדם לבין כלי שמלווה אותו ביומיום. ואם לא מבינים את האדם, אי אפשר להבין את המוצר. ווטסאפ הראתה שאפשר לטעות ולהתאושש מהר, כל עוד מקשיבים למי שבאמת קובע. הכותב הוא יועץ טכנולוגי לארגונים, בעיקר בתחום האשראי החוץ-בנקאי

פאלו אלטו (Palo Alto Networks) וגוגל קלאוד (Google Cloud) חתמו באחרונה על עסקה לשיתוף פעולה בתחומי הענן וה-AI בשווי מיליארדי דולרים. שתי הענקיות תיארו את העסקה כ"הסכם היסטורי". במסגרת שיתוף הפעולה, פאלו אלטו תעביר חלק מהעומסים הפנימיים החשובים ביותר שלה לענן של גוגל. בהודעתה מסוף השבוע, ספקית אבטחת הסייבר תיארה את הפרויקט כעסקה בשווי מיליארדי דולרים. לפי רויטרס, העסקה שווה כמעט 10 מיליארד דולר. ההודעה מגיעה ארבעה חודשים לאחר שגוגל קלאוד חתמה עם מטא (Meta) על חוזה בהיקף גדול יותר, להרצת עומסי AI. במרכז השותפות בין שתי הענקיות: בינה מלאכותית. פאלו אלטו תעשה שימוש בסדרת מודלי השפה הגדולים של ג'מיני (Gemini) מבית גוגל, כדי להפעיל את סוכני הבינה המלאכותית שהיא משחררת עם מוצריה. סוכנים אלה מאתרים פגיעויות ביישומי הענן של החברה, צווארי בקבוק ברשת ועורכים משימות נלוות. גוגל קלאוד מספקת גישה למודלים של ג'מיני באמצעות הצעה חדשה לשוק: Vertex AI Platform. חבילת מוצרים רחבה זו כוללת לא רק LLM אלא גם כלי פיתוח מותאמים לפרויקטי AI. לאחר שיישום בינה מלאכותית יוצא משלב הפיתוח, חברות יכולות להשתמש ב-Vertex כדי לנטר את הפלט שלו לאיתור בעיות דיוק. בנוסף לאימוץ חבילת מוצרים זו, פאלו אלטו תסייע ללקוחות הארגוניים לאבטח את עומסי העבודה המופעלים על ידי Vertex בעצמם. הדבר ייעשה באמצעות פלטפורמת Prisma AIRS, שהושקה באפריל. התוכנה יכולה לסרוק אפליקציה המופעלת על ידי Vertex לאיתור פגיעויות, על ידי הדמיה של ניסיונות פריצה. התוכנה גם מתמודדת עם מתקפות סייבר נפוצות מבוססות AI. כך, בעקבות ההסכם בין שתי הענקיות, Prisma AIRS תוכל להגן לא רק על עומסי עבודה של Vertex אלא גם על תוכנה שנבנתה עם כלי הפיתוח וסוכני ה-AI של גוגל. הכלי, שהושק בתחילת השנה, עוזר למפתחים לבנות סוכני בינה מלאכותית באמצעות מודלים של ג'מיני, והוא תומך גם במודלי שפה גדולים מתחרים, של צד שלישי, דוגמת זה של אנת'רופיק (Anthropic). 99% of AI infrastructures were attacked this year. Palo Alto Networks & @GoogleCloud are fixing that with a multi-billion-dollar partnership. From Prisma AIRS in Vertex AI to SASE and next-gen firewalls, we’re securing AI from code to cloud. — Palo Alto Networks (@PaloAltoNtwks) December 19, 2025 "עסקה מעניינת במיוחד" לפאלו אלטו יש יותר מ-75 אינטגרציות משותפות עם זרוע הענן של ענקית הטק גוגל, והיא השלימה מכירות בסך של 2 מיליארד דולרים דרך Google Cloud Marketplace. השתיים הן שותפות אסטרטגיות מ-2018. ניקש ארורה, מנכ"ל פאלו אלטו, היה בכיר בגוגל, ושימש כמנהל העסקים הראשי שלה עד 2014. מומחים ציינו כי העסקה "מעניינת במיוחד", בשל העובדה שענקית החיפוש מתחרה בכמה מתחומי האבטחה בהן פועלת פאלו אלטו. מנגד, הוסיפו, "גוגל קלאוד מקדמת עסקה עם ענקית אבטחה, בלא קשר להתקרבות להשלמת העסקה, הגדולה בתולדותיה, לרכישת וויז ב-32 מיליארד דולרים: גוגל נמצאת בשלבים הסופיים של רכישת אחת המתחרות הגדולות ביותר של פאלו אלטו". המשמעות: "גוגל קלאוד מכפילה את ההשקעה שלה בקידום יכולות של אבטחת AI – מפאלו אלטו ומ-וויז. האם יש קשר בין שני המהלכים? ייתכן". אפשרות אחרת שהעלה אחד האנליסטים היא ש-"גוגל קלאוד לא 'מתעניינת' באבטחה. כל שמעניין אותה הוא התחרות בענן הציבורי והרצון להגדיל את נתח שוק הענן שלה. כך, היא משרטטת תמונה בה ארגונים יכולים לאמץ את אבטחת ה-AI של פאלו אלטו, או את פלטפורמת האבטחה העננית, בלא סוכן, של וויז, בהתאם לצרכים". "בדרך זו", ציינו, "גוגל קלאוד תותיר את וויז לפעול באופן עצמאי, כך שתמשיך לפעול כפלטפורמה רב-עננית לאבטחת AWS ו-Microsoft Azure. זה הגיוני גם לאור העובדה ש-וויז השיקה תוכנית שותפים מחודשת לפני כמה שבועות, במטרה לשדר 'עסקים כרגיל' בחברה". "כל דירקטוריון שואל כיצד לרתום את כוח הבינה המלאכותית מבלי לחשוף את העסק לאיומים חדשים", אמר בי. ג'יי. ג'נקינס, נשיא פאלו אלטו. "השותפות עונה על השאלה הזו. זה בדיוק כמו כשהענן החל להופיע והיו איומי אבטחה חדשים – אותם איש לא דמיין מעולם". "הרחבת השותפות שלנו תבטיח ללקוחותינו המשותפים גישה לפתרונות לאבטחת תשתית הבינה המלאכותית הקריטית ביותר שלהם, ולפתח סוכני AI חדשים עם אבטחה מובנית מההתחלה", אמר מאט רנר, נשיא גוגל קלאוד, שהוסיף: "הבינה המלאכותית יצרה ביקוש עצום לאבטחה".

כלמוביל, יבואנית סמארט, השיקה השבוע את דגם סמארט #5 – רכב פנאי חשמלי בגודל בינוני, המכונה בקטגוריה שלו SUV-D – יותר גדול מקומפקטי, C-SUV, וקטן יותר מ-SUV מלא. מותג סמארט של מרצדס, שהחל את דרכו בשנות התשעים של המאה הקודמת עם דגמי מיקרו, היה ב-2019 שותפות של היצרן הגרמני עם קבוצת ג'ילי הסינית. במסגרת זו נועד מותג סמארט לייצר דגמים גדולים יותר ובהנעה חשמלית, כאשר התכנון, המכלולים והייצור על ידי ג'ילי בסין, העיצוב החיצוני ובסביבת הנהג של מרצדס. הייבוא של מותג סמארט התחדש בישראל בדיוק לפני שנתיים, עם דגם הפנאי הקטן והקומפקטי סמארט #1, ועתה מושק הדגם הגדול #5. דגם #5, שנבחן על-ידי יורו NCAP ב-2025, קיבל חמישה כוכבים וציונים מכובדים מאוד בקטגוריות: 88% בהגנה על מבוגרים, 93% בהגנה על ילדים, 84% בהגנה על הולכי רגל, 92% במערכות הבטיחות. סמארט #5 הוצג ויוצר ב-2024. הדגם מבוסס על הפלטפורמה SEA של ג'ילי, המשרתת גם את מותגי וולוו, זיקר, לינק&קו, פולסטאר. ומכונית שאין לה מתחרים, אין לה גם שוק. אז אמור לי מי הם מתחריך ואומר לך מי אתה. אז מי מתחריה של סמארט #5: טסלהY דגם 2025; זיקר X7 דגם 2025; אקספנג G6 דגם 2025; יונדאי איוניק 5 דגם 2025. יניב ביטון מציג את ערכי המותג #5 מלא-שגרתית ועד איכות מירבית. צילום: פלי הנמר דליה פלד, מבעלי קבוצת אנשים ומחשבים, מתנסה בסמארט #5 המוצג כרכב הרפתקן, מפתיע ומנפץ מוסכמות עם סגנון ייחודי ויוקרתי בשילוב עם קשיחות ושימושיות, מרחב נדיב, טכנולוגיה פורצת דרך ובטיחות ברמה הגבוהה ביותר. גם עולם הנהיגה עובר למסכים שדרכם שולטים בכל. כבר שגרתי לומר שדגם #5 אינו שגרתי. זה חלק מהמיצוב. עדיין מעכלים את השקת דגם #5 וכבר מחממים מנועים לדגם הבא #6. אגב, מדוע אין דגם #4? כי אצל הסינים וגם בסביבתם הקרובה המספר 4 הוא מקבילו של 13 בארה"ב – סימן רע, כנראה בגלל ההיגוי הפונטי הדומה. צילום: פלי הנמר  

אילון מאסק עבר עוד רף בדרכו להיות הטריליונר הראשון בעולם: הבעלים של טסלה היה בסוף השבוע לאיש הראשון שעבר את הרף של 700 מיליארד דולר. זאת, לאחר שבית המשפט העליון של מדינת דלאוור שבארצות הברית החזיר לו אופציות למניות בשווי של 139 מיליארד דולר. לפי רשימת המיליארדרים של פורבס, ההון שלו עומד כעת על 749 מיליארד. "מאסק לא קיבל תגמול במשך שש שנים" סכום האופציות המקורי, שהחברה נתנה למאסק ב-2018, עמד על 56 מיליארד דולר. לפני כשנתיים, בית משפט בערכאה נמוכה יותר החליט לקחת אותן ממנו, תוך שהוא מנמק זאת בכך שמדובר בכמות אופציות "בלתי נתפסת". מאסק ערער על ההחלטה, ובית המשפט העליון של דלאוור קבע כי היא הייתה "לא ראויה ולא שוויונית" כלפיו. על פי פסק הדין, משמעותה של ההחלטה הקודמת הייתה שמאסק "לא מקבל תגמול במשך שש שנים על הזמן והמאמצים שלו (בטסלה – י"ה)". מאסק לא הגיב רשמית על החלטת בית המשפט, אולם בפוסט שפרסם בחשבון ה-X שלו כתב שהיא מוצדקת. בחודש שעבר החליטה טסלה להעניק למייסד שלה חבילת תשלום בשווי של טריליון דולר – מה שכמעט ללא ספק יהפוך אותו לטריליונר הראשון בעולם. לארי אליסון יורד מהמקום השני לפי הרשימה של פורבס, השווי הנוכחי של מאסק – כאמור, 749 מיליארד דולר – גדול בכחצי טריליון (!) מ-252.6 מיליארד הדולרים שיש ללארי פייג', ממייסדי גוגל, שמדורג שני. פייג' עקף ברשימה את לארי אליסון, מייסד אורקל, שירד למקום השלישי עם הון של 242.7 מיליארד דולר. לא רחוק ממנו, במקום הרביעי, נמצא מייסד אמזון, ג'ף בזוס, עם הון של 239.4 מיליארד דולר, וסוגר את החמישייה הראשונה ברשימה של פורבס סרגיי ברין, שוחתפו של פייג' לייסוד גוגל, עם 233.1 מיליארד. מחלוקת בין רשימות המיליארדרים מעניין לציין שיש, נכון לכתיבת שורות אלה, שני הבדלים משמעותיים בין שתי רשימות המיליארדרים הנחשבות בעולם – זו של פורבס וזו של בלומברג. שתי הרשימות הללו מתעדכנות בזמן אמת. בלומברג לא הכניסה לשורה של מאסק את הסכום שבית המשפט פסק לטובתו, ומאז השינוי האחרון בה הוא דווקא הפסיד 1.56 מיליארד דולר. לפי רשימה זו, הונו של מאסק עומד על 642 מיליארד דולר. עוד דבר ראוי לציון הוא שאליסון נמצא בדירוג של בלומברג במקום החמישי – ירידה גדולה לעומת המקום השני, שבו הוא היה עד לשבוע שעבר.

גוגל התכוונה להסיר את העוזרת הקולית שלה, Google Assistant, ממרבית טלפוני האנדרואיד עד סוף 2025 ולהחליף אותה ב-Gemini. אך כעת החברה הודיעה שהיא זקוקה לזמן נוסף כדי להפוך את צ'אט ה-AI שלה לסייען הדיגיטלי החדש שלה. לדברי החברה, היא מתאימה את לוח הזמנים שהוכרז בעבר כדי "לוודא מעבר חלק", וכי עדכונים להמרת העוזרת ל-Gemini  במכשירי אנדרואיד יימשכו גם בשנה הבאה. החברה מסרה גם, שהיא "תשתף" פרטים נוספים ב"חודשים הקרובים", כך שייתכן שהמעבר יעבור תחילת 2026. הסרת של העוזרת הייתה צפויה למדי ברגע שגוגל השיקה את Gemini והחלה להעניק לו את היכולות של העוזרת, כגון היכולת לשלוט במכשירים חכמים המחוברים לטלפון שלך. היא השיקה את סדרת Pixel 9 עם Gemini כעוזרת ברירת המחדל בשנת 2024. החברה גם הכניסה את Gemini לכל מוצריה ואמרה בעבר, שהיא מתכננת לשדרג את כל "הטאבלטים, המכוניות והמכשירים שמתחברים לטלפון, כמו אוזניות ושעונים" עם הצ'אטבוט ה-AI. עם זאת, המכשירים צריכים לעמוד בכמה דרישות מינימום כדי לקבל את השדרוג, וחייבים להריץ אנדרואיד 10 ולהגיע עם 2 גיגה-בייט של זיכרון RAM לפחות.

אינטל (Intel) אישרה באחרונה, גם אם לא באופן רשמי לחלוטין, כי בתערוכת CES 2026 שתיערך בחודש הבא היא תחגוג את חזרתה לשוק כרטיסי המסך השולחניים. ציוץ של אחד המשתמשים ב-X הזכיר את המעבדים החדשים של החברה, מעבדי ה-Panther Lake וה-Nova Lake שכבר אושר כי יושקו בפועל בחודש הבא, ולצידם את ה-B770 – שם הקוד של כרטיס גרפי. התגובה של אינטל אישרה שהכרטיס בדרך, 'ביחד הם מראים שעתיד המשחקים והביצועים נראה מרגש באופן רציני'. https://t.co/cisM9HpA6y Intel is back teasing the Arc B770 GPU. In a recent tweet, Intel Gaming mentioned B770, Panther Lake, and Nova Lake, calling the future of gaming “seriously exciting.” But will the B770 ever launch? Despite leaks showing a 300W TDP, the BMG-G31 VTune… pic.twitter.com/yXBqhzqn3g — GameGPU (@GameGPU_com) December 13, 2025 אינטל, כך נדמה לפעמים, מסרבת להפוך לשחקנית של ממש בשוק כרטיסי המסך השולחניים לשוק הגיימרים תאבי הביצועים. עם זאת, הכרטיס החדש, Arc B770 – שכבר זכה לכינוי Big Battle Magic, ומעורר דיונים כבר מזה זמן מה – אמור בהחלט, על הנייר לפחות, להציג תחרות לאנבידיה ו-AMD בשוק הביניים. B770, שיהיה כמובן כרטיס הדגל הבא של אינטל, מכוון לפי הדיווחים להציע ביצועים טובים יותר עבור משחקים ברזולוציה של 1440p. הוא אמור להגיע עם 60% יותר ליבות Xe2 מאשר כרטיס הדגל הקודם Arc ,B580 שכבר לא ממש נמצא בשוק, אחרי שהושק בדצמבר של השנה שעברה. ההערכה היא ש-B770 יגיע עם 32 ליבות גרפיות ועם לא פחות מ-16 גיגה-בייט זיכרון תצוגה, וכן עם רוחב פס של 256 ביט.

בריטניה הותקפה בסייבר באוקטובר השנה, ובמסגרת המתקפה, נפרצו מערכות ה-IT של משרד החוץ וגופי ממשל נוספים. סר כריס בריאנט, שר המסחר הבריטי, אישר בסוף השבוע את דבר המתקפה, אך לא את זהות התוקפת – ואמר כי "החקירות נמשכות". לפי הדיווחים, האקרים הקשורים לסין השיגו גישה לאלפי מסמכים סודיים כמו גם לפריטי מידע הנוגעים לעשרות אלפי ויזות. ממשלת בריטניה לא פרסמה את זהות התוקפים, אולם גופי התקשורת בממלכת האי היו משוכנעים שמדובר בהאקרים הפועלים בגיבוי הממשל הסיני. המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה (NCSC) מסר כי הוא "עובד עם גורמי ממשל כדי להבין לעומק את ההשפעה של הפריצה". בראיון ל-BBC אמר סר בריאנט, כי "פער האבטחה נסגר די מהר… אנו סבורים שהסיכון שאנשים נפגעו, או ייפגעו – הוא נמוך יחסית… אינני יכול לומר אם זה קשור ישירות למבצעים סינים, או למדינת סין". הוא ציין, כי "החקירה לזיהוי התוקף עשויה להימשך זמן רב". סוכנויות המודיעין הבריטיות הזהירו מפני עלייה בריגול רחב היקף מצד סין, שימוש בסייבר ובאמצעים אחרים, ומיקוד של הסינים במידע מסחרי ופוליטי. סוכנות הסייבר GCHQ הודיעה בשנה שעברה כי היא משקיעה יותר משאבים בהתמודדות עם איומים מסין – מאשר בכל מדינה אחרת. הממשלה הסינית מכחישה בעקביות שהיא תומכת במתקפות סייבר המכוונות לבריטניה. בשנה שעברה, דובר שגרירות סין בלונדון אמר כי "האשמות כמו ריגול סיני, מתקפות סייבר נגד בריטניה הן כולן מומצאות וזדוניות". בעבר אמר קיר סטארמר, ראש ממשלת בריטניה, כי "אני מכיר במציאות, שלפיה סין מהווה איום על הביטחון הלאומי". עדיין לא ברור כיצד ההאקרים הצליחו להשיג גישה למערכות הממשל. ג'יימי מקול, חוקר בכיר בתחום הסייבר והטכנולוגיה במכון המלכותי לשירותים מאוחדים (RUSI), אמר כי "חלקים מהממשלה עושים שימוש לעיתים קרובות במערכות IT ישנות". ג'ייק מור, יועץ גלובלי לאבטחת סייבר ב-ESET, אמר ש"משרדי ממשלה צריכים להשקיע בהגנות דיגיטליות טובות יותר – כי הם ימשיכו להיות יעד". הסאן (Sun) הבריטי דיווח בעבר באופן חלקי על הפריצה. לדבריו, מדובר בכנופיית Storm1849. לפי העיתון, כנופיית הסייבר הסינית האחראית לפריצה קצרה עשרות אלפי פרטי מידע ונתונים. לפי הסאן, סערה 1849 מקושרת לסין ומהווה חלק ממנגנון פריצה של המדינה, והיא מכוונת לפוליטיקאים ולמי שמותח ביקורת על ממשלת סין. בעבר הקבוצה נקשרה לקמפיין פריצה בשם ArcaneDoor, שזוהה בראשונה ב-2024. קורבנותיה כללו רשתות ממשלתיות, כך לפי מודיעין האיומים של סיסקו. חוקרי סיסקו פרסמו התרעה מעודכנת על פעילות ArcaneDoor בסוף ספטמבר, זמן קצר לפני שהפריצה למשרד החוץ התבצעה. לפי ההתראה, "זהו שחקן איום מתוחכם הפועל בחסות המדינה". טובי לואיס, ראש תחום ניתוח האיומים בחברת הסייבר הבריטית Darktrace, אמר ש"סביר להניח שהמתקפות ArcaneDoor וזו הנוכחית (מאוקטובר) – קשורות. "שני האירועים הללו קרו באופן כללי באותו זמן, ולכן סביר להציע שהם קשורים", אמר, "שחקני איום הנתמכים על ידי סין ידועים בכך שהם מכוונים למערכי נתונים גדולים". ב-2024 הממשלה האשימה את סין בפריצה לוועדת הבחירות של בריטניה, אז נקצר מידע אישי של כ-40 מיליון אנשים. "אנחנו כן רואים כמה קבוצות איום סיניות שמכוונות למאגרי נתונים שעשויים להועיל לבייג'ין בעתיד," אמר לואיס.