אשתו של יוני אשר שהתה אצל אמא שלה בקיבוץ ניר עוז. בשיחה האחרונה היא סיפרה לבעלה כי מחבלים נכנסו לבית והשיחה נותקה עד שהוא איכן את הטלפון שלה בחאן יונס ברצועה והבין כי נחטפה: "פניתי לפיקוד העורף עשרות פעמים ולא חזרו אליי. תושב כפר עזה: "זה נס שאני בחיים"

בעקבות המלחמה עם עזה, חברות תעופה זרות ביטלו את טיסותיהן לארץ וממנה, אולם עתה נראה שגם צוותי אוויר, שכוללים טייסים ודיילים, מסרבים לטוס לישראל גם כשהם עובדים עבור חברות תעופה ישראליות. טיסה חילוץ 221 של ארקיע מאתונה לישראל, שהיתה אמורה להמריא ב-09:40, עוכבה במשך שעות לאחר שצוות זר מבולגריה (טייס ודיילים), שארקיע חכרה להפעיל את הטיסה המטוס, סירב לטוס לארץ. אופיר פחימה, שנמצא כרגע באתונה ביחד עם עוד ישראלים רבים שתכננו להגיע לארץ עקב המלחמה עם עזה, סיפר לוואלה! תיירות שהוא ואשתו הגיעו לאתונה דרך איסטנבול, וזאת כדי לחזור כמה שיותר לארץ בעקבות היעדרותו של אביה של אישתו מזה יומיים בעקבות המלחמה. "כל הזמן הטיסה נדחתה", סיפר פחימה, "והגיע צוות לטיסה במיוחד מהארץ, ואז הגענו למטוס והצוות הזר לא היה מוכן לטוס, וכל אנשי הצוות ירדו, לקחו את המזוודות והלכו. המטוס עומד ריק ואנחנו תקועים באוטובוס ובשטח האווירי ליד המטוס". מארקיע טרם נמסרה תגובה לאירוע, אולם לפי הסרטון שתיעד פחימה ניתן לראות שצוות המטוס שייך לחברת הצ'ארטר הבולגרית "אלקטרה איירווייס", ועל המטוס עצמו נמצא גם הלוגו של ארקיע. לפי פחימה, הנוסעים מתחננים שארקיע תטיס צוות ישראלי ושתגרום לטיסת החילוץ מאתונה לצאת כמתוכנן.

תיבון חיסל יחד עם כוחות הביטחון את המחבלים סביב הבית של בנו וסייע לאחרים בנחל עוז: "היה לי הכבוד להילחם עם הלוחמים שכם לשכם. צריך לחרוק שיניים ולנצח ניצחון מוחץ". אמיר תיבון: "אבא שלי גיבור"

ינון מגל העיף את האוזניות של חיים לוינסון בעוד הוא מתרה בו בזעם לצאת מהאולפן, זאת במהלך עימות חריף ביניהם בזמן שידור תוכניתם המשותפת ב-103fm. "סתום את הפה ותצא אתה מהשידור", החזיר לוינסון. "לך לערוץ 14 תפיץ שם את השקר ואת התעמולה שלך"

שטיינברג בן ה-42, יצא לבד מביתו שבקיבוץ שומריה כדי להילחם עם פקודיו בכרם שלום. בדרכו לחילופי האש הוא נתקל במחבלים, לחם מולם לבד ונהרג

הרבה סימני שאלה עלו במהלך יום השידורים הארוך שנכפה עלינו אתמול. זה התחיל מהשאלות המיידיות: איפה צה"ל? לאן נעלמו כל המיליארדים שהושקעו בבניית "המכשול" מעזה? איפה המודיעין? המסקנות שלמדנו ממלחמת יום כיפור שפרצה בדיוק לפני 50 שנה? איפה היו התצפיתניות שבדרך כלל מזהות כל יתוש שמנסה להסתנן מהרצועה אל שטח המדינה? איך אף אחד לא שם לב שחבורת רוצחים פשוט עושה את הדרך הלוך ושוב מעזה, בלי שאף אחד אפילו שוקל לנסות לעצור בעדם? בתוך שעה, כשהתמונה התחילה להתחדד, השאלות הפכו לדחופות יותר: האם מישהו מנסה להציל את החיים של התושבים שנצורים בבתים שלהם? מי אחראי על הביטחון שלנו בעצם? איפה ראש הממשלה? השרים? מי מנהל את האירוע? מי מגיע להציל את הישראלים שנצורים בביתם? ומתי? חברתי מיטל קויפמן סיפרה בטור שכתבה מהממ"ד בקיבוץ בעוטף עזה על רגעי האימה שבהם הפחד הציף את כל פינות החדר המאובטח. היא סיפרה איך חוש הריח שלה זיהה את אבק השריפה שחדר דרך קירות הבטון, איך חוש השמיעה שלה זיהה את צרורות הירי והצעקות בערבית מחוץ לחלון, אבל משהו בחוש השישי שלה בוודאי אמר לה שהכל יהיה בסדר. הרי אנחנו בצד של הטובים, המנצחים, גיבורי אנטבה וששת הימים. נכון שהפריפריה מופקרת כבר עשורים, התקציבים הוסטו לדברים חשובים יותר כמו חלוקת ממתקים בבתי כנסת וכוחות הביטחון עסוקים בעיקר בשמירה על סוכות פרובוקטיביות של מתנחלים - אבל כשפורצת מלחמה כל הפוליטיקה נדחקת לפינה. תיכף יבואו להציל אותנו, למרות הכל. הרי זו השעה שבאמת "אחים אנחנו".

בין שלל העדויות שפורסמו ברשתות החברתיות על קרובי משפחה שנעדרים ועל כאלו שנחטפו לרצועת עזה, הופצה גם עדותו המזעזעת של שחקן התיאטרון אורי רביץ שפרסם את תמונתו של אמו הקשישה. "זו אמא שלי עם החולצה בצבע תכלת", כתב בפייסבוק. "היא בת 84. היא נחטפה מביתה בנחל עוז על ידי החמאס. התמונה הזו הגיעה אלי לפני שעה והיא אות החיים הראשון, או עדות על מה קורה איתה אחרי יותר מ-24 שעות שלא ניתן היה להשיג אותה. "אחי שגם היה נצור במקום אחר בנחל עוז הצליח להגיע לביתה אחרי שהחיילים הגיעו לשחרר אותו וללוות אותו לאוטובוס שפינה את תושבי נחל עוז למקום בטוח יותר. הוא מצא בית וממ"ד פרוץ והפוך. אמא לא הייתה שם. הצילום הזה מוכיח איפה היא נמצאת. עד לרגע זה איש או גוף לא מתכלל את האירוע, פונה אלינו או נותן עבורנו איזו כתובת, תדרוך, סעד, עצה כזו או אחרת. הפקרת תושבי עוטף עזה נמשכת גם אחרי שהנורא מכל קרה! לא נתפס המחדל".

כבר יותר מ-2,000 פצועים טופלו מאז פרוץ המלחמה בעזה. סגן מנהל בית החולים סורוקה צחי סלוצקי, שקלט את מרבית הפצועים, הודה בשיחה עם וואלה! בעוד משפחתו בעוטף עזה: "זה האירוע הכי קשה שעברתי בחיי". מנהלת חדר המיון בברזילי: "היה כאן בכי, לא זוכרת אירוע כזה"