בשעת לילה מאוחרת ב-24 במרץ 2020, קיימה ממשלת ישראל ישיבה דרמטית למדי. במהלך הישיבה, שהתנהלה באמצעות הטלפון, הציג רה"מ בנימין נתניהו, תמונת מצב מדאיגה ביחס להתפשטות נגיף הקורונה בארץ. נתניהו אמר כי יש הכרח להחמיר את צעדי הבידוד של האוכלוסייה. בהמשך אותה ישיבה הציג גם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, נתונים שהראו כי הנגיף מתפשט בישראל בקצב מעריכי. למחרת, ב-25 במרץ נכנסו לתוקף התקנות החדשות שקבעה הממשלה, לפיהן אין לצאת ממקום המגורים למרחק הגדול מ-100 מטר ולזמן קצר. כמו כן, פעילות התחבורה הציבורית צומצמה לכדי רבע מהיקפה הרגיל, תנועת רכבות הנוסעים הושבתה (ומושבתת עד היום) ועל המעסיקים הוטלה חובה למדוד את חום גופם של כל העובדים. בכל מהלך דיוני הממשלה על המאבק בקורונה מצאו עצמם השרים, כמו מנהיגי עולם אחרים, בטריטוריה לא מוכרת. אי הוודאות באשר לאויב חסר הפנים שעמו עלינו להתמודד הוא אולי גדול מאי פעם. ההחלטה הזו, כמו החלטות גורליות רבות נוספות שהתקבלו בממשלה בשבועות מאז פרצה הקורונה לחיינו, אולי הצליחו למנוע את התפשטות הקורונה, אבל המחיר שלהן היה, ועודנו, כבד: שיעור האבטלה הרקיע שחקים, מיליוני עובדים הוצאו לחופשה ללא תשלום, עסקים הושבתו, עסקים אחרים נכנסו לסחרור, והכלכלה הישראלית ספגה מפלה שקשה לראות מתי תקום ממנה.

תקופת הקורונה עוררה את התחושה שאולי מחירי השכירות צפויים להיעצר, לאחר שרבים מבעלי הבתים דיווחו שהקלו על השוכרים שלהם והפחיתו משכר הדירה. בפועל היה זה נתח קטן מאוד מבעלי הדירות - 3% בלבד לפי הלמ"ס - ורבים מהשוכרים מרגישים ששכר הדירה נמצא בעלייה. לאן הולך השוק הזה? מכיוון שאין נתונים רשמיים על עסקאות שכירות, בנק ישראל עשה דבר דומה למה שנעשה בלוחות מודעות ובאתרי מידע נדל"ני והתבסס על אפליקציית גוגל טרנדס לבדוק את התעניינות הציבור בדירות להשכרה, ועל הלוחות האינטרנטיים כדי לאמוד את היצעי הדירות. הממצאים היו דרמטיים: בין אמצע מרץ לאמצע אפריל, מצאו חוקרי הבנק, כי ההתעניינות בשכירות דירות ירדה ב-50%, לעומת התקופה המקבילה ב-2019. במקביל, גם ירד מספרן של הדירות להשכרה שפרסמו בעלי הדירות. ואולם במחצית השנייה של אפריל השתנתה התמונה, ונרשמה התאוששות הן מצד השוכרים והן מצד המשכירים, והפעילות בשוק שבה לרמה דומה לזו שהייתה בה בתקופה שלפני הטלת הסגר. ההתנהגות המעניינת ביותר של שוק השכירות הייתה בתל אביב. שם חל גידול במספר הדירות המוצעות להשכרה כבר מאמצע מרץ, ככל הנראה, על רקע ומעבר של דירות Airbnb משוק ההשכרה קצרת הטווח לתיירים, לשוק השכירות המקומי. על פי נתוני חברת AirDNA, המנטרת את מספר הנכסים להשכרה לטווח קצר בערים רבות בעולם, מספר הנכסים להשכרה לטווח קצר בישראל (בעיקר בירושלים ובתל אביב) ירד מכ-30 אלף בחודש ינואר 2020 לכ-28 אלף בסוף חודש מרץ, כלומר - בסך הכול כ-2,000 דירות חזרו לשוק.

לאחר שאתמול לא התקיים מסחר, צפוי יום המסחר בבורסה של תל אביב להיפתח במגמה חיובית. זאת, לאחר שבסוף השבוע האחרון נרשמו עליות חדות בבורסות של אירופה וארה"ב ובמסחר בחוזים על מדדי וול סטריט נרשמות כעת עליות קלות. חברת דלק ישראל, שבבעלות קבוצת דלק , חתמה בימים האחרונים על שתי עסקאות הענק למכירת נכסים בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקל. השלמת שתי העסקאות אמורה לסלול את הדרך גם למכירת דלק ישראל עצמה, שתיוותר עם פעילותה העיקרית בתחום תחנות התדלוק וחנויות הנוחות.

אחד האינדיקטורים המשמעותיים לתנופת הפיתוח של מערכות נעילה חכמות לבית, הוא כמות החברות שהציגו פתרונות בנושא בתערוכות הטכנולוגיה השונות. בתערוכת CES האחרונה בלאס וגאס נורתה יריית הפתיחה המשמעותית ביותר בתחום. ענקית הטכנולוגיה LG הציגה קונספט לדלת חכמה, המזהה באופן אוטומטי את השליח ומאפשרת פתיחה של תאים, בהם ניתן להשאיר את החבילות עם המוצרים במקום להמתין לשליח בבית או להסתכן בגניבה של המוצר, במידה שהשליח משאירו בסף הדלת. ככל הנראה, יעברו עוד מספר שנים עד שמוצר מהסוג הזה יהיה זמין לרכישה, אך בינתיים חברות רבות בעולם החלו לפתח את הפתרונות שלהם לנעילה חכמה ולהצית את הדמיון עם פיתוחים בתחום. יש לציין כי באירופה ובארה"ב כבר יש גרסאות שונות של דלתות חכמות המופעלות על ידי אפליקציה, ואם ישנתם בשנים האחרונות ב-AIRBNB ייתכן שזכיתם לערוך איתן היכרות.

כמה מובטלים יש במשק הישראלי בימים אלה? לא שירות התעסוקה ולא הביטוח הלאומי, הגופים שאליהם זורמים הנתונים, מוכנים להתחייב לגבי התשובה. בדומה לנתונים לגבי הטיפול במגפת הקורונה, גם בתחום הכלכלי צריך לערוך בדיקות מקיפות כדי לאמוד את מצב האבטלה ולנסות למצוא לו פתרונות הולמים. איך יכול להיות שהנתון הרשמי האחרון של שירות התעסוקה פורסם לפני כחודש וחצי, ב-26 באפריל? באותו יום עמד הנתון על יותר ממיליון מובטלי קורונה, 1,011,205 דורשי עבודה, מהם 87.9% בחל"ת ו-7.25% שפוטרו. שיעור האבטלה הכולל עמד על 27.4% - 1,141,968 בני אדם.

דירקטוריון בנק מזרחי טפחות בחר במינוי פנימי ובהמשכיות: משה לארי יהיה המנכל הבא. לארי יחליף את מנכ"ל הבנק היוצא אלדד פרשר, שבתורו החליף כמינוי פנימי וטבעי גם כן, את המנכ"ל שקדם לו, אלי יונס. הליך הבחירה במזרחי טפחות נמשך כמה חודשים בשל משבר הקורונה שהביא להקפאתו לזמן מה. את ההליך השקט ונטול הריבים הפומביים הוביל יו"ר הבנק משה וידמן. לארי היה מועמד מוביל לתפקיד מהתחלה, לצד מועמד פנימי מוביל אחר.

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ממשיך לחזק את הרשויות בנגב בתחום הפיתוח הכלכלי ומשקיע כ- 25 מיליון שקל כחלק ממהלך להתרת חסמים תקציביים ולקידום פרויקטים למען התושבים בנגב. המהלך להתרת חסמים כלכליים נוצר בעקבות צורך שעלה מהשטח. מבדיקת המשרד עלה כי קיימים פרויקטים בתחום הפיתוח הכלכלי אשר אינם מקודמים מכיוון שהחסם היחידי העומד בפני ביצועם הוא היעדר תקציב. ניהול שטחי חניה בבאר שבע, הקמת אתר אזורי לפסולת באשכול נגב מזרחי, הקמת מתחם משולב וחניון לילה בירוחם, הקמת מבנה להשכרת חללים למלאכה ולמשרדים במצפה רמון, הקמת מרכז יזמות בשדרות והקמת מערכות סולאריות לייצור חשמל בערד הם רק חלק מהפרויקטים שמקדם המשרד. אריאל משעל, מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל: "הפרויקטים והמיזמים הייחודיים שמקדם המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ברשויות המקומיות צפויים להגדיל את ההכנסות לרשויות, לחסוך בהוצאותיהן ולהיטיב עם התושבים. רשויות מקומיות רבות התחילו פרויקט מסוים שנעצר בשל קושי כלכלי. מעבודת שטח של המשרד מול הרשויות המקומיות בנגב, בגליל ובפריפריה החברתית עלה כי קיימים חסמים כלכלים לקידום פרויקטים למען התושבים על כן, יזמנו מהלך להתרת אותם 'חסמים כלכליים' וזאת, במטרה לחזק כלכלית את הרשויות המקומיות."