אם לפני ימי הקורונה חלקתם את מסע הרכישות שלכם בין חנויות פיזיות לקניות אונליין, הרי שההרגלים הללו השתנו באופן דרמטי. מסקר שנערך על ידי מכון IFOCUS וקהילת השיווק "מנהלי שיווק מצייצים", בו השתתפו בו 500 גברים ונשים ממדגם ארצי ומייצג של כל האוכלוסייה היהודית בישראל, עולה כי 15 אחוז מהישראלים החלו לקנות אונליין בלבד ו-ויתרו על החנויות הפיזיות, וכרבע ממשיבי המדגם הגדילו את היקף הרכישות שלהם אונליין. לפי הסקר, חלה עליה מאוד משמעותית בשהות בבית במהלך השבוע ועליה בשיעור המבשלים בבית, קיים שיעור דומה של צרכנים שיותר מזמינים טייק אוויי לבין אלו שפחות מזמינים. העלייה המשמעותית היא בצריכת מוצרי ניקיון וחיטוי אישיים וקניית מזון ומשקאות באופן כללי, אך שינוי מינורי בצריכת משקאות מוגזים ואלכוהוליים. עליה קטנה בצריכת תוספי תזונה, אולי כחלק משמירה על הבריאות ומניעת מחלות. כמחצית מהאוכלוסייה קונה מוצרי מזון, משקאות, ניקיון ופארם אונליין. עוד לפי הסקר, 23-27 אחוזים ממשתתפי מהמדגם הגדילו את הקנייה ברשת בתקופת הקורונה. הרשת המובילה היא שופרסל אונליין, ואחריה רמי לוי וסופר פארם. לפי הסקר, חלה עליה בצריכת מדיה בתקופת הקורונה, בעיקר בגלישה באתרי אינטרנט, ברשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם ובשיעורי הצפייה בשירותי הסטרימינג של נטפליקס.

מטרידה מאד התפיסה המסתמנת לפיה רבים המקבלים דמי אבטלה או הבטחת הכנסה, כתוצאה מאבדן עבודתם, בוחרים להמשיך ולקבל קצבה על פני חזרה לעבודה. על פי תפיסה זו קיימות עבודות בשוק אך 'מחפשי העבודה' לא מעוניינים לעבוד. בתפיסה זו שלושה סיכונים עיקריים: הלכי רוח של הציבור עשויים להשפיע על מדיניות ממשלתית, שממילא מתקשה לאזן בין מטרות כלכליות למטרות חברתיות. שנית, נקיטת עמדה המאשימה את מי שנפגעו מהפיטורין ממילא, תביא לפגיעה בתהליכי השתלבותם בשוק העבודה כאשר יתאפשר המצב. שלישית, אנו לא זקוקים לשסעים נוספים, לאמירות לעומתיות ולהפניית כעסים. יש מכך די.

ב-31 ביולי 2020 הגישה חברת "רפאל", חברה ממשלתית ישראלית אשר עוסקת בפיתוח וייצור אמצעי ומערכות לחימה מתקדמות, בין היתר בתחומי סייבר, יבשה, אוויר, ים וחלל, בקשה לרשות הפטנטים למחיקת סימן המסחר "IRONDOME" של חברת IronNet Cybersecurity, Inc, שהיא חברה אמריקנית העוסקת בתחום אבטחת הסייבר ומספקת פתרונות הגנה לגורמים שונים מפני לוחמה ומתקפת סייבר. רפאל טענה, בין השאר, כי "כיפת ברזל" הוא סימן מסחר מוכר היטב בארץ ובעולם ומסמן עליונות טכנולוגית ויכולות הגנה מתקדמות ביותר והציבור בארץ ובעולם מקשר את תדמיתה החיובית של מערכת "כיפת ברזל" עם רפאל. בעלת הסימן בחרה שלא להגיב לטענות רפאל.

לאחרונה הודיע מועדון הצרכנות של עובדי חברות ההייטק 'הייטקזון' על מהלך, בו יוענקו לכל מצטרף חדש לכרטיס לא פחות מ-300 שקלים למימוש כשובר בכ-40 מסעדות שף, ובכללן טאיזו, קאב קאם, דקה, יאקימונו ועוד. העלות המשוערת של ההטבה צפויה לחצות את רף חצי מיליון השקלים. לכאורה, מדובר בעוד מהלך שיווקי, אולם במציאות הנוכחית, מסעדות השף בישראל משוועות לכל שקל שייכנס לקופתן המדלדלת. "לפני שבוע סגרנו עסקת נדל"ן יפה, וחצי שעה אחרי שזה יצא לתקשורת התקשר אלי מסעדן, בעלים של מסעדת שף גדולה שהיינו רגילים לחגוג בה את העסקאות שלנו", מספר איש עסקים, "כל עסקה כזו חגגנו בארוחה של 700 שקל לראש. אבל עכשיו? מה אני צריך על הראש את הפרסום הזה? עזוב אותך. אמרתי למסעדן שזו לא שאלה של כסף אלא של נראות. לך אחר כך תסביר לעיתונאים שבעצם שילמת רק 300 לראש, אז ויתרנו בכלל על זה והזמנו שף פרטי למשרד. עלה 1,000 שקל לראש ופתחנו גם בקבוק של רמי מרטן לואי ה-13 (קוניאק בעלות של 13 אלף שקלים לבקבוק, ד.ר.) אבל חסכנו את כל אי הנעימות".

אגף הכלכלנית הראשי במשרד האוצר פרסם היום (שלישי) את הסקירה הכלכלית על דירות למגורים עם מספר ממצאים מעניינים. מהדו"ח עולה כי בחודש יוני נרשם גידול בעסקאות הנדל"ן לראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה. זינוק גדול נרשם במכירות לזוגות צעירים - גידול של 28 אחוז לעומת יוני אשתקד. גם בניכוי דירות "מחיר למשתכן" העלייה הייתה דרמטית - 19 אחוז.

משבר הקורונה מציב סיכון ברמה בינונית עד גבוהה ליציבות המשק, כך קובע בנק ישראל בדוח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של 2020 שהוא מפרסם היום (ג'). הבנק מתריע על רמת פגיעות גבוהה בתחומי המקרו-כלכלה, שוק האשראי ומחירי הנכסים. "מגיפת הקורונה ותוצאותיה מציבים אתגרים ללא תקדים באספקטים של התמיכה בפעילות המשקית (הכלכלה הריאלית) ושמירת היציבות של המערכת הפיננסית. למעשה מודים בבנק המרכזי כי מגיפת הקורונה, "אתגרה את המערכת הפיננסית באופן אשר נראה מחמיר אף יותר מתרחישי הקיצון שנבחנו במשך שנים במערכת הבנקאית". בין היתר מזהירים בבנק ישראל מפגיעה ניכרת ברווחיות הבנקים כתוצאה מהפסדי אשראי ומציינים כי 50 מיליארד שקל של חוב פיננסי שייכים לחברות שצפויות להתקל בקשיי נזילות בתרחיש של החמרה נוספת במגפה ובכלכלה. המשק נכנס למשבר הקורונה במצב טוב יחסית, שהתבטא בשיעורי אבטלה נמוכים היסטורית ושיעורי צמיחה גבוהים יחסית אולם הפגיעה בפעילות הכלכלית במשק ניכרת וצפויה להביא להתכווצות התוצר בכ-6.8% ב-2020 ובשיעורי אבטלה דו-ספרתיים שעשויים לנוע בין 10% ל-15%. בהיבט התקציבי מדובר על בירידה של 24 מיליארד שקל בהכנסות המדינה ממסים במחצית הראשונה של השנה. ובגירעון צפוי להגיע, להערכת הבנק לכ-13% תוצר בסוף השנה. בבנק מגלים כי כדי לממן את העלייה החריגה של ההוצאות בחודשים מרץ-יולי גייסה הממשלה עד כה כ-42 מיליארדי שקלים בישראל וכ-46 מיליארדי שקלים בחו"ל. בבנק מציינים כי בינתיים גיוסי החוב האלה עברו בשלום: השוק המקומי "סופג היטב את העלייה בגיוס הממשלתי" ולגבי חברות דירוג האשראי כותבים בבנק ישראל כי "מאחר שמדובר במשבר עולמי, העלייה החדה של חוב הממשלה ביחס לתוצר אינה ייחודית לישראל, ולכן נראה כי עלייה זו מתקבלת בסלחנות יחסית על ידי חברות הדירוג והשווקים". בבנק מעירים עם זאת כי חברת הדירוג מודי'ס הורידה באפריל את אופק הדירוג מ"חיובי" ל"נייטרלי". "מה שהטריד במיוחד את חברת הדירוג הוא, כנראה, ביצועי התקציב של הממשלה, ובתוכם הגירעון, שהגיע ל-4% .בהודעתה ציינה החברה כי מדיניות התקציב של ישראל אינה מאופיינת בעמידות הנדרשת ממדינות בדירוג דומה". גם פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח מפני חדלות פירעון (CDS) ל-5 שנים, עלתה בעקבות משבר הקורונה, אך עלייה בפרמיה נרשמה בכל המדינות שבקבוצת הייחוס של ישראל מבחינת דירוג האשראי.

זה הסיפור על בני זוג שהיו נשואים שלוש שנים בלבד. תקופה כזו של זוגיות קצרה אינה נדירה, אבל הנסיבות שהובילו אליה היו מיוחדות. השניים פנו לבית הדין הרבני, כשבמרכז הדיון עמדה התחייבות הבעל בכתובה שעליה חתם במעמד החופה, ובה נקבע סכום כספי של 180,000 שקל. בין יתר טענותיה, האישה טענה כי הבעל נהג לעשן סמים ואף ערבב אותם עם כדורים מסוגים שונים באופן שהיה גורם לו לאבד שליטה על מעשיו, וכי נהג להוציא על כך סכומים קבועים של מאות שקלים מדי שבוע. האישה הוסיפה וטענה כי הבעל רכש ארון מיוחד לגידול מריחואנה בבית, ואף גרם לצדדים להוצאות כספיות גבוהות בגין חשבונות החשמל של המזגנים שקיררו את החדר בו הועמד הארון המחומם. היא הציגה תמונות של הארון והגידולים שנמצאו בו, אולם הבעל, מצדו, טען שמדובר בארון שנרכש לצורך גידול הידרופוני של תותים ועגבניות שרי. כאשר נחקר הבעל בבית הדין על גרסתו, הוא התקשה לספק הסברים באשר לכדאיות גידול תותים ועגבניות שרי בעלות כספית של אלפי שקלים מדי חודש, ואף סירב לפנות לבדיקת פוליגרף שתתמוך בהכחשות הנמרצות שמסר בבית הדין.

לאחרונה יצא היועץ העסקי דני וידיסלבסקי בסדרת פרסומים בערוצים וברשתות השונות בנושא נגיף הקורונה ודרכים להתמודדות. בתגובה, הוועדה למניעת הטעיית הציבור בפרסום במשרד הבריאות יצאה בהודעת אזהרה לציבור.