מהסגר הקודם והנוכחי נפגעים בעיקר בעלי הכנסות נמוכות ולכן אחרי שהסגר משתחרר שאר האנשים מוציאים יותר והכלכלה נראית טוב. בממשלה ינסו להציג זאת כהישג - הנה מה שהם לא ידברו עליו

האוסטרלים מתכננים לחולל מהפכה בתחום טיפול הפסולת כדרך להתמודד עם המשבר הכלכלי שגרמה הקורונה. מה ישראל יכולה ללמוד מהם?

זו לא הייתה שנה קלה. היא הייתה רצופת אתגרים וקשיים, כשהמשבר לא פסח על אף אחד מהמגזרים. בעצם, כמעט על אף אחד. התעשיה הישראלית וענף הבנייה הוכיחו את עצמם כעוגן של יציבות בחודשי מגיפת הקורונה", מסביר דורון הלפרן, המנכ"ל והמייסד של תעשיות הפלדה הלדור, "הייצור במפעלים רבים נמשך בהיקף טוב וכן הבנייה בפרויקטים של נדל"ן ותשתיות לאומיות. יש לציין במיוחד את תעשיית המזון וחומרי החיטוי שהתמודדו היטב עם הביקושים שגדלו. חומרי הגלם הגיעו לישראל באופן סדיר, כולל בתחום הפלדה והדבר סייע לפעילות הסדירה. הנפגעים הגדולים, אומר הלפרן, הם המפעלים הקטנים והבינוניים, רבים מהם עסקים משפחתיים בפריפריה, ללא עורף פיננסי וללא מערכות ייצור מתקדמות. כיום במשבר הנוכחי מצבם חמור והם זקוקים בדחיפות לאשראי ולמענקים כדי שיוכלו להחזיר עובדים לעבודה, להזמין חומרי גלם ולחזור להיקפי ייצור מלאים. ללא סיוע יעיל ומהיר, רבים מהם לא ישרדו. הלפרן יודע מהו אחד המפתחות להצלחה: "חלק משמעותי מהתעשייה הישראלית עבר לעידן 'תעשייה 4.0' ומפעלים רבים שילבו רובוטים, מערכות IoT ומערכות מתקדמות לניהול רצפת הייצור. מהפכה זו פסחה על חלק גדול מהמפעלים, ובשנים הבאות יש להרחיב את המאמץ הלאומי להנחיל אותה גם בקרב המפעלים המסורתיים, שאחרת לא ישרדו בשוק המקומי והעולמי. הצלחת המהלך תלויה גם בהרחבת החינוך הטכנולוגי המתקדם, במיוחד של הנדסאים שמהווים את חוט השדרה המקצועי של המפעלים שמתקשים לגייס אנשי מקצוע מסוג זה בשל המחסור בהם. חשוב לספק את התנאים להמשך הפיתוח של ענפי הייצור, הבנייה של בתי מגורים ומסחר והתשתיות הלאומיות. חדשנות היא צו השעה וסגירת הפער הטכנולוגי של התעשיות המסורתיות צריכה להיות לדעתי בין היעדים הלאומיים החשובים של שנת תשפ"א הבאה עלינו לטובה".