תקופת הקורונה אילצה עשרות אלפי מעסיקים להדק את החגורה ולבצע מהלכי התייעלות אגרסיביים ובכלל זה גם פיטורי עובדים. אלא שבשונה מעיתות אחרות, רבים מהם נותרו ללא הון פנוי בשביל לשלם למפוטרים את מלוא התשלומים שמגיעים להם על פי חוק. נתונים שמתפרסמים לראשונה כאן חושפים את היקף החריגה של המעסיקים בישראל. אם לשפוט לפי העליה המשמעותית שחלה בשנים האחרונות במספר התביעות שמוגשות כנגדם בבתי הדין לעבודה, ניתן להניח במידה גדולה של ודאות כי גל של תביעות נמצא בפתח. לצורך בחינת העניין, ביצעה לאחרונה חברת עוקץ מערכות סקר השוואתי במסגרתו עובדו נתוני 9,006 תלושי שכר של עובדים ועובדות שונים שמועסקים ב-256 חברות ועסקים, שמתייחסים לפרק הזמן 01/3/19 - 01/10/19 בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2020. הנתונים שמופיעים בסקר מייצגים את מספר שיעור תלושי השכר בהם נתגלתה טעות בחישוב הסעיף הרלוונטי.

המקרה הזה נשמע לכם מוכר. הזמנתם כרטיס טיסה, ביטלתם אבל תנאי הכרטיס לא אפשרו ביטול. לכאורה, הפסדתם את הכסף, לפעמים לא מעט, גם כשחשבתם שאתם צודקים. כשללקוח בסיפור הבא זה קרה - הוא לא ויתר. הלקוח המדובר רכש כרטיסי טיסה לתאילנד וביטל אותם שלושה ימים לאחר קנייתם. חברת הנסיעות איסתא חייבה את כרטיס האשראי שלו, שניתן כעירבון, בכ-10 אלפים שקלים. לדברי עורכת הדין מורן אברהמי יום טוב, המייצגת את הלקוח, הוא רכש טלפונית את הכרטיסים, כחצי שעה לאחר ביצוע ההזמנה נמלך בדעתו, התקשר שוב לסוכנות וביקש להאריך את כרטיס החזרה ביומיים נוספים.

מדי שנה המעבר לשעון החורף מעלה לדיון את הנושא, האם מוטב למדינה להישאר בשעון הקיץ וליהנות משעת אור נוספת, במקום תקופה ארוכה בה היום מסתיים ומחשיך בשעות מוקדמות יחסית. נדמה כי תקופת הסגר הנוכחית והחודשים האחרונים שהיו בסימן של שהות ארוכה בבית, עומדים להצית את הדיון מחדש, והפעם אפילו בעוצמה גבוהה יותר. ההשלכות של המשך שעון קיץ והארכת שעות האור נחשב לבעל חשיבות כלכלית למשק. עבור הכלכלה מדובר בהרבה יותר מ"רק עוד שעה". מדובר בשעת עבודה שתורמת משמעותית להעלאת הפריון במשק ולמשך הנעת גלגלי הכלכלה. שינוי זה לא פחות חשוב גם לאנשים פרטיים. ניתן להניח כי משפחות ובכלל כל מי שהיה סגור בביתו שבועות ארוכים, לא ישמח לגלות שמיד לאחר סיום הסגר היום מתקצר בשעה ומחשיך בשעות מוקדמות.

זוג מעפולה התגרש בעקבות חשד, בין היתר, לבגידה של הבעל. לטענת האישה ובא כוחה, הבעל נקט באלימות כלכלית שגובתה על ידי בתי הדין. העליון יצטרך להכריע בנושא

שבוע גדוש מינויים במשק, כולל מנכ"ל חדש לגולן טלקום, שוק הדרושים מתעורר, קים אור אזולאי באמירויות ואפילו פארק פרפרים חדש ביוזמת חברת קליל. כל מה שקרה ועוד יקרה השבוע

קבוצת בינת הקימה עבור משרד העבודה והרווחה מוקד לאזרחים וותיקים במסגרת תכנית מגן זהב. המוקד פונה בצורה יזומה ל-500,000 אזרחים ותיקים בכל רחבי הארץ, במסגרת שיחות יוצאות ויזומות. שר הרווחה איציק שמולי, חנך השבוע את המוקד בביקורו ואמר כי "עובדי המוקד יפנו בצורה יזומה ליותר מחצי מיליון אזרחים וותיקים כדי לוודא שאף אחד לא נשאר לבד". הצורך במוקד מגיע לאור העובדה שעקב נגיף הקורונה, אזרחים ותיקים נמנעים לצאת מביתם לטובת קבלת שירותים והשלמת צרכים דחופים, מסיבות של בידוד, סגר, מוגבלויות ועוד. מסיבה זו החליט משרד העבודה והרווחה על הקמת מוקד שיעניק להם מענה לצרכים בסיסיים ולמען שמירה על ביטחונם. כחלק מהתהליך, הוחלט לבצע מיפוי של האזרחים הוותיקים והצרכים שלהם מול: רשויות מקומיות, קופות חולים, ביטוח לאומי וארגוני סיוע שונים. כמו כן, חלק מהסיוע יינתן באמצעות המנגנון היעיל של הקרן לידידות ברשויות המקומיות. המוקד הוקם בזמן שיא של שבוע ימים בלבד מרגע קבלת הפרויקט בחברת בינת תקשורת. הנציגים שעובדים מהבית ערוכים לייזום של 16,000 שיחות ביום ופועלים כדי לתת מענה מלא בימים א'-ה', בין השעות 8:00-20:00. היתרון הגדול של המוקד הוא בטכנולוגיית חייגן שפיתחה בינת תקשורת, שמאפשרת ייזום של עד פי 5 שיחות ביום לכל נציג.

בתקופת הקורונה ובייחוד בסגר מצאו עצמם בעלי נכסים נאלצים להתמודד עם שוכרים אשר ביקשו להתפנות בטרם הסתיים החוזה. מנגד, מבעלי הדירות נבצר להגיע ולהראות את הדירות לשוכרים פוטנציאלים בתקופת הסגר ולמצוא שוכרים בזמן כה קצר. יש מקרים שבהם שוכרים ביצעו תיקונים על דעת עצמם ומורכבויות אחרות שהצריכה התערבות של בעל הנכס במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב, התערבות של עורכי דין.

ענף הנדל"ן כמרקחה. לאחרונה הנחה שר הפנים אריה דרעי את מינהל התכנון לקדם תזכיר חוק תכנון ובנייה שיכלול רפורמות משמעותיות בתחום התכנון והבנייה, כאשר המרכזית שבהן היא סיום תכנית תמ"א 38 ויצירת תכנית אחרת במקומה, שאמורה להיות אטרקטיבית יותר, לחיזוק מבנים ישנים ורעועים נגד רעידות אדמה. מדובר בצעד בכיוון הנכון מצד שר הפנים: תמ"א 38 לא עמדה בציפיות שנתלו בה עת אושרה בשנת 2005, שלא לומר יותר מכך. תחת לשפר ולחזק את הנקודות החלשות בתוכנית, הוצע מתווה שיש בו כדי לסייע ולקדם את הרשויות והיזמים - ואולם יש בה כדי לפגוע אנושות בזכויות הדיירים על הנכס בבעלותם. תכנית תמ"א 38 הגיעה לסוף דרכה, ועתידה להיקבר סופית באוקטובר 2022. תכנית אשר הושקה על ידי ממשלת ישראל בשנת 2005 ברעש גדול במטרה לטפל בסיכונים הנובעים מרעידות האדמה, והיוותה תקווה גדולה לכולם: הדיירים קיוו לשיפור משמעותי באיכות חייהם, באיכות הנכס בבעלותם, הרשויות העירוניות ראו לנגד עיניהן הכיצד מתחדשת עירם ואילו היזמים והקבלנים ראו הזדמנויות עסקיות חדשות ואפיק פרנסה אטרקטיבי נוסף. אלא שתוכנית לחוד ומציאות לחוד. התכנית נתקלה בקשיים רבים: אי-החזר השקעה בפריפריה (כישלון התכנית בולט במיוחד באיזור זה), אחוזי בנייה נמוכים שניתנים ליזמים, חסמים בירוקרטיים שסירבלו את התהליך, התנגדויות ומריבות של דיירים עם קבלנים (וגם דיירים עם דיירים כמובן) - כל אלה ועוד הובילו לכך שהפוטנציאל העצום של התכנית לא מומש.