המאמן העסקי מגיע לוואלה! עסקים: מדי שבוע מייעץ גל בתחומי חיים שמעסיקים את כולנו. הפעם: הקורונה לוחצת ורוצים לשפר דיור - האם להיפטר מהדירה להשקעה לצורך כך?

"שבועיים לפני הסגר קנינו מכשיר לייזר בעלות של רבע מיליון שקל. הרבה שנים חסכנו ולא תיארנו לרגע שניסגר. נכנסנו להלם. אני, בכל אופן, הייתי צריכה לדבר עם פסיכולוג ברמה שהייתי יושבת על הספה ובוכה רק מהמחשבה איך אני מעבירה עוד יום בבית, בלי שום הכנסה ועם שני ילדים קטנים והתחייבויות". הדוברת היא ימית ברנס, נשואה +2 מרמת גן. לפני עשור היא הקימה יחד עם אתי מיליס, 41, נשואה +3, את E&Y Cosmetics בגבעתיים. הסגר שהיא מדברת עליו הוא הסגר הראשון, של אפריל. כשיצאה ממנו היא הבינה שאת הילדים תראה מעט מאוד בזמן הקרוב. "העסק הזה פרנס אותנו בכבוד עד המכה הראשונה של הקורונה", היא מציינת בכאב, "בכל לילה הגעתי הביתה עייפה ומרוסקת אבל רק אמרתי על כך שאני עובדת. היו ימים שבהם הייתי מגיעה עם הלשון בחוץ לילדים ולבעלי אבל פחדתי להתלונן. הכי פחדתי שיסגרו אותנו שוב, אז עבדנו כאילו יום כאילו זה יומנו האחרון". ואז הגיע הסגר השני. "אני מוצאת את עצמי בבית עם שני ילדים קטנים, בהריון. בעלי ואני חלינו בקורונה. אז גם לטפל בילדים, גם להיות בלי הכנסה וגם להיות בהריון. כל ההוצאות שלך ממשיכות לרדת - שכירויות ,הלוואות, הוצאות. הכי קשה היה להוציא את העובדים לחלת ולראות את הדמעות שלהם בעיניים. מה זה חל"ת ממשכורת של 5,000 שקל בלי טיפים?"

אחת הסוגיות הצרכניות המעניינות עוסקת בטעויות במחיר: כאלה שתופסות את המשווקים עם מחירים 'לא הגיוניים' למוצרים וכאלה שלפעמים נעשות במכוון כשהמשווק נהנה מהבאזז שמתעורר אחרי. אבל השאלה הבסיסית מבחינת הצרכנים היא האם טעות במחיר מחייבת את המוכר והאם במקרה כזה הלקוח תמיד צודק? התשובה לפי פסיקה שהתקבלה בבית משפט לתביעות קטנות בחדרה היא לא. בפסיקה מצפה ביהמ"ש מהצרכנים לא להיות לגמרי תמימים. מדובר בתביעה שהגיש צרכן נגד האתר USHOPS. לטענתו בחודש אפריל הוא קיבלת לתיבת המיל שלו הודעה שיווקית מאתר יו אס שופס בקשר למותגי הנעלה. לטענתו הוא לחץ על הקישור והזמין שמונה זוגות נעליים במחיר כולל של 322 שקל וקיבל אישור במייל על ביצוע ההזמנה. למחרת, יצרו עמו קשר נציגי האתר וטעו שלא ניתן לכבד את ההזמנה לאור טעות במחיר. הוא ביקש לברר את העניין מבחינה משפטית ולאחר מספר ימים חזרו אליו והציעו לו לקבל שני זוגות נעליים. הלקוח סרב וההזמנה בוטלה והלקוח זוכה. מכאן התגלגל הסיפור לבית המשפט לתביעות קטנות. את התביעה הגיש על סכום של 11 אלף שקל כשהוא טוען שהחברה הפרה את החוק לפיו המחיר שמוצג על המוצר הוא שקובע. תביעתו נסמכה על סעיף בחוק הגנת הצרכן הקובע פיצוי במקום בו: "ביקש צרכן מעוסק כי יחויב במחיר שהוצג על הטובין, לפי סעיף 17ב(ד), אף אם מחירם בקופה גבוה יותר - והעוסק לא פעל בהתאם לכך". יו אס שופס טענה להגנת כי התובע קיבל הודעת דיוור ובה קישור לרכישת מוצרי הנעלה אותם שמשווקים באתר שלה כאשר שיעור ההנחה שהוצע, 45% הוצג בגופן גדול ומודגש בצמוד לכפתור ההקלקה. "לא ייתכן שהתובע יזמין 8 זוגות נעליים במחיר של כ-40 שקל לזוג נעליים במקום מחיר ממוצע של כ-145 שקל, המחיר שהיה מתקבל לאחר ההנחה מבלי שיהיה מודע לכך שנפלה טעות". הנתבעת טענה כי "כל רוכש סביר אמור להבין שהנחה של 45% לא מזכה אותו במחיר הלא סביר שבו הוא דורש לקבל את המוצרים". מכאן הפנתה לתנאי השימוש באתר שלה לפיהם טענה כי היא מוגנת כך לפי סעיף שקובע כי החברה שומרת לעצמה את הזכות לאשר, לדחות או להגביל כל הזמנה באתר. וסעיף נוסף שקובע כי "אם חלה טעות במחיר, החברה רשאית לפנות לצרכן לתשלום ההפרש או ביטול ההזמנה".

כמה מסירות ימסור רונאלדו בדקה הקרובה - אחת, שלוש או חמש? לאיזה חלק במגרש יכה יותר נדאל במשחקון הבא? הימורי הספורט הממוסדים ברחבי העולם מגלגלים מעל ל-180 מיליארד דולר בשנה, וכעת מתברר כי חברת הסטארט אפ והגיימינג הישראלית No More Bets שבשליטת היזם טל חיון, מחזיקה בפטנט בלעדי להימורים תוך כדי משחק - instant betting - בארצות הברית,השוק המוביל והמתפתח בעולם להימורי ספורט. במקביל לקבלת הפטנט, רכש המשקיע יניב לוי, המוכר בתחום האינטרנט והפינטק בישראל, נתח מהחברה בסכום המתקרב ל-5 מיליון דולר. את החברה בעסקה ייצגו עורכי הדין זאב פרל ויואב אלקלעי ממשרד עו"ד ועורכי הפטנטים הבינלאומי פרל כהן.

על פי משרד האוצר למידה בקפסולות בכיתות א'-ב' תעלה למדינה כ-6 מיליארד שקל. הטענה הזו מתבססת על הערכות לא מדוייקות, מתעלמת מהכנסות אפשריות ומגורמים נוספים. אביחי שניר תוהה מה הסיבה

פרופ' ג'נט פליטווד, מומחית אמריקאית לבריאות הציבור, מודאגת מהדרכים השונות שבהן הקורונה יצרה וממשיכה ליצור חוסר-ביטחון תזונתי בעולם (וגם בישראל) ומציעה לשלב מדענים בתהליך קבלת ההחלטות כדי להתמודד עם הבעיה