אם חשבתם שבתי היוקרה המושקעים ביותר בישראל ממוקמים בסביון או בקיסריה, כדאי שתפנו מבטכם לכיוון עפולה, יישובי גדרות ואפילו עוטף עזה. מסתבר שהאחוזות המפוארות והמאובזרות ביותר בארץ מצויות בכלל שם

בפסק דין חשוב של השופט ארז שני מבית המשפט לענייני משפחה, נדחתה בקשת אם להעתיק את מגוריה בישוב בגוש דן לבית הוריה ביהודה ושומרון במרחק של כ- 70 ק"מ מבית האב. באופן יוצא דופן דחה השופט ארז שני תסקיר של שירותי הרווחה שמונו על ידיו תוך שהוא קובע כי לשכת הרווחה לא ראתה את טובת הקטין אלא את טובת האם. מדובר בבני זוג שנישאו לפני כ-4 שנים ולהם ילד כבן שנתיים וחצי. חיי הנישואין של הצדדים עלו על שרטון ובפברואר עזבה האם את דירת מגוריהם המשותפת בה התגוררו בשכירות בטרם פרוץ הסכסוך ועברה להתגורר עם בנה בבית הוריה ביישוב המצוי בתחומי איו"ש. תחילתו של הסכסוך היה בעתירת הבעל לבית המשפט לסעד דחוף, אשר יורה להבטיח את הקשר שלו עם בנו, תוך דרישה להשיבו לאלתר לגוש דן לאחר שהאם, לדבריו, הרחיקה את הקטין עד לבית הוריה המרוחק והמסוכן. כבר במרץ 2019 סבר השופט ארז שני כי ההחלטה של האם היא החלטה שיש בה עשיית דין עצמית, היא אסורה על-פי דין, אין בה כל הצדק ולכן הורה לאם להשיב את הקטין להתגורר באזור המוגדר כגוש דן, בכל מקום בו תבחר להתגורר בתוך 48 שעות. האם התקשתה לקבל את הגזירה ועתרה לבית המשפט להעתקת מקום מגוריה לבית הוריה או למקום מגורים בקרבתם אלא שהשופט שני דחה את תביעת האם להעברת מקום המגורים.

ישראל היא מדינה מוטת יצוא. יצוא היום הוא לא רק תפוזים, אלא בעיקר ידע ובעיקר הייטק. מגזר ההיי טק נושא את הכלכלה הישראלית בעשורים האחרונים ואחראי על חלק נכבד מעוגת המיסוי שכלל המשק נהנה ממנה. הדבר מתבטא במס על שכר גבוה ומס גדול יותר על מכירת חברות היי טק (אקזיט), אלו נכונים בעיקר בשעת משבר דוגמת המשבר הנוכחי בו ענפים רבים נפגעו ואינם פעילים בכלל אל מול תעשיית ההיי טק אשר ממשיכה לדחוף קדימה את המשק. אולם בחודשים האחרונים אנחנו חשופים לתופעה מסוכנת מאד של התחזקות שער השקל מול הדולר אשר מסכנת את הענף ובהמשך את כלל המשק. אין מדובר בבכיינות של מפונקים אלא בבעיה אמיתית שאם לא תיפתר, תפגע בכולנו. אסביר בפשטות. רובן המוחץ של חברות ההיי טק בישראל פועלות מחוץ לישראל ומוכרות מוצרים ושירותים בארה"ב ובארופה, התמורה למכירות הללו מתקבלת לרוב בדולרים. לעומת זאת, חלק גדול מכוח העבודה אשר מייצר את ההכנסות הללו נמצא בישראל ומקבל שכר בשקלים, כך נוצר חוסר איזון בין מטבע ההכנסות להוצאות, כאשר השקל מתחזק, מרכיב ההוצאות גדל אך מרכיב ההכנסות לא וכתוצאה מכך נשחק הרווח. למעשה, בעקבות חוסר האיזון שנוצר, חברות ההיי טק נפגעות בשורת הרווח ומאבדות עוד יתרון תחרותי. הדרכים שבהן החברות יכולות לטפל בבעיה זו מוגבלות ורעות למשק. ניתן למשל להעביר תקציבי פיתוח למדינות אשר המסחר בהן הוא בדולרים או להעביר עובדים לאותן מדינות. בסביבה המטבעית הנוכחית הרבה חברות היי טק יניידו עובדים לסביבה בה ניתן לשלם בדולרים, מהלך הנקרא בכלכלה עקרון ההקבלה וזה רע מאד לישראל.

הקצין התלונן על יציאות דמיות, הרופאים התעלמו וכשהסרטן אובחן בגופו היה כבר מאוחר. רק חודשים ארוכים לאחר מותו ובתום מאבק משפטי כואב הוכרה האישה כאלמנת צה"ל

בשבוע שעבר נודע שתוקף מדיני הכניס דלת אחורית (Backdoor) ,שמכונה "Sunburst" לתוכנות הניהול Solarwinds Orion, שמשמשת עשרות אלפי ארגונים פרטיים וממשלות ברחבי העולם. כ-18 אלף מהם הורידו עדכון התוכנה, שהכילה ספריית DLL חתומה בסרטיפיקט של Solarwinds, שפתחה חיבור לשרת CNC וחשפה את הקורבנות לפרק זמן של שלושה חודשים לפחות. חוקרים ברחבי העולם התחקו אחרי קריאות ה- ip שביצעו המכונות המודבקות וכך זיהו קבוצה של כמה מאות לקוחות, שלא רק שהתקיימה אצלם Backdoor אלא שגם נעשה בה שימוש מסוים על ידי התוקפים. בין לקוחות אלו מופיעים גם ארגונים וחברות ישראליות. מדובר באחת ממתקפות הסייבר האגרסיביות והרחבות ביותר שנצפו עד כה בקנה מידה עולמי, כאשר חברת מייקרוסופט, שהודיעה בתחילת השבוע כי נתקפה על ידי אותם האקרים פרסמה כי במהלך החקירה על הרשתות שלה, היא איתרה מערך אחר נוסף שתקף אותם ואינו קשור לראשון. לקוחות של חברת SentinelOne לא נפגעו מהמתקפה ואף יתרה מכך, התגלה ש"Sunburst" בודקת אילו מוצרי אבטחה מותקנים על גבי המחשב שעליו היא מורצת. במידה והיא מזהה את המוצר של חברת SentinelOne התוכנה לא רק שתעצור ולא תמשיך בתהליך התקיפה אלא גם תסיר את עצמה מהמכונה המודבקת, ככל הנראה כאמצעי זהירות למניעת התגלות על ידי מערכות הגנה מתקדמות.

הלילה, מעט לפני חצות ופיזור הכנסת, אושר סופית בקריאה שניה ושלישית הצעת החוק להחזרת מקדמות אירועים לזוגות צעירים, שהגישו חה"כ הילה שי וזאן, (כחול לבן), חה"כ יעקב מרגי (ש"ס) וחה"כ גפני (דגל התורה). בניגוד לחוק השוויון שנפל, החוק להחזרת מקדמות עבר לאחר שהושגה במהלך היום הסכמה סופית עם הליכוד והמפלגות החרדיות. יוזמת החוק חה"כ הילה שי וזאן: "הצעת החוק נתקעה משך כמעט 5 חודשים בעקבות עיכובים של ועדת השרים לחקיקה שלא התכנסה, אך לפחות ביומה האחרון של הממשלה והכנסת הצלחנו להביא לתיקון העוולה המשמעותית הזו. אני מאושרת בשביל הזוגות הצעירים שאין להם חברות לובי או יח"צ מאחוריהם ונאבקים על עתידם הכלכלי, ונמשיך לפעול לטובת אותם אזרחים שקולם לא נשמע".

עשרות ישראלים שמחזיקים מטבעות דיגיטליים, בעיקר ביטקוין, זוכים בתקופה האחרונה ל"דרישת שלום" מחבר חדש-ישן: רשות המסים בראשות ערן יעקב - שדורשת מהם גילוי מלא על נכסיהם ומס בהתאם. לגלובס נודע כי פקידי שומה ברחבי הארץ החלו ללחוץ על שוק המטבעות הדיגיטליים ולחפש את המס שמתחבא בתחום. בין היתר, נשלחים למחזיקי ארנקים דיגיטליים מכתבי דרישה לדיווח על כל נכסיהם והכנסותיהם, כאשר לרבים מהם אין נכסים מלבד אותו ארנק דיגיטלי, וכן נעשו פניות לבורסות למסחר במטבעות קריפטוגרפים בישראל ובעולם על-מנת לקבל מידע על ישראלים הסוחרים במטבעות אלה.

שנת 2020 פותחת עשור עם צמיחה מואצת בגיוסי ההון בהייטק הישראלי, כך עולה מנתוני דו"ח ההיי-טק לשנת 2020, שפרסמו היום חברת המחקר IVC ופירמת עורכי הדין מיתר. מהדו"ח עולה, כי בשנת 2020 היו 578 גיוסי הון בסכום השקעה כולל של כ- 9.9 מיליארד דולר. מדובר בגידול של 14% במספר העסקאות מהשנה שעברה ובצמיחה של 27% בהון המושקע. הממוצע והחציון גדלו בשנת 2020, בין היתר, בשל 7 עסקאות של מעל ל-200 מיליון דולר השנה לעומת 3 עסקאות בשנת 2019. כמו כן, נרשם שיא בגיוסי ההון בזירת חברות ההייטק הנסחרות בבורסות תל-אביב ובעולם. 121 חברות גייסו 6.55 מיליארד דולר בשנת 2020 לעומת 68 חברות שגייסו 1.95 מיליארד דולר בשנת 2019. מבחינת המשקיעים, המגמה הבולטת בשנת 2020 היתה התמקדות בחברות הפורטפוליו הקיים וגידול בהיקפי השקעות ההמשך. מספר ההשקעות מסוג זה גדל השנה מחוץ לטווחי ההשקעות שהכרנו בשנים האחרונות.