מתחילת משבר הקורונה, אחד הנושאים הכי בוערים שמצליחים להתסיס, ובצדק, שוב ושוב את השיח הציבורי הוא הפרת ההנחיות של המגזר החרדי. פתיחת מוסדות הלימוד כשאצל האחרים הם סגורים, הישיבות העמוסות ללא שמירה על מסכות והחתונות ההמוניות. זה נאמר כבר בכל גוף תקשורתי: הציבור החרדי מתנהל בצורה אוטונומית ומנותקת ממדינת ישראל. זה נאמר עשרות פעמים כמו תקליט שלא ברור כיצד הוא עדיין ממשיך לנגן. מעבר לרמת התחלואה שבוערת ומסכנת את הציבור החרדי ומעבר לשאלת המיליון הפוליטית מדוע לא עושים סגרים רק על ערים אדומות אלא על כל המדינה, יש סוגיה נוספת שהגיע הזמן להאיר אותה: החתונות ושאר הפרות ההנחיות של המגזר החרדי הן בעצם ההפגנות האמיתיות. הגיע הזמן להגיד את זה בקול רם: ההפגנה המהותית היא לא זו שמתנהלת כל שבוע בבלפור, אפילו אם היא מתוכננת בקפידה ויש לה שעות מסודרות ומערכי התארגנות של קבוצות בפייסבוק שכוללות הסעות. ההפגנה האמתית היא לא זו של בעלי העסקים שחוזרים ופותחים ומאיימים. ההפגנה האמיתית היא לא זו של המסעדות שמעבירות את המשלוח לרכב ועוקפות כך את הטייק אווי וגם לא של כמה חנויות שנפתחות ברחובות, אחרי שראשי ערים כמו כרמל שאמה הודיעו כי לא תבוצע אכיפה נגד עסקים שימכרו באיסוף עצמי. ההפגנה האמיתית היא גם לא של בעלי העסקים שעומדים ברחובות ושורפים את הסחורה תוך שהם צועקים למצלמות התקשורת ולראש הממשלה 'אנחנו טובעים, תשלחו גלגל הצלה'. גם לא של רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב שהשבוע יצא בגלוי עם ההצהרה הכי משמעותית לאחרונה, כשהוא אומר בפירוש "לא אחכה להחלטות הממשלה, אפתח את העיר ואת התרבות לכל מי שיציג שעשה שני חיסונים". כל אלה הם לא באמת הפגנה. ההפגנה האמיתית מול נתניהו היא זו של המגזר החרדי, רק שאף אחד לא תופס אותה ככזאת. אפילו לא הוא.

בימים האחרונים הולכים וגוברים קולות הביקורת בנוגע לשיתוף המידע אודות המתחסנים הישראלים עם חברת פייזר. אולם, לאחר חשיפתו של ההסכם בין משרד בריאות לבין פייזר, ניכר כי מדובר בפרקטיקה מקובלת בעולמות המחקר הרפואי, אשר פשוט נחשפת לציבור הרחב שאינו מודע לה. יש לציין כי הוראות ההסכם שומרות על פרטיותם של אזרחי ישראל בצורה ראויה. במסגרת חשיפתו של ההסכם הושחרו חלקים ממנו ונטען כי מדובר בחלקים משמעותיים. מעיון בו ניכר כי מדובר בהשחרתם של סעיפים הנוגעים ביישוב סכסוכים, הסדרי קניין רוחני, נתונים אישיים של מנהלי פייזר ומועד החתימה על ההסכם הראשוני לרכישת החיסונים. דווקא בתחום השימוש בנתונים לא בוצעו השחרות (למעט משפט אחד בסעיף שיתוף הפעולה) וניכר כי ניתן גילוי מספק באשר לשיתופי המידע והשימושים בו. לפי ההסכם עם פייזר, על המדינה להעביר מידע אפידמיולוגי אודות המתחסנים, לצורכי מחקר ופיתוח של החיסון. בין היתר יועברו נתונים אודות מקרים מאומתים, פטירות, נתונים דמוגרפיים של מתחסנים וכיו"ב. קיימת גם אפשרות להעברת אנליזות בקשר לתתי-קבוצות באוכלוסיה לצורך בחינת יעילות החיסון בקרבן (למשל, ניתן לחשוב על נשים בהריון, ילדים, אוכלוסיות מסוימות בסיכון וכיו"ב).

מדד דצמבר שפורסם בסוף השבוע מסמן שבע שנים שבהן המחירים קפאו בישראל, והוביל לכך שב-2020 ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.7% - מסימני משבר הקורונה. זה שמשבר בא עם ירידת מחירים זה לא מפתיע. מה שכן מפתיע הוא שמחירי הנכסים הפיננסיים כדוגמת נדל"ן ומניות עולים בעת משבר. ההבדל העיקרי מ-2019, או אם תרצו הפרדוקס - איך ייתכן בשנה של מיתון גדול רואים עלייה במחירי נכסים פיננסיים? לפני שנסביר את הפרדוקס, נתחיל בתחזית קדימה: הפגיעה בשוק העבודה לצד אינפלציה עולמית מתונה ושקל חזק תומכים בסביבת אינפלציה נמוכה גם בשנה הבאה. כמה נמוכה? ציפיות האינפלציה בישראל נמצאות ברמה של מעל לאחוז. עם זאת, מדובר ברמה הגבוהה ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה על רקע הציפייה לשחרור הביקוש הכבוש שצפוי לפגוש היצע מצומצם יותר של שירותים. ההתאוששות ההדרגתית שצפויה בפעילות המשק ככל שקצב חיסון האוכלוסייה יתקדם והסגר יוסר מעלים את הציפייה לשחרור של ביקוש כבוש וצפויים למתן את הירידה באינפלציה. לצד עסקים שנסגרו בתקופת הקורונה וחדלו מלפעול, סביר כי יירשם עודף ביקוש על פני ההיצע שצומצם במגוון ענפי שירותים (פנאי, בידור, נופש ועוד) ואחרים, מה שעשוי לתרום להאצת האינפלציה. "האינפלציה מעורפלת כרגע כי קשה למדוד אותה, שכן יש הרבה שירותים שלא נמדדים ולכן נתון האינפלציה לא נקי בתקופה הנוכחית", מסביר ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים בשיחה עם גלובס. "יש בעייתיות גם במדידת סעיפים של אירוח ואוכל וגם נסיעות לחו"ל או אירועים ופעילויות ספורט ופנאי. בנוסף, לסגר יש השפעות ממתנות על האינפלציה. בישראל העניין הזה בלט מאוד בתחום הדיור - הביקוש לשכר דירה יורד ובדצמבר מדד מחירי הדיור ירד ב-0.2%".

בדואר יבצעו ביום חמישי אחה"צ שדרוג תשתיות מקיף במערכת המיחשוב ולא יינתן שירות בכל הסניפים. ביום שישי יחזרו היחידות לפעול כרגיל, עם המלצה להזמין תור מראש

עיריית אור יהודה מקדמת בימים אלו מהלך עירוני, שנועד לסייע לעסקים בעיר ולמשוך בעלי עסקים נוספים שירצו להקים בה את העסק שלהם: "לספק כלים וידע לעסקים ליום שאחרי"

שותפים חדשים בשבלת, שורת מינויים ברב בריח, פרופ' רבקה כרמי דירקטורית ב-IMED ומינוי גם ב-Sqream. שבוע דל במקצת, אבל זה מה יש. כל המינויים והשינויים

"אם לא הייתי חייב להגיש תלונה בשביל הביטוח, כלל לא הייתי טורח. חוץ מלבזבז שעתיים בתחנה, כלום לא יצא מזה. אין לי מושג מה הם עושים שם, כי להגן עלינו ועל הרכוש שלנו - הם לא. העיקר קיבלתי דו"ח כי הורדתי רגע את המסכה, בזה הם מצטיינים, אבל בתכלס של העבודה - לתפוס גנבים? איפה הם? לאימא שלי למשל פרצו לפני שנה לדירה וגילחו לה את הבית שלא היה מבוטח. לפני שבוע קבלנו הודעה שהתיק נסגר בגלל אכ"מ, אמ"מ השד יודע, לא זוכר בדיוק מה כתוב, אבל הוא נסגר בלי שמצאו אותם. אז תגיד לי אתה, מה רוצים מהאריה שיף הזה, שיתן לגנבים לחמוק כאילו כלום? זה הפרצוף של המדינה שלנו?" כמו אורן, אלפי אזרחים ישראלים מלינים כבר שנים על אוזלת היד של המשטרה בטיפול בעבירות רכוש. הגשת כתב האישום כנגד אריה שיף (70) מערד בגין המתה בקלות דעת של מוחמד אלאטרש שפרץ לרכבו ונורה על ידו למוות, הציתה דיון סוער מאוד ברשתות החברתיות על תפקודה הלקוי של משטרת ישראל. "טוב להרוג בעד רכושנו", נכתב באחד מ

נדמה שכמעט ולא נוכל למצוא יתרונות אמיתיים בנגיף הקורונה, אך בבתי הספר לסיעוד מצאו כי דווקא המשבר הבריאותי הגדול ביותר שידעה האנושות במאה האחרונה גרם להזדמנות יוצאת דופן עבור המקצוע, שעובר יותר ויותר לקדמת הבמה. בשנה האחרונה הביקוש לקבלה ללימוד מקצוע הסיעוד רק עולים, ובראייה של עשור לאחור מספר המתחילים בלימודי סיעוד הוכפל. כיום לומדים כ 2700 סטודנטים לקראת תואר ראשון בסיעוד ב-13 תוכניות הפועלות הן באוניברסיטאות והן במכללות. משבר נגיף הקורונה הביא לחשיפה רבה לעבדותן ועבודתם של עובדי הסיעוד, אך גם להעברת סמכויות רבות לעובדים אלו שעד אז היו נתונות רק לרופאים, מה שפתח צוהר משמעותי אל עולם הרפואה. אפרת ווסיהון יאלו, בעלת תואר ראשון לסיעוד מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בניהול מערכות בריאות מאוניברסיטת בן גוריון, היא אחות מומחית קלינית לכירורגיה מהראשונות בישראל, ועמיתה בכירה בבית הספר האקדמי לאחיות המסונף לאוניברסיטת ת"א. כמי שפועלת ומלמדת את התחום שנים רבות, גם היא רואה את העלייה בביקוש דווקא לאור הקורונה.