בן 74, בעל בית מרקחת ששימש משך שנים כרוקח אחראי, קיבל מהרוקחת המחוזית של משרד הבריאות, מכתב חריף בו נכתב כי עקב ליקויים חמורים בבית המרקחת, נשקלת האפשרות שלא לאפשר לו להמשיך ולשמש רוקח אחראי. חמישה ימים לאחר ששלח לרוקחת מכתב תשובה, הרוקח לקה באירוע מוחי. מומחה שמינה בית הדין האזורי לעבודה בת"א, קבע כי אירוע זה וארבעה אירועי שיא נוספים, שהאחרון שבהם היה משלוח תשובה של הרוקח לרוקחת המחוזית והמתנה לתשובתה, גרמו לאירוע המוחי. זאת, למרות שחלפו 5 ימים מיום שליחת המכתב עד לאירוע המוחי. פסק הדין ניתן בעקבות תביעה שהגיש בשמו של הרוקח עורך הדין עמוס כהן ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין, לאחר שהביטוח הלאומי לא הסכים להכיר באירוע המוחי של הרוקח כתאונת עבודה. הביטוח הלאומי ערער לבית הדין הארצי לעבודה על פסיקת בית הדין האזורי בת"א, בין היתר בטענה כי הרוקח לקה באירוע המוחי לאחר 5 ימים ולא בתוך תוך 24 השעות הנדרשות בעולם הרפואה מרגע ששלח את מכתב התשובה לרוקחת המחוזית, וכן מכיוון שהאירוע התרחש בעקבות מתח מתמשך ולא כתוצאה מאירוע בודד.

כתבות עיתונאיות כינו את התופעה בתור "הצדדים היפים של הקורונה": ישראלים שהצטערו לשמוע על תוצרת חקלאית כחול לבן שנזרקת לפח עם הגבלת אפשרויות הייצוא על תוצרת חקלאית, וללא מסעדות ובתי מלון מקומיים שיקנו את התוצרת ביקשו לסייע לחקלאים הישראלים והחלו לרכוש ירקות ופירות בירידים חקלאיים, בנקודות חלוקה יומיות או בשילוח ישיר מחקלאים - ללא פערי התיווך של רשתות השיווק. מגמת הקניה הישירה של פירות וירקות התחזקה במהלך המשבר מאחר ולא מדובר רק במעשה אדיב למען החקלאים אלא בפתרון שהתאים לשני הצדדים: בימים בהם השווקים היו סגורים משלוח של תוצרת טרייה עד הבית היוותה פתרון הגיוני. מה עוד שהגידול בשעות הפנאי בעבור הנעולים בסגר הפך את המטבח לחוויה המרכזית, רק שלהבדיל מהנהוג לחשוב - קינוחים מושחתים לא היו הדבר היחידי שהכנו במהלך הסגרים. מחקר חדש של קינג קולג' (King's Colleg London) מלונדון בשיתוף עם ארגון חקר הבריאות האמריקאי "זואי" מצביע על כך שבניגוד לסברה הרווחת, 33% מהמשתתפים במחקר דווקא הגדילו את צריכת הירקות והפירות מ 3.5 מנות ביום ל 5.6 במהלך הסגרים. הנתונים מצביעים על מגמה לפיה לצד צריכת מזון משמין ולא בריא, צרכנים רבים דווקא שינו לטובה את הרגלי התזונה בחסות המגיפה.

חברת קימברלי-קלארק העולמית דורגה על-ידי Ethisphere כאחת החברות האתיות בעולם וכמובילה גלובלית בגיבוש וקידום תקנים לפרקטיקות עסקיות אתיות, זו השנה השלישית ברציפות. "היום, יותר מתמיד, אנו חייבים להמשיך לטפח תרבות וערכים ולהעצים את כל עובדינו בעולם להשמיע את קולם, כדי לחשוף בעיות וליצור שינוי לטובה," אמר ג'ף מלוצ'י, סמנכ"ל שינוי, פיתוח עסקי וייעוץ המשפטי בקימברלי קלארק. "ההכרה המתמשכת של Ethisphere מעידה על המחויבות רבת השנים שלנו לרמה הגבוהה ביותר של אתיקה, יושרה עסקית וציות". "אנו גאים בהתנהלות עסקית ברמה האתית הגבוהה ביותר ועם מחויבות בלתי מתפשרת לעשיית הדבר הנכון בכל ההיבטים של עסקינו," אמר קרט דרייק, סמנכ"ל האתיקה והציות של קימברלי-קלארק. "הציפיות הגבוהות שלנו לציות מאפשרות לנו לרכוש את האמון המתמשך מצד הצרכנים, הלקוחות, הקהילה ובעלי המניות".

תשמש כשותפה רשמית של צוות BMW i Andretti Motorsport בסדרת מרוצי Formula E: "ומחה ה-IT שלנו המטייל עם צוות המרוץ יכול להתאים תצורות במהירות לנסיבות המקומיות"

ינואר 2021. יריב, בחור צעיר בן 32 מלוד, רוכש מוצרים לבית באתר האינטרנט של שופרסל אך כאשר הוא מנסה לשלם עבורם מתקבל סירוב מחברת האשראי. הוא מנסה פעם נוספת, אך לשווא. הגעת לתקרה שלך, מסרה לו הנציגה, אנו רואים חיוב של 6,000 דולר שבוצע ע"י חברת השכרת רכב בדובאי. "לא עשיתי שום עסקה בעצמי בכל כך הרבה כסף. כן, שכרנו רכב, משהו ליגה, אבל החזרנו אותו במצב מעולה, כמו שקיבלנו אותו, אולי אפילו נקי יותר", הוא אומר בשיחה עם וואלה! עסקים, "אבל הם הפעילו את הערבון ששמנו להם למקרה שנחזיר להם את הרכב עם פגיעות. מאז אני בריבים איתם, עשרות מיילים, טלפונים ובינתיים, הם שחררו רק אלפיים דולר. זה שיגעון מה שקורה שם. בחיים לא הייתי מהמר שיעשו עלי עקיצה בדובאי. לא מתאים להם". לא מתאים? ובכן, יריב אינו הישראלי היחיד שנעקץ בדובאי. רחוק מכך. במרוצת החודשים האחרונים עלו אין ספור פוסטים של ישראלים ששכרו שם רכבים ומלינים על חיובים שונים ומשונים שהושתו עליהם באמצעות חברת ההשכרה, לטענתם, על לא עוול. גם יעקב, בחור בן 29 מטבריה, מצא את עצמו מתמודד עם חיוב בסכום גבוה, על אף שלטענתו הרכב הוחזר במצב כפי שקיבל אותו לידיו. "עשינו טיול לפני החתונה, פעם אחרונה שמתפרעים כל החברים והבאנו פרארי. שמרנו עליה בשבע עיניים, עוד רגע ואני גם ישן באוטו מהפחד. הם לא אמרו מילה כשהחזרנו את הרכב, אבל אחרי שלושה שבועות אני רואה חיוב של 4,500 דולר באשראי. הרשעים הארורים האלו אומרים שירדנו ממדרכה עם הרכב והוא ספג פיצוץ במרכב התחתון. שום פיצוץ, נסענו פלטה, רק ישר. אלוהים ישלם להם בחרבות על כל מה שהם עושים. עד עכשיו לא קיבלתי חזרה את הכסף".

בתקופה האחרונה מקדמת המדינה תכנית להסבת בנייני משרדים, הממוקמים בלב מתחמי התעסוקה, למעונות ומלונות ובעיקר למגורים, דבר שעשוי להוות פתרון חלקי למצוקת הדיור הגוברת בערי המרכז. האם זוהי הדרך להפוך את הלימון ללימונדה?

היום (שלישי) הוגש בג"ץ לבית המשפט העליון בירושלים ע"י לשכת הקבלנים בישראל והתאחדות תאגידי כ"א זר בענף הבניין, באמצעות משרד עו"ד יאיר דוד ואח" נגד ממשלת ישראל, שר הפנים, שר האוצר, שר השיכון והבינוי, שר העבודה והרווחה ורשות האוכלוסין וההגירה, לבקשת הוצאת צו על תנאי להורות לשר הפנים להאריך את אשרות השהייה ורישיונות העבודה של כ-1,800 עובדים זרים ותיקים בענף הבניין השוהים בישראל לתקופה של שנה נוספת. הסיבה המרכזית לפניה זו הינה שעקב משבר הקורונה בעולם יש קושי להביא לישראל עובדים זרים חדשים. ענף הבנייה מבוסס כיום (במיוחד בעבודות הרטובות) על עובדים זרים ופלסטינאים בלבד, כאשר חרף ניסיונות חוזרים ונשנים לאורך השנים, ולרבות בתקופה האחרונה בה מצוי המשק כולו במצוקה הולכת וגוברת והאבטלה הולכת ומעמיקה, לגייס עובדים ישראלים, לא צלח הדבר, והעובדים הישראלים מסרבים לקחת חלק בעבודות כפיים בענף.

בימים האחרונים חגג מדד ת"א 35 ארבע שנים. מדד ת"א 35, שנקרא בעבר מעו"ף (ראשי תיבות של "מכשירים עתידים ופיננסים") או מדד 25, הוא מדד הדגל של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, העוקב אחר 35 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין כל המניות הנסחרות בה. לפני כ-4 שנים החלה רפורמת המדדים עליה הכריזה הבורסה לניירות ערך מספר שנים קודם לכן ובמרכזה מספר יעדים: הפחתת הריכוזיות, הגדלה משמעותית בשיעור החזקות הציבור, חיזוק הזיקה לישראל והפחתת החשיפה לסיכוני משקיעים. לצורך כך, הוגדל המדד ל- 35 מניות, השיעור המינימלי של החזקת הציבור עלה ל- 30% בכל מניה במדד, שווי החזקות הציבור עלה למינימום 1 מיליארד שקל למניות הנכללות במדד, תקרת המשקל המקסימאלי למניה במדד ירדה ל -7% לעומת 10% ערב הרפורמה. פעמיים בשנה, בתום המסחר, ביום חמישי הראשון בחודשים פברואר ואוגוסט, מתבצע עדכון המדדים בבורסה לניירות ערך וזאת במטרה לשמר את תנאי הסף אותם קבעה הבורסה.