חברת סופלנט הודיעה היום כי היא זכתה להימנות בין 100 ההמצאות הגדולות של TIME מגזין לשנת 2021. הפרס הוענק לחברה בעקבות טכנולוגיית השקיה נטולת חיישנים, שאוספת ומנתחת נתוני אקלים, צמחים והשקייה, ומסייעת למגדלים להימנע מאובדני יבול, שהחריפו מאוד בעקבות משבר האקלים. בימים אלה ניתנה, בין היתר, גישה למערכת לחצי מיליון נשים המגדלות תירס בקניה. שרות המלצות ההשקיה של החברה מספק לחקלאים הקנייתיים הקטנים תחזיות מזג אוויר, התראות על כניסת צמחים לעקה והנחיות אגרונומיות נקודתיות מבוססות בינה מלאכותית, ומאפשרת גם לחקלאים קטנים כושר עמידות גבוה בהרבה בפני שינויי אקלים קיצוניים. הנהלת החברה והמשקיעים בה מתמקדים בהתאמת השירות לכל ענפי החקלאות ליצירת עולם בר קיימא. SupPlant מובילה חזון מהפכני של הנגשת טכנולוגיות השקייה מבוססות בינה מלאכותית לכל חקלאי העולם, לרבות חקלאים קטנים, המהווים 98% מסך החקלאים. זאת בשונה מרוב חברות האגרי-טק המכוונות את מוצריהן לחקלאים גדולים המהווים את ה2% הנותרים.

חנן לזימי נבחר לתפקיד סגן בכיר לממונה על השכר במשרד האוצר ויהיה אחראי על משרדי הממשלה ואשכול מאקרו. לזימי (39), בעל תואר ראשון בכלכלה מהאקדמית תל-אביב יפו ותואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, החל את עבודתו במשרד האוצר לפני שבע שנים, במסגרתן שימש כרכז משרדי הממשלה וכרכז תאגידים סטטוטוריים.

המותג החלבי החדש "eat" של Sodexo הושק ביולי האחרון וכבר משרת מספר לקוחות של החברה, כמו מגדל, אלביט חיפה, ווישי באר שבע ועוד. כעת יתרחב לשני סניפים נוספים: מטה לובינסקי (ראשל"צ) ופלקסטרוניקס מגדל העמק. המותג החדש כולל קפטריה חלבית בעלת תפריט עשיר. כעת, לאור ההצלחה בהשקת המותג, מתרחבת eat לסניפים נוספים.

פרוטיאה מקימה בימים אלה ביישוב אלקנה את בית הדיור המוגן הראשון בישראל אשר מיועד כולו לציבור הדתי לאומי - בהשקעה של 420 מיליון שקל. הבית החדש יכלול 250 יחידות דיור, אגף תומך ומחלקת אשפוז וייבנה תוך התאמה מרבית לאורח החיים של האוכלוסייה הדתית-לאומית. התאמה זו באה לידי ביטוי בכל שלבי התכנון, כך למשל, 250 יחידות הדיור בפרויקט כוללות כיורים כפולים, כיור נטילת ידיים ומרפסות סוכה.ומערכת החשמל בדירות המגורים ובשטחים הציבוריים תופעל באמצעות שעוני שבת. מעבר לכך, גם השטחים הציבוריים מותאמים לציבור הדתי-לאומי, כאשר כל המעליות המשמשות את דיירי הבית הופכות עם כניסת השבת למעליות שבת. גם אופי ההתנהלות הציבורית בשבת ובחג מותאם לצביון הבית - כאשר עם כניסת השבת דיירי הבית מוזמנים לתפילות שבת וחג משותפות ולארוחות שבת חגיגיות אליהן ניתן יהיה להזמין את בני המשפחה. את האירועים החברתיים הנהוגים בערבי שבת וחג בבתי דיור מוגן חילוניים, יחליפו זמירות שבת סביב השולחן, בילוי עם המשפחה וערבי שיח עם הדיירות והדיירים. בשל הצביון הדתי והרצון להמשיך ולארח את בני המשפחה בשבתות וחגים, תבנה פרוטיאה בבית החדש מספר דירות אירוח, אשר יהיו מיועדות לבני משפחה שיגיעו לבקר ויוכלו להישאר ללון שם למשך השבת או החג.

ועדת האיתור אישרה את מקסין פסברג, מועמדת שרת התחבורה והבטיחות בדרכים ח"כ מרב מיכאלי, ליו"ר נתיבי איילון. פסברג כיהנה כמנכ"לית חברת אינטל ישראל במשך עשור וכסגנית נשיא אינטל העולמית והייתה אחראית על מיזוג חברת מובילאיי בתוך אינטל. בין היתר היא גם ניהלה את מפעלי החברה בקרית גת במשך 17 שנים.

צוות הנהלת אתר החרמון עשה דרכו לעיר ניו יורק והגיע לפגישה עם שגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן. כחלק מהביקור בארה"ב הוכרז על ציון שנת היובל לאתר החרמון אשר נפתח לראשונה לגולשים בדצמבר 1971 ומאז הוא משמש כאתר הסקי היחידי במדינת ישראל. מטרת הביקור אותו מוביל מנכ"ל האתר רפאל נווה, היא פיתוח עסקי ומפגש עם גורמים המקדמים תיירות נכנסת לישראל.

האם הצהרה גלויה שנמסרה לתקשורת יכולה להפוך עדות לתיאום מחירים? לפחות על פי רשות התחרות, התשובה היא כן. ברשות נבדק עתה חשד לפיו הצהרות גלויות, חלקן בתקשורת וחלקן ברשתות החברתיות, שימשו גורמים בכירים בענף המזון והקמעונאות, כדי להעלות את המחירים. האמנם? האם כל השיח התקשורתי על עליית מחירים היה למעשה קומבינה מתוקשרת שרקחו גורמים בעלי עניין מתחום המזון, הייבוא והקמעונאות? כדי שנקבל לבסוף בהקלה עליית מחירים פעוטה-לכאורה? מקובל לומר שאור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר, כלומר - כל מה שמתנהל בגלוי מעיד, לכאורה, על שקיפות מבורכת. אך לפחות לפי חקירתם של נעם וימן, מנכ"ל דיפלומט - מהיבואניות הגדולות בישראל (מייבאת ארצה את המותגים: ג'ילט, היינץ, איליי, סטרקיסט, טייד ועוד רבים אחרים) ואייל רביד, מנכ"ל רשת ויקטורי, אפשר שדווקא ההפך הוא הנכון. על פי החשד של רשות התחרות, השניים השתמשו בהצהרות פומביות על העלאות המחירים הצפויות כדי לתאם מחירים באופן לא חוקי.

תשכחו מעוף בשקל מוצרי הבשר והעוף מהווים כ 12% מסל הקנייה שלנו. עם כל הכבוד לבשר הבקר ולנתחים המובחרים שלו, מוצרי העוף הם הבשר הנצרך ביותר. ברבות מהמשפחות בישראל מדובר על חלק עיקרי בתפריט, בעיקר בקרב השכבות החלשות, אך לא רק. למרות מרכזיותו של העוף בתפריט הישראלי, מחיר העופות אינם מחירים קבועים ואחידים כמו בסגמנטים אחרים של מוצרי הצריכה השונים. מוצרי העוף מתחילים את דרכם במדגרות, שאם תסלחו לנו על התיאור המופרש, מדובר בבתי גידול לעופות למטרות שחיטה. חלק מהפרמטרים שמשפיעים על המחיר, נעוצים בעלות הגידול והשרשרת שעובר אותו עוף עד שהוא מגיע לסל הקניות שלנו. המחיר של מגדלי העופות מושפע ממחירי תערובות המזון כגון תירס וסויה, מעלות העבודה ומהשפעות אחרות על השוק, כגון חגים יהודים ומוסלמים, וכמובן - כמו בכל ענף קמעונאי, מפערי היצע וביקוש. על פי הדיווחים המחיר לק"ג עוף למגדל הוא כ-5.40 שקלים לק"ג. לאחר השחיטה מגיע המחיר הסיטונאי ליותר מ- 11 שקל לק"ג ללקוחות הגדולים, בעוד שלקוחות בינוניים וקטנים ישלמו 14 שקל לק"ג. חובה להדגיש כי כל המחירים האלו מתייחסים למסחר בין העסקים ולא ללקוח הסופי. המחיר ללקוח הסופי אמור לעלות בגין תוספת של כ-20 עלויות שירות, עבודה, שמירה בקירור וכיו"ב. וכמובן - 17% מע"מ. כן צריך להביא בחשבון גם פחת, שכן מדובר במוצר שאורך חיי המדף שלו הוא כ-4 ימים מהשחיטה. לאחר מכן על הקמעונאי להשמיד את העודפים ואין מי שיפצה אותו על האובדן.