התחזית השנתית של בנק קרדיט סוויס למשק הישראלי לשנה הקרובה נכללת בתחזית הגלובלית של הבנק ומצביעה על כך שקצב צמיחת התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) במונחים ריאלים צפוי להישאר מעל או סביב הממוצע של שיעור הצמיחה בשנים שלפני מגפת הקורונה, אם כי הצמיחה בשנת 2022 צפויה להיות מתונה יותר ביחס לשנת 2021. הציפייה היא להתרחבות של התוצר הריאלי בגובה של 4.1% ו-5.5%, לעומת שיעור צמיחה של 7.0% -7.1% אשר נרשם בשנת 2021. הביצועים הטובים של המשק בשנת 2021 נבעו, על פי כלכלני הבנק, כתוצאה מהצלחת ממשלת ישראל במבצעי החיסונים נגד נגיף הקורונה, וכן כתוצאה מנתונים מרשימים של ייצוא של סחורות ושירותים מישראל. צמיחת הכלכלה בשנת 2022 צפויה להיות מונעת על ידי גידול משמעותי בצריכה הפרטית ובהשקעות בנכסים קבועים. זאת, בתנאי - כך מסתייגים בקרדיט סוויס - שהסיכון השלילי לתחזית בשנת 2022 לא ייגבר בשל השלכות המשך השיבושים בשרשרת האספקה העולמית או מהידרדרות נוספת של מגפת הקורונה.

הודעת שרי האוצר והחקלאות על הוצאת מחיר החמאה מפיקוח אתמול עוררה ביקורת מצד הרפתנים שמיהרו לקבוע כי המהלך יפגע בצרכן ויגרום למחיר החמאה לעלות. במועצת החלב אף אמרו כי מדובר בפגיעה כפולה אשר גם "תגרום לישראלים לשלם יותר" וגם תפגע ברפתנים שפרנסתם תפגע. מנכ"ל מועצת החלב, איציק שניידר, אמר אתמול כי מדובר ב"פרס ליבואנים ולרשתות השיווק שיוכלו למכור חמאה במחיר יקר לפי ראות עיניהם. דבר שיוביל אנשים שלא יוכלו להרשות לעצמם לרכוש חמאה לפנות למרגרינה". שר החקלאות עודד פורר שעמד מאחורי המהלך לא מתרגש מהביקורת ומסביר בשיחה עם וואלה! כסף מדוע טועים הרפתנים. פורר מאמין כי כבר בעתיד הקרוב ("חודשיים-שלושה") מחיר החמאה לצרכן יוזל וכי הפטנט לפיו פקידי ממשלה קבועים מהו מחיר לצרכן שהונהג ב"מדינות אחרות הוכח ככישלון".

שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר רא"ל (בדימ.) משה (בוגי) יעלון, נכנס לעולם העסקי ויעמוד בראשה של סינפטק (SYNAPTECH), קרן הון סיכון חדשה בבעלות ישראלית שתוקם באיחוד האמירויות. סינפטק, שהוקמה על ידי קבוצת אבנון ושותפים אסטרטגיים מאזור המפרץ, תשקיע בכ-20 חברות סטארט-אפ צעירות מתוך מטרה להביא את רוח הסטארט אפ ניישן הישראלי לאמירויות ולממש את הפוטנציאל העסקי בענף הביטחון בין שני הצדדים. אסטרטגיית ההשקעות של סינפטק מתמקדת בסטארט-אפים בשלב מוקדם המספקים פתרונות וטכנולוגיות חדשניות בתחומים שונים כמו ערים חכמות, בטיחות הציבור, אבטחת סייבר וטכנולוגיות פינטק וביטוח, עם היכולת להפוך במהירות מתיאוריה לטכנולוגיה מוכחת. לצד הקרן תקים קבוצת אבנון, בראשות המייסד תומר אבנון, ביחד עם שותפים נוספים, מרכז חדשנות לתאגידים, בו יקיימו הסטארט-אפים חלק מפעילות הפיתוח שלהם. כמו גם יוקמו במרכז Corporate Innovation Center, Accelerator ומרכז הכשרות לטכנולוגיות משבשות. המרכז יאפשר לשותפים ממדינות המפרץ להיות חלק מתהליך הפיתוח של המוצרים של חברות הסטארט-אפ הישראליות, והחברות עצמן יזכו להדרכה, סיוע וחיבור למשקיעים מקומיים ופיתוח עסקי אל מול לקוחות במזרח התיכון והמפרץ.

בלב סערת יוקר המחייה ובין רפורמה חדשה לגזירה, נודע כי שר האוצר ושר החקלאות יוציאו את החמאה, בשבוע הבא, ממוצרי הפיקוח מה באמת מסתתר אחרי ההחלטה? קודם כל, קצת מספרים, ברשותכם: שוק החמאה בישראל מגלגל כ- 280 מיליון שקל בשנה. למרות הצמיחה בקטגוריה בישראל, שזינקה בקרוב ל-35% ב-3 השנים האחרונות, הרי שהצרכן הישראלי אינו משתווה בהיקפי הצריכה לעמיתו באירופה ובצפון אמריקה. הישראלי הממוצע צורך בסה"כ 850 גרם חמאה בשנה לנפש, לעומת זאת, בקנדה למשל צורכים 3.7 ק"ג חמאה לנפש בשנה, לפניה נמצאת דווקא הודו הענייה, שם הצריכה עומדת על 4 ק"ג חמאה לנפש בשנה (ככל הנראה בגלל השימוש בחמאה בצ'אי, התה המקומי), אבל כששבים לקרב על ראשות הטבלה, מגלים שם מדינות עשירות כדנמרק עם 6.4 ק"ג לנפש בשנה ובמקום הראשון, כמה לא מפתיע, הצרפתים שצורכים יותר מ 8 ק"ג לנפש בשנה. הסיבה המרכזית לפערים בין ישראל לעולם היא ככל הנראה הכשרות: החמאה משמשת כמרכיב מרכזי ברוב המטבחים כחומר לצליית בשרים, כתוספת למרקים ורטבים - וכמובן בעולמות הקונדיטוריה והאפייה. בישראל, מטבע הדברים, היא כמעט שאינה משתלבת במטבח אלא בארוחות חלביות ובקינוחים, לפחות בקרב אחוזים גדולים מהציבור שמקפיד על הפרדה בין בשר לחלב. גורם נוסף הוא מזג האוויר. אמנם הודו קצת "מקלקלת" את התזה הזאת, אבל ניתן לומר שקיים מתאם בין הטמפרטורה לצריכת החמאה: ארצות קרות צורכות יותר. זה בא לידי ביטוי גם בקרב הקהל הישראלי: עד לפני שני עשורים צרכנים שהגיעו ממדינות מזרחיות נהגו לצרוך מרגרינה ולא חמאה, ואנו רואים זאת גם היום, במדינות כמו עיראק, איראן וסין שכמעט ואינן צורכות חמאה כחלק מתרבות האכילה והבישול שלהם. עוד חשוב לדעת שעל מנת לקרוא לחמאה בשמה, היא חייבת להכיל 80% שומן. שאר המוצרים שמכילים כ 60% שומן אלו ממרחי חמאה או ממרחי חמאה בטעמים. חלקם הפכו לפופולריים בישראל, אך לא מדובר בחמאה "אמיתית". בשנתיים האחרונות החמאה זוכה לכותרות, המחסור בחמאה זכה לסיקור תקשורתי שהתמקד במדפים הריקים, אך בבדיקה שערכנו מתברר שספק אם היה חוסר אמיתי בחומרי גלם שהתקשה לספק את הביקוש הגואה (על כך בהמשך) אפשר שמדובר בפוליטיקה פנימית שניסתה להשיג תוצאה מסוימת, כמו לאותת לממשל שמחיר הפיקוח הוא נמוך מדי - ולא מצדיק ייצור.

"הפקידים במשרד האוצר התבלבלו. הם רצו לעשות את הדבר הנכון, אבל בחרו בדרך לא נכונה לעשות זאת," אמר באב"ד בדבריו. "מחובתו של הפקיד לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולדווח על כל האירוע ושתיפתח חקירה בנושא וכאן נגמרת חובתו. ברגע שהפקיד לא הולך ליועץ המשפטי אלא לאילנה דיין הוא איבד את הזכות שלו. באותו רגע שהוא מתחיל לשחק במגרש הפוליטי הוא לא מבין את תפקידו. צריך לייצר מערכת יחסים טובה של אמון עם ראש הממשלה והשרים וזה לא רלוונטי אם אתה מסכים איתם או לא. ברגע שיש מערכת אמון היכולת להשפיע על ההחלטות היא הרבה יותר טובה וזה נכון גם לפוליטיקאים שדורסים לעיתים את הדרג המקצועי".

אם אתם רוצים לקנות אייפון, כדאי מאוד שלא תהיו אזרחים טורקיים. הלירה הטורקית, שגם כך נמצאת בשפל' צנחה ב-15% ביממה האחרונה, קריסה שתוארה כ"היסטורית" והוסיפה לירידה של המטבע, שאיבד מערכו כבר 43% מתחילת השנה, מחציתם בשבוע האחרון בלבד. אמנם היום (רביעי) נרשמה התאוששות קלה, אבל יש מי שלא לוקח סיכונים - למשל אפל וחברות אלקטרוניקה אחרות.

רונית: "זהו יום מרגש עבורי ועבור המותג אותו ינקה בר כבר מהיום שנולדה וצמחה לצידו. כמי שנושאת בדמה את ה-DNA של החברה, אני סומכת עליה ומרגישה בטוחה מאוד להעביר לניהולה את סטודיו העיצוב שלנו הפועל מדי עונה כדי לעצב ולייצר קולקציות אופנתיות, טרנדיות ואיכותיות לפי כתב היד הייחודי של המותג". בר: "אני מודה לאמא שלי שעמדה לצידי בכל מהלך חיי על האמון בי ועל תפקיד המעצבת הראשית של המותג שהוא לא פחות מהבייבי שלה. אימי תמשיך לעבוד איתנו בצוות העיצוב והיא עבורי האדם הנכון להתייעץ אתו ולדייק את הדברים בשפה, בנראות ובשיווק. אני רוצה להודות להורים שלי על ההזדמנות הזאת ומבטיחה לשמור על המותג סאקס שימשיך להיות מותג אופנה מוביל בארץ ובעולם".

במשך חודשים רבים מספרים לנו על עליית מחירי מוצרים בעקבות התייקרות התשומות, ונראה שהגל הגדול מתחיל לשטוף אותנו. לאחר ההודעה של חברת שסטוביץ הודיעה אתמול (רביעי) גם סנו על התייקרות במוצריה - בשיעור גבוה שעלול להגיע ליותר מ-20 אחוז. על ההתייקרות דווח לראשונה בחדשות 12.