ונפתח בספוילר: מי שיכול להרשות לעצמו להסיק את הבית בכל ימות השנה, רשאי לדלג על הכתבה הזאת.אלא שרבים מאתנו אינם נוהגים לחמם את הבית בחורף, חלק עושים זאת מטעמי חיסרון כיס ואחרים פשוט סומכים על העובדה שבחלק גדול מאזורי הארץ, מסתפק החורף הישראלי בקור מתון בלבד, כזה שמאפשר לשרוד את היום הקר בשנה, בתוך הבית, עם טרנינג וסוודר... אלא שפה ושם, כמו שקורה לנו השבוע (ויקרה אף ביתר שאת בימים הקרובים), מתחשק גם לחורף הישראלי להתחפש לאירופי. אז אולי לא ניאלץ לגרוף שלג מפתח הבית כדי לפתוח את דלת הכניסה, אבל רבים מאתנו שלרוב מתמודדים עם הקור באופן סביר וללא צורך בפיתרון חימום קבוע, יחפשו את קרבתו של אמצעי חימום זמין - ורצוי גם זול במיוחד. עבורם ריכזנו את ההצעות הזולות ביותר שיכולנו למצוא, בטווח מחירים של 49-149 שקל.

שכר הנטו הממוצע ששולם במשק בגין דצמבר עמד על 7,339.73 שקל נתון המהווה ירידה של 0.1% זאת לעומת השכר הממוצע בדצמבר 2020 שעמד על 7,353.85 שקל. שכר הנטו הממוצע בגין חודש מרץ 2020 עמד על 6971.11 שקל. לעומת זאת, משכורת הנטו חציונית ששולמה במשק ובדצמבר 2021 עמדה על סכום של 5,891 שקל, מדובר על ירידה של 1.02% לעומת משכורת הנטו החציונית ששולמה בדצמבר 2020 ועמדה על 5,952 שקל. למרות זאת, במרץ 2020 השכר החציוני עמד על סכום של 5,193 שקל בלבד.

שר החקלאות עודד פורר אמר בריאיון לליאת רון, ברדיו צפון (104.5 FM) כי הוא צופה שייחתם הסכם עם ארגוני החקלאים בעניין הפחתת מכסי המגן על יבוא תוצרת חקלאית לישראל עוד לפני סוף השבוע הקרוב. פורר אמר: "אני הודעתי ופרסמנו צו לשימוע על פחתת נכסים במטרה לנהל משא ומתן בתקופה הזו, ואכן התנהל משא ומתן בשבוע האחרון מאד אינטנסיבי מול ארגוני החקלאים. עוד אמרתי שככל שהמשא ומתן יהיה אמיתי וכן, אני אאפשר עוד מספר ימים להשלים אותו - וזה מה שיש לנו השבוע. השר הסביר: "21 הימים חלפו ביום חמישי, מרגע הזה אנחנו יכולים אנחנו יכולים לחתוך על הצו בכל עת, ואנחנו רוצים לעשות את זה השבוע. אני חושב שאנחנו נמצאים בשלבים האחרונים של המשא ומתן ואני לא רואה סיבה שעד יום חמשיי הצו הזה לא יחתם, יכול להיות שגם נקבל הערות כאלה או אחרות, אבל יש הפחתת מכסים, והצו יחתם כי החלטת הממשלה מאד ברורה".

בקרוב יפורסם מתווה סיוע ייחודי לענף התיירות, כך אמר היום (שני) נציג אגף התקציבים במשרד האוצר בדיון מיוחד שנערך בוועדת הכלכלה ולעדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן) ואפרת רייטן (העבודה) בנושא השלכות גל האומיקרון על העסקים ומדיניות הממשלה לפיצוי. הדברים נאמרו במענה לדבריו של אבי ניסנקורן, יו"ר התאחדות בתי המלון, לפיהם: "הענף בקריסה אנו עומדים בפני גל פיטורים מאסיבי בענף התיירות. יש ירידה מעל 150% בממוצע בתפוסה של המלונות. באמצע השבוע כרגע בתי מלון בתפוסה של אפס, קצת תפוסה בסופי שבוע. זה פחות ממה שהיה בדצמבר, אנחנו אחרי חודשיים של משבר".

כמה עלו לנו תיקי נתניהו? כמה הם עלו לנאשמים? קמפיין גיוס תרומות (שהשימוש בהן כנראה אינו אפשרי) כבר רץ ברשת וצבר תרומות בסך מיליוני שקלים, אבל מה החשבון האמיתי שמשלמים הצדדים? ביקשנו משני עו"ד בכירים - עו"ד ציון אמיר ועו"ד עמית בכר, לנסות ולעזור לנו להעריך. אחת השאלות שמלוות את תיקי האלפים כמעט מהיום הראשון שלהם עוסקת במחיר שהציבור ונתניהו שילמו על ניהול התיק והכוונה היא לא רק למחיר הציבורי אלא כמה באמת תיקי האלפים עלו למשלם המיסים וכמה הם עלו לנתניהו. השאלה הזאת צפה ומתחדדת לאור קמפיין מימון הוצאות המשפט של נתניהו שהושק על ידי העיתונאי ינון מגל. נכון למועד כתיבת שורות אלה גויסו באמצעות עמוד האינטנרט הייעוד לתרומות למעלה משני מיליון שקל. אמנם מסתמן כי בתרומות, קרוב לוודאי שנתניהו לא יוכל להשתמש, שכן על חברי כנסת נאסר לקבל מימון הוצאות משפט וכן חוק העונשין אינו מתיר קבלת תרומות לצורך מימון הוצאות שפסק בית משפט. מכל מקום, השאלה הגדולה - כמה עלו תיקי האלפים לציבור, לנתניהו עצמו ולשאר הנאשמים נותרה בעינה.

מסתמן שנגיף האומיקרון משפיע לא רק על בריאותנו אלא גם על כיסנו, הוצאות משק הבית בסימן עליה, ועל כן נשאלת השאלה: האם אנחנו חוזרים למרץ 2020? למה הכוונה? קצב ההדבקה המהיר בווריאנט האומיקרון משפיע על המשק כולו. בעיות עליית המחירים בשל גידול בהוצאות הייצור ובמחירי ההובלה הימית, כבר נטחנו עד דק. אלא שעם כל הכבוד לאלה, נדמה שלא למדנו כלום מימי ראשית המגפה: זוכרים איך שילמנו 50 שקלים למסכה אחת מסוג 95-N, או 100 שקלים על אריזה בת ארבע מסכות פשוטות, שלא לדבר על קרבות בין מדפי המרכול השכונתי על כל אריזה של כפפות חד-פעמיות, אי שם לפני פחות משנתיים? מבלי לשים לב, נראה כי חזרנו לדפוסי הצריכה המבוהלים של מרץ 2020. אז קנינו מכל הבא ליד, ושילמנו כל מה שדרשו. ובכן, מן המפרסמות היא שפראיירים אינם מתים הם רק מתחלפים, אבל הפעם הפראיירים הם אותם הפראיירים, כלומר אנחנו - ורק המוצרים שאנו נדרשים לרכוש התחלפו. ערכות לבדיקות אנטיגן ביתיות נמכרות לנו במחירים לא ריאליים: ערכה הכוללת שתי בדיקות, נמכרה לצרכן עד לפני כמה ימים במחירים של 69-99 שקלים. עם התגברות הצורך והביקוש, לצד התחרות שגדלה, המחירים ירדו ל 50-60 שקלים וכעת אנו רואים מחירים שנעים בין 20-40 שקלים לערכת זוגית, אם לא למטה מכך. על כן שוב נשאלת השאלה: איך המחיר צנח מ- 50 שקלים ליחידה ל- 10 שקלים ליחידה? איך באופן קבוע התופעות האלו חוזרות על עצמן בזמן שאין גוף שמפקח לא רק עלינו אלא גם על עצמו - כי גם הגופים הממשלתיים שילמו סכומים לא מבוטלים: על פי דיווח של יועצי היבוא בתחום, המחיר ליחידה עומד על פחות מדולר אחד לאחר הוצאות יבוא. לכן קרוב לוודאי שהמחירים בתחילה היו גבוהים יותר ומסחר בימים של ביקוש גבוה מול היצע נמוך הוליד עסקאות במחירים לא ריאליים, והקולות ששמענו מהצרכנים אמרו רק משהו כמו: "תנו לנו סחורה כי מדובר במוצר לצורך קיומי ובהיעדר פיקוח נשלם גם מאות שקלים עבורו". מחירי הבדיקות, מחירי המסכות בעבר לצד תכשירי החיטוי במחירים לא ריאליים הם חלק מבעיית היעדר הצרכנות הנבונה של כולנו. אנו צועקים ומוחים על 5% של התייקרות, אך בפועל יכולים לשלם גם כפול בלי להבין לעומק את כוחו של הצרכן. בעבר חקרתי רבות מה גרם להיסטריה העצומה (בכל העולם) סביב נייר הטואלט עם תחילתו של משבר הקורונה, האם נייר טואלט מונע מחלה או מרפא? כמובן שלא - זו פשוט תופעת העדר.

Eleos Health, שפיתחה טכנולוגיה ייחודית, מבוססת Voice AI, המסייעת למטפלים נפשיים מכל העולם, לנתח ולהסיק תובנות ומסקנות מהטיפול, מינתה השבוע 3 בכירים מתחום ה-Healthtech. חברי ההנהלה החדשים בחברה הם ג'ולי מריט, שתכהן כסמנכ"לית מכירות, צ'אק טפר שישמש כסגן נשיא לשותפויות ציבוריות, ומירב בן ארי שתכהן כסמנכ"לית משאבי אנוש. המינויים הללו מגיעים על רקע נתוני הצמיחה המשמעותיים שהציגה לאחרונה החברה, ומטרתם להמשיך את התנופה שהיא חווה בימים אלה.

בנק ישראל מפרסם דוח שסוקר את המדיניות המוניטרית במחצית השנייה של 2021 ובתחילת המחצית הראשונה של 2022, הדוח מעלה על נס דברים שכבר ידענו, למשל כאלה שלפיהם במהלך המחצית הנסקרת ולאחר היציאה מהסגר השלישי התאושש המשק הישראלי בקצב מהיר, ונראה היה שהמשק חוזר לשגרה, זאת על רקע יעילות החיסונים, שהביאה לירידה חדה של שיעורי התחלואה, ואפשרה הקלה נרחבת של המגבלות על הפעילות. לעומת זאת, בהמשך המחצית התפשט זן הדלתא של נגיף הקורונה, ועלה מספר החולים הקשים, לצד מבצע ההתחסנות במנת החיסון השלישית. התמודדות המשק עם גל תחלואה זה אופיינה במיעוט הגבלות לעומת גלי הקורונה הקודמים. עם זאת עדיין שוררת אי-ודאות רבה לגבי הפעילות הכלכלית במשק, בגלל ההשפעות של נגיף הקורונה, ובפרט התפשטות זן האומיקרון בשלהי המחצית (וכמובן, אל תוך 2022 שאינה נסקרת כמובן בדוח). ביחס לניהול מדיניות המוניטרית, בבנק המרכזי מזכירים כי במהלך המחצית השנייה של 2021 הושארה הריבית ללא שינוי בשיעור של 0.1%. עוד הוחלט על הפסקת הפעלתם של כל הכלים המיוחדים שעליהם הכריזה הוועדה בעיצומו של משבר הקורונה בשנת 2020. בבנק מסבירים כי ביחס לפעילות הריאלית המקומית: הנתונים והאינדיקטורים שהוצגו בפני הבנק העידו כי קצב ההתאוששות של התוצר והתעסוקה מהיר יחסית, וכי התוצר מתקרב לרמות שהיו צפויות לולא פרץ משבר הקורונה. זאת לאחר התמודדות עם שלושת הסגרים אשר הוטלו במהלך 2020 ובמחצית הראשונה של 2021 ועם גל הקורונה הרביעי במחצית הנסקרת, שלווה במיעוט יחסי של מגבלות על הפעילות. יחד עם זאת, בסיום המחצית הנסקרת טרם הוסרו כל המגבלות - ובפרט נותרו מגבלות משמעותיות על התיירות הנכנסת לאחר אישור מתווה, שהיה אמור לאפשר הגדלה משמעותית של התיירות הנכנסת, הביאה תפוצת הזן אומיקרון לסגירה משמעותית של השמיים באמצעות הטלת הגבלות ניכרות על פעילות נתב"ג.