בימים אלו תושבי שנחאי מתחילים, אט-אט ובזהירות, לצאת מסגר נוקשה של למעלה מחודשיים בעקבות התפשטות הווריאנט אומיקרון, שהייתה לקשה ביותר שידעה סין מאז תחילת משבר הקורונה. הסגר בסין הוא לא הסגר שאנחנו מכירים כאן בישראל. המשמעות בשנחאי הייתה דרמטית. אנשים לא יצאו כלל מפתח דירתם, או במקרה הטוב - משערי מתחם המגורים שלהם וזאת במשך חודשיים תמימים. לא "רק לקניות בסופר או בבית מרקחת", ולא רק ל"עבודה הכרחית". כלום. נאדה. סגר הרמטי ומוחלט - ובהתאם לכך, המשמעויות שלו היו כבדות. בראש ובראשונה אלו תושבים שסבלו ממחסור במוצרי מזון ותרופות, ומנהלים נוקשים של בדיקות ומתחמי בידוד ועם התמשכותו, נראה שאין מי שלא נפגע מהסגר הארוך והנוקשה: שנחאי היא הלב הכלכלי הפועם של סין, מרכז הפיננסים של המדינה וביתם של אינספור חברות סיניות מובילות אשר ללא העובדים הסגורים בביתם סגרו את פעילותן לחלוטין או צמצמו אותה בצורה דרסטית. החברות האלה אינן רק מייצגות חלק נכבד מהפעילות הכלכלית בסין, אלא הן גם במקרים רבים שותפות עסקיות וספקיות קריטיות של החברות הגלובליות המובילות בעולם וביניהם לישראל. אפל, מיקרוסופט, מרצדס, לוריאל ועוד רבות וחשובות, הודיעו שפעילותן נפגעה קשות בעקבות הסגר בשנחאי והשיבושים הנלווים לשרשרת האספקה שמורגשים, ועוד יורגשו ביתר שאת בחודשים הקרובים - בעולם כולו וגם אצלנו.

מדוע המוסד לביטוח לאומי לא שולח הודעה בדואר רגיל או בדואר רשום לפני שהוא מעקל לבעלי חוב את חשבון הבנק שלהם או מקזז סכומים מקצבת הילדים? כמה מקרים שבדקנו מעלים את החשש לפיו במוסד שולחים התראות לבעלי חוב שונים באמצעות המערכת האינטרנטית בלבד וכאשר הם אינם משלמים את החוב (על פי טענתם, בשל כך שהם לא היו מודעים אליו), המוסד לביטוח לאומי מעקל להם את החשבון או מקזז חלקים מקצבת הילדים. דוגמה לסיפור שכזה היא המקרה של אלעד ממודיעין. בחודש מרץ האחרון הוא נאלץ להתקיים על דמי אבטלה, לאחר שאיבד את משרתו בשל ההתפרצות של נגיף הקורונה בחודשים ינואר-פברואר 2022. בחודש אפריל הוא חזר לעבוד ואף דיווח על כך למוסד לביטוח לאומי, אלא שההודעה שלו לא נקלטה בזמן ובמוסד לביטוח לאומי כבר שילמו לו חלק מדמי האבטלה גם לחודש אפריל. אלעד כלל לא היה מודע שלמעשה נוצר לו חוב בשל קבלת דמי אבטלה במקביל לשכר מעבודה, אבל לאחר כשנה הוא שם לב שהסכום קוזז מקצבת הילדים שלה הוא זכאי: "אחרי שנה אני רואה שכמה חודשים אחורה אנחנו מקבלים קצבת ילדים בסכום מוזר, נראה לי 50 שקל. התעלמתי חודש אחד, שניים אבל אז החלטתי שצריך לברר מה קרה". אלעד מוסיף: "אשתי התקשרה לביטוח לאומי והם סיפרו שיש לי חוב ולכן מקזזים לנו חלק מקצבת הילדים. אבל המוקדנית לא הסכימה לספר מה החוב כי זה היה קשור אליי ואשתי היא זו שצלצלה. התקשרתי אני, והמוקדן אמר לי שהם רואים חוב שלא שילמתי. אמרתי שלא שלחו מכתב והפקיד ענה ששלחו באתר. שלחו מכתב אחד וזהו. אני כמובן לא נכנס לאתר כל יומיים ולא ראיתי אותו, לא קיבלתי התראה לא במייל ולא בהודעה על זה ששלחו התראה לאתר". המשך הסיפור של אלעד משונה אף יותר, נכון להיום הוא לא מסוגל לשלם את החוב שלו למרות פניות חוזרות ונשנות אל המוסד לביטוח לאומי. לאחר שהוא החליט שהוא משלם את הסכום, הוא ביקש לבטל לפחות את הריבית וההצמדה שנצברו לחובתו, אך במוקד הטלפוני אמרו לו כי רק לאחר שהוא יגיע פיזית לפגישה בסניף המוסד לביטוח לאומי יבטלו לו את ההצמדה.

קבוצת הראל ביטוח סיימה את הרבעון הראשון של שנת 2022 עם עלייה של 28% ברווח הכולל, שהסתכם בסך של 327 מיליון שקל. כך עולה מהדוח הכספי שפרסמה החברה היום. הפרמיות שהורווחו ברוטו, דמי גמולים ותקבולים בגין חוזי השקעה ברבעון הראשון של שנת 2022 הסתכמו לכ-9.8 מיליארד שקל, גידול של כ-32% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. התשואה על ההון ברבעון הראשון של שנת 2022 עמדה על כ-15% לעומת 13% ברבעון המקביל אשתקד. במקביל לפרסום הדוחות הכספיים, פרסמה הראל ביטוח את דוח יחס כושר פירעון כלכלי שלה בגין נתוני 2021 - עודף ההון של הראל ביטוח בהתאם להוראות המעבר ובחישוב מלא עומד על כ-7.6 מיליארד ש"ח וכ-2 מיליארד שקל, בהתאמה - שיפור משמעותי לעומת נתוני 2020. עליית עקום הריבית חסרת הסיכון מתחילת שנת 2022 ועד 30 באפריל 2022, צפויה להגדיל את עודף ההון של הראל ביטוח בחישוב מלא בכ-1.8 מיליארד שקל נוספים ההון העצמי של הראל הסתכם בכ-8.9 מיליארד שקל, גידול של כ-16% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

7.72 שקלים. זהו המחיר שנשלם החל מהלילה שבין שלישי לרביעי לליטר דלק. בחשבון פשוט, מיכל של 43 ליטר יעלה לנו 332 שקל. טירוף, לא? כמובן שהנטייה הטבעית שלנו היא להאשים את יוקר המחיה בישראל, אבל הסיבה מורכבת יותר וכרגיל בשוק הנפט, תלויה במספר גורמים בעולם. "מחירי הנפט ממשיכים לטפס על רקע חששות מתמשכים מהידוק האספקה העולמית, לצד עלייה בביקוש שצפוי להמשיך לעלות לקראת שיא עונת הנהיגה בארה"ב", מסביר מתן שטרית, כלכלן בבית ההשקעות פסגות, "בנוסף, מלחמת רוסיה-אוקראינה נמשכת כבר מעל 90 יום ומפעילה לחץ על מחירי האנרגיה, כאשר הסיכונים להמשך עליית מחירים גבוהים עקב הניסיון להטיל אמברגו על הנפט הרוסי. כל אלו הובילו לעלייה של כ-10% במחיר הנפט במהלך החודש האחרון, ובמקביל לעלייה בדולר קיבלנו זינוק של כ-9.0% במחיר הדלק לחודש יוני".

לאחר סוף שבוע מפנק במיוחד שבמהלכו אירחו חברים ומשפחה במלון 'סטאי טבריה' שבבעלותם, שאול וגלוריה נקש אירחו במוצאי השבת בפארק קצרין העתיקה, אירוע ענק ומושקע במיוחד לציון סיום חגיגות בר המצווה של בנם משה. האורחים, שחלקם הגיעו במסוקים ללוקיישן המיוחד, נהנו מהופעה של Swedish House Mafia - שלישיית התקליטנים והמפיקים המוזיקליים השוודים: אקסוול, סטיב אנג'לו וסבסטיאן אינגרוסו - המדורגים בעשיריה המובילה בעולם.

הכירו את הסטרטאפ הישראלי המבטיח MyWay - מתחם יוקרתי במחירים עממיים המאפשר לשכור משרדים וחדרי ישיבות לפי שעה וללא התחייבות כלל: "חוויית הלקוח והעצמתו מובילות אותנו". בתפריט: הרצאות, ליווי של מנטורים, ערבי מינגלינג ועוד המון הפתעות. הפרטים בפנים

אחרי שלכמה שבועות בחודש מרץ נדמה היה שהבורסות בעולם מתאוששות, ושהירידות מתחילת השנה היו עוד תיקון רגעי בשווקים - בא חודש אפריל ומחק את החיוכים של המשקיעים, עם רצף ירידות מהגרועים ביותר שנראה בבורסות מזה זמן רב. גלי ההדף של הירידות בשווקים השפיעו גם על דירוג בתי ההשקעות של מעריב-וואלה, בשיתוף קלריטי קפיטל. מי שהובילו את המגמה השלילית היו, שוב, מניות הטכנולוגיה, שרשמו את החודש הגרוע ביותר מאז משבר 2008, עם ירידה של 13.3% למדד הנאסד"ק ושל כ-20% מתחילת השנה. מדד s&p-500, העוקב אחר 500 המניות הגדולות בבורסה האמריקאית, צנח ב-8.8% באפריל וב-13.7% מתחילת 2022 - הנפילה החדה ביותר שנרשמה בשליש הראשון של השנה מאז 1939! גם בסין נרשמו ירידות חדות של כ-9%. עם זאת, המגמה השלילית החזקה לא אפיינה את כל השווקים הגיאוגרפיים -בבורסות המובילות באירופה נרשמו ירידות של כ-4% "בלבד" והבורסה בתל אביב רשמה מגמה מעורבת, עם ירידה של כ-1.4% למדד ת"א-35 ועלייה של כ-1.4% למדד ת"א-90. בשוק האג"ח, הן בארה"ב והן בישראל, נמשכו הירידות. מדד התל-בונד 60, לדוגמה, ירד 1.2% במהלך החודש.

אם תצמידו את האוזן לקרקע, יתכן שלא תשמעו קולות של גז טבעי, אבל לתחושתי יש הרגשה טובה שתשמעו את צחוקו של ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון ז"ל, האיש שהפך למטבע לשון פוליטי את השורה האלמותית של יענק'לה רוטבליט אודות "דברים שרואים משם" (אצל שרון זה היה "מכאן"). אצל ראש הממשלה המנוח, היה זה בנוגע לראייה המדינית - עת הפך מהביצועיסט הקשוח של הימין הישראלי למי שמוביל מהלך מדיני. אצל שרת האנרגיה, קארין אלהרר, תיבדל לחיים ארוכים, זה בנוגע לחיפוש ופיתוח של מאגרי גז טבעי. אלהרר נכנסה לתפקיד, לפני כמעט שנה, כשהנושא האקלימי עלה, ביתר שאת, לראש סדר היום העולמי. אלהרר באה בכוונה טובה: להעביר את ישראל, כמו המתקדמות שבמדינות העולם, לשימוש באנרגיה ירוקה, חדשה, מתחדשת - וכל אותם ביטויים שנועדו לתאר הפקת אנרגיה שלא מדלק פוסילי, ממחצבים. במסגרת המדיניות הזאת, ניתנה - ועדיין ניתנת - עדיפות לפיתוח של חוות אנרגיה סולרית, טורבינות רוח וגם פתרונות פחות מוכרים שנועדו לייצר אנרגיה בשיטות פחות מסורתיות, בוודאי שפחות מזהמות.