מוקדם יותר היום התפרסם דירוג דן אנד ברדסטריט של חברות ההייטק שטוב לעבוד בהן, כשאת המקום הראשון תפסה מיקרוסופט בפעם החמישית ברציפות. ואולם שתי חברות ענק, מובילות שוק עולמיות, כנראה יעדיפו לשכוח או להצניע את הדירוג השנה. הראשונה היא גוגל, שרשמה את הירידה הגדולה ביותר בדירוג - מהמקום ה-6 בשנה שעברה ועד למקום ה-19 בשנה זו. החברה השנייה היא פייסבוק, אשר דורגה 19 והשנה כלל לא השתתפה בדירוג לאחר שבחרה שלא לקחת בו חלק. ההערכות גורסות כי החברה צפתה כי הדירוג לא ישתפר אלא יירד, והעדיפה שלא להשתתף בסקר כלל.

דו"ח ההפרשים שהעביר האוצר בסופ"ש האחרון, מציג תמונה קודרת של ירידה משמעותית בהכנסות המדינה לצד עלייה בהוצאות, כאשר המשמעות היא שיידרש קיצוץ עצום על מנת לעמוד ביעד הגירעון. אי עמידה ביעד זה עלול להביא להורדת דירוג האשראי של ישראל, בריחת השקעות וירידה ברמת החיים בישראל. לפי הדו"ח, הוצאות המדינה ב-2024 יהיו גבוהות בכ-49 מיליארד שקל ביחס למתוכנן, ואילו ההכנסות יהיו נמוכות בכ-48 מיליארד שקל. יעד הגירעון הכולל עמד על 14.9 מיליארד שקל שהם 0.8% מהתוצר, וכעת עומד על 110 מיליארד שקל, 5.7% מהתוצר. זאת בעוד תקרת הגירעון הקבועה בחוק היא 43.7 מיליארד שקל - 2.25% מהתוצר. המשמעות היא שיידרשו קיצוצים של 67.2 מיליארד שקל על מנת לשמור על המסגרת. עוד לפני המלחמה נוצר מחסור של 10 מיליארד שקל בהכנסות המדינה ב-2023, המיוחסת לפגיעה של הניסיון לבצע מהפכה משפטית.

דירוג דן אנד ברדסטריט לחברות ההייטק שטוב לעבוד בהן מתפרסם השנה בפעם התשיעית, כאשר השנה דורגו 50 חברות המעסיקות למעלה מ-37 אלף עובדים בישראל. במקום הראשון חברת מיקרוסופט אשר נמצאת בראשות הטבלה בפעם החמישית ברציפות. במקום השני נמצאת פאלו אלטו ובמקום השלישי חברת מאנדיי, עם זינוק גדול מדירוג 2022 שבו היתה שמינית. במקום הריביע חברת איירון סורס ואת החמישייה הראשונה סוגרת חברת סאפ. בדירוג החברות המובילות 34% מהן עוסקות בפיתוח תוכנה, 16% בסייבר ואילו במקום השלישי ענף ה-Ad Tech שעומד על 8%. במקום הרביעי ענף הפינטק שעומד על 6%, ובמקום החמישי ענפי הגיימינג והאי-קומרס שעומדים כל אחד על 4%.

היום נכנס לתוקף חוק סימון חובת ארץ המקור על תוצרת חקלאית, אשר מבטיח לצרכנים שקיפות באשר לארץ הייצור של מה שמונח לפניהם על המדף. בעוד שמוצרים מקוררים וארוזים היו תמיד מסומנים, כאשר מדובר בפירות וירקות הנמכרים בתפזורת או בשר טרי, לא היתה חובה כזו. חובת הסימון תחול על פירות וירקות טריים, מוצרי חלב, בשר טרי (עופות, בשר בקר) ודגים, ותחייב גם בפלטפורמות המכירה המקוונות חודשיים (24.2.2023) לאחר יישומה בנקודות המכירה הקמעוניות הפיזיות. חובת הסימון תחול גם על תוצרת חקלאית הנארזת בנקודות השיווק. החוק החדש ייאכף על ידי פקחי הרשות להגנת הצרכן, אשר בימים אלה עוברים הדרכה בנושא על ידי משרד החקלאות. בעוד חודשיים תיכנס לתוקפה גם חובת הסימון בפלטפורמות המכירה המקוונות, המטרה: שקיפות מלאה לצרכנים בנוגע לארץ הייצור של תוצרת חקלאית טרייה. השקיפות תאפשר לצרכן לקבל החלטה מושכלת בעת ביצוע רכישה, ותעודד רכישת תוצרת חקלאית מקומית

רק דבר אחד יכול לגרום למדינות המערב להוציא פי 1,000 כדי להיענות לאיום של הצד השני - חוסר ברירה. כך לפחות לפי הערכות הפנטגון כי עלות ייצור כטב"ם חות'י עומדת על כ-2,000 דולר, בעוד עלות טיל אמריקני להתמודדות עמו עומד על כ-2 מיליון דולר. מבלי לזלזל בעלויות תוספת 21 יום להגעת סחורות כתוצאה מעקיפת נתיבי הסחר באזור הים האדום ועליית מחירי הסחורות כתוצאה ממנה - לא זו הסיבה בגינה מתגבשת קואליציה בינלאומית המוכנה להקריב עלות כה גבוהה להתמודדות עם האיום החות'י. בת הערובה האמיתית של איראן, והפרוקסי החות'י שלה, היא הדחייה האפשרית לתאריך יציאת כלכלות המערב ממחנק האשראי שנוצר מאז החלה הריבית לטפס.

תוספת החיזוק ליישובי הצפון תעמוד על 15 מיליון שקל בלבד, וגם אותם הם ייאלצו לחלוק עם רשויות נוספות ברחבי הארץ כולל יהודה ושומרון, כאשר הכסף יחולק באמצעות קריטריונים שייקבעו על ידי משרד ההתיישבות עצמו, כך עולה מנוסח הצעת מחליטים שעליה צפויה להצביע היום הממשלה. בין היתר כוללות ההגדרות למתן התמיכה, כפי שמופיעות בהצעת המחליטים, "תמיכה במועצות מאוימות" - תיאור אשר אנשי הימין משתמשים בו רבות כדי לתאר את המצב ביו"ש, "קידום קליטת מתיישבים", וכן "שמירה על רציפות תפקודית של מערכות קהילתיות". אופן ניסוח המטרות מצביע על כוונה להעביר חלק מהתמיכה ליו"ש, אשר שום יישוב בה לא פונה, וזאת כאשר הנזק ליישובי הצפון הוא עצום ותושביהם פונו כבר לפני זמן רב. גורם באוצר הסביר כי הסכום המקורי של 15 מיליון שקל היה מיועד רק ליישובי יו"ש וכעת סטרוק הואילה להסכים לחלק זאת גם ליישובים אחרים, כולל יישובי הצפון.

בונשטיין שימשה כמנהלת התוכנית הלאומית לתחבורה חכמה ותחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה, הובילה להקמת מרכזי פיתוח בישראל של מספר חברות רכב עולמיות. ריכזה את פעילותם של 11 משרדי ממשלה בתחומים אלו ושימשה יו"ר ועדת ההיגוי של EcoMotion, הקהילה המובילה בישראל בתחום

במסגרת תפקידו ינהל אנטבי את הפן הטכנולוגי בחברה ובכלל זה גיוס, בניית וניהול יחידת ה- Professional Services, בניית קשת הפתרונות של החברה למגוון הלקוחות, התאמת הפתרון לצורך העסקי של הלקוחות וניהול תהליך ה- Delivery מקצה לקצה