בסרטון: הקליפ המדובר

העונה החדשה של "הישרדות VIP" התחילה באנרגיות מטורפות. בדרך כלל אני מרחמת עליהם, אבל הפעם נשבעת שקינאתי. אני סגורה בבית כל כך הרבה זמן שבמקום להתבאס בשבילם שאין להם אורז, התחשק לי לרעוב איתם על האי, באוויר הפתוח, במקום ללכת לסופר עם כפפות כמו כלבה. גם אם זה אומר שירד עלי גשם, שנאווה בוקר תחפור לי על זה שהיא בעצם עיתונאית וכמה לא הוגנים החיים שלה, וירדן ג'רבי ועידו קוזי'קרו יביאו לי לסירוגין כאפה כל שעה עגולה. מה לא היה לנו בפרק הזה? תחרות פופולריות, תיוגים, השפלות, מועצת שבט ראשונה, ופאקינג מכות שנגמרו בצלע שבורה. ליותר מזה לא יכולתי לצפות, ואם לשפוט לפי הבחירה לחלק את השורדים לקבוצות של "אהובים" ו"פחות אהובים", רשת עושה מה שאפשר כדי להתעלות על העונה המצוינת של שנה שעברה, וכנראה זה היה הרגע הראשון מני רבים של אכזריות קשוחה שהמתחרים הולכים לספוג. איזה כיף (מחככת ידי בהנאה זו בזו). חוץ מהקרב בבוץ, הסמיון והחזייה של דנה רון לא קרה יותר מדי בפרק הזה, אז הרשיתי לעצמי להמר ולחלק את השורדים לקבוצות קצת אחרות:

גרג דניאלס יצר את "מחלקת גנים ונוף" יחד עם מייק שור. באותה סדרה כתב אלן יאנג. באופן מתמיה, שלא לומר מדהים, כל אחד מהשלושה האלה יצר בנפרד סדרה קומית שמתרחשת בעולם הבא. "לנצח" של יאנג באמזון פריים וידאו, בכיכובם של פרד ארמיסן ומאיה רודולף, עקבה אחרי זוג שחייו המשותפים עמדו למבחן כאשר קונספט הנצח הפך לחלק מהם. הסדרה בוטלה אחרי עונה אחת מפוזרת ולא אחידה ברמתה. "המקום הטוב" של שור ב-NBC, בכיכובם של קריסטן בל וטד דנסון, עסקה בפילוסופיה של להיות אדם טוב, מה הופך אדם לראוי לגן עדן. במשך ארבע עונות "המקום הטוב" הגדירה את זמנה, סיפקה פרשנות מהותית בעולם שלבו הולך ומקשיח. ביום שישי האחרון הצטרפה אל אלה "העלאה" ("Upload") של דניאלס, אף היא באמזון (כולל תרגום לעברית). עלילתה מתרחשת בעתיד הקרוב, כאשר ניתן "להעלות" תודעה של אנשים על סף מוות אל סביבה של מציאות מדומה. זה מה שקורה לנייתן (רובי אמל, "הפלאש"), מתכנת חובב כיף שהמכונית האוטונומית שהוא נוסע בה נקלעת לתאונה חריגה. אינגריד (אלגרה אדוארדס), חברתו העשירה, מעלה אותו אל העולם המדומה היוקרתי "לייקוויו", כדי שבבוא העת גם היא תצטרף אליו והם יוכלו להיות ביחד לעד. אלא שבלייקוויו נייתן מתוודע אל נורה (אנדי אלו, "שיקגו פייר"), נציגת שירות הלקוחות האישית שלו, צעירה חמודה ומרוששת. בתוך כך הולך וגובר החשד כי מותו של נייתן לא היה תוצר של תקלה או תאונה. מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

בזכות הפייט עם הישרדות העניקה לנו "חתונמי" פרק כפול, שעלה, ככל הנראה, בהזזת התכנית של שני לשלישי. קשת, אפשר להבין מה קורה עם העקביות של התכנית הזאת? אין לה ספוט קבוע? מה נסגר, היא מורה מחליפה במתנ"ס? זאת תכנית, נא לקבוע לה זמני שידור קבועים ולחזור אלינו, תודה. בינתיים, אנו חוזרים למלחמת ההתשה שנקראת אריק ודובי, לאחר שהחליטו "לתת לזה צ'אנס נוסף". באמת, הם ממש ממש מתכוונים לזה, אף עוזר הפקה לא הטמין פצצה מתקתקת תחת עורם באישון לילה. "לא הגיוני שמי שנמצא לידי לא יכול לראות את הטוב שבי", מהרהרת דובי בדרכה לבטל כל רעיון של אריק בטרם נולד. "חשבתי שאולי תעזרי לי…", "-לא". העיקר שאריק לא יעז לבאס לה את הטארוט. מור מרגישה שהיא ומאור כבר לא מתקשרים ביניהם, לא ברור מתי זה היה אחרת. "את צריכה להבין", הוא פותח בפיקאפליין מספר 1, "אינטימיות אצלך זה דרך שיחות, אצלי דרך הקרבה", ומתכוון לומר "דרך המיטה". בפגישה עם הפסיכולוג, דני פרידלנדר מחליט שהם לא מדברים על מיניות אלא על "לחמם את הקשר", ובשלב הזה קצת נמאס שדני טוען כי הדבר שמדברים עליו הוא לא הדבר שמדברים עליו.

נאנט בורשטיין בילתה שעות עם הילרי קלינטון ויצרה על בסיס הקרבה הזו סדרת דוקו מקיפה. בריאיון לרגל שידורה בישראל, הבמאית מספרת בריאיון לוואלה! תרבות על מה שגילתה לגבי הנישואים של הילרי וביל, ועל הפוליטיקאי שאמר שיעדיף להכאיב לעצמו מאשר להתראיין לה

שרת התרבות מירי רגב אמרה היום (ראשון) כי עולם התרבות נערך לחזור לשגרה. בשיחה עם כתבים דרך אפליקציית "זום" הבהירה רגב כי משרד התרבות מנהל שיחות רבות עם משרדי האוצר והבריאות. "הגענו להבנות שלפיהן יחודשו כל החזרות והאודישנים בתיאטרון, מחול ובתי ספר לאמנויות - תוך שמירה על ריחוק פיזי. הבשורה הגדולה היא החזרת סטים של צילומים. בנוסף יחזרו לפעילות גם הספריות הציבוריות, ואנחנו נפעל כדי שיעמדו בתקן של תו הסגול של משרד הבריאות. ב-17 במאי יוחזרו לשגרה גם המוזיאונים ואתרי המורשת אם מאפשרים חזרה של חתונות ומסעדות, אני רוצה להחזיר גם מופעים קטנים. לא נחזור לקהל של 500-600 איש, אבל החזרת מופעים קטנים זה צעד חשוב בחזרה לשגרה. אני מקווה שההבנת האלו יאושרו". השרה הוסיפה ואמרה כי תעשיית התרבות משלמת מחיר כבד בגלל משבר הקורונה ונדרש פתרון ייחודי לעשרות האלפים שעובדים בה. "נקטנו במספר צעדים: מנענו קריסה של הגופים הנתמכים על ידינו. נתנו מקדמות של 50 אחוז ללא דוחות ביצוע לפני פסח. בימים הקרובים תאושר מקדמה של חמישים אחוז וזה נותן אוויר לנשמה. אף משרד ממשלתי לא הצליח להחריג כפי שאנו הצלחנו. בנוסף, אישרנו זכאות להחזר הוצאות לכל הגופים הנתמכים, למשל הפסטיבלים שהיו אמורים להתקיים בפסח - פסטיבל ישראל, פסטיבל חיפה ועוד - הם יקבלו את החזר ההוצאות למרות שהפעילות לא הבשילה. הכרנו בפעילות דיגיטלית כפעילות נתמכת בכל דבר, לדוגמא הבימה או תזמורת מזרח ומערב שעושים פעילות ברשת מקבלים החזר כאילו זה פעילות לכל דבר. בנוסף קבענו עם משרד המשפטים שנתמוך במוסדות התרבות לפי תנאי הסף של 2019 ולא 2020. והצלחנו לתת פטור מארנונה למוסדות התרבות". רגב סיפרה עוד כי משרדה הקים קרן מיוחדת לאמנים במצוקה שיש בה כרגע שלושה מיליון שקלים. אמנים יוכלו להגיש בקשת תמיכה: "אני מעריכה שבין 200-300 אמנים יהנו ממנה, וכל אחד יהנה מ-10 עד 20 אלף שקל". לדבריה, הוקמה גם ועדה שמטרתה לגבש מתווה למתן פיצויים לגופים הנתמכים.

לסופרת יוענקו 150 אלף שקלים, ספרה יתורגם וייצא לאור בשפה הערבית ושפה זרה נוספת. מנימוקי ועדת השיפוט: "זהו מסמך חברתי חשוב ובה-בעת מופע של כתיבה חשופה, ישירה וחזקה". הטקס של מפעל הפיס התקיים השנה ללא קהל בשל משבר הקורונה

זה נראה כרגע כמו נצח, אבל לפני קצת יותר משנתיים וחצי סדרת הדוקו המרתקת על מלחמת וייטנאם יצאה לאור. הסדרה עטורת השבחים הייתה ארוכה מאוד, והציגה כרוניקה מייאשת של סכסוך שנמשך עד אין קץ. לרצף הבלתי נגמר היה אז אפקט מתיש: כשהצופה רואה עוד תקרית מזעזעת ועוד אחת, הוא מוצף באימה של המלחמה ובבוץ שלה, ובכל הסיבות הטובות לעצור אותה. לבנון איננה וייטנאם, ו"מלחמה בלי שם" של כאן 11 איננה הסדרה ההיא, אבל משהו באפקט המצטבר זהה: כשפורטים 18 שנים חסרות תוחלת לעוד פיצוץ מטען ועוד ירי אל מוצב, מצטבר כתב אישום עוצמתי במיוחד כלפי עשר ממשלות, שרק האחרונה שבהן העזה לשים קץ לבזבוז החיים הנורא הזה, החודש לפני שני עשורים. ישראל רוזנר ערך שלושה פרקים אינטנסיביים, שכוללים רצף איום של אסונות. לזכותו עומדת עבודת איסוף מפוארת של חומר ויזואלי ומיקוד של כל דמויות המפתח שחיות בינינו עדיין, 20 שנה לאחר מכן. חשוב להדגיש את ההישג הזה כי הוא כפול: נדיר שפרויקט מצליח להקיף 18 שנה באופן עשיר כל כך, ועל אחת כמה וכמה כשהוא וצוותו עושים זאת למעשה כמעט מאפס: כורכים יחד אינספור אירועים שהמערכת לא מכירה בהם כלל כרצף אחד.