אחרי שהטריף את המדינה עם הדמות של הזמר דודו פארוק ואז הוריד הילוך ונעלם כמעט לגמרי - השחקן והזמר אורי קומאי מכניס את הדמות של דודו לבוידעם וחוזר עם דמות חדשה: בובי רז'ולו. הדמות היא של גבר בן 46 שמחליט לראשונה בחייו להוציא שיר שקוראים לו "כמו תינוק בעולם". לפי ההודעה, סיפורה של הדמות התחיל במועדון הצלילה "ישרוטל מנטה שדות ים", שם הוא התגלה כילד פלא. מהר מאוד הוא פיתח אהבה ללברק ולמד לפלט דג לוקוס. כעת, כאמור, הוא בשל ומוכן לצאת לאור ולהוציא את הסינגל הראשון שלו.

המגיש הוותיק הודיע כי הוא עוזב את חדשות 13, לאחר ש"מהדורת חמש" בהגשתו ירדה בחודש שעבר מהאוויר, על רקע צעדי הקיצוץ הדרמטיים ברשת. "מאחל לעובדים בחברת החדשות שיחזיקו מעמד. כבר עובד על כמה פרויקטים מעניינים"

שרת התרבות מירי רגב הודיעה כי ב-14 ביוני ייפתחו התיאטראות, אולמות הקולנוע והיכלי התרבות בהדרגה בפני הקהל. משרד התרבות ומשרד הבריאות סיכמו כי הושבת הקהל באולם תתבצע תוך שמירה על מרחק של שני כסאות בין אדם לאדם ותתאפשר תפוסת קהל בהתאם לגודל האולם. כל ההחלטות הללו יתקבלו בכפוף לאישור בתקנות לשעת חירום ובהתאם לנתוני התחלואה בנגיף. רגב מסרה: "אני שמחה לבשר על חזרת הקהל לאולמות התרבות באופן הדרגתי החל ממחצית יוני. זוהי בשורה של ממש למוסדות התרבות, לאמניות ולאמנים, שניזוקו קשות ממשבר הקורונה, כמו גם מענה ישיר לצמאון של הקהל הישראלי לפקוד את אולמות התרבות וליהנות באורח ישיר מהעושר התרבותי שלנו כחלק מהחזרה ההדרגתית לשגרה. אני ממשיכה לפעול בכל דרך כדי שהיוצרים והיוצרות ישובו לפעילות מלאה בהקדם האפשרי. פתיחתם של האולמות לקהל היא שלב הכרחי במתן מענה של ממש למצוקתם של האמנים שלנו, להבראת הכלכלה, לצמאונו של הקהל הישראלי ולחידושה של היצירה הישראלית".

במאי האקשן הכי מדהים בסביבה הגיע עם סדרה משלו, זוג מנסה להתעבר אבל בעיקר משעמם, ובנו הצעיר של התובע המחוזי מואשם ברצח חברו. זה מה שחשבנו על "כנופיות לונדון", "מנסים" ו"להגן על ג'ייקוב"

בשנים האחרונות האירוויזיון הוא הנכס מספר אחת של תאגיד השידור הישראלי - עם עובדות אי אפשר להתווכח. אך לפעמים החגיגה נגמרת בבאסה ולא בסבבה: השנה לאור הקורונה אין ממש אירוויזיון אלא רק מין תחליף לא תחרותי, וכל מה שניתן הוא להתכסות בנוצות איש איש בביתו המבודד - או לפחות בגעגועים וזכרונות מימים אחרים, שבהם שיחת היום במדינה נעה בין הסיכויים של קובי מרימי לביצועים הקוליים של מדונה. על כן, השבוע כאן 11 משדר את "העזנו לחלום", סדרה תיעודית בשלושה חלקים - סדרות תיעודיות בתאגיד הן תמיד בשלושה חלקים מאיזושהי סיבה - בבימויה של אורנה בן-דור הוותיקה ("בגלל המלחמה ההיא", "מעושרות" ועוד ועוד). הסדרה מנסה לספר על ההכנות מאחורי הקלעים של אירוע האירוויזיון בתל אביב בשנה שעברה, כולל כל המשברים, התקלות והצרות. בין כל אלו, הסדרה עוצרת מדי פעם ומתמקדת בדמות או נושא מסוים. בין היתר, היא מקדיש תשומת לב מיוחדת ללוסי איוב, שנבחרה להיות בין מגישי המשדר כשעוד הייתה אלמונית יחסית, והפכה לכוכבת לאחר מכן.

כל החיים הם הלכו לקולנוע כמה פעמים בשבוע, ואז באה הקורונה והפרידה אותם מאהבת חייהם. שיחות עם ארבעה מכורים ומכורות למסך הגדול, שמדברים על הגעגועים לאולמות ולפופקורן, ומסבירים למה בכל זאת יש סיבות לאופטימיות

כמו כל עם ישראל גם אני התאהבתי בסרטוני הברכות הוויראלים של הנער דקל וקנין. "אוהב, דקל וקנין" הפך לאחד המשפטים הכי חרושים בקבוצות הווטסאפ שלי (סוג של "ביוש", מודל 2020) והלהיט "סוף עונה" מלווה אותי כבר שבועות באוזניות בזמן הליכות בטווח המאה מטרים המותרים. כאשר שמעתי שדקל וקנין, כנראה כוכב הרשת הכי בולט של עידן הקורונה, הסתבך בפרשה לצד אנשי "העולם התחתון", מיהרתי כמו כולם לחפש את הסרטון שרץ בקבוצות הווטסאפ כדי לשפוט בעצמי, והאמת? אחרי צפייה ראשונה, שנייה וגם שלישית אני יכול לומר בוודאות - כולנו לוקחים כאן חלק בחפלה של צביעות. אם הצלחתם לברוח מהפרשה עד היום, אסביר שמדובר בסרטון קצר בו נראה וקנין (בן 14) יושב בחפלה ליד קבוצה של אנשי עולם תחתון מצפון הארץ, בראשם שמוליק הרוש, ומבצע שירי קריוקי לבקשתם. אותו הרוש רוצה להעביר דרך וקנין מסר ליריבו המר, העבריין מיכאל מור, שמרצה בימים אלה עונש מאסר. הוא לוחש באוזנו ומשלם לו כדי להקדיש את השיר "אתה לא אמין" של נטלי פרץ למיכאל מור. "אתה לא אמין ואין לך מילה, אתה לא אותו הגבר שהיה בהתחלה", שר הנער הצעיר לקול תשואות הגברים שסביבו בעוד הרוש דוחף לו שטרות לתוך החולצה. מור בתגובה כבר הספיק להכתיב פוסט מתאו בבית הסוהר בו איים במרומז על הרוש ("אני משתחרר בקרוב", נכתב שם) בעוד אל וקנין התייחס כאל "טמבל בן 14".

(בסרטון: מחאת התרבות, הסינפונייטה הישראלית באר שבע במשכן לאמנויות הבמה באר שבע) אלפי עובדים מובטלים משלל מוסדות התרבות והאמנות בישראל התכנסו היום (שלישי) במקביל בעשרות מוקדים ברחבי הארץ כדי למחות על "אוזלת היד של המדינה" שתוביל, לטענתם, לקריסת מוסדות התרבות. את אירוע המחאה הענק יזם פורום מוסדות התרבות והאמנות בישראל, המייצג מאות מוסדות וארגונים מכל תחומי התרבות מכל רחבי הארץ וכוללים תיאטרון, מחול, מוזיקה, מוזיאונים, בתי ספר למשחק, פסטיבלים, מוסדות קולנוע ועוד. בין השאר התקיימו אירועי מחאה מחוץ לתיאטרון הבימה, הקאמרי, גשר, מוזיאון מגדל דוד, הבלט הישראלי, מוזיאון חיפה, צוותא, מדעטק חיפה, תיאטרון באר שבע, ועוד. עשרות משחקני ועובדי הבימה - בהם טוביה צפיר, ניצה שאול, משה קפטן, ליא קניג ויעקב כהן - עמדו מחוץ לתיאטרון במחאה על כך שטרם הוסכם על מתווה ברור ומסודר לפתיחה מחודשת של אולמי התרבות תוך תיאום עם המוסדות. משה קפטן, מנהלו האמנותי של תיאטרון הבימה, אמר לוואלה! תרבות כי הכרזתה של השרה מירי רגב לפיה התיאטראות יחזרו ב-14 ביוני מרגישה לו "כמו ניסיון מריחה ביום שמקיימים מחאה". לדבריו, "מישהו מתעורר בבוקר ומחליט שמחזירים את הפעילות של התאטרון, אבל מפרסם את זה ללא פרטים מדויקים. זה לא מתווה ברור, זה מתווה מחורר. מה זה לחזור עם חצי כמות הצופים? המדינה תפצה אותנו או לא? היא תסייע לתיאטרון שנמצא במצוקה? התיאטרון, כמו ענף התעופה, הוא הראשון שהפסיק והאחרון שיחזור. ההכרזה של רגב מרגישה כמו ניסיון לסמן וי ביום שהאמנים מצהירים שהם יוצאים למחאה". השחקנית ליא קניג מסרה לוואלה! תרבות: "היו צריכים לעשות את המחאה הזאת כבר לפני חודש. לא דיברו עלינו. לא על האומנות, לא על התרבות, לא על השחקנים. שכחו אותנו, בכל שנות חיי לא ראיתי כזה משבר. זה סקנדל. הרבה אנשים נשארים בלי פרנסה, נתנו פתרונות לכולם אבל על השחקנים לא חשבו. את המילה שחקן לא אמרו". השחקנית סנדרה שדה הוסיפה: "אני מנסה לדמיין מתי זה יעבור. אני מחכה שיקרה נס והקהל לא יפחד לבוא לתיאטרון. אני שמחה שחוזרים לשגרה, אני מקווה שנוכל לחיות עם הקורונה בלי שעולם התאטרון יפגע בנו והקהל יבגוד בנו".