(בסרטון: מחאה נגד רשת 13 הגיעה בשידור חי לתכניתו של אברי גלעד)

לאחר שמשבר הקורונה הוביל לביטול ודחיית עשרות הופעות ופרוייקטים של להקת שלוה, חבריה מוציאים עכשיו שיר חדש, "Touch" שמו. בשיר הם משתפים פעולה עם המוזיקאי קובי אושרת, שגם מככב בקליפ, אותו ביימה איה זך. צפו

(בסרטון: קטע מאחת התוכניות האחרונות - בני ברוכים מגלה שהוא אינו רצוי בשבט) מלחמה היא שלום, בערות היא כוח וסטרייטים חוששים מהומואים בחדרי ההלבשה. האמירה המביכה של אסי בוזגלו, כדורגלן העבר ומתמודד "הישרדות VIP" שלא רוצה שהומואים ישהו איתו במלתחות, מבטאת ליקוי מאורות - מבחינתו, אנחנו חיים בעולם מקביל שבו המדכא הוא המדוכא במקום להפך, והלהט"בים הם מי שמאיימים על תחושת הביטחון של ההטרוסקסואלים. אסי בוזגלו, אתה לא צריך לפחד מאיתנו. אבל כנראה שאנחנו צריכים לפחד ממך. אולי אתה תשמח לשמוע שכותב הטור מעולם לא שקל להצטרף לעולם הכדורגל, פספס את "הישרדות" לטובת חתונה ממבט ראשון, והאמת - לא ממש מבין את הקטע של מלתחות משותפות, אלפי שנים אחרי המצאת הקירות והדלתות. על כל פנים, לא לעצמי אני דואג. כנראה שיש לא מעט בני נוער בארון שצופים בתכנית, חולמים להיות כדורגלנים כשיהיו גדולים ומתכוונים לבלות בחדרי הלבשה של כמה קבוצות, אבל לא מהסיבות שאתה חושב. הומואים, ממש כמוך, צריכים להחליף בגדים מדי פעם, ואפילו להתקלח. זה לא אומר שהטרדת חבריהם לקבוצה עומדת בראש מעייניהם.

שאול מזרחי, בעלי מועדון הבארבי בתל אביב עתר לבג"ץ נגד מדינת ישראל, בבקשה לחייב את הממשלה להפסיק את האפליה הנגרמה לטענתו מכך שלאולמות אירועים הותר לקיים חתונות ובת מצוות כולל ריקודים, ואילו על מוסדות התרבות ובהם הבארבי נאסר להפתח

לאחר שעבר מחודש מאי לתחילת ספטמבר בשל הקורונה, פסטיבל דוקאביב מפרסם היום את התפריט של התחרות הישראלית שלו, שנראית גדושה ומבטיחה מתמיד

אלפים הגיעו להפגנת עובדי תעשיית התרבות והאירועים מול משרד האוצר בירושלים, תחת הכותרות "הנשמה או מלחמה". ריטה: "לכל אחד מהאנשים יש משפחה וילדים לפרנס, וזה לא קורה". ישראל קטורזה: "יש אמנים שעומדים בפני פת לחם, והממשלה חייבת להתערב"

אנייס ורדה, אחת הקולנועניות המוערכות והמשפיעות בכל הזמנים, מתה בשנה שעברה והותירה אחריה מורשת שרק נהיית פופולרית יותר. בריאיון לוואלה תרבות לרגל הצדעה לה פסטיבל אפוס, בתה רוזלי ורדה מספרת על השיעורים שלמדה ממנה

את הפרק הראשון של העונה החדשה של "המטבח המנצח - MKR" מלווה שאלה מרכזית: האם טבח צריך להילחם על הטעמים שלו או לחשוב דווקא על הקהל שימלא את המסעדה. אותנטיות או פופולריות? קשת יודעת את התשובה כשזה נוגע לארוחה שהיא מגישה לצופים. אותנטיות? התכנית הזאת היא מנה שבושלה על פי מתכון מדויק במטרה ישירה לקלוע לטעם הציבור. "מטבח מנצח" אמנם ידידותית יותר, אנושית יותר ומלוהקת טוב יותר מכל חברותיה לז'אנר הריאליטי הכי לעוס בטלוויזיה - תחרויות בישול. היא גם נהנית ממערכת יריבויות חיננית בין מתחריה ומשני מנחים חביבים - והפעם רותי ברודו, כוכבת העונה הקודמת, נוכחת ומורגשת הרבה יותר. לצד זאת, "המטבח המנצח" ערוכה מצוין ובכל מה שנוגע לעיצוב הסט מרשימה מאוד. כן, אלו הרבה מחמאות, אבל זאת לא כל התמונה. לא פחות חשוב, ואולי יותר: "מטבח מנצח" משעממת להדהים, לא מפספסת אף קלישאת משימות ריאליטי, ואף זוג בה - בינתיים לפחות - אינו סוחף, כובש או ביזארי מספיק כדי להתאהב בו. כך התכנית אמנם ארוכה מדי, אבל האפקט הוא של מזון מהיר: צפוי, מוכר, ואתם יודעים היטב שלא תקבלו בו יותר ממה שיש בו. ספק אם יש טעם - ראיתם מה עשיתי פה? - לראות את כל פרקי השבוע בעונה שמשודרת כמעט בכל יום, הרי ממילא התבנית כה זהה והפרק כה נמתח עד שהעניין אובד עוד לפני הקינוח. אז עכשיו נעבור את אותו תהליך עם כל זוג בכל ערב? לפעמים המבורגר וצ'יפס, אה, סליחה, כלומר: מנה תאילנדית כפרית עם אנטריקוט וארבעה סוגים של חריף - זה פשוט לא מספיק.