(בווידאו: הצצה ל-MKR) הקוראים המבוגרים יותר, ילידי שנות השמונים והלאה, זוכרים בוודאי את ההתרגשות של לפתוח את עיתון סוף השבוע, לחפש את מוסף התרבות, ולעבור על לוח השידורים השבועי. בעידן של ערוץ וחצי, זה כל מה שהיינו יכולים לצפות לו. לא היו יותר מדי הפתעות, "אלף" שודר ביום מסוים, "מי הבוס" ביום אחר, ו"שושלת" ביום החשוב ביותר. מדי פעם היו הפתעות - איזה טקס מפתיע, תחרות חד פעמית, הקדם אירוויזיון או טקס בחירת מלכת היופי. מאוחר יותר הגיעו שידורי הכבלים והלווין והפכנו למיני-אמריקה. פנאי פלוס נולד וגם מגזין "רייטינג" המנוח. היה לנו TV Guide משלנו. המון ערוצים, המון תוכן ומעט זמן. אף אחד לא חלם על ממיר מקליט שיכול לזכור במקומנו מתי להקליט את הסדרה האהובה עלינו. היינו צריכים עדיין להסתמך על גיליון מודפס שיגיד לנו באיזו שעה יוקרן הפרק של "סיינפלד", מתי "מלרוז פלייס" חוזרת (קימברלי הספיקה לפוצץ את הקומפלקס או לא?!) ורובנו היינו צריכים ללכת להסביר לסבתא איך לכוון את השעון של מכשיר הווידאו כדי שתוכל להקליט את בובה פראית. וסליחה אם גרמתי לכם לזמזם את שיר הפתיחה כרגע. הזמנים האלה השתנו ולא יחזרו עוד, וטוב שכך. כמות התוכן שקיימת בפנינו בכל רגע נתון לבחירה מיידית לא יכולים להיתחם במדריך שידורים מודפס. ברגע זה אתם יכולים להתחבר, בלחיצת כפתור, לשידורי הסטרימינג של יס והוט, וכמובן לנטפליקס, אפל טי וי ואמזון פריים. אני כבר לא מדבר על הפשטות והמהירות בה אפשר להוריד סדרות בצורה פיראטית (נו נו נו, אל תעשו את זה, זה לא חוקי, אבל אם אתם עושים את זה תראו את "דייב" תעשו לעצמכם טובה). כל זה בנוסף לתכנים חינמיים איכותיים שאתם יכולים לראות ברשת בכל רגע נתון. בקיצור, אם אתם אוהבים לצפות בטלוויזיה - זה זמן נהדר להיות בו חי.

היי היי, וואצאפ!!!? דיסקליימר קטן - אני כבר לא יודעת על מה בדיוק אני כותבת ולאן זה בדיוק שייך כי היו 800 פרקים מתחילת השבוע, ובגלל שאני סופר מקצוענית, גם ראיתי את כולם וגם את כל הפרקים של MKR. טוב, גם אין לי חיים. שגרת קורונה. אל תשפטו. מה היה לנו? אינטריגות, הומופוביה, התנצלויות שלא קניתי, והרבה מדי הבטחות לכוח נשי שלא קוימו. וכאן צריך קודם כל להודיע - לא שמישהו אי פעם ציפה ממני להיות אובייקטיבית אבל בכל זאת למען הסר ספק - עברתי צד. אם בתחילת העונה הייתי עם האנדרדוג החלש, שבט אנטינג אנטינג, כרגע ליבי שייך לשבט קפרה, פשוט כי יש שם אנשים שלא בא לי להקיא כשאני שומעת אותם. אפילו ליטל השתפרה קצת מאז הריב עם קוז'י. יש מצב ש"המתנשאים" הם דווקא השפעה טובה עליה. אם כבר מדברים על קוז'י, סוף סוף רואים אותו קצת ומבינים שליטל כל הזמן צדקה לגביו. הוא באמת מתנשא. הוא מתנשא לגובה רב, ואם אי פעם יצליח ישראל לגייס מספיק הומור עצמי כדי לדבר על זה, הוא יעיד - כשקוז'י נופל עלייך כמו עץ ביער, כולם שומעים.

הבארבי פתח את שעריו לחתונת מחאה על עיכוב החזרה לשגרה, פורטיס חיתן ודודו טסה הופיע. "לפתוח מועדון ל-250 איש זה רצח עם", אמר שאול מזרחי בעלי המועדון. פורטיס: "אני בדאגה כלכלית. מה, אנחנו מגזר דחוי?!"

סופרת הילדים האהובה, שמתה אתמול בגיל 93, הובאה למנוחות. נכדתה עמית גביש ספדה לה: "אף פעם לא היית סבתא קונבנציונלית. תמיד היית ילדה בנפשך, ילדה שמעולם לא התבגרה. הצחוק היה חלק ממך". בסוף ההלוויה, הושמעה הקלטת שיר פרידה בביצוע דמותו של קופיקו

מה אנחנו יכולים ללמוד מהפוליטקלי קורקט האמריקאי, מה מפספסים מי שתוקפים את "חלף עם הרוח", מה כל כך מסעיר בסרט של ספייק לי בנטפליקס והאם טראמפ בכל זאת יזכה בקדנציה שנייה? ד"ר אלי קוק הגיע לפודקסט של וואלה תרבות לנתץ מיתוסים על ימין ועל שמאל

יש דבר אחד שאי אפשר להתעלם ממנו כאשר מדברים על העונה השנייה של "תאג"ד", דרמת הצבא היומית שחזרה השבוע למסכים של צופי yes: פרק הזמן העצום שחלף מאז הסתיימו שידורי העונה הראשונה והסופר מצליחה שלה. שלוש וחצי שנים (הפרק האחרון של העונה שודר בדצמבר 2016) וקליף-האנגר מטורף שהשאיר את כולנו עם השאלה: האם רותם פולק הפרמדיקית (דניאל גל) תשרוד את הפציעה מההתנקשות? ושאלה חשובה אף יותר - האם יכול להיות שאחת ההצלחות הישראליות הכי גדולות שהיו כאן בשנים האחרונות, תסתיים ללא המשך? השבוע קיבלו שתי השאלות האלה תשובות משמחות: רותם פולק עדיין איתנו, והיא עושה את זה בעונה השנייה של "תאג"ד". "במהלך השנים זה כבר התחיל להרגיש כאילו דברים מתחילים להתמסמס", מודה יניב זנבה, מי שמגלם את החובש הקרבי דקל צגאי. "מצד שני השאלה 'מה קורה עם העונה השנייה' עלתה בכל מקום שהגעתי אליו. אין, אין דבר יותר מתבקש מתאג"ד עונה שנייה", הוא אומר בחיוך. "תקשיב לי", מצטרף אורן פפיסמדוב, הלא הוא "טטרו", החבר הכי טוב של דקל בתאג"ד. "בכל פעם שאנחנו הולכים יחד ברחוב, לא משנה איפה, אנשים שואלים 'מה', 'מתי', 'איפה'".

לקירל חשוב להגיד שכולכם נראים כמו מיליון דולר, לא משנה מי אתם, בקליפ שכולו שיתוף פעולה עם אתר אופנה. זאת זכותה המלאה, אבל היא לא תהפוך לקול משמעותי כל עוד המסרים שהיא מעבירה הם לא יותר מאקססוריז. וגם: חווה אלברשטיין מרגשת וטיפקס עם מונולוג זועם מהבטן