בפרק החמישי של "שעת נעילה", ששודר בשבוע שעבר בכאן 11, מוצאים את עצמם יואב (אביב אלוש) ואבינועם (שחר טבוך) בלב שדה מוקשים. דמותו של עומר פרלמן, שמגלם בסדרה את סמ"ר נמרוד כספי הטנקיסט הלום-הקרב, לא נמצאת בסביבה בסצנה הזו. יחד עם זאת, צופי "שבאבניקים" יתקשו לא להיזכר בפעם ההיא שבה לייזר, בגילומו של אותו פרלמן, נקלע בעצמו לשדה מוקשים במשך פרק שלם. נשאלת על כן השאלה: האם זה תנאי בחוזה של השחקן להשתתפות בסדרות? "אני רוצה שזה יהיה נפיץ, אני משתתף רק בסצנות נפיצות", צוחק פרלמן ואומר בשיחה עם וואלה! תרבות. "האמת היא שקרה איזה קטע הזוי בצילומי העונה החדשה של 'שבאבניקים', הגיע איזה ניצב עם דף מודפס, הוא מגיש לי את הדף ומראה לי את הסצנה של עידו ברטל ושלי משדה המוקשים ב'שבאבניקים' (ברטל גילם קצין צבאי שניסה לחלץ את לייזר, ע"י), שהוא אומר לי 'חברים שלך לא מתו לך בידיים אז מי אתה שתדבר'; ואז למטה הוא הדפיס את התמונות שלי מחזיק את הגופה של עידו ברטל, של אבירם, והנה חברים מתו לי בידיים".

קיילי קווקו, שגילמה את פני בסדרת המצליחה "המפץ הגדול" טוענת כי הבוסים שלה ומפיקי התוכנית ובראשם יוצר הסדרה צ'אק לורי הוסיפו לה בכוונה יותר סצינות מין משותפות עם האקס שלה בחיים ג'וני גאלקי שגילם את בן זוגה בסדרה לאונרד, "רק כדי לדפוק אותי". גלצקי וקווקו היו בני זוג במשך שנתיים בימיה הראשונים של הסיטקום של CBS, אבל ברגע שהחליטו לסיים את הקשר בשנת 2009, השחקנים עדיין נאלצו להמשיך להיות אינטימיים ורומנטים בשל הרומן המתמשך בין הדמויות שלהם.

אחרי שסינגל הבכורה שלה "זוט עני" שיגע את המדינה והיא עצמה הפכה לאחת מפריצות השנה החולפת, אלה לי להב מוציאה את "מה אתה רוצה?", שיר חדש שנכתב והולחן על ידי איתי שמעוני לעיבוד וההפקה המוזיקלית של ינון יהל. צפו בקליפ שביים רומן בוצ'אצקי

מעניין אם יש חברת חדשות בעולם שמשדרת כל כך הרבה תוכן על החיים הטובים בעולם כמו חדשות 13. לא חדשות חוץ - אלה חדשות הפנטזיה: קחו פסק זמן מהפוליטיקה, המגיפה, מהמשבר הכלכלי, מיירוטים במרכז הארץ, ותעצרו רגע לדמיין כמה טוב היה לו הייתם עכשיו באיי סיישל - מדינה ירוקה אפילו! - המקום שבו כל בעיותיכם כאילו לא היו מעולם. לא מה שקורה - אלא מה שיכול היה לקרות. סוג חדש של עשייה עיתונאית. תגידו: רגע, אבל זה מגיע אחרי כל האקטואליה וטראמפ וביבי ואיראן וגמזו ובג"ץ וכל הנגיפים שרק אפשר. אלא שהאמת נמצאת במה שלא מספיקים לעסוק בו: בנושאים חברתיים שנדחקים לשולי סדר היום, במערכות הקורסות, בכלכלה המתרסקת. אבל גם אני מודה: הרבה יותר נחמד לדבר על איי סיישל.

אחד המאפיינים של סדרות טובות במיוחד הוא העבר שמהדהד כל העת אל ההווה. הקשרים וחיבורים שהופכים כל רגע לעשיר ומפותח יותר, משום שהוא בנוי על יסודות איתנים. התקדמות העלילה היא לא רק רצף כרונולוגי של אירועים, אלא בנייה מחושבת של תהליכים שניתן לראות את החוטים המקשרים ביניהם. עם שובה לעונה רביעית, שעלתה היום (ראשון) בנטפליקס, מבהירה "הכתר" למי שהיה עוד ספק שהיא יצירה מהסוג הזה בדיוק. באחד מפרקי העונה, מפציעה קלייר פוי המופלאה להופעת אורח קצרה בפלאשבק לנאום שנשאה אליזבת ביום הולדתה ה-21. זהו לא נאום שראינו, אבל כזה שבנוי על אותן יסודות איתנים של תובנות שיצקה הסדרה סביב אליזבת. הפער בין רצונותיה ושאיפותיה לבין חובותיה, המאבק התמידי בין אידיאליזם לסמליות שנמשך גם עמוק אל תוך שנותיה הבוגרות. זהו סימן שאלה שאינו מרפה ממנה: האם היא סמל לנחמה או מודל של ניתוק. בביקורת על העונה הראשונה כתבנו כאן ש"הכתר" מטפטפת רעל אל ורידיהם של גיבוריה, באיטיות של אינפוזיה. הזמן עשה את שלו, ובעונה הרביעית הסדרה מבצעת את המעבר העדין בין חמלה על גורל גיבוריה, לבין תיאור רשעותם. בפרפרזה על "שר הטבעות", הם אוהבים ושונאים את הכתר כשם שהם אוהבים ושונאים את עצמם. כך בפרק השביעי שעוסק במשבר שחווה מרגרט (הלנה בונהם-קרטר), שואל אותה אחד ממחזריה: "האם יהיה זה כל כך נורא? להשתחרר מכל זה (תארה), אחת ולתמיד?", תשובתה היא "מעמדי הרם, קרבתי לכתר, זה סוד אושרי". זוהי עדות יפהפייה למהפך שחל בגיבורי "הכתר".