תשע"א הייתה שנה ענקית לרוק הישראלי. אולי השנה הגדולה האחרונה שלו. אם זה לא הורגש כך בהכרח בזמן אמת, הרי שבוודאי בדיעבד. עוד לפני שהאוהלים נטעו את היתד הראשון בשדרה, ברי סחרוף הפגיז עם "אתה נמצא כאן", שהגדיר את הסאונד של העשור כולו; דודו טסה המציא את עצמו מחדש עם הכווייתים; דניאלה ספקטור מצאה את השיר הכי מושלם שלה, "Cut It Out", דווקא באנגלית, באלבום המשותף המופתי שלה עם בן זוגה, "Love Is"; יהוא ירון, כוכב נוצץ בשמי האינדי המקומי, פרץ עם "דברים יומיומיים כאלה"; אסף אמדורסקי השתכלל עם "צד א'" השמיימי; יהודה פוליקר בשנת שיא של הקאמבק שלו, הלחין את "קצר פה כל כך האביב", מהשירים היפים של העשור; מוניקה סקס פגעו בול בפוני עם "השמלה ממדריד"; יוסי בבליקי פתח סוף סוף את "האגרוף", אלבום כפול ומהפנט; וגם: שלום גד וריף כהן וקוואמי ועינב ג'קסון כהן ו-Umlala. שפע של קלאסיקות רוק מודרניות, שמחזיקות לבדן פלייליסטים ארוכים ויפים. אבל מעל כולם, לפחות בסיכום השנה ההיא של וואלה! תרבות, התנשא שם אחר: "ברזל ואבנים", אלבום הסולו השלישי של נעם רותם, נבחר לאלבום השנה של מדור זה, והוכתר כ"יצירה חזקה, מהדהדת ומופתית" בידי איש המדור דאז, עינב שיף. הוא לא הגזים אפילו קצת, ובשנים שעברו מאז יופיו לא הועם כלל. מזעקת הגיטרות של "קראת לי קין" לשכול של "כולם מדברים על הילד"; מהרחובות השוקקים של "עיר שלא נרדמת" לבדידות הנוסטלגית ב"הכיתה שלנו" - רותם פיצח אז אלבום רוק שהיה בו הכול מהכול, ותיאר את המתרחש סביבו בדיוק מרגש.

המוזיקאי קובי אוז פרסם פוסט בפייסבוק שבו כתב את דעתו על כל מפלגה שמתמודדת לכנסת ה-24 ובסופו של דבר חשף כי יצביע לראשונה למפלגת כחול-לבן בראשות בני גנץ. "אני באמת חושב שאנחנו צריכים גמילה מהסגנון של נתניהו והכי הפוך מביבי זה גנץ, אדם שחושב על הכלל ולא על עצמו, אדם שאין לו פטיש לשררה, חבר טוב, אדם טוב שמוכן לשלם מחירים. ההיפך מנתניהו החשדן והמתוחכם - גנץ נותן אמון ופיו וליבו שווים". בפוסט הארוך פרש קובי אוז את עמדותיו לגבי כל אחת מהמפלגות המתמודדות והסביר למה לא יצביע לכל אחת מהן. על מפלגת "ישראל ביתנו" כתב בין השאר כי יתאפק לא לסנן "קללה חרישית על ראשו של ליברמן שלקח מריצה וזרק את הדמוקרטיה הישראלית למזבלה עם הגאונות של העלאת אחוז החסימה ל-3.25". על "הציונות הדתית" כתב: "יותר מדי נוגדנים ללהט"ב ודרבוקות, הם לא משתלבים בחפלה של חיי". על "יהדות התורה" כתב שאין סיבה או טעם להצביע למפלגה נטולת נשים. באשר למפלגת "יש עתיד" כתב אוז כי הוא מאוד אוהב את יאיר לפיד אולם הוא "לא אוהב את הקשרים שלו להון ולעיתון ומודאג מהקילר אינסטינקט המוחבא שלו לחבוט בחרדים ופה ושם בערבים". על מרצ כתב: "נטולת עזוז, כהרגלה צודקת בצד, לא חותרת למגע, לא מחפשת אתונות ולא מוצאת מלוכה". למפלגת ש"ס הוא פרגן כשכתב שחבריה עובדים למען הציבור, אך הבהיר כי זו "מפלגה שלא הצליחה להשיב את עטרת יהדות המזרח ליושנה בגלל התבטלות מוזרה בפני הליטאים" ולפיכך לא יצביע לה.