אמנם השם המלא של התחרות הוא "תחרות הזמר של האירוויזיון", אבל כמעט מיומו הראשון האירוויזיון נגוע בפוליטיקה. לישראל, כצפוי, תפקיד נכבד במשחק הזה. כמעט מדי שנה יש הפגנות נגד ישראל בעיר המארחת, בוודאי מחוץ לאולם התחרות בערב חצי הגמר שבו מתחרה השיר הישראלי. השנה, כך נראה, העוצמה חזקה עוד יותר, בהתאם לעוצמת המבצע הצבאי שמתנהל בעזה. האירופאים לא מסתכלים על התמונות מהדרום או מתל אביב, אלא על הריסות בניינים בעזה. הפעם, לא רק אזרחים ותיירים מפגינים נגד ישראל, גם חלק ממשתתפי אירוויזיון 2021 ושנים קודמות מביעים מחאה ברשתות החברתיות נגד ישראל, וכל זה בזמן שתושבי הארץ בדרום, במרכז, בתל אביב, ובשרון מבלים את הלילה במרחבים המוגנים. ינדריק, הזמר שמייצג את גרמניה באירוויזיון השנה, שיתף את הסטורי ששיתפה בלה חדיד, שבו רואים אישה מסבירה לחברתה "הישראלים הם המדכאים והפלסטינים מדוכאים והם נלחמים על הכול מלבד על דת". זמן קצר לאחר מכן ינדריק מחק את הסטורי והסביר: "

על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על פרעות? על פוגרום? שתי המילים האלה שבו על עצמן בפיהם של פובליציסטים, עיתונאים ואורחי פאנלים לעת מצוא לתיאור האירועים האלימים בין ערבים ויהודים בערים המעורבות בשבוע האחרון. האירועים האלה מותירים רושם רב. גם אותי, תושב יפו, הם מזעזעים. אי אפשר שלא להתחלחל מול אלימות חסרת הבחנה - מכל צד - כלפי אזרחים חפים מפשע. קשה שלא לחוש אימה מול פגיעה אלימה בעסקים, בתי כנסת, ובתים פרטיים. אבל ככל שהדם רותח, השימוש במונחים כמו פרעות או פוגרום למסגור ותיאור המתרחש בלוד, עכו או יפו הוא שגוי, צבוע ואף מסוכן. השימוש של אנשי תקשורת בו מעל במות מרכזיות גובל בחוסר אחריות. ברור לכולם מדוע יש קל לעיתונאים להשתמש במיתוג הטעון מאוד הזה ולא, נניח, במילים כמו התפרעויות, מהומות או עימותים אלימים. הם מבקשים שתראו את תשפ"א כמו התרחשויות טראומטיות במיוחד בהיסטוריה היהודית המודרנית. שתסתכלו על עכו ותחשבו על קישינב, שתביטו על לוד ותחשבו על תרפ"ט. אנחנו לא צריכים הרבה מעבר לזה כדי שהזיכרון ההיסטורי הנורא ביותר יעלה בראשנו.

פרסום ראשון: נוסף לבקבוק תבערה אחד לפחות שהתפוצץ והבעיר את חדר מנהל התיאטרון, נמצאו שלושה בקבוקי תבערה באותו חדר ובחדר נוסף של המנהל השותף. "חשוב להגיד שתושבי עכו הם נגד הדבר הזה", אומר מוני יוסף לוואלה! תרבות. "מי שכיבה את השרפה הם תושבים ערבים"