גמר "חתונמי" מתקרב בצעדי זחל גידם ובקרוב נגלה מי מהזוגות נפרד ומי מהזוגות ייפרד יום אחר כך. עד אז, עוד קצת שירים במכונית נוסעת, עוד מפגש זוגות מיותר ואותם הקונפליקטים הרגילים בין הזוגות בצורתם הרגילה והממוחזרת. חוץ מאצל שי והדס, שאינם זוג. שי הוא אולי החתן הכי פחות רצוי בתולדות "חתונמי", והכחשת המציאות שלו מעוררת השתאות, כי היא מאפשרת לו בו זמנית להיות גם המאושר שבהם. גם הבוקר הוא זורח בעקבות לילה שבו נכפה על הדס לישון איתו באותה המיטה. הוא היה מעדיף חיבוקים וכירבולים, כשם שאני הייתי מעדיפה להתנייד על חד קרן, "אבל זה עדיין צעד", הוא מרגיע את עצמו. אולי, רק לא ברור לאיפה. גם הפרק מתברר שנפלנו על שכפול של פרקי החתונה, רק שאת המכתבים המייגעים מחליפים אלבומים מייגעים, ואת ההכנות הארוכות - דאגות כלליות לגבי העתיד. המריחה הזו כמעט מעוררת געגוע לפרק המומחים או, שלא נדע, פרק מפגש המשפחות. בדומה להדס, גם "חתונמי" לא יודעת מתי לחתוך. שי מציין כרגיל שהדס יפה, וגם היא שמחה לגלות שלא ניכר עד כמה סבלה מכל רגע. "איך את מרגישה?", שואל אותה שי. הדס מתה לגזור את החוגר ולעוף מכאן, אבל את זה היא לא יכולה להגיד, וכשהדס לא יודעת מה להגיד, היא עונה, "מלא רגשות". זה לא שקר מוחלט, כי גם תשישות, סלידה וגועל הם רגשות במנעד האנושי.

עברו בדיוק 30 שנה מאז הפעם האחרונה שנכחתי בפסטיגל. בדיעבד, שנת 1991 הייתה שנת מפנה. יצחק שמיר היה ראש הממשלה, ג'ורג' בוש האב היה נשיא ארה"ב, וזמרת צעירה בשם אתי אנקרי הגיעה למופע הכי שמח של השנה כדי לבאס לנו את החיים עם שיר על ילדה שסובלת מהצקות בידי הילד שגר בבית השכן. לא חושב שדיברנו עד אז על הצקות מהסוג הזה. מי שמע אז על בריונות נפשית בכלל? "מיכאל" לא זכה בפסטיגל, אפילו לא התברג לשלושת המקומות הראשונים בתחרות, אבל הוא שינה את פני פסטיבל הילדים השנתי לנצח בכך שהכניס שירים שמתעסקים בגובה העיניים עם נושאים שבאמת מעסיקים ילדים. 30 שנה עברו, ואני נוסע עם הבת שלי ברכבת לחיפה כדי לצפות בפסטיגל הראשון בחיים שלה, וגם הפסטיגל הראשון שלי כהורה. בדרך, אני מבין שהבחירה להגיע בתחבורה ציבורית קשורה כנראה לזיכרונות הטראומתיים שיש לי מהפסטיגלים כילד. אני עדיין זוכר את הייאוש של אמא שלי מפקקי התנועה המעיקים בשכונת יד אליהו, כל הדרך אל מגרש החניה העמוס של היכל הספורט, אז עדיין בלי ספונסר על שם חברת ביטוח גדולה. לפתע אני גם מבין שלבת שלי, כמו למיכאל של אתי אנקרי, יש "שם של בן". מעניין כמה ילדות מאושרות חייבות את השם היפה שלהן לאותו פסטיגל ב-1991.

היוצרת שעומדת מאחורי כמה מהלהיטים הגדולים בישראל, ומי שנחשפה באחרונה כבת הזוג של הזמרת שרית חדד, מוציאה סינגל חדש בשם "המסיבות הכי טובות", אותו כתבה, הפיקה והלחינה יחד עם שותפה יונתן קלימי. צפו בקליפ

מזג האוויר הקר גורם כמעט לכל אחד מאיתנו לרצות להתכרבל על הספה ולאכול משהו חם ומנחם, מה שמוביל באופן טבעי גם לעלייה במשקל. כך תוכלו לשמור על הגוף שלהם בזמן החורף מבלי להעלות יותר מדי במשקל: צפו בכתבה מתוך חדשות 13

יעניין אתכן גם: לצפייה בפרק המלא לכל פרקי הישרדות VIP לקטעים נוספים

יעניין אתכן גם: לצפייה בפרק המלא לכל פרקי הישרדות VIP לקטעים נוספים

בין שישי קודר לראשון עגמומי, השמש איכשהו הגיחה בבוקר שבת בתחילת נובמבר בפראג. המוני תיירים - ואולי גם מקומיים - ניצלו את מזג האוויר היפה כדי לצבוא על העיר העתיקה. גשר קארל ההיסטורי שעל נהר הוולטאבה המה מאדם. רוכלים מכרו תכשיטים זולים או מזכרות, הציירים שידלו את העוברים והשבים לשבת כדי שיציירו קריקטורה בדמותם, רבים פשוט הסתפקו בסלפי מעל המים המנצנצים או על רקע מצודת פראג העצומה שמעברו המרוחק של הגשר. במרחק הליכה קצר משם, בבניין גדול שהיה פעם מנזר וכיום משמש כמקום משכנה של להקת הבלט הלאומי הצ'כי, ארבעה מרקדניה היו מנותקים מההתרחשות שעל גדת הנהר הסמוך. הם היו מסוגרים בסטודיו אחד מני רבים שבמקום, מתחם חם כדי שיוכלו לנוע בלי לחשוש ששריריהם יבגדו בהם במהלך החזרות. הסשן היה קצר באותו יום, רק עד 12:00 בצהריים, כי בשבע בערב הם כבר אמורים להיות בתלבושות של מופע "אגם הברבורים" בבית האופרה הלאומי. למרות המופע הקלאסי שעל הפרק, היצירה שהתאמנו עליה אז הייתה "בלה פיגורה" ("דמות יפה") של הכוריאוגרף הצ'כי האגדי ייז'י קיליאן.