האלבום החמישי של אביב גפן, "המכתב", הגיע למעמד של אלבום זהב כמה ימים לאחר שיצא לאור באמצע 1996. זה לא הפתיע אף אחד. חצי שנה אחרי רצח רבין, גפן היה הזמר הכי נערץ בישראל, ולבטח הכי מסקרן. בריאיון באותם ימים לטוק שואו של אלי יצפאן ניסה גפן הצעיר להסביר את תופעת "ילדי אור הירח" ורמת ההערצה אליו שהגיעה לשיא. "יש אנשים שאוהבים את אביב גפן כי זה 'IN', וזה לא עושה לי כלום", הבהיר גפן, "אבל יש ילדים שאני כן מגיע אליהם אל תוך תוכם באמת, והם מזדהים עם כל המילים, זה פשוט גורם לי לבכות". ילדי אור הירח התבגרו, בדיוק כמו האליל שלהם, אבל ההתרגשות ההדדית במפגש בין הגרעין הקשה של המעריצים לאליל שלהם עדיין קיימת. זו נאמנות כנה שנדיר לראות במחוזותינו, ונראה שבשנים האחרונות גפן מתחזק את הקשר הזה לא פחות מאשר את היצירה המוזיקלית שלו. אמש חגג גפן את הפעם העשירית בה הוא מעלה את "נשף רוק", אותה הופעה שנתית גדולה בה הוא מארח אורחים מוזיקליים מפורסמים. למתבונן מן הצד זו עלולה להיראות כמו חגיגה שמהללת את האמן שנמצא על הבמה, אבל דווקא מי שעוקב אחרי התופעה הגרנדיוזית הזאת בעשור האחרון יכול לראות איך הפוקוס עובר משנה לשנה מן האמן אל הקהל.

בשבת האחרונה הופיעה המוזיקאית מארינה מקסימיליאן מול אולם מלא בהאנגר 11 בתל אביב. המופע התקיים במסגרת פסטיבל "מקסימיליאן" שאותו יזמה ורקחה, וכלל אומנות, תרבות, אמנים מהעולם וכמובן הופעה של מארינה בעצמה. זו הייתה השנה השנייה שבה מתקיים הפסטיבל, אחרי שבשנה שעברה הוא התקיים אונליין לאור מגבלות הקורונה. "הפסטיבל הזה הוא חלום גדול שלי בתור מי שהייתה העוף המוזר מהרגע הראשון שהופיעה על המרקע ב'כוכב נולד'", אומרת מקסימיליאן לוואלה! תרבות. "כל השנים ניסיתי למזער את המוזרויות שלי כדי להגיע לאנשים. יותר חשוב היה לי לגעת באנשים מאשר לשמר סממנים של הז'אנרים שמהם הגעתי, כמו ג'אז וקלאסי. היום, 15 שנה אחרי שפרצתי ב'כוכב נולד', אני במקום מספיק יציב כדי לומר שהתרבות שאני מביאה לאנשים היא חלק מהתרבות שתהיה בארץ. כל אמן עושה את זה בדרכו. נועה קירל מביאה לפה אמריקה, שלומי שבן מביא לפה אירופה, הזמרים המזרחים מביאים לפה את הגלאם הים תיכוני ונגה ארז מביאה אלטרנטיב. אז אני מביאה מלא סוגים של מוזיקה לקדמת הבמה בפסטיבל הזה. אני רוצה להעשיר את הנשמות של האנשים. הפסטיבל הזה הוא פרויקט חיי. "בתוך כל מה שאנחנו חווים, לפעמים לעסוק בתרבות מרגיש כמו קצפת. אבל צריך אמנות כדי שיהיה בשביל מה להילחם. זה ממלא אותי בצורה שאי אפשר לתאר. כנראה שזה מה שאני צריכה להביא לאנשים. בא לי להביא טעימות מהשוליים למיינסטרים כדי לאפשר לאנשים לחוות דבר שלא היו מגיעים אליו בעצמם". כמי שנולדה באוקראינה, כמה המלחמה שם מעסיקה אותה? "אנחנו עוסקים בזה הרבה וכל אחד במשפחה שלי עוזר בדרכו. אבא שלי עזר לכמה זוגות חברים עם כל הטופסולוגיה של להגר לארץ, אח שלי נסע לגבול פולין לסייע לפליטים, אני תורמת כסף לסוכנות היהודית שמסייעת להם וגם מרימה אירועי התרמה. אין לי משפחה שם, ואנחנו מברכים את אמא ואבא שלנו שיצאו משם מספיק מוקדם. ברית המועצות תמיד הייתה מקום מוטרף".

גל הטרור ("אנחנו בטראומה. צריך עונש מוות למחבלים"), הלהיט "רסיסים" ("אנשים לא מבינים את המילים"), הפרידה מטדי הפקות ("ברוח טובה"), שיר הגאווה שאנו חושפים שעליו הוא עובד ("מחובר לנושא") - ומהי הטעות המקצועית שעשה. רביב כנר השיק את אלבום הבכורה שלו. ריאיון

מי שגדלו כאן בשנות השמונים והתשעים זוכרים היטב את "בשידור חוקר", תוכנית התחקירים של רפי גינת ששודרה בערוץ הראשון ומאוחר יותר בערוץ 2. היא הביאה למסך שחזורים של פשעים (בטווח הרחב שבין פריצות לרציחות) בליווי צוות מוקדנים של משטרת ישראל שהמתין למידע מודיעיני חדש. אני זוכר את עצמי צופה בה באדיקות כילד (כן, כנראה ההורים שלי היו צריכים להיות יותר קפדנים עם הרגלי הצפייה שלי) אך מקפיד להשאיר אור דולק. "בשידור חוקר" תמיד הייתה מפחידה ומאיימת והותירה בי תחושה שאולי העבריין שהוצג על המסך בדיוק מסתתר במרפסת הבית. את "המתחזים", שמשודרת בקשת 12 ועוסקת גם היא בעבריינים סדרתיים, אני יכול לראות בכל שעה ובלי אור דולק. זה לא רק כי התבגרתי, אל גם בגלל אופיין השונה כל כך של שתי התוכניות. מה שהפך את "המתחזים" לקאלט בעל מאפיינים קומיים זה לא ה'מה' אלא ה'איך'. לא הייתי רוצה להיות בנעליהם של הקורבנות שהופיעו אתמול (מוצ"ש) בתוכנית: משה שאיבד את בנו בנסיבות טרגיות ונסחט על ידי המתחזה באמצעות היריון מפוברק, שרון שבאה לייעוץ רוחני וזהותה נגבה או 'שולמית' שרצתה לטפל בסוכרת וכמעט איבדה את חייה. מדובר בסיפורים קשים ומרתיחים שמציגים בפעם המי יודע כמה את אוזלת היד של מערכות החוק בישראל. אז איפה מצאתי הומור? ובכן, בפאתוס האינסופי שבו עוטף אתגר את סיפורה של המתחזה שרונה רונה פרינץ, ששולב גם הפעם בלעיסת העובדות עד דק, כדי לוודא שהן יהיו ברורות גם לצופים הכי פחות קשובים. מי שאומר שטלוויזיה מסחרית פונה אל המכנה המשותף הנמוך ביותר מתכוון בדיוק אל תוכניות מסוגה של "המתחזים".

עכשיו זה רשמי: אלה אייבינדר היא זוכת הישרדות VIP. רשת 13 הודיעה היום (ראשון) על סיום הבדיקה שנערכה בנוגע למבחן האש בגמר הישרדות VIP. בהודעה מטעם רשת נמסר כי "הבדיקה נערכה בעקבות טענה שעלתה בנוגע למבחן האש שהתבצע בגמר. מספר הבדיקות המקיפות שהתבצעו העלו כי מבחן האש נערך בהתאם לכללי הפורמט ולא נמצא כל פסול בהכרזה על אלה כזוכה". בשבת שעברה התקיים גמר "הישרדות VIP" שבסופו התקיים מבחן אש בין ג'קי אזולאי לאלה אייבינדר - וזאת לאחר שהשתיים הגיעו לשוויון בקולות המושבעים. בתחילת המשימה נראתה אלה כשהיא לכאורה מורחת חומר דליק על החבל במטרה לזרז את שריפתו ולנצח את המשימה, מה שבסופו של דבר אכן קרה. רשת 13 החלו בבדיקה האם אלה עברה על חוקי הפורמט והאם המהלך תקין. אלה עצמה הכחישה את הטענות ומסרה כי רק בדקה שהחבל יבש. בסופו של דבר, כאמור, התקיימה בדיקה שבסופה עלה שאלה היא הזוכה החוקית.