שתי דקות אחרי שהתחלנו לעשות סדר ברשימה שתעלה על נס את המבחר של "ארץ נהדרת", הבנו שעשינו טעות מרה. למה לקחנו על עצמנו את המשימה הזו? איך לעזאזל מנקזים 19 עונות של קלאסיקות לכדי כתבה אחת? במה נתמקד? בחיקויים הגדולים? הם בלתי נגמרים. המערכונים הכי מצחיקים, נוקבים או מבריקים? יש כאלה בכמויות בלתי אפשריות. מטבעות הלשון שהתוכנית המציאה והחדירה לשפה? יש אין-ספור כאלה. רגעי המוזיקה הנפלאים שהתוכנית הנחילה לנו לאורך כמעט שני עשורים? פינת "בוא תפסיק לשיר" לבדה מעונת 2007 יכולה לפרנס רשימה כזו. ככל שהפכנו בנושא כך התברר שהדרך הכי מדויקת להכיר בגאונות של "ארץ נהדרת", שביום רביעי האחרון השיקה את עונתה ה-20, היא להתמקד בדמויות המקוריות שיצרו היא ואנשיה, כאלה שנולדו בעיקר במערכוניה המקוריים. יותר מהסאטירה המיידית על אירועי היום הפוליטיים והמדיניים, הדבר שמותיר את "ארץ נהדרת" רלוונטית ורעננה לאורך השנים הוא היכולת שלה לנסח בדיוק את הישראליות הרלוונטית של אותו רגע. לא רק בכך שהמערכונים והדמויות המרכזיות בהן הופכים לקלאסיקות מיידיות, אלא גם למעין צילום מסך שממשיך להיות רלוונטי שנים לאחר כן.

לואיז פלטשר זכתה באוסקר על תפקידה הבלתי נשכח כאחות ראצ'ד בסרט "קן הקוקייה", דמות שנבחרה כאחת הנבלים הגדולים בתולדות הקולנוע. הקריירה שלה נמשכה כשישה עשורים בטלוויזיה ובקולנוע, וכללה גם תפקיד קבוע בסדרה "מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9"

הקהל השמיע את קולו חזק מתמיד, המוזיקה הישראלית כבשה את הטלוויזיה, והזמרות עשו היסטוריה. בינתיים, הפופ השתלט על הכול, ההיפ הופ נתן לו קונטרה, ומה קרה למוזיקה המזרחית ולאינדי? מסכמים את תשפ"ב