כשמגישת מבזק החדשות נפרדה מהצופים ואיחלה להם לילה טוב ושקט, הופיעו כתוביות שעליהם נכתב "כוסאומו כולכם". עמוד הטוויטר של התאגיד לא איבד את ההומור כשכתב: "כולנו כאן, חוץ מהבחור של הכתוביות שלא יחזור לפה יותר"

למרות הריב המתוקשר של דורין עם סהר, נדמה שזה הפרק הראשון שעוסק במישהו מלבדה, ואני בטוחה שהיא מעריכה את ההפסקה, כי נראה שהיא מאד סובלת מכל תשומת הלב הזאת. אחרי הכל הרי היא בכתה בסטורי. מי בוכה ולא מיד מדליק מצלמה ומצלם וידאו בסלואומושן של דמעות זולגות? ככה בדיוק נראה סבל לגמרי אותנטי של רובוט שלמד מספר ההדרכה "התנהגות אנושית על כדור הארץ". יש גם קורס אונליין, אגב, אותו מעבירה הסייבורג הכי ותיק בשואו ביזנס - מירי בוהדנה. תחשבו על זה רגע ותראו שאני צודקת. ספיר, לעומת זאת, אולטרה אנושית. הגיעה לתוכנית כדי שיכירו אותה ולא יתבלבלו בינה לבין בת הדודה הדורסת ובן הדוד מכה הקשישים שלה. והיא צודקת, לא צריך לשפוט אותה לפי המעשים שלהם, למרות שכמוהם גם היא סובלת מחוסר יכולת לחשב מראש תוצאות של מעשים, מה גם שההתנהגות שלה לגמרי מספיקה. אינני נמנית על מעריצי גיא שיקר, אבל אחותי, צריך הרבה רשעות כדי להתעלל בבן אדם רק בשביל הבידור שלך, וזו רשעות מהסוג הנמוך, שמאפיינת בריוניות בבית הספר, אלה שאת חוסר הביטחון שלהן מסוות על ידי התמקדות במישהו חלש יותר, והפנייה של כל תשומת הלב השלילית אליו. היא מדברת עליו מאחורי הגב, מתלוננת עליו, צוחקת עליו, מציקה לו, ומרחיקה אותו. לא מספיק שבגלל שהיא לא מעוניינת להתחבק איתו בלילות הוא ישן בצד, בקור, ונושם חול - בבוקר שלמחרת היא גם מעירה אותו עם ענף באוזן, שזה הכי מזלזל, וגם ממש אכזרי, במיוחד כי ישנים כל כך גרוע על האי.

הרשויות בניו מקסיקו, שם צולם הסרט "Rust", צפויות להגיש כתב אישום נגד השחקן, שגם הפיק את הסרט. זאת, יותר משנה אחרי התקרית שבה נורתה למוות הצלמת הלינה האצ'ינס מקליע שירה בולדווין, שפצע גם את עוזר הבמאי. התביעה: "בולדווין היה צריך לוודא שהאקדח ריק מכדורים"

פעילת זכויות בעלי החיים וכוכבת הדוקו "טייגר קינג", קרול בסקין, טוענת כבר מעל לשנה שבעלה לשעבר, המיליונר דון לואיס, עדיין בחיים. בסדרה של נטפליקס העלו את החשד שהיא רצחה אותו והאכילה בבשרו את הטיגרסים שבבעלותה. עורכי הדין של ג'ו אקזוטיק מכחישים

החיפושים אחרי השחקן הבריטי ג'וליאן סנדס, בן 65, נערכים באמצעות רחפנים, לאחר שסופת שלגים היכתה באזור והקשתה על כוחות החילוץ. לא ברור אם הוא טייל לבדו או בחברת אנשים נוספים

לא מבין מה רוצים מהתאגיד ("זה תמוה בעיניי"), חרד מהגבלת אמנים ("יצירה צריכה חופש") וסבור שהפוליטיקה היום מתעלה על הפארסה של פולישוק. עם עליית הסדרה "אבירם כץ", ששון גבאי מבקש פיוס חברתי, וגם פנימי: "אני מנסה שיהיה לי יותר שלום עם עצמי - ואח"כ עם אחרים"

מן הסתם מישהו העליל על אריה מכלוף ד', שכן יום אחד נפסל על לא עוול. עם כל בקיאותו בטבע האדם וניסיון החיים שרכש לו במשך תקופתו בפוליטיקה ובכלא, לא האמין אריה מכלוף ד' שיבוא היום בו ימנעו מעבריינים סדרתיים שהורשעו שלוש פעמים בשחיתות פלילית חמורה, לקבל עוד סיבוב על הקופה הציבורית. זה כנראה קרה במחשכים. בחוסר תום לב קבעו שבלתי סביר שהחתול הכי שמן בחצר ימונה לשמור על השמנת. משהו התערער אתמול באמונה הבסיסית של אריה מכלוף ד', לפיו אין משמעות להתחייבויות בבית משפט, שחוקים מטרתם להגן על החזקים, וצדק זה לא יותר משם של כוכב שלומדים עליו בבתי ספר של אלה מהעגלה הריקה. משדרי החדשות אתמול בכל הערוצים היו דרמטיים כאילו התגלו חיים על מאדים, או לפחות נמצאה תרופה למחלת הסרטן. במציאות, בסך הכל החליטו 10 שופטים כי עבריין סדרתי לא יכול לכהן כשר בישראל, בטח לאחר שקיבל הסדר טיעון מקל והצהיר בפני בית משפט (אחר) כי הוא יפרוש מהחיים הפוליטיים. כתבים שסיקרו את הפרשה בכלי תקשורת זרים, כאלה שמגיעים מדמוקרטיות מתקדמות, לא הצליחו להבין מה הביג פאקינג וופ. זה כנראה כל הסיפור. בעוד בג"ץ ממשיך להציג איזשהו רף של היגיון בתוך השיגעון, כלי התקשורת המקומיים מזמן איבדו את עצמם לתוך הטרללת הפוליטית שהטילו עלינו שנים של פלונטר פוליטי שנכפה עלינו על ידי נאשם אחר בפלילים. העיתונאים שכבר מרגיש את חרב השלטון על צווארם נזהרים יותר בדבריהם הנחרצים במקרה הטוב, או מאבדים כל טיפה של כבוד למקצוע במקרה הרע.

ספרה החדש של מאיה ערד נכתב כגלויות בגוף ראשון על ידי הגיבורה, טכניקה שמאפשרת לרומן לקיים כל הזמן מעין פער אירוני בין מה שאנחנו יודעים למה שהגיבורה יודעת. לכאורה טריק ספרותי משומש, אבל בפועל כזה שמיטיב לשחק על התהום הפעורה ולדלות ממנה אופטימיות למרות הכל