צופים שנקלעו ל"אזור מלחמה" של רביב דרוקר ביום שלישי האחרון, זכו לרגע טלוויזיוני ועיתונאי נדיר. הוא היה כזה בעיקר מפני שלא היה מתוכנן, ובכך גרם לאותנטיות שבו להיות חזקה הרבה יותר מאייטם מהונדס. באולפן התפתח דיון סביב התגייסות התקשורת הישראלית לנרטיב אוהד, ובמהלכו הודה המנחה שהוא עצמו חוטא בכך. דרוקר, שנוא נפשם של צרכני ומהנדסי מכונת הרעל ומי שמביט על העולם עם נגיעה צינית תמידית, סיפר שמעולם לא היה זהיר ועדין יותר בתחקירים או במידת הביקורת שהוא משמיע בשידור כפי שהוא עושה היום. לדבריו, זה קורה מפני ש"גם אני אחראי, אפילו ברף התחתון, למורל של הצופים שלי". האם זהו מופת של עיתונות אידיאליסטית? לא, אבל זו אנושיות בסיסית מתבקשת. לכאורה, מה טבעי יותר מזה? היינו מצפים מכל מי שמתווך לנו את המציאות להיות קודם כל בנאדם בעל טאקט ואינטליגנציה רגשית, שמקיים שיח פנימי לגבי התזמון והעוצמה של הדברים שהוא מציג ואומר. מנגד, כמה עיתונאים באמת מקיימים עם עצמם את השיח הזה או מסוגלים להיות כל כך מודעים אליו? התשובה לכך נמצאת בצד השני של עולם העיתונות: הכתבים הצבאיים. ב-8 באוקטובר צייץ יניב קובוביץ', הכתב הצבאי של הארץ: "האחריות הייתה גם שלי וכשלתי. סליחה שלא חקרתי יותר, שלא שיקפתי את המציאות בשטח. שלעיתים לא רציתי לפגוע ברגשותיהם של קצינים בכירים על חשבונכם". הדברים האמיצים האלה היו חזקים כבר בזמן אמת, אבל רק ממרחק הזמן מתברר כמה ההסתכלות הזאת הייתה שונה בתוך הז'אנר שבו קובוביץ פועל.

אחרי שנים של זוגיות מקצועית ברדיו ובטלוויזיה - התוכנית המשותפת של אופירה אסייג ואייל ברקוביץ' יורדת מהמסך לאחר שנעדרה ממנו מתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר. בשל נתק ביחסים בין השניים, הכדורגלן לשעבר ביקש לבטל את החוזה שלו בקשת. בנוסף, גם התוכנית המשותפת ברדיו צפויה להסתיים לאחר שמתחילת המלחמה כל אחד מהם שידר בנפרד, כך פרסם לראשונה העיתונאי רן בוקר. בקשת אישרו כי אייל ברקוביץ' ביקש לסיים את החוזה ומסרו: "נפרדנו כידידים, ברקו ימשיך להיות רצוי ומוזמן לקחת חלק בתכניות הערוץ". מאז אסון 7 באוקטובר ירדה התכנית המשותפת של אופירה וברקוביץ', כמו תוכניות רבות בקשת 12. מאז חזרה אופירה להגיש מדי פעם תוכניות בערב עם מגישים מתחלפים, ביניהם מעין אדם ואדווה דדון, ואילו אייל ברקוביץ' לא חזר אל מסך הטלוויזיה. ברקוביץ' סירב להצעת קשת לשדר במהלך המלחמה תוכנית במוצאי שבת ב-11 בלילה אלא התעקש לשמור על המשבצת בשישי ב-18:00. גורמים בקשת מסרו אז: "זו החלטה של ברקו בלבד. הוא בחר שלא לקחת את ההצעה מסיבותיו שלו".

מייה שם, ששוחרה משבי חמאס לאחר יותר מחמישים ימים שבהם שהתה בעזה, התראיינה לחדשות 13. בראיון שישודר מחר במלואו היא מספרת למה החליטה לשבור שתיקה: "היה לי חשוב לשקף את המצב האמיתי על האנשים שחיים בעזה, מי הם באמת ומה שעברתי שם. חשוב לי שיבינו שעברתי שואה ושכולם שם מחבלים. זה משפחות תחת חמאס. בדיעבד פתאום קלטתי שאני אצל משפחה, פתאום אני מתחילה לשאול את עצמי שאלות למה אני בבית של משפחה? למה יש פה ילדים? למה יש פה אישה?". צפו בהצצה למעלה.

מדרגים: עידו ישעיהו, אילן קפרוב, אופיר ארצי, שירי ישועה, עמית סלונים, נדב מנוחין, בן בירון וזוהר אורבך. לא מסכימים עם הדירוג שלנו? הצביעו לסדרות השנה שלכם בסקר וואלה! תרבות דירוג סדרות 2023 של וואלה! תרבות: חלק ראשון | חלק שני | חלק שלישי | חלק רביעי | חלק חמישי הסדרות הישראליות הטובות של השנה מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר מה לראות החודש בטלוויזיה: כל הסדרות השוות שעולות בקרוב

ברשימה מככבים בין היתר גם אגם בוחבוט, פאר טסי, עדן חסון, אודיה ואושר כהן. השיר המושמע ביותר מאז 7 באוקטובר הוא "עם ישראל חי" של איל גולן. במפתיע, האמן המושמע ביותר השנה הוא אריק איינשטיין, שהלך לעולמו לפני עשור

פרשת "ויחי" שאותה נקרא בשבת הקרובה בבית הכנסת ביאה לסיומה את סיפורה של משפחת יעקב הגרעינית. מה אפשר ללמוד ממנה ומה אומרים הפרשנים?

חמישה סרטים של במאיות; סרטים מישראל, פינלנד, יפן, בריטניה והוליווד; וכמובן גם "ברבי" ו"אופנהיימר". עשרת הסרטים הכי טובים של 2023 הארורה