ריקי לייק, מגישת הטלוויזיה המפורסמת של שנות ה-90, חשפה שירדה 14 קילוגרמים ממשקלה - ובניגוד לסלבריטאים אחרים, מכחישה שימוש באוזמפיק: "אני מרגישה נהדר. אני מרגישה חזקה. בקרוב אחשוף איך עשיתי את זה"

הלהיט הגדול הראשון של 2024, והכישלון הגדול הראשון של השנה. ארבעה סרטים שכדאי לראות עכשיו - ואחד שממש לא

אמנון לוי נפרד היום מרשת, לאחר כ-18 שנים בהן עבד בה ובערוץ 10. אנשי הערוץ הפתיעו אותו ונכנסו לאולפן בסוף השידור כדי להודות לו. לוי אמר בדמעות: "יהיה לי קשה מאוד להיפרד מהאנשים פה. הערוץ נמצא בשעה קשה, שלא תיפלו ברוחכם. תילחמו על הבית הזה". צפו

כרמלה גרוס ואגנר חגגה בבארבי החדש את האיחוד שלה, אחרי שהמלחמה שיבשה תכניות מוקדמות יותר. ובזמן שהמצב הצליח לתעתע גם בערב הזה, הפתעה אחת, מלהקה אחרת בכלל, הפכה אותו למרגש במיוחד

מבחינה החזון האמנותי, "חולית 2" מרשים ואפילו מרהיב. הבעיה היא כשמביטים על כל היתר: הדמויות חלולות, טימותי שאלאמה באחת מתצוגות המשחק האנמיות של השנים האחרונות, והכול מלא בג'יבריש ובניחוח אוריינטליסטי. העיקר שהצליחו לדחוף בדיחה על אשכנזים. שני כוכבים

בין פסטיבל קאן לאוסקר, השחקנית היהודייה ליה דרוקר הפכה לאחת הכוכבות העסוקות בצרפת. בריאיון לרגל צאת סרטה החדש "מטפלות בעניינים" היא מדברת על הפריחה של סרטי במאיות במדינתה, על עליית האנטישמיות ועל העבודה עם נדב לפיד

הקומיקאי והשחקן ריצ'רד לואיס (76), שכיכב בשנים האחרונות בסדרה "תרגיע" של לארי דיוויד בתפקיד עצמו, הלך לעולמו בגיל 76 כתוצאה מהתקף לב. כך דווח בלי תקשורת בארצות הברית. באפריל 2023 חשף כי הוא חלה בפרקינסון ב-2021 והכריז על פרישתו מסטנדאפ. לארי דיוויד פרסם הצהרה שבה אמר: "ריצ'רד ואני נולדנו בהפרש של שלושה ימים באותו בית חולים ולאורך רוב חיי הוא היה כמו אח בשבילי. היה בו שילוב נדיר של האדם המצחיק ביותר והאהוב ביותר. היום הוא גרם לי לבכות ועל כך לא אסלח לו".

יש הרבה במשותף בין תקופת בחירות לבין זמן מלחמה, בוודאי הרבה יותר משהיינו רוצים לדמיין - שניהם קיימים לפחות מימי יוון העתיקה (בסביבות המאה החמישית לפני הספירה), שניהם מתחילים (לרוב) בקבוצה קטנה של מנהיגים שעובדת על אסטרטגיה שתניע אחריה את ההמונים ואי אפשר לשכוח ששניהם כרוכים בהרבה מאוד התפלשות בבוץ, בין אם פיזי ובין אם מטאפורי. כשמדברים על טלוויזיה, אחד הדברים המשותפים בין בחירות ומלחמות היא העובדה שבשניהם תוכניות הסאטירה מקבלות הזדמנות נדירה להשתמש בכוח שלהן לא רק כדי להצחיק אלא גם כדי לנשוך, לנער את הצופים ואולי אפילו להוביל להתעוררות ציבורית. התוכנית של "ארץ נהדרת" ששודרה אמש בקשת 12, קיבלה בדיוק את ההזדמנות הזאת - היא עמדה בצומת שבין המלחמה המתמשכת בעזה ובין הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו יום קודם. ניכר שחדר הכותבים הכי מנוסה בטלוויזיה הישראלית בהובלת המצביא המהולל/העורך הראשי מולי שגב הבין שיש בפניו הזדמנות לכתוב פרק שישאיר חותם. האם זה באמת קרה? לא ממש. כבר דובר רבות על הדרך שבה "ארץ נהדרת", שחוטפת באופן קבוע אש מהציבור הימני על כך שהיא שמאלנית מדי, בעצם מנרמלת את דמותו של ביבי באמצעות החיקוי הנצחי של מריאנו אידלמן, ולמעשה עושה עבורו יחסי ציבור נפלאים. אתמול לא היה שונה בשום צורה. הפאנל בהובלת קיציס נפתח עם ביבי שכהרגלו מתחמק מלקיחת אחריות ומשחק במשחק החביב עליו: "ידעתי/לא ידעתי" (רק לפני מספר תוכניות הוא שיחק ב"אחראי/לא אחראי"). לזכות הכותבים של "ארץ" אפשר לומר שהם מבינים מהר כשמשהו עובד ומשחזרים אותו עד שהוא מגיע למיצוי הפוטנציאל הקומי שלו (ואז ממשיכים עד שהוא מפסיק להצחיק לנצח נצחים). לפחות בגזרת האיפור (שבאמת מתעלה על עצמה העונה) ביבי הולך ונהפך יותר ויותר למנהיג משוגע ומנותק עם העיגולים הכהים מתחת לעיניים שרק גדלים והשיער בגווני סגול משתנים שגורמים לו להראות קצת כמו דמות מסרט של טים ברטון.