בדיוק כמו בניינטיז, שמו של אביב גפן עולה לאחרונה לכותרות בהקשרים פוליטיים לא פחות מאשר בהקשרים מוזיקליים. לאחרונה פורסם בתחקיר "המקור" שאנשי משרד התחבורה אובססיבים לציוצים של גפן, ואף ניסו לפגוע בו סתם כי הוא העליב את בנו של הקיסר. עוד לפני, בפסח האחרון, פרסם אביב גפן כי לראשונה בחייו הוא לא יחגוג את ליל הסדר, מכיוון שהוא לא רואה לנכון לציין את "חג החירות" כל עוד יש חטופים בעזה. זה הספיק בשביל אנשי מכונת הרעל כדי לסמן את גפן על הבחירה האישית שלו. שמעון ריקלין הגיב: "השנאה הזאת ליהדות. אין לתאר". טל מאיר, גם היא אשת ערוץ 14, תקפה בשידור: "ללונה פארק אפשר ללכת, לקיים הופעה בפארק הירקון זה גם בסדר, אבל לחגוג את ליל הסדר אסור?". גם פעיל הימין יואב "הצל" אליאסי פנה לגפן ברשתות החברתיות ושאל בתמימות מזוייפת למה הוא לא מבטל את ההופעה שלו בפארק. המעריצים של גפן, אלה שקונים בכל שנה את כל הכרטיסים ל"נשף רוק" המסורתי, לא ממש מתרגשים ממה שאומרים בערוץ 14. למעשה, סביר להניח שמי שעוקב אחרי הקריירה מספיק זמן יודע גם לא להתרגש מכל דבר שאביב גפן עצמו אומר בין הופעה להופעה. קשה להאמין שהוא לא נהנה לעצבן אנשים כמו שמעון ריקלין. זה ב-DNA שלו. אלא שיותר מכל שנה אחרת, קשה היה להתייחס לחגיגה השנתית של גפן כעוד הופעה גדולה. כן, הייתה שם מוזיקה נהדרת (כרגיל); היו שם אורחים גדולים (עוד נגיע אליהם); והיו שם כנראה הכי הרבה אנשים שאי פעם היו בהופעה של אביב גפן - שזה די מדהים כשלעצמו. אבל הדבר הכי גדול בהופעה אתמול היא עצם קיומה. בשמונת החודשים האחרונים שום דבר במדינה הזאת לא היה נורמלי, ולמשך שעתיים וחצי אמש אביב גפן החזיר את הנורמליות לתל אביב. זה לא מובן מאליו זו לא עוד חינגה משמחת של עומר אדם, שכבודו במקומו מונח, זה אירוע. התכנסות משותפת של רגשות, מחשבות והיסטוריה. לא מדובר ב"מעריצים", מדובר בקהילה. עשרות אלפי ישראלים חייבים לגפן את הרגע הכי טוב שהיה להם בשנה האחרונה. ביניהם היו הורים לקורבנות ה-7 באוקטובר. אלה דברים שאנשים כמו ריקלין כנראה פשוט לא יודעים להעריך.

סרט כמעט מושלם שמתאים לכולם, סרט ישראלי על המשלחות לפולין, סרט צרפתי קצת אחר וקלאסיקה מיידית ב-VOD. ארבעה המלצות קולנועיות וגם אזהרה אחת

אמנם תחרות הריקודים הסלוניים של קשת לא מתמודדת עם אותה ביקורת ציבורית כמו "האח הגדול" של רשת 13, אבל על פניו מדובר במוצר שמסמל את האסקפיזם המושלם

הדוקו "מוות באום אל-חיראן" מתעמק ביום הנורא של פינוי הכפר, שבו נורה למוות אזרח ושוטר נהרג, ומציף את המחדלים שגרמו לכך ואת הריקבון ששולט במערכת שלטון החוק בישראל. לעומתו, "קו המים" שעוסק בקרב על נחל האסי, מתמסר לחלוטין למחאה ומבזבז נושא חשוב. סקירה אחרונה

חלקו השני של האלבום החדש של שלומי שבן היה אמור לצאת ב-9 באוקטובר, יומיים לאחר המתקפה הרצחנית של חמאס. "זה יום הנישואים של יובל ושלי וחשבתי להוציא את "לבזבז לך את הזמן" כמתנה לעצמנו", נזכר שבן בריאיון לוואלה תרבות. "אבל אחרי 7 באוקטובר הכול לא רק נדחה אלא נמחה. ממש שכחתי מהדבר הזה, שכחתי שיש את 'בית פתוח חלק ב", שכחתי שרציתי להוציא אלבום. הכול נזנח לחלוטין". ומה קרה שבסוף החלטת להוציא אותו? "ואז קרו כל מיני דברים, ומתישהו היה שלב שבו תוך כדי ההופעות הבנתי שאני נאחז בכל מיני ביטויים של אנושיות, של יופי, של מוזיקה, של מילים, של תרבות. זאת אומרת, אם היה משהו שהחזיק לי את הראש מעל המים זה הדברים האלו. וחשבתי 'למה לא לתת לדבר הזה אוויר ואור ושילך למי שמעוניין בזה? בלי קמפיין יוצא דופן, בלי ללחוץ, פשוט להוציא את האלבום לאוויר העולם". ותהית בינך לבינך אם השירים בו צריכים להתכתב באופן כלשהו עם המצב? "לא. כלומר, ברור שתהיתי אבל היה לי ברור שהאלבום הזה לא כל כך מתכתב עם רוח התקופה, לפחות באופן שבו אני תופס אותו. כמובן שהקשבתי לו כדי לבדוק שאין בו דברים בוטים או חורגים או צורמים, ופרט לאזכור אחד של עזה בשיר של 12 דקות - שגם ככה מגיע באזור דקה 9 כך שאף אחד לא יגיע לשם בכל מקרה - שאר האלבום עוסק באהבה, באומנות ובשיר תצלום כזה עם חוה אלברשטיין. רציתי לתת לקהל שלי אפשרות להתרווח ולהקשיב למשהו שאולי יעשה להם טוב". * צפו למעלה בריאיון המלא עם שלומי שבן * אפשר גם להאזין לריאיון המלא עם שלומי שבן בספוטיפיי

שלושים שנה אחרי "רשימת שינדלר", עזרא דגן מופיע בסרט הישראלי "המשלחת" על המשלחות לפולין. ריאיון על ספילברג, השואה והשבעה באוקטובר

עולם התרבות אבל על מות השחקן והזמר בגיל 63, בעקבות מחלת הסרטן. דנה ברגר לוואלה: "אף פעם לא שפט דברים לפי גודל ומספרים אלא רק לפי ערך ואיכות. אני מודה שהספקתי להיפרד ממנו". ברי סחרוף: "דן היה שם בשבילי בתחילת הדרך, לתת יד מכוונת בכתיבה כשהייתי חסר ביטחון"

ונסה וולש, מגישת מהדורת בוקר בערוץ בבוסטון, אותגרה במהלך שידור חי על ידי עצם שחור שנראה כזבוב (אך יש הסבורים כי מדובר בתוספת ריסים), שקודם נצמד לעינה ואחר כך צנח לתוך פיה. היא בלעה אותו והמשיכה לשדר בקור רוח כאילו דבר לא קרה. צפו