הבושה לא גרה במחוזותיו של שני כבר הרבה שנים, אבל דבורה הכשרה החדשה שלו, היא שיא חדש של שרלטנות

ניצנים של חגיגות שבועות, בירה הולנדית שנוחתת סוף סוף בישראל וגם מאמץ מעורר הערכה למקסם את הקראנץ': טועמי "חדש על המדף" התפרעו

"רגע לפני הקציר את מוזמנת לחשוף את מה שמבשלים במבשלת 'שקמה' ולפגישה באגרידרה" אגרי מה? כדי לפתור את התעלומה התעוררתי עם שחר ויצאתי לאזור גדרה, כי לפגוש את האגרונום שמפתח, לראשונה בישראל, זני שעורה המתאימים לייצור לתת - חומר גלם משמעותי לעשיית בירה שאינו מיוצר בארץ, שעורה מחקלאות מקומית, שתשתלב בעתיד בייצור של בירה מקומית. אגרידרה היא חברה וותיקה העוסקת בפיתוח צמחים המתאימים לתנאים בישראל. כאלה שצורכים פחות מים, מניבים יבול רב יותר, עמידים בפני מחלות וידידותיים יותר לסביבה. מה בדיוק עושים שם? מכליאים זנים שונים של דגנים וגידולי שדה, כמו: חיטה ושעורה, תלתן, חמניות, עגבניות ועוד, שאותם מטפחים ומשווקים לחקלאים ומגדלים בארץ ובעולם. לטיפוח החיטה והשעורה בחברה, אחראי אריק האגרונום, איתו יצאנו אל השדות.

יום אחד פנה אליי עדי, מאזין וותיק לתוכנית שלנו ברדיו ושתיין מוסמך ומכובד, שאל אותי אם אני מכירה יין מסוים והמליץ עליו בחום. הוא צירף תמונה, והתווית עליה התנוסס השם 'אובלס' סקרנה אותי, אז עשיתי קצת גוגל, אבל מלבד כמה מילים ספורות לא הצלחתי להתחקות אחרי המותג שהדיף ניחוח איטלקי. אני אוהבת תעלומות רשת, בפרט אם הן קשורות ליין, לכן לא היססתי ומיד שלחתי הודעה בעמוד הפייסבוק של "יין אובלס" - "מי אתם?". כעבור כמה שעות חזר אליי היינן, ואז גם התברר לי שאובלס, הוא שם משפחתו של צליל. צליל אובלס - ואם זה נשמע חו"לי, זה מכיוון שאובלס זה מחזור באוסטריה. צליל הוא יינן, חקלאי ויזם יין (כך נראה לי הכי מדויק לכנותו) שעשה תואר שני בפילוסופיה, בשלב מסוים בחיים התחשק לו ללמוד באיטליה וכך מצא את עצמו בעולם היין. הוא מספר שבתחילת הדרך אפילו לא ידע מה זה יין, ואיך לטעום. "יצא לי בתקופת שהותי בפיאמונטה לטייל עם חברים ביקבים קטנים, ולמדתי ממש תוך כדי תנועה".