הצליח לו, לאבן עזרא. שילוב של כישרון יוצא דופן, יד נהדרת, קפדנות על ועשרות שנים בין הסירים של אבא שעשו את שלהן

ניגוב מפנק בחוץ, ניגוב מפנק בבית וערימה של קינוחים שסוגרת את כל הפינות: טועמי "חדש על המדף" הגזימו

חלה בצורת שושנה גדולה, חלת תאנים בלתי נשכחת, חלה קלועה כרימון, עם מקום לקערית של דבש ואפשר גם ליצור מראה חגיגי בלי להתאמץ יותר מידי

מכיוון שהחלטנו שהשנה נעשה את חופשת טרום החגים והחגים בארץ, נגזר עלי להיות משק"ית חוויה. זו שמארגנת כל מיני דברים שיגרמו לנו להרגיש כמו בחו"ל, רק בלי לבלות שמונה שעות בשדה התעופה, לאבד מזוודות, וללכת מכות בתורים. אני יודעת, אלה תירוצים קלושים נוסח השיר ההוא של שלישיית 'הופה היי', אבל אלה החיים. אנחנו נשארים בארץ. בינתיים, לא מצאנו כוחות לצאת מהעיר הגדולה אבל אני מבטיחה שזה יקרה ממש בקרוב. אז סגרתי פיקניק שקיעה בפארק, קמפינג בחוף מרוחק ושייט סירות בירקון (זה להיט, רק תחביאו היטב את האלכוהול), אבל הרגשתי צורך לרגש עוד יותר. למה? כי בכל פעם כשאני פותחת איבנט לאלה שנשארו איתי בארץ, הם מבטלים אותי באווירת "למה לצאת מהמזגן". מתי אני מצליחה להוציא אנשים מהבית? רק כשאני מבטיחה להם בקבוקי משקה ומיני הפתעות.