העניין עם מרבית אלו שיקראו את הטור הזה הוא שמדובר בעבדים. כן כן, אתם, עבדים. סליחה על השימוש הלא פופולרי במילה שלכאורה אינה קשורה לימינו אנו שהרי המילה עבדות תמיד נקשרת עבורנו בסיפורי יציאה ממצריים או מקסימום אותם סינים מסכנים שמרכיבים עבורנו את האייפונים או תופרים את בגדינו ובמקסימום, בתושבים פלשתינאים שחוצים את הגבול כשאנחנו עדיין חולמים על קפיטליזם בדרכם לבנות את הבית שעבורו נשלם משכנתא שנים רבות. אז איך זה שאתם עבדים? רגע לפני אשתף לכם שלפני מספר שבועות פורסמה בקבוצת הפייסבוק המקצועית PR GURU אותה מנהל ביד רמה חברי הטוב זאב ינאי משרה "אטרקטיבית" שהוצעה על ידי ארגון השחקנים שח"ם. משרת הדוברות וההסברה שהוצעה בקבוצה כללה שורה ארוכה של דרישות. כמה ארוכה? נדרשו כ-40 שורות כדי לתאר אותה והיא כללה חלקים שכוללים יחסי ציבור, פרסום, מדיה חברתית, מיתוג ועוד. עוד הרבה. לרגע לא חשבתי ששח"ם הינו ארגון עשיר אשר יכול להרשות לעצמו להעסיק צבא של עובדים ומשרדים עבור כל מפרט הדרישות שהיו במודעה אלא שמישהו שם קפץ מעל הפופיק וחיפש למעשה כלבויניק/ית שיעשה הכל כולל הכל ואז, בסוף היום, עוד קצת וטיפ טיפה יותר. מי שקרא את המודעה ולא נעלב מכמות הדרישות הלא הגיוניות שהיא כללה, יכול היה לתהות אולי הם גם רוצים שאותו עבד גם יצבע את משרדי שח"ם אם הוא כבר בא לעבודה. למה לא?

הממשלה הלאומנית טוענת שהחוק נועד למנוע השפעה רוסית וסינית על התקשורת במדינה, אך באופוזיציה רואים בו ניסיון להשתיק ערוץ ביקורתי שבבעלות אמריקנית. בארה"ב מודאגים: "עוקבים מקרוב אחרי החקיקה"