כתבה ששודרה במהדורת סוף השבוע של חדשות 12 על "פרשייה בה היה מעורב 'איש תקשורת בכיר באחד העיתונים' - מעלה מחדש את החשש שלא תמיד טובת הציבור היא העומדת במרכז השיקולים מאחורי חברת החדשות החזקה בישראל. לפי הדיווח, הבכיר נסחט על ידי זונה ממין זכר, התלונן במשטרה אך מאוחר יותר התחרט. אלא שבניגוד לפרומו המפתה שהופץ על ידי חדשות 12 ודוברה סמוך לשידור, ה"סיפור" כלל לא שודר בפני עצמו אלא כחלק מכתבה שמוסגרה תחת ז'אנר המסעות; "הכתב עמרי מניב התלווה לקציני משטרה שהפכו לנהגי מונית ושומע מהם סיפורים עסיסיים". הכתבה שודרה בסוף המהדורה והדיווח בן ה-30 שניות היה קבור בסופה. בנוסף, לפי הפרומו, נוצר הרושם שאיש התקשורת הפעיל קשרים על מנת להימנע מאישום נגדו וכאילו מדובר בקשר שחיתות בין שוטרים-פרקליטות לעיתונות. אלא שהנושא לא הובהר בכתבה עצמה ושמו של הבכיר כאמור לא פורסם, ולכן לא ברור מה הערך העיתונאי שהיה גלום בסיפור. בפועל, "התיעוד", שהובלע בכתבה על שלושה חוקרי משטרה שהפכו לנהגי מוניות "ומספרים את הסודות", כלל עדות מיד שנייה של אדם שסיפר שהבכיר היה בועט בו - עדות שגם אם נכונה, סופרה מפי בעל אינטרס (הסוחט שרצה להצדיק את מעשיו), ובוודאי שלא הוצלבה או נשענה על יסודות מוצקים. לדבר הזה אגב יש שם - רכילות.

ועדה מקצועית של תאגיד השידור הציבורי כאן תבחר את הנציג הבא של ישראל לאירוויזיון, אחרי שנים שהתהליך נעשה על ידי תוכניות ריאליטי - כך הודיע תאגיד כאן היום (ראשון). הוועדה תהיה מורכבת מתשעה חברים, ותכלול נציגות של התאגיד לצד גורמים בתעשיית המוזיקה. היא תכלול את מנהל תחנות המוזיקה בתאגיד, שני עורכים מוזיקליים, שני נציגים מקצועיים מחטיבת הטלוויזיה בתאגיד, וכן ארבעה נציגים חיצוניים מעולם התרבות והמוזיקה. "הוועדה תבחן שמות של זמרות.ים בולטות.ים, המנוסים בהופעות חיות מול קהל גדול ומובילות.ים ברשימת ההשמעות בתחנות הרדיו ובפלטפורמות המוזיקליות השונות", נמסר מטעם כאן. לאחר הבחירה במועמד יחל תהליך בחירת השיר - שעליו בתאגיד עוד לא פירטו.

שר התקשורת יועז הנדל לא ממש סובל מאור הזרקורים אך היטיב לבסס את עצמו כ"מר תשתיות" שאינו טובל בשלולית העכורה של התקשורת. מנגד, הוא מתקשה לקבל החלטות קשות שעשויות להקים לו אויבים חזקים בענף, אך ייטיבו עם הצרכן הישראלי | פרויקט מיוחד

כאשר ברקע הדחייה החוזרת ונשנית של אישור המיזם של קשת ו-RGE והמאבק על סמכויות הרשות השנייה בנושא, ובאופק ההצבעה על חוק התקשורת ועתיד הממשלה הרעוע, היום (ראשון) הגישה קשת עתירה לבג"ץ בדרישה להורות לרשות השנייה לקבל החלטה על אישור הקמת מיזם FREETV. בעתירה שבה קשת וחוזרת על טענותיה העיקריות כפי שהובעו בחוות הדעת שהגישה לרשות השנייה ולמועצת הכבלים והלווין, וכפי שעלו בדיון בוועדת הכלכלה שהתקיים בשבוע שעבר בנושא. כזכור, במשרד התקשורת מעוניינים לכרוך את אישור המיזם עם חקיקת חוק התקשורת שיאמץ את מסקנות ועדת פולקמן לאסדרה כוללת של שוק הטלוויזיה על גבי סטרימינג. בבקשה שהגישה קשת להורות לרשות השנייה והמועצה להשיב מדוע, מזה כ-15 חודשים, הן אינן מקבלות החלטה בבקשת קשת, שהוגשה ב- 18.3.21, לאישור פעילות נוספת בנוגע להקמת מיזם ה-OTT שלה. בעתירה, מפורטות בהרחבה טענות קשת על העיכוב הממושך לאישור המיזם ועל מה שהיא מגדירה כ"היעדר סמכות בדין לאי קבלת החלטה בעניין הקמת המיזם FREETV". כזכור, לאחר חתימת ההסכם בין קשת ל-RGE, פנו השתיים לקבלת אישור הממונה על התחרות לשיתוף הפעולה ביניהן. לאחר בדיקה מקצועית ומעמיקה של כל היבטי המיזם וההתקשרות בין השתיים, ב-2.9.21, אישרה הממונה על התחרות את שיתוף הפעולה, בין היתר לאור השפעתו החיובית על התחרות ועל יכולתו להגביר את התחרות בענף אשר נשלט שנים רבות על ידי דואופול הוט ויס, לתקופה מוגבלת של ארבע שנים, לאחריה הוא ייבחן מחדש בהתאם לשינויים בתנאי השוק: "על אף השינויים שחלו בענף הטלוויזיה הרב ערוצית, ובכללם כניסתם של מתחרים חדשים, הענף עודנו נשלט ברובו על ידי שני השחקנים הוותיקים - הוט ויס. ההסדר הנדון יאפשר כניסה של מתחרה נוסף לענף וכתוצאה מכך היצע המוצרים הזמין לצרכן יגדל ורמת התחרות צפויה להשתפר". על החלטת הממונה לא הוגש כל ערר לבית הדין לתחרות, גם לא על ידי הוט ויס.