נתחיל בברכות. מינויו של מנכ"ל חדשות עשר לשעבר וכיום מגיש רצועת הבוקר של 103 (גילוי נאות: חברת אחות של אתר וואלה), המחזיק גם בתואר מנכ"ל המכון הישראלי לעיתונות, היא בשורה טובה לשוק התקשורת הישראלי. היא טובה ראשית כל כי היא מייצרת תקווה שלעיתים - כמה לא מובן מאליו במחוזותינו - קורה הדבר הנכון. ולא מדובר רק בכמה כוכבים שהסתדרו ובטיפת מזל, אלא בקבוצת אנשים (להלן: מועצת התאגיד), שערכה מכרז מסודר לבחירת מנהל חדש לגוף תקשורת (שמבחינה תקציבית וארגונית נחשב לאחד הגדולים בישראל, אם לא הגדול שבהם) ולבסוף בחרה באופן מושכל ומבין קבוצת אנשים מגוונת את המתאים והראוי ביותר. כאמור, לא דבר טריוויאלי. עם זאת צריך להודות, עבודת ועדת האיתור שהקימה מועצת התאגיד ובראשה יו"ר התאגיד גיל עומר לא הייתה קשה במיוחד; אין הרבה חולקים על הרקורד העשיר של יוכפז - אחד היחידים שעמד באופן מלא בתנאי הסף לתפקיד עם ארסנל של ניסיון בניהול ובתוכן טלוויזיוני, וגם לא על יושרתו המקצועית והישגיו. גם העובדה שהמינוי התקבל בכל קצוות הקשת העיתונאית-פוליטית - מינון מגל ודן מרגלית, מאילה חסון ועד ברק כהן - בצורה טובה ובברכות, היא כשלעצמו דבר נדיר המעיד משהו על האמון המוצדק. ואחרי שאמרנו את כל זה, גם יוכפז ככל הנראה מבין שהאיחולים והברכות על בחירתו יוחלפו מהר מאד בביקורת ורף ציפיות גבוה עד בלתי אפשרי. הנה כמה מוקשים אותם הוא עומד לפגוש כבר עם התיישבותו על אחד הכיסאות היוקרתיים - אך גם המורכבים - בשוק התקשורת הישראלי. והנה גם ספוילר: הסיכוי שלא לעלות לפחות על אחד מהם מזערי עד לא קיים. כנהוג בתפקידים סמי-ציבוריים ובוודאי בשוק יצרי ותחרותי כמו זה של עולם הטלוויזיה - כמעט ואין דרך לצלוח את התפקיד הזה ולצאת ממנו יבש (פרטים נוספים אצל מנכ"ל מוערך אחר: אלדד קובלנץ).