לבית משפט המחוזי בחיפה הוגשה השבוע תביעת לשון הרע על ידי ד"ר דוד גוברין, נגד תאגיד השידור כאן והכתב מיכאל שמש בסך כ-2.5 מיליון שקלים. בתביעה טוען עו"ד בן קרפל בא כוחו של ד"ר גוברין, כי הנתבעים "שכתבו את סיפור-חייו של התובע, מאדם מוערך שבנה בעמל-כפיים מורשת שירות-ציבורי מפוארת שיכולה להפוך את ניני ניניו לגאים וזקופי-גב, הנתבעים הפכו את התובע לעבריין טוהר-מידות בזוי, ולעבריין מין מתועב". ד"ר גוברין משרת כדיפלומט במשרד החוץ מזה כ -34 שנים וכיהן במגוון תפקידים בכירים במוקדים רגישים - האחרון בהם כראש הנציגות הישראלית במרוקו. לפני שנה נחשף בכאן חדשות כי משרד החוץ קיבל עדות חמורה נגד גוברין. בתלונה שנשלחה נכתב: "השגריר אובססיבי כלפי נשים, יש עשרות סיפורים בעניין הזה". עוד פורסם כי צוות חקירה של משרד החוץ הגיע למרוקו לבדוק את הטענות. משרד החוץ מסר בתגובה אז כי "המכתב מוכר. יש שורה של טענות שעלו ושהביאו לבדיקת המשרד". במרץ השנה, הוחלט במשרד החוץ להחזיר את גוברין לתפקיד ראש הנציגות הישראלית במרוקו, זאת לאחר שהבדיקה בעניינו בנציבות שירות המדינה נסגרה.

לאחר שביקש לסגור אותו לחלוטין והסתפק רק בפגיעה בהכנסותיו במסגרת חוק השידורים החדש שיובא בשבועות הקרובים להצבעה בכנסת, שר התקשורת שלמה קרעי ממשיך במאמציו לפגוע בתאגיד השידור הישראלי. קרעי שיגר היום (ראשון) מכתב חריף לחברי מועצת התאגיד בגין מה שהוא מכנה "הפרת הוראות חוק השידור הציבורי בשידורי התאגיד". במכתבו סיפק השר כמה דוגמאות מתכני הערוץ, אשר לשיטתו עובר בהן הערוץ על חוק השידור הציבורי "באופן בוטה". בין הדוגמאות שעלו במכתב, ביקש השר תשובות לטענות שבכירים בתאגיד התבטאו בפומבי באופן "שאינו עולה בקנה אחד עם אופיו של השידור הציבורי ולעיתים אף בניגוד לחוק".

בשבוע שעבר נחשף בהארץ כי גלסנר שימש במקביל כיועץ פוליטי של עוצמה יהודית. בערוץ הכנסת הודיעו כי יפסיקו עמו את ההתקשרות

השנה איבדו את חייהם מספר עיתונאים בשל מצוקה רגשית, שהובילה לפגיעה. בחלק מהמקרים מדובר בטרגדיות שניתן היה למנוע. העיתונות המסורתית נוטה שלא לדווח במקרים רבים על סיבת המוות במקרים מעין אלו, בין היתר מתוך תפיסה ותיקה כי סיקור עיתונאי מעין זה עלול "להדביק" ולייצר אפקט הפוך. ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן ומחברת הספרים 'עוצמת ההקשבה - כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר' ו 'כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי', משיבה לשאלות וואלה! ומציבה את הקווים האדומים של העשה ואל תעשה בסיקור הנושא. האם הדיווח והסיקור על מוות מאובדנות באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות באמת מזיק? "בעבר הדיון על מוות מאובדנות היה כמעט בגדר טאבו. הנחת המוצא הייתה שעצם השיח על הנושא עלול "להעלות רעיונות לראש". כיום ידוע שההפך הוא הנכון. חשוב מאוד לדבר על הדברים ולא לנסות להסתיר אותם או להתעלם מהם. לדיווח נכון על אובדנות יש ערך מניעתי מציל חיים. מאידך, דיווח לא רגיש על מוות מאובדנות ופרסום לא אחראי עלול להביא להדבקה חברתית ותופעה של חיקוי. היות וכמעט כולנו הפכנו להיות בשנים האחרונות לא רק צורכי תוכן באמצעי התקשורת המסורתיים אלא יצרני תוכן ברשתות החברתיות, רצוי שאת כללי הברזל הללו, כולם יידעו, יילמדו ויישמו".