חוקרים בחברת אבטחת ענן בשם Wiz גילו החודש שהם יכולים לקבל גישה למפתחות הדיגיטליים העיקריים עבור רוב משתמשי מערכת מסד הנתונים של Cosmos DB www.wiz.io חוקרים שגילו פגם במאגרי המידע העיקריים המאוחסנים בפלטפורמת הענן של Microsoft בשבת האחרונה, קראו לכל המשתמשים לשנות את מפתחות הגישה הדיגיטליים שלהם, ולא רק לאותם 3,300 שהודיעו להם.  כפי שדווח לראשונה על ידי רויטרס, חוקרים בחברת אבטחת ענן בשם Wiz גילו החודש שהם יכולים לקבל גישה למפתחות הדיגיטליים העיקריים עבור רוב משתמשי מערכת מסד הנתונים של Cosmos DB, מה שמאפשר להם לגנוב, לשנות או למחוק מיליוני רשומות. על פי הודעת Wiz, מיקרוסופט תיקנה במהירות את טעות התצורה שאפשרה לכל משתמש קוסמוס להיכנס למאגרי המידע של לקוחות אחרים, ולאחר מכן הודיעה לחלק מהמשתמשים לשנות את המפתחות שלהם. בפוסט שפורסם בבלוג ביום שישי, אמרה מיקרוסופט כי היא הזהירה את הלקוחות שהקימו גישה לקוסמוס במהלך תקופת המחקר השבועית. טרם נמצאה עדות לכך שתוקפים השתמשו באותו פגם כדי להיכנס לנתוני לקוחות. "החקירה שלנו לא מראה גישה בלתי מורשית מלבד פעילות החוקר", כתבה מיקרוסופט. "נשלחו הודעות לכל הלקוחות שעלולים להיפגע עקב פעילות החוקרים", נכתב. "למרות שלא ניגשו לנתוני לקוחות, מומלץ ליצור מחדש את מפתחות הקריאה-כתיבה העיקריים שלך." הסוכנות לביטחון פנים ותשתיות של המחלקה לביטחון פנים של ארה"ב השתמשה בשפה חזקה יותר בפרסום מיום שישי האחרון, והבהירה כי היא מדברת לא רק עם המודעים. אלא עם כולם. "CISA מעודדת בחום את לקוחות Azure Cosmos DB לחדש את מפתח האישור שלהם", אמרו בסוכנות. "להערכתי, קשה להם, אם לא בלתי אפשרי, לשלול לחלוטין שמישהו השתמש בזה בעבר", אמרו בWiz. 

Silib, מפתחת טכנולוגיה המבוססת על סיליקון נקי, תוך שמירה על נפח קטן שמונע מהסוללה להתנפח צילום: יוני רייף אחד החסמים המרכזיים להגדלת נתח השוק של רכבים חשמליים נעוץ בביצועי סוללות הרכב. קבוצת פרופסורים מאוניברסיטת תל אביב הוכיחה אפשרות להגדלת קיבולת הסוללה ב- 40% וכך לאפשר את הגדלת טווח הנסיעה. כעת נחשף סטארטאפ חדש בשם Silib, שבנה מוצר מסחרי על בסיס הטכנולוגיה שפותחה באקדמיה ועברה את שלב הוכחת ההיתכנות. סיליב הוקמה בסוף 2020 על ידי דר' ארנון בלום, חוקר ויזם מנוסה בתחום הסוללות, המשמש כמנכ"ל. המיזם גייס 3 מיליון דולר מהמשקיעים קרן Mobilion Ventures הממוקדת בתחום האוטומוטיב בה מושקעים התאגידים: BorgWarner, Nexus Automotive International, Mitsubishi Corporate. מרשות החדשנות וקפיטל נייצ'ר. כדי להבין את פרצת הדרך צריך הסבר קצר על סוללות הליתיום יון. האתגר בתחום הוא העלאת קיבולת האנרגיה של הסוללה, אבל תוך כדי שמירה על נפח פיזי קטן של הסוללה. לכן התעשייה מחפשת אחר חומרים יעילים למשימה ואחד החומרים הללו הוא יסוד הסיליקון. הבעיה שנותרה היא שבזמן הטענת הסיליקון הוא מגדיל את נפחו, כתוצאה מכך הסוללה מתנפחת ומאבדת במהירות רבה מאוד את הקיבולת שלה. כאן נכנסת לתמונה Silib, שמפתחת טכנולוגיה המבוססת על סיליקון נקי, תוך שמירה על נפח קטן שמונע מהסוללה להתנפח. זאת בזכות המדע שפותח באונ' ת"א על ידי פרופ' עמנואל פלד, פרופ' פרננדו פטולסקי ופרופ' דינה גולודניצקי. הפיתוח הטכנולוגי שבבסיס פעילות החברה מאפשר את הגדלת קיבול הסוללות ליתיום יון בעד 40%, זאת ללא שינוי בגודל הסוללה. המשמעות היא השגת טווח נסיעה ארוך יותר ברכב חשמלי ללא הגדלת נפח הסוללות, או זמן פעולה ארוך יותר של מכשירי אלקטרוניקה שונים הנתמכים על סוללות. לדברי דר' ארנון בלום, מנכ"ל Silib: "הפיתוח שלנו הוא חלק ממכלול הסוללה, סיליב אינה מתכוונת להיות יצרן סוללות, מאחר וייצור סוללות הינה התמחות הקיימת כבר בחברות רבות ודורשת סכומי עתק. בכוונת החברה להיות יצרן של רכיבי הסוללות או לתת רישיונות לייצורם. אנחנו מקפידים לשמור את תהליך הייצור זול ופשוט." לדברי אבי פלדמן, שותף מנהל בקרן Mobilion אשר הובילה את ההשקעה בחברה: "עולם הרכב החשמלי עבר את המהפכה הראשונה שהיא הוזלת מחירי סוללות הליתיום, ובכך התאפשר לרכב החשמלי להפוך לתחרותי מבחינה כלכלית מול רכבים מבוססי מנוע בעירה פנימית. בעשור שחלף המחיר הוזל בממוצע מ-1,500 דולר לקוט"ש ל-150 דולר והמחיר אף ימשיך לרדת לאור ההגדלה המשמעותית של כושר הייצור העולמי. ״עכשיו אנו בעיצומה של המהפכה השנייה בעולם הרכב החשמלי, שהיא יצור סוללות בעלות קיבולת גבוהה יותר שתאפשר את הגדלת כמות האנרגיה החשמלית בכל רכב ותגדיל בצורה משמעותית את טווח הנסיעה. בנוסף, החדשנות של סיליב תאפשר להפחית מהמשקל העצמי של הרכב ולהגדיל את המרחב המוקצה לנוסעים. מוביליון תמשיך להשקיע בטכנולוגיות פורצות דרך בעולמות התחבורה החכמה עם מיקוד ברור בהנעה חשמלית של כלי רכב."

ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו מצטרף כחבר דירקטוריון לחברת הפארמה NRX - החברה שנבחרה ע"י משרד הביטחון והמכון הביולוגי להוביל את סיום הניסוי והפצת Brilife בישראל ובעולם תמיר פרדו. צילום: רן בירן חברת NeuroRX היא חברת תרופות בינלאומית, אשר פועלת בישראל וכן נסחרת בנסד"ק, נוסדה ומנוהלת על ידי ד"ר ג'ונתן ג'אביט. חברתNRx  מייצרת טיפולים חדשניים ומצילי חיים בתחום הקורונה ובריאות הנפש המיועדים לאלו המתמודדים עם מחלות שטרם נמצאו עבורן טיפולים או תרופות לשינוי  מצבם. החברה  מיישמת את המומחיות הקלינית והמדעית הייחודית שלה בשיתוף עם מומחים רפואיים מובילים בעולם, בכדי לפתח פתרונות למצבים רפואיים ללא טיפולים.  לאחרונה נבחרה החברה ע"י משרד הביטחון להוביל את המשך הניסוי הקליני ואת האישורים הרגולטוריים הבינלאומיים לקראת תהליך המסחור של החיסון נגד קורונה של המכון הביולוגי והפצתו בעולם. תמיר פרדו, דירקטור בNRX: "אני שמח על ההזדמנות להמשיך ולפעול למען המדינה, הצלחתם של פיתוחים כחול לבן ובוודאי במלחמה בקורונה היא הצלחה לכולנו. החיסון נגד הקורונה הוא כיפת הבריאות של ישראל לעולם. יש לנו את הידע והמוחות הטובים ביותר בעולם ואני יחד עם כל הצוות המוביל את NRX נעשה הכל על מנת להבטיח את הצלחת החיסון כמו גם פיתוחים נוספים של החברה".  ד"ר ג'ונתן ג'אביט, מנכ"ל NRX: "בזכות החיסון הישראלי מאות מיליונים של אנשים בכל רחבי העולם יזכו גם הם להיות מחוסנים בפני הנגיף שגרם לפנדמיה עולמית. החיסונים עד כה הראו תוצאות מבטיחות ובעוד שבועות ספורים נתחיל במערך חיסונים נרחב בגיאורגיה ואוקראינה של הניסוי הקליני. תמיר פרדו, הוא תוספת מבורכת לדירקטוריון שלנו ואין לנו ספק כי הידע והניסיון שלו בתחום הבינלאומי יהוו פריצת דרך משמעותית בהפצת החיסון בכל העולם".

אביה של הקטינה חשד כי ההתכתבות אינה הולמת את גילה הצעיר נטל את מכשיר הטלפון והמשיך להתכתב עם הנאשם, תוך שהוא מתחזה בפניו כקטינה משטרת ישראל  פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט השלום בעיר, כתב אישום כנגד דניאל מירונוב (20) בגין ניסיון למעשה מגונה ולגרם מעשה מגונה בקטינה שגילה פחות מ-14, ניסיון להטרדה מינית של קטינה שגילה פחות מ-15, מעשה מגונה בקטינה שגילה פחות מ-14, שיבוש מהלכי משפט והחזקת חומרי תועבה. על פי כתב האישום שהגישה עו"ד ניצן פרידמן הנאשם מתגורר בשכנות לסבתה של קטינה ילידת 2014 בתל אביב ובהזדמנויות שונות נהג להגיע לביתה של הקטינה ביחד עם הסבתא ולסייע לה בהשגחה על הקטינה ואחיה. ביום 13.8.2021 החל מהשעות הערב המאוחרות החל הנאשם להתכתב עם הקטינה באמצעות יישומון "וואטסאפ", לאחר שאביה של הקטינה חשד כי ההתכתבות אינה הולמת את גילה הצעיר נטל את מכשיר הטלפון והמשיך להתכתב עם הנאשם, תוך שהוא מתחזה בפניו כקטינה. במהלך ההתכתבות, הפנה הנאשם לקטינה התייחסויות בעלות אופי מיני ובין היתר, ביקש מהקטינה לצלם עצמה בעירום עבור תשלום; להשאיר את דלת המקלחת והשירותים פתוחה כדי שיוכל לצפות בה; לבצע בו מעשים מיניים; לצלם עצמה בעירום תמורת תשלום ועוד. בנוסף, ביקש הנאשם מהקטינה כי תשמור בסוד את ההתכתבות ביניהם ואף פעל למחיקת ההתכתבויות בין השניים במכשיר הטלפון הסלולארי שלו וכן במכשיר הסלולארי של הקטינה. כמו כן, צילם הנאשם ממכשיר הטלפון של הקטינה ושל סבתה  תמונות רבות של הקטינה, כאשר בארבע תמונות מתוכן, נראית הקטינה בעירום מלא או חלקי. עוד עולה מכתב האישום כי הנאשם באמצעות אתר OMEGLE התכתב עם קטינות, שזהותן אינה ידועה, וביקש מהן לבצע בעצמן מעשים מיניים. לאחר מכן, שמר הנאשם את הקבצים המתעדים את הפעולות באמצעות צילומי מסך אותם החזיק במכשיר הטלפון הנייד שלו. בנוסף, החזיק הנאשם מאות סרטונים פונוגרפים וביניהם גם סרטונים בהם נראים קטינים וקטינות בעירום מלא או חלקי מבצעים בעצמם מעשים מיניים או מקיימים יחסי מין עם בגירים או עם קטינים אחרים. בבקשת המעצר עד תום ההליכים, ציינה עו"ד פרידמן: "... מדובר במי שמסוכנותו המינית כלפי ציבור הקטינים והקטינות ככלל וכלפי הקטינה נשוא כתב האישום בפרט - מופלגת ומשתקפת היטב במעשיו של המשיב. המשיב היה כבן בית אצל משפחת הקטינה, הכיר את הקטינה היטב, ונקל להניח כי אלמלא התעורר חשדו של אבי הקטינה, עלול היה להוציא לפועל את תאוותיו המיניות בהזדמנות קרובה."

החברות BOOZ ALLEN HANILTON  ו-BULL AEROSPACE קיבלו כל אחת 200 מיליון דולר לחמש שנים לצורך מחקר בנושא  U.S. Air Force photo by Staff Sgt. Chris Drzazgowski מעבדות חיל האוויר האמריקני הטילו על שצי חברות אמריקניות לפתח מערכות ביטחון סייבר והנדסה דיגיטלית שיגנו על המערכות האלקטרוניות של כלי טיס מפני איומים דיגיטליים. שתי החברות הן BOOZ ALLEN HANILTON  ו-BULL AEROSPACE. לכל חברה הוקצו 200 מיליון דולר לחמש שנים, והמחקר יכלול מכשור בדיקות, טכנולוגיות סייבר מתקדמות, הגנת סייבר וארכיטקטורות פתוחות של המערכות. דובר מעבדות חיל האוויר בריאן ריפל הסביר לדפנס ניוז שמדובר במערכות מיוחדות להגנת סייבר שהן מתקדמות, דור 5, והכוונה היא לצייד את מטוסי חיל האוויר הציוד מתאים לתנאי לחימה, כדי שלמטוסים האמריקניים תהיה עליונות טכנולוגית בסביבות משתנות ורוויות איומים. הפתרונות שיציעו שצי החברות אמורות להתאים למגוון פלטפורמות מוטסות הפועלות בסביבות של תנאי קרב ולחימה.   

ענקיות התעשייה הביטחונית הישראלית אלביט ורפאל פיתחו עמדות נשק נשלטות-מרחוק שנמכרות ברחבי העולם ואף חברת ג'נרל רובוטיקס מציעה עמדת נשק הנחשבת לקלה ביותר בתחומה ©Bundeswehr/Tom Twardy האם נפתח שוק חדש לחברות ביטחוניות ישראליות? האתר הגרמני esut.de מדווח כי צבא גרמניה שוקל להוציא בקרוב מכרז להתקנת עמדות נשק נשלטות-מרחוק (RCWS) על גבי אלפי רכבים לוגיסטיים שבשירותו. בכוונת הצבא לפנות הן ליצרנים מקומיים והן ליצרנים בינלאומיים של עמדות נשק. עמדת הנשק הקלה הפופולרית ביותר בעולם כיום היא ה-Protector  של חברת קונגסברג הנורווגית. חברת ריימנטאל הגרמנית הציגה לאחרונה את עמדת הנשק Natter בגרסת מקלע 7.62 מ"מ השוקלת פחות מ-100 ק"ג ובגרסת מקלע 12.7 מ"מ השוקלת פחות מ-200 ק"ג, כששתי הגרסאות תואמות לדרישות הצבא הגרמני. העמדה, הכוללת מערכת ספיגת זעזועים, פותחה במיוחד עבור משאיות. לתעשייה הביטחונית הישראלית יש בהחלט מה להציע לגרמנים בנושא. ענקיות התעשייה הביטחונית הישראלית אלביט ורפאל פיתחו עמדות נשק נשלטות-מרחוק שנמכרות ברחבי העולם ואף חברת ג'נרל רובוטיקס מציעה עמדת נשק הנחשבת לקלה ביותר בתחומה. האתר Esut.de מספר כי עמדות נשק נשלטות-מרחוק הותקנו לראשונה בשנת 2012 על משאיות 5 טון של הצבא. מאותה שנה רכש הצבא הגרמני יותר מ-7,000 משאיות מוגנות ולא-מוגנות שעל כולן ניתן להתקין עמדות נשק. לצבא יש אף יותר מ-2,000 רק"מים מדגמים שונים (בוקסר, דינגו, איגל, יאק ועוד) שגם לגביהם קיים הצורך בהתקנת עמדות נשק קלות. עד עתה, הצטייד הצבא הגרמני בעיקר עם עמדות נשק נשלטות-מרחוק קלות (FLW)  של החברה הגרמנית KMW. מאז 2008, נרכשו יותר מ-1,000 מערכות FLW בגרסת FLW 100 (משקל כולל של 100 ק"ג) ו-FLW 200 (משקל כולל של 200 ק"ג) והותקנו על גבי רכבים.

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור חשפה פרשיית הלבנת כספי הימורים בלתי חוקיים בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח. על פי ההערכות, על היקף של 10-15 מיליארד ש״ח בשנה מאת Rashla - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=101192294 הרשות זכתה בתחרות השנתית היוקרתית שמקיימת קבוצת ה"אגמונט" (Egmont Group of Financial Intelligence Units), ארגון הגג הבינלאומי של הרשויות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בו חברות כ-167 מדינות. הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור חשפה פרשיית הלבנת כספי הימורים בלתי חוקיים בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח באמצעות מתווה מורכב ומתוחכם של פעולות פיננסיות, לרבות פעילות של מסחר לגיטימי לכאורה באינטרנט ושימוש בבלדרים ואנשי קש רבים. החקירה שהוצגה על ידי הרשות זכתה במקום הראשון מבין 24 חקירות שעמדו בתנאי הסף לתחרות ושהוגשו ע"י המדינות השונות, בתחומים מגוונים שכללו: פרשיות מלביני הון מקצועיים, ארגוני פשיעה, שחיתות, טרור, סחר בבני אדם, הונאות, קריפטו ונדל"ן. מכלל המועמדויות שהוגשו לתחרות, עלו לגמר תיקי החקירה של ישראל, איטליה והונגריה, וישראל גרפה כאמור את המקום הראשון. הפרס שהוענק לרשות הינו על חשיפת פעילות הלבנת הון בינלאומית מתוחכמת של כספי הימורים מקוונים בלתי חוקיים, וזאת על בסיס מידע שדווח לה מהגופים הפיננסיים בישראל, ותוך שימוש בכלי איתור מתקדמים ובמודיעין פיננסי מגוון ממקורות רבים ושונים במשק הישראלי והודות לשיתוף פעולה מקומי בין גופי האכיפה ושיתוף פעולה בינלאומי משמעותי. בתיק זה נחשפה הלבנת כספי הימורים בלתי חוקיים במגוון דרכים, לרבות שימוש באתרי סחר מקוונים, אמצעי תשלום מתקדמים וארנקים אלקטרונים, נכסים וירטואלים (קריפטו), בלדרים, מזומן, שימוש ב"קופים", חברות ואנשי קש ובשיטות מתוחכמות אחרות והכל על מנת לנסות להסוות את הפעילות הבלתי חוקית. חקירת הפרשה החלה ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, אשר פעלה על מנת לאתר באופן יזום פרשיות הלבנת הון בתחום ההימורים הבלתי חוקיים באינטרנט, תחום שהוגדר בהערכת הסיכונים של ישראל כתחום בסיכון וכמחולל פשיעה. שוק ההימורים הבלתי חוקיים עומד, על פי ההערכות, על היקף של 10-15 מיליארד ש״ח בשנה. במסגרת החקירה הכלכלית לאיתור הפרשייה זיהתה הרשות דפוסי פעילות ואינדיקציות מחשידות לפעילות הלבנת הון בהיקפים של עשרות מיליוני ש"ח במתווה מורכב ומתוחכם שנעשה ניסיון להסוותו בדרכים שונות, לרבות כפעילות מסחר לגיטימית באינטרנט ותוך שימוש בבלדרים, "קופים" ואנשי קש רבים. הרשות ניתחה מידע פיננסי נרחב ממקורות מדווחים רבים ומגוונים במשק הישראלי, שכללו דיווחים מבנקים, חברות כרטיסי אשראי, נותני שירותים פיננסים בתחום ההעברות הבינלאומיות ובתחום הנכסים הווירטואלים (קריפטו), מבנק הדואר, ועוד. עבודה מקצועית ממוקדת של צוות הרשות אפשרה "לחבר את הפאזל" ולחשוף את מתווה הלבנת ההון של כספי הימורים בלתי חוקיים, וזאת למרות שמדובר היה בפעילות שחלקה בוצע בסכומים נמוכים שנמהלו בפעילות לגיטימית של מסחר באינטרנט שאותה היה קשה יחסית לאתר. לאחר שזיהתה את החשדות לביצוע העבירות, הציפה הרשות את המידע הרלוונטי למשטרת ישראל, וזו פתחה בחקירה משולבת בשיתוף פעולה הדוק עם כלל גופי האכיפה. הפרשייה נחקרה במסגרת פעילותו של כח משימה ייעודי למאבק בפעילות הימורים בלתי חוקיים באינטרנט, אשר כולל את חוקרי להב 433 ממשטרת ישראל, יחידת יהלום ברשות המיסים, המחלקה הכלכלית והמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי, וכן הרשות לאיסור הלבנת הון. בפרשה זו בוצעו גם שיתופי פעולה בין-לאומיים משמעותיים עם רשויות לאיסור הלבנת הון מקבילות בעולם ועם גופי אכיפה במדינות שונות, אשר כללו החלפת מידע פיננסי מודיעיני ואף שימוש במנגנון חדשני של הקפאת כספי העבירה בחו"ל ע"י הרשויות המקבילות לרשות לאיסור הלבנת הון, וזאת במקביל לביצוע החקירה בישראל. החקירה התבססה על המודיעין הפיננסי שסיפקה הרשות ותוך שימוש בכלי התחקור והטכנולוגיה המתקדמים שברשותה, החל מהשלב הסמוי ועד לביצוע המעצרים, הקפאת ותפיסת נכסים בארץ ובעולם. במסגרת הפרשייה אותר היקף עבירות והלבנת כספים בסך של כ-30 מיליון ש"ח, נתפסו עד כה נכסים בהיקף של מיליוני ש"ח, נעצרו ונחקרו עשרות גורמים וכן הוגשו בקשות לעזרה משפטית לכ-6 מדינות. לאחר השלמת החקירה, קיימה הרשות "מפגש זרקור" עם גופים מדווחים מהסקטור הפיננסי, במסגרת יוזמת ה-Public-Private Partnership (PPP) לשיתוף ידע ותובנות עם הסקטור הפרטי, במסגרתו חלקה הרשות עם הגורמים המדווחים באופן מסווג את עיקרי הפעילות העבריינית שנחשפה, וזאת במטרה להיטיב את היכרות הגופים הפיננסיים המדווחים לרשות עם דפוסי הפעילות בתחום ולסייע לשפר את יכולתם לזהות ולהציף לרשות מקרים דומים בעתיד. מדובר כאמור בחקירה אסטרטגית שבוצעה כחלק מהמאבק הלאומי כנגד תופעת ההימורים הבלתי חוקיים, בעיקר לאור המאמצים המושקעים על ידי הרשויות בטיפול ומיגור התופעה אשר מאופיינת בדרך כלל בעבריינים רצידיוויסטים ובקצב גידול מהיר בכמות האתרים המקוונים הפירטיים שנפתחים בכל עת. סגן רה״מ ושר המשפטים גדעון סער: ״זכיית הרשות לאיסור הלבנת הון בפרס החקירה הכלכלית הטובה בעולם הינה הישג משמעותי למדינת ישראל, ומעידה הן על יכולותיה הגבוהות של הרשות והן על מארג שיתופי הפעולה המוצלחים בין מכלול גופי האכיפה בישראל ויכולתה להתמודד באפקטיביות עם תופעות פשיעה והלבנת הון מתוחכמות.״ מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד ערן דוידי: ״אני מברך את הרשות על זכייתה בפרס המרשים וייצוגה החשוב של ישראל בזירה הבינלאומית. הזכייה במקום הראשון בעולם מעידה על המצוינות המקצועית של הרשות, הצטיינות שהינה אור לרגלי הרשות ואשר מובילה את הפעילות הלאומית בתחום במגוון דרכים מקצועיות ויצירתיות.״  ראשת הרשות, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר: "הזכייה בתחרות מדגישה את יכולותיה הגבוהות של הרשות לאיסור הלבנת הון לזהות ולהציף פרשיות בתחומי מיקוד לאומיים, ואת שיתופי הפעולה המצויינים עם משטרת ישראל, רשות המסים והפרקליטות, אשר בזכותם מצליחה ישראל להגיע להישגים דרמטיים במאבק בפשיעה הכלכלית.״

משטרת ישראל  פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט השלום בעיר, כתב אישום כנגד דניאל מירונוב (20) בגין ניסיון למעשה מגונה ולגרם מעשה מגונה בקטינה שגילה פחות מ-14, ניסיון להטרדה מינית של קטינה שגילה פחות מ-15, מעשה מגונה בקטינה שגילה פחות מ-14, שיבוש מהלכי משפט והחזקת חומרי תועבה. על פי כתב האישום שהגישה עו"ד ניצן פרידמן הנאשם מתגורר בשכנות לסבתה של קטינה ילידת 2014 בתל אביב ובהזדמנויות שונות נהג להגיע לביתה של הקטינה ביחד עם הסבתא ולסייע לה בהשגחה על הקטינה ואחיה. ביום 13.8.2021 החל מהשעות הערב המאוחרות החל הנאשם להתכתב עם הקטינה באמצעות יישומון "וואטסאפ", לאחר שאביה של הקטינה חשד כי ההתכתבות אינה הולמת את גילה הצעיר נטל את מכשיר הטלפון והמשיך להתכתב עם הנאשם, תוך שהוא מתחזה בפניו כקטינה. במהלך ההתכתבות, הפנה הנאשם לקטינה התייחסויות בעלות אופי מיני ובין היתר, ביקש מהקטינה לצלם עצמה בעירום עבור תשלום; להשאיר את דלת המקלחת והשירותים פתוחה כדי שיוכל לצפות בה; לבצע בו מעשים מיניים; לצלם עצמה בעירום תמורת תשלום ועוד. בנוסף, ביקש הנאשם מהקטינה כי תשמור בסוד את ההתכתבות ביניהם ואף פעל למחיקת ההתכתבויות בין השניים במכשיר הטלפון הסלולארי שלו וכן במכשיר הסלולארי של הקטינה. כמו כן, צילם הנאשם ממכשיר הטלפון של הקטינה ושל סבתה  תמונות רבות של הקטינה, כאשר בארבע תמונות מתוכן, נראית הקטינה בעירום מלא או חלקי. עוד עולה מכתב האישום כי הנאשם באמצעות אתר OMEGLE התכתב עם קטינות, שזהותן אינה ידועה, וביקש מהן לבצע בעצמן מעשים מיניים. לאחר מכן, שמר הנאשם את הקבצים המתעדים את הפעולות באמצעות צילומי מסך אותם החזיק במכשיר הטלפון הנייד שלו. בנוסף, החזיק הנאשם מאות סרטונים פונוגרפים וביניהם גם סרטונים בהם נראים קטינים וקטינות בעירום מלא או חלקי מבצעים בעצמם מעשים מיניים או מקיימים יחסי מין עם בגירים או עם קטינים אחרים. בבקשת המעצר עד תום ההליכים, ציינה עו"ד פרידמן: "... מדובר במי שמסוכנותו המינית כלפי ציבור הקטינים והקטינות ככלל וכלפי הקטינה נשוא כתב האישום בפרט - מופלגת ומשתקפת היטב במעשיו של המשיב. המשיב היה כבן בית אצל משפחת הקטינה, הכיר את הקטינה היטב, ונקל להניח כי אלמלא התעורר חשדו של אבי הקטינה, עלול היה להוציא לפועל את תאוותיו המיניות בהזדמנות קרובה."