The headlines that made most buzz on this page
24/10/21 08:07
12.38% of the views
מאת IsraelDefense
ארה״ב ביצעה מספר ניסויים לאחרונה במערכת היפרסונית. אחד מהם נכשל. בניסויים אחרים שהצליחו נבדקו מרכיבים שונים של המערכת Hypersonic Delivery, by Elliot Valdez, identified by DVIDS הפנטגון אישר, ללא מסירת פרטים, כי נכשל ניסוי של הצבא והצי האמריקניים באלסקה לשגר לחלל טיל ארוך טווח הנושא עמו אב טיפוס של מערכת נשק היפר-סונית.
הניסוי התקיים באי קודיאק שבאלסקה, ונציג הממשל הודיע שנכשל שיגורה של הרקטה, הטיל, ללא פרטים. לעומת זה עלה יפה ניסוי נפרד בסוף השבוע של אב טיפוס של מרכיב הנשק ההיפר-סוני. סוכנות רויטרס ו-THE DRIVE מסבירים כי רקטת ההאצה שאמורה לשאת לחלל את הנשק ההיפר-סוני לא המריאה.
מדובר במערכת הקרויה "נשק גולש" היפר-סוני, כלי רכב המשוגר מטיל, או מרקטה, באטמוספרה הגבוהה, והוא גולש אל מטרתו במהירות היפר-סונית, יותר מחמישה מאך, חמש פעמים מהירות הקול, כלומר 6,200 קמ"ש. הכישלון היה בכך שהרקטה לא המריאה.
בוושינגטון אומרים כי כישלון הניסוי הוא מכה לתכנית הנשק ההיפר-סוני האמריקנית, וזה קרה כמה ימים אחרי שהנשיא ביידן הביע דאגה מהטילים ההיפר-סוניים הסיניים. סין פיתחה אף היא נשק גולש היפר-סוני ובשבוע בער ערכה ניסוי במערכת.
24/10/21 12:57
11.39% of the views
מאת IsraelDefense
קבוצת הסייבר הזדונית REvil, האחראית על כמה מהמתקפות החמורות ביותר של התקופה האחרונה, הייתה גבוה ברשימת המטרות של רשויות האכיפה. מומחה אבטחה: ״הטקטיקה האהובה על הקבוצה הופעלה הפעם נגדה״ REUTERS/Dado Ruvic/Illustration כשההאקרים נמצאים בצד השני של המתרס: בסיומו של מבצע מוצלח שכלל שיתוף פעולה של מספר מדינות, הושבתה פעילותה של קבוצת הסייבר הזדונית REvil (סודינוקיבי). מדובר באחת הקבוצות המוכרות ביותר, שעומדת מאחורי המתקפות על ענקית הבשר העולמית JBS, יצרנית המחשבים קוונטה (Quanta) המספקת מחשבים לאפל, חברת קסייה, ועל עשרות ארגוני בריאות ברחבי ארה״ב – וכל זאת רק חלק קטן מפעילותה רק בשנה האחרונה, המוערכת במאות מתקפות (מוצלחות יותר או פחות) על ארגונים ממשלתיים ואזרחיים ברחבי העולם.
סוכנות הידיעות רויטרס, שחשפה את הסיפור, מסתמכת לדבריה על שלושה גורמים שונים המעורים בנושא. ״ה-FBI, בשיתוף עם פיקוד הסייבר, השירות החשאי, ומדינות לאום נוספות, נקטו בפעולות שיבוש נגד קבוצות תקיפה, ו-REvil הייתה בראש הרשימה״, אמר לסוכנות הידיעות טום קלרמן, ראש אסטרטגיית אבטחת סייבר ב-VMWARE, המשמש גם כיועץ חקירות סייבר לשירות החשאי.
קבוצת REvil מתנהלת בעיקר בשפה הרוסית, ועל פי הסברה הרווחת גם פועלת משטחה של רוסיה – ייתכן ובשיתוף פעולה עם ממשל פוטין, או לפחות תוך העלמת עין מצידו. גורם הקשור לקבוצה, המכנה עצמו neday_0, כתב באחד הפורומים ברשת האפלה כי שרת הקבוצה הותקף. אתר הקבוצה, הקרוי Happy Blog, שמשמש אותה לסחיטה ולהדלפת נתוני קורבנות, אינו זמין.
למרבה האירוניה, מסתמן שרשויות החוק יכלו להפיל את הקבוצה מזרת האימה פשוט כי היא עשתה טעות של חובבנים – ולא בדקה לעומק את הגיבוי שלה. לאחר מתקפת הענק על קסייה בחודש יולי האחרון, הפסיקה REvil את פעילותה למשך כחודשיים. בספטמבר האחרון, היא נצפתה שוב ברשת.
על פי המקורות של רויטרס, הקבוצה הסתמכה על קבצי גיבוי כדי להפעיל מחדש את המערכות שלה – ותוך כדי, גם הפעילה מספר מערכות פנימיות שכבר נשלטו על ידי רשויות חוק, ללא ידיעתה כמובן. ״הטקטיקה האהובה על הקבוצה, פריצה למערכות הגיבוי, הופעלה הפעם נגדה״, אמר לרויטרס אולג סקולקין, מחברת האבטחה הרוסית Group IB (שמייסדה נעצר בחודש שעבר בשל טענות לבגידה במולדת).
יוזכר כי ה-FBI ספג בחודש שעבר ביקורת ציבורת לא מעטה, לאחר שהוושינגטון פוסט חשף כי לאחר המתקפה על קסייה ביולי האחרון השיג את מפתח ההצפנה, אך נמנע מלשתפו עם החברה במשך כשלושה שבועות. ראש הארגון, כריסטופר ריי, נדרש לסוגייה במהלך דיון בוועדה לביטחון המולדת, וציין כי החקירה עודנה בעיצומה וכי ה-FBI לא פעל לבד, אך לא הרחיב.
24/10/21 08:02
10.89% of the views
מאת IsraelDefense
מדובר באספקת ארבעה מסוקים בשלב הראשון עבור צבא ארה"ב עד שנת 2023 ואחרי כן יסופקו מסוקים נוספים By SPC Glenn Anderson - www.dvidshub.net, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=49058532 צבא ארה"ב חתם על חוזה עם חברת בואינג (136 מיליון דולר) לאספקת הדגם החדיש והמתקדם של מסוקי התובלה CH-47F CHINOOK.
מדובר באספקת ארבעה מסוקים בשלב הראשון עבור צבא ארה"ב עד שנת 2023 ואחרי כן יסופקו מסוקים נוספים.
DEFENCE BLOG מוסר כי דגם F של מסוקי צ'ינוק כולל שיפורים ושדרוגים רבים, כולל יכולת נשיאת מטענים מוגברת ותאימות בין מסוקי צבא ארה"ב לבין מסוקים מאותו סוג של צבאות בעלות ברית, דבר שיפחית עלויות תחזוקה של המסוקים.
אנדי בילטה סגן נשיא בואינג וראש תכנית המסוקים אמר כי המודרניזציה של מסוקי צ'ינוק "תאפשר ללוחמי לחזור הביתה בשלום בעשורים הבאים".
24/10/21 08:00
9.41% of the views
מאת IsraelDefense
נסראללה אמר בשידור טלוויזיה: "לא אביע דעה בנושא סכסוך הגבול הימי, אך ברור שתהיה התנגדות עם מאגרי הגז והנפט של לבנון יעמדו בסכנה״ https://youtu.be/my8waZicVX0 מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה הזהיר את ישראל שתחדל לקיים קידוחי גז ונפט באזור הנתון למחלוקת בין לבנון לבין ישראל במזרח הים התיכון כל עוד אין פתרון לסכסוך. אחרת, ארגונו ינקוט פעולה, אם ישראל תעמוד בסירובה.
ממשלת לבנון, מדווחת סוכנות רויטרס, העלתה באו"ם ובארגונים בינלאומיים אחרים את הבעיה אחרי שישראל העניקה זיכיונות קידוח לחברה האמריקנית הליברטון. לבון ביקשה לברר אם הקידוחים יבוצעו באזורי ים הנתונים במחלוקת בינה לבין ישראל.
מאז חודש אוקטובר מנהלים נציגים של לבנון ושל ישראל כמה סיבובי שיחות בנושא בתיווך אמריקני כדי לנסות לפצור את סכסוך הגבול הימי. המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין ביקר בביירות בשבוע שעבר, והביע תקווה לחידוש סיבובי השיחות הדיפלומטיות לא ישירות בין שתי המדינות.
נסראללה אמר בשידור טלוויזיה: "לא אביע דעה בנושא סכסוך הגבול הימי, אך ברור שתהיה התנגדות עם מאגרי הגז והנפט של לבנון יעמדו בסכנה, ואם זה יקרה תהיה תגובה מתאימה".
24/10/21 08:16
9.41% of the views
מאת IsraelDefense
על פי העיתונות הטורקית, הסוכנים הופעלו על ידי קציני איסוף של המוסד, אשר פגשו אותם במדינות שונות בהן אוסטריה וקרואטיה bigstock העיתונות הטורקית מפרסת בימים האחרונים כי חמישה תאים של סוכני מוסד, שפעלו בטורקיה, נעצרו על ידי ארגון המודיעין הטורקי, ה- MIT. על פי הדיווח בתפיסת הסוכנים לכאורה, השתתף צוות של כ- 200 איש מארגון הביון, בהם אנליסטים, אנשי איסוף וחוליות עיקוב.
על פי העיתונות הטורקית, חמשת התאים, כללו 15 איש, שפעלו באזורים שונים של המדינה, על מנת לאסוף מידע על סטודנטים זרים, ממוצא פלשתינאי, אשר לומדים במדינה.
הסטודנטים הפלשתינאים הלומדים בטורקיה מופו על ידי הסוכנים, בדגש על אלו הלומדים את תחומי ההנדסה וצפויים לעבוד בתעשיית הביטחון הטורקית. הסוכנים אספו מידע אישי אודות הסטודנטים, אשר עשוי לסייע למוסד לגייסם או לעקוב אחריהם, במידה ואלו יחליטו לחזור לרצועת עזה ולסייע לחמאס בבניית תשתיות טכנולוגיות לפיתוח וייצור אמצעי לחימה.
הסוכנים הופעלו על ידי קציני איסוף של המוסד, אשר פגשו אותם במדינות שונות בהן אוסטריה וקרואטיה. קציני האיסוף שילמו לסוכנים כ- 10,000 דולר עבור המידע אשר אספו. תשלומים אלו הועברו לידי הסוכנים במזומן ובאמצעות ביטקויין. לצורך התקשורת החשאית ביניהם, כך על פי המדיה בטורקיה, נעשה שימוש בשירות הדואר האלקטרוני המוצפן Protonmail.
תגובה ישראלית לא התקבלה.
24/10/21 16:09
7.43% of the views
מאת IsraelDefense
החברה הטורקית הודיעה כי בלוני התצפית מתוצרתה מתאימים להגנת נמלים, להגנת תשתיות חיוניות, לסיור ותצפית ולמשימות איסוף מודיעין ותקשורת Otonom Teknoloji photo חברת הטכנולוגיות הצבאיות הטורקית הפרטית OTONOM TEKNOPJI חתמה על חוזה על ממשלת עירק לאספקת בלוני תצפית (ארוסטטים) ומערכות תעופתיות נוספות.
החוזה כולל אספקת בלוני תצפית, חלפים והדרכה. החברה הטורקית, מדווח דפנס ניוז, מפתחת פלטפורמות תצפית וסיור מוטסות, כולל בלוני תצפית, המיועדים למשימות טקטיות, מבצעיות ואסטרטגיות. בלון התצפית DORUK יכול לפעול בגובה של 1,500 מטרים ולשאת מטע"ד במשקל עד 500 ק"ג. דגם אחר TREPEGOZ פועל בגובה של 3,000 מטרים. שני הבלונים מסוגלים לפעול ברציפות שבוע ימים.
החברה הטורקית הודיעה כי בלוני התצפית מתוצרתה מתאימים להגנת נמלים, להגנת תשתיות חיוניות, לסיור ותצפית ולמשימות איסוף מודיעין ותקשורת.
משלחת קניות טורקית ביקרה בבגדד בראשית החוודש ואחרי כן נמסר שנדונה רכישת רחפניים טורקיים מדגם TB-2, מטוסי תקיפה T-129 ומנערכות ל"א.
24/10/21 08:32
6.44% of the views
מאת IsraelDefense
פתרון ה-SA מיועד לאיסוף וצבירת מידע מרשתות תשתית מרובות - שדות תעופה, רכבות, נמלי ים ורשתות תפעול IT ו-OT לצורך יצירת תמונה מקיפה של איומי סייבר bigstock חברת רפאל חשפה שני פתרונות חדשים לטיפול במשברי סייבר בתערוכת מיליפול 2021 שנערכה לאחרונה בפריז. מדובר במערכת למודעות מצבית (SA) ובמערכת לניהול משברי סייבר (CyMng). יחד עם המוצרים חדשים, החברה מציגה גם את פתרונות ההגנה מפני תקיפות סייבר ה-Cyber Dome וה-Scada Dome. כך, על פי דיווח של האתר monch.com מהתערוכה.
מטרת הפתרונות החדשים היא לסייע לסוכנויות ממשלתיות לסגור פערי ידע מוכרים באסטרטגיות אבטחת סייבר. רפאל נשענת על ניסיון רב עם ממשלת ישראל ומציעה גישה מקיפה לניטור וגילוי איומי סייבר. החברה מאמינה שעוד טרם הוצגה גישה כלל-ארצית למודעות מצבית במרחב הסייבר - התגובות להתקפת סייבר בדרך כלל מוגבלות בזמן ולאירוע שכבר התרחש.
פתרון ה-SA מיועד לאיסוף וצבירת מידע מרשתות תשתית מרובות - שדות תעופה, רכבות, נמלי ים ורשתות תפעול IT ו-OT לצורך יצירת תמונה מקיפה של איומי סייבר שוטפים. מנגנון הדיווח לוקח בחשבון את האופי הבינלאומי של איום הסייבר ולכן התוכנה עוקבת כל הזמן אחר אירועים גלובליים מנקודת המבט של הלקוח.
אירועים רלוונטיים מזוהים ומסווגים לאורך זמן ומדורגים לפי מגזרים (בריאות, אנרגיה, תחבורה, כספים) ועל פי אופי האיום (תוכנות זדוניות, כופרה, מניעת שירות וכו'). Cyber SA מספקת ללקוח תמונה מקיפה על המתרחש במרחב הסייבר ואילו תופעות עשויות להשפיע על המדינה, באילו מגזרים ובאיזה סדר גודל.
לדברי רפאל, פתרון ה-CyMng משלים באופן טבעי את Cyber SA, מכיוון שהוא יוצר תהליכים אוטומטיים תגובתיים ויזומים של איסוף מידע ותגובה לאירועים. ניתן לזהות איומים מראש, לאתר נקודות תורפה ולאסוף מדדי תגובה לאירוע.
לשם השוואה, המערכת יכולה לחשוף האם התקפות מתמשכות מאופיינות בטכניקות או במקורות כפי שקרה באירועים קודמים ובכך לסייע ללקוח להבין מהיכן נובעת ההתקפה ומה יכולה להיות השפעתה על התשתית הקריטית.
24/10/21 11:13
6.44% of the views
מאת IsraelDefense
באופן אירוני, הלחץ של ישראל על ארה״ב לצאת מהסכם הגרעין נתן לאיראן לפחות שש שנים לפתח גרעין בשקט - עם פיקוח מינימלי. לאחר תקופת טראמפ, התנאים של המציאות הנוכחית מראים כי לאיראן אין שום אינטרס להכנס להסכם גרעין לפחות עד בחירות אמצע הקדנציה בארה״ב (נובמבר 2022) President Joe Biden receives a briefing on COVID-19 vaccines, Friday, August 6, 2021, in the Oval Office of the White House. (Official White House Photo by Adam Schultz) אחד הציטוטים שאני מחבב בסרט המטריקס הראשון טוען שליקום יש אירוניה משלו. הלוגיקה שמוצגת בסרט לטענה זו היא בכך שבני האדם צרבו את השמש כדי להלחם במכונות ובסוף המכונות הפכו את בני האדם לחלופה לאנרגיית השמש.
ובכן, אטען במאמר זה שהלחץ הישראלי להוציא את ארה״ב מהסכם הגרעין הפך בסופו של יום לטוויסט אירוני - איראן כיום עם תכנית גרעין מתקדמת יותר, כלכלה שלמדה לחיות עם סנקציות, פחות איום בפעילות צבאית אמריקאית לנוכח יציאת ביידן מאפגניסטן ומשבר אנרגיה עולמי שרק מעלה את קרנן של עתודות הנפט והגז האיראנים. נכון לעכשיו, אין לאיראן סיבה להאיץ את חזרתה להסכם הגרעין.
היציאה מההסכם, בראייה זו, נתנה לאיראן לפחות שש שנים של פיתוח גרעין ללא פיקוח.
ההימור שכשל והעדר תכנית גידור
כאמור, אם יש ליקום אירוניה, היא כנראה נוגעת גם לניסיון הישראלי לעכב את תכנית הגרעין של איראן. עד לפני כשנה, בשלהי שלטונו של נשיא ארה״ב הקודם, דונלד טראמפ, היו בטוחים בישראל שהנה, סוף סוף, בארה״ב יש שלטון שילחץ ואולי גם יתקוף את איראן. פומפאו הגה ודחף את גישת הלחץ הכלכלי המקסימלי, טראמפ נתן הוראה לחסל את קסאם סולימאני וכל היושבים בטריבונה חיכו שאיראן תעשה טעות כדי שארה״ב ״תכנס״ בה ובתכנית הגרעין שלה.
אבל, ליקום היו תכניות אחרות. ההימור של ישראל, כפי שהציג זאת במאמר דעה העיתונאי נחום ברנע, כשל. כדרכם של מרבית ההימורים. במקום קדנציה נוספת לטראמפ, עלה לשלטון ג׳ו ביידן. נשיא דמוקרטי שמאמין בדיפלומטיה על פני קינטיקה. ביידן גם היה הסגן של הנשיא ברק אובמה כאשר האחרון יזם והשלים את ההסכם עם איראן ב2015.
ביידן נבחר, הוריד את האופציה לתקיפה צבאית נגד איראן מהשולחן לטובת חזרה לשיחות דיפלומטיות בוינה, וישראל נשארה עם הימור כושל ללא אסטרטגיית גידור. החודשים לכהונת ביידן עברו והוא יצא מאפגניסטן והקטין נוכחות בעירק וסוריה. האיראנים הבינו את הרמז.
בינתיים, 6000 ק״מ משם, בוינה, התכנסו החוקרים של סבא״א, הגוף שאחראי לפקח על הגרעין האיראני מצד האו״ם, והבינו שבזמן שארה״ב הייתה עסוקה בתכנית ״לחץ מירבי״ על טהרן - באיראן השקיעו מאמצים כבירים בפיתוח תשתית להשגת נשק גרעיני. המאמצים האיראנים, כפי שהשתקפו בדו״חות הפיקוח, נגעו ליכולת להעשיר במהירות אוראניום לדרגה המספיקה לפצצה והפיכתו למתכת. תשתית מדעית והנדסית הדרושה למי שרוצה לבנות פצצה.
בישראל וארה״ב הבינו זאת. נפתלי בנט, ראש הממשלה שנכנס לתפקידו במרץ 2021, כשלושה חודשים לאחר כניסתו של ביידן לתפקיד, הבין שישראל נמצאת בבעיה. לפי פרסומים בתקשורת הישראלית, טען בנט שאין תכנית מוכנה לתקיפה באיראן ומהצד השני של האוקיאנוס, ביידן מושך למו״מ דיפלומטי. בין פיתוח תכנית ישראלית לתקיפה באיראן ותכנית אמריקאית לחזרה להסכם 2015 - איראן ממשיכה בדרך לפצצה. באין מפריע.
אירן מצידה הבינה עוד משהו. כאשר טראמפ נכנס לבית הלבן ב2017, מחיר הנפט היה בערך 50 דולרים לחבית. כאשר ביידן נכנס, ארבע שנים לאחר מכן, מחיר הנפט עדיין עמד על אותו מחיר בערך. אולם, בחודשים מאז, מחיר הנפט קפץ למעל 80 דולרים עם צפי להגיע בסוף שנה זו לכיוון ה100 דולרים לחבית. כמעט פי שניים.
הסיבה לכך היא מגיפת הקורונה. המגיפה שהחלה בתקופת טראמפ, בדצמבר 2019, הביאה לעצירה כמעט מוחלטת של הפעילות העסקית בעולם. וכעת, שהעולם יוצא מהמגיפה אודות לחיסונים, אין מספיק אנרגיה והמחיר קופץ. אותו טראמפ שרצה להפיל את המשטר באיראן באמצעות כלכלה, זילזל בקורונה, וכעת ארה״ב משלמת את המחיר הפוליטי מול איראן בקפיצת מחירי הנפט.
נכון הוא שאיראן תחת סנקציות, כולל מגזר האנרגיה. אך אין זה אומר שהיא מפסיקה למכור נפט. פרסומים גלויים מהשנים בהן איראן הייתה תחת לחץ מירבי גילו שאיראן אמנם מייצאת פחות נפט - אבל עדיין מייצאת. בעיקר למדינות שנמצאות תחת סנקציות כמו ונצואלה, אבל גם לסין ומדינות נוספות. את הנפט איראן מוכרת בצורה לא חוקית, ולכן הוא יותר זול (כנראה) ממחיר חבית רשמי, אבל שמחיר החבית עולה - גם איראן מרוויחה יותר.
אם הזכרתי את סין, גם כאן, ידו של טראמפ בנושא. טראמפ החליט בימיו הראשונים כנשיא ללכת למלחמה כלכלית עם סין. כנשיא אמריקאי, הוא ראה בסין את האויב הראשי שלו. ומאזן הסחר עם סין תפס חלק גדול מהעיסוק שלו כנשיא. סין, לא נשארה חייבת, וניצלה את הסכסוך עם ארה״ב כדי לפתח או לחזק קשרים עם מדינות שארה״ב ניסתה להגביל. ביניהן איראן.
כסיכום ביניים, ניתן לומר שהזלזול של טראמפ בקורונה ובסינים תרם, בסופו של דבר, לעמידתה של איראן בלחץ הכלכלי שהוא ניסה להשיט עליה. אירוניה קוסמית.
הסנקציות לא הביאו להפיכה
מאז ינואר, כמעט שנה, כאמור, ביידן אמור מנסה להחזיר את איראן להסכם של 2015. ועולה השאלה מדוע איראן ״משחקת משחקים״ עם הבית הלבן. לכאורה, מדינה שנמצאת תחת סנקציות כה קשות, הייתה אמורה להסכים לכל הסכם שיסיר ממנה את הסנקציות. חלקית או באופן מלא.
לכאורה. אם פלוני יחקור את הביצועים הכלכליים של איראן בחמש השנים האחרונות, הוא ימצא דעיכה כלכלית משמעותית. נכון. אך לא כזו שהביאה לקריסת המשטר כפי שציפו בישראל וארה״ב. הסיבה לכך היא שבאיראן מונהג משטר שאינו דמוקרטי-ליברלי כמו בארצות המערב. כלומר, הפרט לא במרכז. אלא האליטה הדתית.
ניתן לתאר משטר זה כתיאוקרטיה שבה אליטת דת שולטת על משאבי המדינה. ככזו, היא יכולה, באמצעות כוחות ביטחון שסרים למרותה, לשלוט בעשרות מליוני האזרחים, לדכאם, ולהתמודד עם סנקציות כלכליות קיצוניות כפי שמתרחש בפועל. בצורה אחרת, הסנקציות שפוגעות בעיקר באזרח הפשוט, אינם גורמות למרי אזרחי שמפיל את המשטר.
בנוסף, איראן גם ניצלה את הסנקציות האמריקאיות לפתח ערוצי הכנסה חלופיים למשק האנרגיה. על פי דו״חות שמפורסמים באיראן, איראן הצליחה בכך באופן חלקי, שמכסה על חלק מההפסדים בייצוא האנרגיה. כאמור, כעת שמחיר חבית נפט עולה, איראן אמורה להרוויח יותר מייצוא אנרגיה, על אף הסנקציות.
זאת ועוד, משבר האנרגיה הנוכחי באירופה, ארה״ב ואסיה, מקפיץ את המחירים בעולם ושולח יותר מדינות לחפש חלופה איראנית, גם אם היא כוללת סיכון בסנקציות אמריקאיות. האיראנים הקימו רשת של חברות קש בעולם לטובת הלבנת כספי נפט (התחמקות מהפיקוח הפיננסי של ארה״ב), וכן יצרה רשת של מבריחים ומדינות שמוכנות לספק לאיראן תשתית ערבוב נפט לטובת טשטוש מקורו.
בשונה מאיראן, נראה כי מדינות אירופה וארה״ב, כמו גם האו״ם, לחוצים להגיע להסכם כלשהו עם איראן. בימים האחרונים התלונן ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו״ם, הגוף שאחראי על ניטור אתרי הגרעין באיראן, כי הפיקוח לוקה בחסר בשל העדר הסכם עם איראן.
המשמעות של העדר פיקוח מצד האו״ם על תשתית הגרעין האיראנית, היא שהאו״ם הופך להיות ״עיוור״, כאשר הוא נשען בעיקר על תוצרים של שירותי ביון מערביים ולא על הפקחים, המצלמות והסנסורים שלו המותקנים באיראן. במצב כזה, איראן יכולה לבצע פעולות חשאיות לעיבוי תכנית הגרעין ללא ידיעת העולם.
פוליטיקה אמריקאית
לצד היבטים אחרים, קשה לבחון את המהלכים הדיפלומטיים של ארה״ב מול איראן ללא ההקשר הפנימי בארה״ב. ביידן נמצא לקראת סוף השנה הראשונה לשלטונו בבעיה בסקרי שביעות רצון מצד הציבור האמריקאי והוא עומד בפני בחירות אמצע קדנציה בנובמבר 2022, בעוד כשנה. בחירות שיקבעו את הרכב הקונגרס והסנאט לשנתיים האחרונות לשלטונו.
עבור ביידן, ההסכם עם איראן, מעבר לשיקול אם יעזור במשהו בפועל בהקשר מניעת גרעין עם איראן, הוא מהלך מדיניות חוץ. אם ביידן יצליח להחזיר את איראן להסכם ופיקוח חיצוני, יהיה זה ניצחון דיפלומטי שיתן לו ערך פוליטי לקראת בחירות אמצע קדנציה.
יש לזכור כי ביידן, בשונה מטראמפ, שם את הדיפלומטיה במרכז. מבחינתו כנשיא, פתרון בעיות בעולם נכון שיעשו באמצעות מו״מ ולא באמצעות פעולות צבאיות. היציאה מאפגניסטן , כמו הפחתת נוכחות בעירק וסוריה, הן חלק מתפיסה זו.
האיראנים אינם תמימים. בטהרן יודעים שביידן צריך את ההסכם הזה לא פחות מהם. בשנה הקרובה ביידן יצטרך הישגים במדיניות פנים וחוץ. לכן, אין להם לחץ להתקדם בהסכם.
בטהרן מבינים שעד נובמבר 2022, לכל הפחות, ביידן לא ינקוט נגדם בקו תקיף. באופן אירוני, היציאה של טראמפ מההסכם, מספקת לאיראנים לפחות שש שנים לקדם את תכנית הגרעין בשקט, כמעט ללא פיקוח חיצוני.