זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
02/02/22 13:39
12.44% of the views
מאת IsraelDefense
הנאשם שימש עוזר לסגן ראש אגף במשרד ברשות חירום לאומית החל משנת 2012 ועוזר סגן בכיר למל"ח. בית הדין למשמעת של עובדי המדינה החליט להמנע מהליך פלילי bigstock בית הדין למשמעת של עובדי המדינה פרסם הכרעת דין בעניינו של בכיר לשעבר במשרד הביטחון. ההכרעה מיום 4.1.2022. על פי הפרסום, הנאשם, עובד משרד הביטחון שהועסק כראש תחום מפעלים חיוניים ועוזר סגן בכיר למל"ח (הנאשם שימש עוזר לסגן ראש אגף במשרד ברשות חירום לאומית החל משנת 2012), הואשם במעשי מרמה והפרת אמונים שביצע אגב עיסוקו בהתקשרויות של המשרד עם ספקים בעניין התקנת קווי טלפון צבאיים ותקשורת נתונים.
על פי האישום, הבכיר קשר קשר עם חברת גילתק תקשורת פרוייקטים סביב אחזקת תשתיות התקשורת, הכוללות קווי טלפון צבאיים ותקשורת נתונים, עבור צה"ל ומשרד הביטחון ( מכרז תקנ"מ).
בתקופה הרלוונטית למכרזים המדוברים, 2011 ו-2014 ומתוקף תפקידו, במספר הזדמנויות, פנה הנאשם לחברה וביקש לספק מוצרים ועבודות החורגים מההתקשרות במכרזים שבהם זכתה גילתק ושלא ניתנה על ידי משרד הביטחון כלל הרשאה לספקם.
״הנאשם ביקש זאת, תוך שהוא יודע כי התשלום עליהם בהמשך לגילתם, יידרש להתבסס על כתבי כמויות כוזבים, שבהם יוצג התשלום עבור המוצרים החורגים ממכרזי התקנ"מ, כאילו ומדובר בעבודות תקשורת במסגרת מכרז התקנ"מ״, כותבים בפרסום.
״עם סיום העבודה, הקבלן, בידיעת הנאשם, רשם טובין בכתבי כמויות כוזבים, כטובין או שירותים הכלולים במכרז, במקום הטובין שסופקו בפועל. עלות הטובין שסופקו בפועל חויבה בכתבי הכמויות אותם אישר הנאשם, ביודעו כי כתבי הכמויות אינם משקפים את שסופק בפועל, וכאשר במסגרת תפקידו לאשר שכתב הכמויות משקף את המוצרים והעובדות שסופקו בפועל.״
המשרד ידע - והעלים עין
עוד עולה מהפרסום, כי משרד הביטחון שידע על פתיחת חקירה נגד הנאשם בשנת 2017, עת הנאשם אף הורחק ממקום עבודתו, לא פתח בהליכי השעיה נגד הנאשם.
״ולמצער אף לא ניסה להעבירו מתפקידו במערכת הרכש הרגישה עליה נמנה. המשרד הסתפק בשלילת חלק מסמכויותיו של הנאשם (ברי שתשובתו של נציג המשרד לשאלת בית הדין בעניין כי "הייתה פה התרגשות, אז יש פה נאיביות, התשובה הייתה מלאה בנאיביות שאף לא הכרנו את ההתמשכות של ההליכים", אינה מסייעת להבנת התנהלות המשרד בעניין דנן).״, נכתב בפרסום.
״זאת ועוד, מ"מ רח"ל, מר נוחי מנדל, מרעיף שבחים על ראש של הנאשם – במכתבו מיום 15.10.20, שנים לאחר תחילת החקירה בעניינו של הנאשם.״
עוד מוסיף בית הדין: ״מצג זה של מ"מ רח"ל אינו מתיישב עם דברים ששמענו מפי נציג המשרד עו"ד נעמה קוזר כי מנכ"ל המשרד החליט כי אין מקום במשרד הביטחון להתנהלות דוגמת התנהלותו של הנאשם.״
בסופו של יום, הוחלט בבית הדין לא לפנות להליך פלילי בעניינו של הנאשם, אלא להסתפק בעונשים משמעתיים בלבד.
העונשים הסתכמו בנזיפה חמורה; העברה מתפקיד (הנאשם יועבר לאלתר מתפקידו כראש תחום מפעלים חיוניים ועוזר סגן בכיר למט"ח); פסילה לצמיתות לכל תפקיד שעניינו מכרזים, רכש, קניינות, אספקת מוצרים וכספים; הורדה בשתי דרגות למשך 3 שנים. בלבד.
הערת עורך: מדובר ככל הנראה בהמשך לפרשה שהתפרסמה בשנת 2017 בה הייתה מעורבת חברת גילתק תקשורת פרוייקטים (2002) בע"מ. החברה נמצאת בהליכי פירוק על פי רשם החברות.
02/02/22 08:26
11.96% of the views
מאת IsraelDefense
בין ציי המלחמה שמשתתפים בתמרון כאלו שלישראל אין קשרים דיפלומטיים, וביניהן סעודיה, עומאן, איי קומורו, ג'יבוטי, סומליה, תימן ופקיסטן Photo by Seaman Theoplis Stewart II | USS Jason Dunham (DDG109) | dvidshub חיל הים הישראלי משתתף החל משבוע זה בתמרון ימי גדול בהנהגת הצי ה-5 של ארה"ב ובהשתתפות ציי מלחמה של 60 מדינות.
תמרון IMX החל אתמול (ב) ודובר צה"ל מסר כי זו הפעם הראשונה שמשתתפות בתמרון כזה ספינות של שייטת 3 (שייטת הסטי"לים) ו"יחידה ללחימה תת ימית".
בין ציי המלחמה שמשתתפים בתמרון כאלו שלישראל אין קשרים דיפלומטיים, וביניהן סעודיה, עומאן, איי קומורו, ג'יבוטי, סומליה, תימן ופקיסטן. כן משתתפים ציי איחוד האמירויות ובחריין.
הצי האמריקני הודיע שבתמרון משתתפים 9,000 איש משישים מדינות ואילו דובר צה"ל מסר שההשתתפות בתמרון מחזקת את הביטחון האזורי ומקדמת את שיתוף הפעולה באזור.
התמרון יימשך שלושה שבועות, עד 17 בפברואר, והתרגילים יתקיימו במפרץ הערבי, בים הערבי, במפרץ עומאן ובצפון האוקיאנוס ההודי.
בחודש נובמבר אשתקד כבר השתתף חיל הים הישראלי בתמרון עם הצי ה-5 האמריקני בים סוף, יחד עם ציי איחוד האמירויות ובחריין.
02/02/22 08:46
10.53% of the views
מאת IsraelDefense
נשיא אוקראינה זלנסקי חתם אמש על צו נשיאותי להגדלת צבאו ב-100,000 חיילים תוך שלוש שנים. ״לא מעיד על כוונות למלחמה״, טען נשיא אוקראינה זלנסקי http://kremlin.ru/events/president/news/65178/photos/65381 בהתבטאות פומבית ראשונה מאז המשבר סביב אוקראינה האשים אמש פוטין את המערב בהתעלמות מדאגות הביטחון של רוסיה וב"יצירת תרחיש שעלול להוביל למלחמה". אוקראינה מגדילה את צבאה, וראש ממשלת בריטניה יצא לקייב להפגין סולידריות.
במסיבת עיתונים במוסקווה אמר פוטין: "עכשיו הכל ברור – מתעלמים מהדרישות הבסיסיות של רוסיה". הוא המשיך ותיאר תרחיש עתידי שבו אוקראינה מצטרפת לנאט"ו ואז מנסה לכבוש את חצי האי קרים. "במקרה כזה האם אנחנו נאסור מלחמה על נאט"ו?", שאל פוטין, "האם מישהו חשב על כך. ובכן התשובה שלילית".
נשיא אוקראינה זלנסקי חתם אמש על צו נשיאותי להגדלת צבאו ב-100,000 חיילים תוך שלוש שנים ובהעלאת משכורות אנשי הצבא. אך הסתייג והדגיש כי צעדים אלו אינם מעידים על מלחמה קרובה עם רוסיה. סוכנויות הידיעות מדווחות כי צבא אוקראינה מונה כיום רבע מיליון חיילים.
אחרי שהודיע בפרלמנט בקייב על הצו להגדלת הצבא זכה זלנסקי לתשואות סוערות של חברי הבית, שהניפו דגלם של מדינות התומכות באוקראינה, ביניהן בריטניה וקנדה.
ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון יצא אמש לקייב כדי להיפגש עם הנשיא זלנסקי ולהביע את תמיכת בריטוניה באוקראינה.
02/02/22 16:54
10.05% of the views
מאת IsraelDefense
אחרי צמצום רשימת המדינות המותרות ומעבר לרשיונות שיווק פרטניים לכל עסקה, המשרד מגביר את הלחץ על החברות. בימים האחרונים עצר המשרד, מעשית, עסקאות סייבר התקפי חדשות לכ-100 מדינות, לפחות ל-40 ימים bigstock בחודשים האחרונים, נכנסו חברות סייבר התקפי ישראליות (NSO וקנדירו) לרשימת הפיקוח של משרד המסחר האמריקאי. מאז, משרד הביטחון מגביל שיווק של מוצרי סייבר התקפי מישראל.
ואיך אומרים, את הבורג מסובבים לאט.
בהתחלה, צומצמה רשימת המדינות המותרות (לא נדרש להן רישיון שיווק), לכ-37 מדינות ועוד מדינה אסייתית קרובה לליבה של ישראל (שאינה ברשימת המותרות). במקור רשימה זו הכילה כ-100 מדינות.
מכיוון שבישראל אין כמעט תכנון של כלום קדימה, חשבו במשרד הביטחון שפעולה זריזה כזו תספק את האמריקאים. באפ״י נכנסו ללחץ מההחלטה האמריקאית. אולם, הימים עברו והמכתבים ששלחו מתל אביב לוושינגטון נותרו ללא מענה. במשרד המסחר האמריקאי הפנו את הישראלים לבית הלבן. זה בחר לשמור על שתיקה.
אזכיר כי לפי תחקיר של הניו יורק טיימס שפורסם לאחרונה, ה-CIA, שירותי הביון האמריקאי, הוא לקוח של NSO. יש הטוענים שאפילו לקוח גדול מאד בהיקף הרכש הכספי. למה זה חשוב? מכיוון שהאמריקאים יודעים מה יכולות הכלים הישראלים בתחום התקיפה בסייבר.
אחת הטענות לסיבה בגינה וושינגטון החליטה על צעד כזה דרסטי נגד חברות ישראליות, טמון ברצון של ארה״ב להקטין תחרות בתחום. ״חנק״ של חברות ישראליות, יוביל ליציאה של יזמים ישראלים מהתחום. כך, החברות האמריקאיות יחזיקו ביתרון משמעותי על כל שאר העולם.
טענה שניה גורסת כי השב״כ הישראלי השתמש בכלי של NSO לצורך מעקב אחרי טרוריסטים פלסטינים המחזיקים בדרכון כפול - גם אמריקאי. לפי תזה זו, ישראל לא תיאמה עמדות עם הביון האמריקאי טרם הפעולה, או במהלכה, האמריקאים התעצבנו - ונקמו.
לא משנה מה הסיבה, החברות הישראליות עדיין ברשימה האמריקאית. במשרד הביטחון הבינו שהמהלך הראשון לא עובד על האמריקאים. והחליטו לסובב עוד את הבורג. השבוע (ב), הרימו טלפון מטעם אפ״י במשרד לחברות בתחום הסייבר ההתקפי בישראל. על הקו היה נציג המשרד שהסביר לחברות יפה שרישיונות השיווק שלהם למדינות שאינן ברשימת המותרות - מבוטלים לאלתר. במקומם, יש לבקש חדשים.
המשמעות? עיכוב בלפחות 40 ימים נוספים בכל העסקאות (לשון החוק). מדובר בטריק מנהלי שהמשרד נוקט בו כדי להרוויח זמן מול האמריקאים. לפחות כך זה נראה. מחד, ישראל לא רוצה לאבד יכולות בתחום, מאידך, ישראל לא רוצה להסתבך עם האמריקאים. עיכוב מנהלי זמני הוא שלב נוסף בריקוד לחליל האמריקאי. בתקווה שזה יספיק להוציא את החברות הישראליות מרשימת הפיקוח של משרד המסחר.
בינתיים, ההחלטה פוגעת בעסקאות שטרם נסגרו, אך המו״מ לגביהן החל. ביטול רישיונות השיווק משמעותו שהחברות לא יכולות להמשיך לנהל מו״מ, שמתנהל כבר זמן מה. אם אין רישיון שיווק, צריך להודיע ללקוח שהמו״מ צריך להיפסק, עד קבלת רישיון חדש. זה כאמור יכול לקחת לפחות 40 יום, אם בכלל יאושר על ידי המשרד.
עוד אזכיר, כי לפי נתונים של המשרד ל2021, כחמישית מבקשות הרישיון לייצוא נשק באופן כללי מישראל - נדחות מסיבות הקשורות לזכויות אדם. בכמה כסף מדובר? במשרד לא יודעים לומר. שאלתי.
ומה יקרה אם גם המהלך הנוכחי לא יספק את האמריקאים? ובכן, זו שאלת המליון ש״ח. אם המשרד לא יאפשר לחברות להרוויח כסף בחו״ל, חלקן כנראה יסגרו. חלק אחר ינסו להקים תשתית בחו״ל מחדש. בלי רישיון ייצוא, אסור חוקית להוציא ידע מישראל לקפריסין, בולגריה או כל מדינה אחרת המתירה פעילות חברות תקיפה בסייבר.
אם בירושלים יחליטו לוותר על תעשיית הסייבר ההתקפי לטובת החליל האמריקאי, זה אולי ״יתקן״ את היחסים בטווח הקצר. בטווח הארוך? לצד לאובדן מקומות עבודה ותרומה לייצוא הישראלי, מדינת ישראל תשאר בלי יכולות סייבר התקפי. במקרה כזה, ארגונים כמו המוסד, שב״כ, צה״ל והמשטרה, יצטרכו להסתמך רק על יכולות עצמיות או תוצרת חוץ.
02/02/22 08:36
8.13% of the views
מאת IsraelDefense
טווח המטוס 8,167 ק"מ עם יכולת לשאת 118 טונות מטען. המטוסים מיוצרים במפעלי בואינג באוורט, מדינת וושינגטון https://youtu.be/DdjVP6ZxWU0 חברת בואינג השיקה את מטוס המטענים החדש 777-8 וקיבלה הזמנת ענק של 50 מטוסים עבור חברת התעופה קטאר איירווייז.
החברה הזמינה 34 מטוסים ועוד 16 אופציות בעסקה כוללת של יותר מ-20 מיליארד דולר. זו הזמנת מטוסי מטען הגדולה ביולר בתולדות בואינג.
מטוס המטען החדש 777-8 הוא הגדול מסוגו בין מטוסי מטען ארוכי-טווח. המטוס הוא דו-מנועי ויש בו חידושים טכנולוגיים רבים. הוא חסכוני בדלק, הכנפיים עשויות מחומרים מרוכבים (COMPOSITES), טווח המטוס 8,167 ק"מ, יכולת לשאת 118 טונות מטען.
המטוסים מיוצרים במפעלי בואינג באוורט, מדינת וושינגטון. החברה ההשקיעה יותר ממיליארד דולר בפיתוח משפחת מטוסי 777X, שמטוס המטען החדש הוא חלק ממשפחה מזו.
02/02/22 18:19
8.13% of the views
מאת IsraelDefense
בנט דיבר לפני מספר ימים על הצורך לחיכוך עם איראן וכמה ימים לאחר מכן, גנץ לוקח באופן מפתיע את מח״י לביקור ראשון בבחריין, מקום מושבו של הצי ה-5. בשביל תיאום תרגיל, לא צריך להטיס את מח״י לבחריין צילום: אריאל חרמוני / משרד הביטחון שר הביטחון בני גנץ, נחת היום (ד) בשדה התעופה במנאמה, בירת בחריין, לביקור רשמי ראשון אי פעם של שר ביטחון במדינה. איתו במשלחת נכח מפקד זרוע הים אלוף דוד סער סלמה. נוכחות מפתיעה במסגרת ביקור דיפלומטי ראשון של שר ביטחון.
איתם במשלחת גם ראש המטה מעיין ישראלי, ראש האגף המדיני-ביטחוני זהר פלטי והמזכיר הצבאי תא"ל יקי דולף. את המשלחת קיבל מקבילו של גנץ, שר ההגנה הבחרייני, עבדאללה בן חסאן אלנעימי.
מה מחפש מח״י בבחריין? ובכן, בבחריין נמצאת מפקדת הצי ה-5 של ארה״ב. זה שחיל הים עושה איתו תרגילים משותפים. בשביל תיאום תרגיל עם ארה״ב מח״י לא צריך לטוס לבחריין. זה משהו אחר.
הסיבה יכולה להיות שישראל, בתיווך ארה״ב ובאישור בחריין, רוצה להציב כוח ימי ישראלי במפרץ הפרסי. צה״ל, מאז בן גוריון, נוקט בתפיסה מרכזית - להעביר את הלחימה לשטח האויב. כמו שהאיראנים הגיעו לסוריה - ישראל רוצה להגיע לטהרן.
זה מסתדר עם דבריו של נפתלי בנט, רוה״מ, מלפני כמה ימים בכנס של מכון INSS שאמר כי במקום לפגוש בפרוקסי של איראן - הגיע הזמן שישראל תפגוש את איראן. לא את זרועות התמנון - אלא את ראשו.
נוכחות חיל הים הישראלי בבחריין, מרחק 200 ק״מ מחופי איראן, יכול לספק לצה״ל ולמוסד מגוון אפשרויות. החל בשינוע מרגלים וציוד, שינוע כוחות מיוחדים, איסוף מודיעין בזמן אמת, הגנה על כלי שיט ישראלים או בבעלות ישראלית, חיכוך עם משמרות המהפיכה במים טריטוריאלים, למידה של חיל הים האיראני, ועוד. כל זאת, תחת המטרייה של הצי האמריקאי, לכל מקרה.
האם צפויה נוכחות קבועה של חיל הים הישראלי בבחריין? כנראה שלא. זה סיכון שבחריין לא תקח עצמה. האם אפשר שבחריין תהווה נמל בית עבור חיל הים הישראלי שיגיע לעיתים? זה סיכוי יותר סביר.
בספק אם איראן תרצה לתקוף את בסיס הצי ה-5 של ארה״ב בגלל ביקורים עיתיים של חיל הים הישראלי.
02/02/22 09:55
7.18% of the views
מאת IsraelDefense
על פי מחקר החברה, מנהלי אבטחת מידע מרגישים בטוחים כי הם עומדים בתקנים ורגלוציות. עם זאת, בחברה טוענים כי מדובר בתחושת כזב שיוצרת תפיסת מציאות מעוותת בתחום ה-OT רון דוידסון, CTO וסגן נשיא למחקר ופיתוח, סקייבוקס (צילום: ענת לנדוי - משק 8) מחקר חדש של חברת הסייבר הישראלית-גלובלית סקייבוקס סקיוריטי (Skybox Security) מגלה כי 83% מהארגונים סבלו מפרצת אבטחת סייבר בטכנולוגיה התפעולית (Operational Technology) שלהם בשלוש השנים האחרונות.
הדבר נבע מהערכת מצב פחותה לגבי סיכוני אבטחת הסייבר בסביבה התפעולית שלהם. המחקר אף חשף כי ארגוני OT נוטים לזלזל בסיכון של מתקפת סייבר - 73% מה-CIOs וה-CISOs בארגונים אלה "בטוחים מאוד" שהארגונים שלהם לא יסבלו מפרצת OT ב-2022.
אחד הממצאים המפתיעים במחקר הוא שחלק ממקבלי ההחלטות בתחום אבטחת הסייבר, מודים שנפרצו אך באותה עת מכחישים שהם פגיעים. האמונה שהתשתית שלהם בטוחה — למרות הראיות המעידות על מצב הפוך — הובילה לאמצעי אבטחה לקויים בסביבת ה- OT.
"סביר לחשוב שמנהלי אבטחה יסיקו מסקנות מפגיעויות שהתגלו בתשתיות שלהם בעקבות פרצות אבטחה. למרבה הצער, רק כאשר מכונות ברצפת הייצור מפסיקות לעבוד או מתחילות לפעול בצורה מסוכנת, מה שעלול לעלות לחברה הון רב, מחלחלת ההבנה בארגון כי איחר לקריאת ההשכמה", אמר רון דוידסון, CTO וסגן נשיא למחקר ופיתוח, סקייבוקס.
הכחשה מוזרה לכאורה זו, מעלה את השאלה מדוע יש הבדל כזה בין המציאות לתפיסה לגבי אבטחת OT. לעתים קרובות הניתוק מתחיל ברמה התפקודית: חלק מבעלי התפקידים מסרבים להאמין שמערכות ה-OT שלהם פגיעות, בעוד שאחרים מאמינים שהפרצה הבאה מסתתרת מעבר לפינה.
על פי המחקר, 73% מה-CIOs ו-CISOs בארגוני OT בטוחים מאוד ברמת ההגנה של מערכת אבטחת ה-OT שלהם, לעומת 37% בלבד מקרב מנהלי המפעלים בתעשייה זאת שסבורים כך, כנראה מפני שיש להם יותר ניסיון ממקור ראשון עם ההשלכות המעשיות של התקפות סייבר.
סיבה נוספת לתחושת הביטחון הכוזבת של ארגוני OT היא שבחלק מהחברות חושבים שהוספת פתרונות אבטחה נוספים פשוט יעלימו את הבעיה. לאחר שנפרצו, אמרו מקבלי ההחלטות באבטחת ה-OT כי שתיים משלוש הפעולות המובילות שנקטו היו הגדלת תקציב אבטחת המידע ורכישת טכנולוגיה חדשה.
אולם, יותר שכבות טכנולוגיות יוצרות יותר בעיות נראות (ויזיביליות), ובמקרים מסוימים, חומות האש עצמן מגיעות עם פגיעויות מובנות. יתכן שאחת הסיבות הקריטיות ביותר להכחשה ארגונית של הסכנה, נובעת מהאמונה כי ציות לתקנות (compliance) הוא שווה-ערך לאבטחה.
המחקר מצא כי עמידה בתקנות ובדרישות הרגולציה עמדה בראש דאגתם של כל מקבלי ההחלטות ב- OT. קל להבין מדוע ציות לתקנות הוא נושא מטריד ביותר עבור מקבלי ההחלטות: כמות התקנות עצומה, הן משתנות לעתים קרובות וקשה לפרש אותן.
בסביבת OT, דרישות האבטחה והמתודולוגיות הן רבות, לדוגמה: דרישות תאימות ל-STIG, תאימות NERC CIP, עמידה במתודולוגיית FAIR, מודל CVAR (Cyber Value at Risk) ועוד.
בפרצות הקמעונאיות הגדולות מלפני כחצי עשור, מרבית הארגונים שהותקפו עמדו בתקן PCI DSS ובכל זאת ספגו פגיעה קשה ביותר. יש להבין כי עריכת ביקורת (audit) מספקת הערכה שנכונה לנקודת זמן מסוימת ומוגבלת ליחידה עסקית או לטכנולוגיה ספציפית, כך שאינה יכולה לכסות את כול הארגון. על כן, מי שמוביל את אבטחת הסייבר בארגון חייב ליישם תוכנית מקיפה הכוללת בקרות מתאימות בכל השכבות.
מיקוד המאמצים רק בתאימות לתקנות גורם להזנחת אזורים שנמצאים מחוץ לטווח זה ועדיין מהווים חלק ממשטח התקיפה של הארגון. תוקפים מכירים את הנטייה הזו ויבצעו את ההתקפות שלהם בהתאם. לכן, בעוד שמירה על תאימות היא חיונית, חשוב באותה מידה לנקוט בצעדים לחיזוק האבטחה מעבר למה שמחייבת הרגולציה.
"צוותי אבטחה הסבורים כי עמידה בדרישות תאימות כמו STIG או NERC CIP הצפון-אמריקאי, יהפכו אותם לבלתי חדירים לפריצות, יופתעו כאשר יותקפו. תאימות לתקנות, מעצם הגדרתה, היא מענה לצורכי האבטחה המינימליים. לכן, תשתית "תואמת" – ללא אבטחה גמישה יותר — עדיין יכולה להיות רגישה לפריצה", אמר דוידסון. "המחשבה שעמידה בתקני אבטחה ורגולציה היא 'כדור הכסף' שיבטיח הגנה מלאה על מערכות OT הינה מתכון לאסון".
02/02/22 10:36
7.18% of the views
מאת IsraelDefense
רשות המעברים במשרד הביטחון ומתאם פעולות הממשלה בשטחים מסכמים את שנת 2021. בשנת 2021 נרשמו במעבר ארז כ-88 אלף תנועות מהרצועה לישראל של סוחרים עזתים, גידול של 43% לעומת שנת 2020 צילום: משרד הביטחון בשנת 2021 נרשמו 13.5 מיליון תנועות במעברים של פלסטינים שנכנסו משטחי יהודה ושומרון לישראל בשנת 2021 לטובת עבודה, מסחר, טיפולים רפואיים וסיוע הומניטרי.
מדובר בגידול של 23% וממוצע של 60-70 אלף בני אדם שנכנסו לישראל דרך המעברים בכל יום. נוסף על-כך, במהלך שנת 2021 עברו דרך מעברי יהודה ושומרון של רשות המעברים היבשתיים במשרד הביטחון עשרות משלחות דיפלומטיות שתואמו ע"י היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים.
לצד גידול התנועות במעברים נרשמה גם עלייה חדה בהפרות הסדר במעברים: 170 אירועים, כמעט פי ארבעה מהתקופה המקבילה אשתקד. גידול נרשם גם בסיכול ניסיונות הברחה של אמל"ח חם (כלי נשק) וקר (סכינים ודוקרנים): 491 ניסיונות הברחה סוכלו בשנת 2021, למעלה מפי-2 מהתקופה המקבילה אשתקד.
כמו כן נרשמו 712 ניסיונות הסתננות לישראל בתיעוד מזויף (פי 2 ביחס לשנת 2020). כתוצאה מהעלייה באירועים הביטחוניים, שהגיעה לשיאה בפיגוע הדריסה במעבר תאנים, בחודש שעבר, בוצעו התאמות ועיבוי של אמצעי המיגון השונים.
בשנת 2021 נרשמו במעבר ארז כ-88 אלף תנועות מהרצועה לישראל של סוחרים עזתים, גידול של 43% לעומת שנת 2020, זאת, בין השאר עקב הגדלת מכסת הסוחרים שרשאים להיכנס לישראל. בתוך כך, בשנת 2021 הנפיקה היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים היתרי מסחר בישראל עבור כ-10,000 סוחרים עזתים, כאשר בשיא העומס בימי ראשון עוברים בממוצע 2,700 סוחרים דרך מעבר ארז.
במעבר הסחורות כרם שלום שבדרום רצועת עזה חלה בשנת 2021 עלייה של כ-30% בהיקף היבוא מרצועת עזה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד – כ-8,200 משאיות של סחורות נכנסו מרצועת עזה לישראל ולשטחי יהודה ושומרון. כמו כן, כ-104 אלף משאיות של סחורות, מזון, ציוד רפואי, דלקים וגז נכנסו בשנת 2021 מישראל לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום.
תנועת הסחורות בין ישראל לשטחי יהודה ושומרון גדלה ב-10%, כחצי מיליון תנועות משאיות, בעיקר בתחום האגרגטים וחומרי הבנייה מאיו"ש לישראל.
עקב התפרצות נגיף קורונה ברחבי העולם, הובילו אנשי יחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים יחד עם משרד הביטחון מבצע חיסונים רחב היקף לאוכלוסיית העובדים הפלסטינים תושבי יהודה ושומרון שנכנסים לעבודה בישראל. מעל 150 אלף פלסטינים חוסנו במסגרת המבצע במעברים – מה שתרם רבות למאבק הגלובלי למיגור התפרצות המגיפה והחזרה לחיים לצד הנגיף.
רשות המעברים היבשתיים במשרד הביטחון (רמי"ם) מפעילה 16 מעברים, 14 מהם באזור יהודה ושומרון ושניים (ארז וכרם שלום) בגבול עם רצועת עזה. רשות המעברים מפעילה שלושה סוגי מעברים: הולכי רכב, מעברי רכב ומעברי סחורות. בשנה החולפת פעלה רשות המעברים לשיפור וייעול השירות במעברים ובין השאר הרחיבה את מסלולי בידוק הסחורות והולכי הרגל והכניסה טכנולוגיות שקיצרו את זמני ההמתנה במעברים.
היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים השקיעה לרווחת כלל הציבור עשרות מיליוני שקלים בשנת 2021 בשיפוץ ושדרוג המעברים בשטחי יהודה ושומרון. זאת על מנת לאפשר לציבור מעבר נוח ומהיר יותר, תוך שיפור מתמיד של תשתיות בידוק ביטחוניות.
בנוסף, הורחב פרויקט (D2D (door to door– פרויקט אותו מוביל המנהל האזרחי יחד עם רמי"ם בשנים האחרונות. במסגרת הפרויקט מפעלים ביהודה ושומרון יכולים להעביר את סחורות על גבי משאיות לישראל - בתהליך קצר ומהיר, תוך שימוש בטכנולוגיות בידוק חדשניות במעברים. הפרויקט אשר מתרחב משנה לשנה, הגדיל וייעל באופן משמעותי את היקף הייצוא מיהודה ושומרון ובכך הביא לחיזוק הקשרים הכלכליים באזור, דבר אשר משפיע באופן ישיר על היציבות הביטחונית במרחב.