ראש הממשלה מגדלנה אנדרסון הודיעה שהוחלט לגרש משוודיה אדם המבוקש בטורקיה באשמת הונאה By U.S. Department of State from the United States. - Secretary Blinken Meets With Swedish Prime Minister Andersson, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=113399112 שוודיה הסכימה להיענות בחיוב לדרישות טורקיה שיאפשרו את קבלת שוודיה כחברה בנאט"ו. ראש הממשלה מגדלנה אנדרסון הודיעה שהוחלט לגרש משוודיה אדם המבוקש בטורקיה באשמת הונאה. "הגירוש ייעשה על פי החוק השוודי והבינלאומי", אמרה ראש ממשלת שוודיה. האיש שיגורש לפי דרישת טורקיה הוא אזרח טורקי, אוראן קאלה, שהוחזק בכלא שוודי מאז דצמבר 2021 כחשוד בהונאת כרטיסי אשראי . בחודש מאי הגישו שוודיה ופינלנד בקשות רשמיות להצטרף כחברות בנאט"ו אך אנקרה הציבה תנאים להסכמתה בהיותה חברה בברית. טורקיה הציבה דרישות גם בקשר לצורת הטיפול של שלטונות שוודיה בחברים במפלגת הכורדים PKK, מפלגה הנחשבת בטורקיה, בארה"ב ובאיחוד האירופי בארגון טרור.   

התוכנית הרובוטית מספקת פרספקטיבה מלאה של 360 מעלות לכלי הבלתי מאויש. הוא מצויד באלגוריתם למידת מכונה למעקב וזיהוי  עצמים בסביבתו הקרובה https://www.stratom.com/summit-off-road-autonomy-platform צבא ארה"ב חתם על חוזה עם חברת STRATOM לפיתוח וייצור כרב״מ שישמש מוקד אלקטרוני בשדה הקרב שיידע לזהות איומים סביבו כשהוא נע באופן אוטונומי בשדה קרב, בלי לסכן לוחמים.  הרובוט החדיש יכיל בתוכו מגוון חיישנים, מערכת מחשב, יכולת למידת מכונה לזיהוי עצמים בשטח, תקשורת לדיווח למפעילים הרחוקים מאחור על הממצאים סביב הרובוט בתנועתו לתוך שדה הקרב.   מרק גורדון, מנכ"ל חברת סטראטום, הסביר לדיפנס בלוג שהצבא אמור להציב את הרובוט באזורים שבהם נשקפת סכנה ללוחם אנושי. הרובוט בנוי בצורה מוקשחת כדי להגן על החיישנים, המחשבים והציוד האלקטרוני. בעזרת מערכת עיבוד נתונים יוכל הרובוט לזהות איומים בתנאי מזג אוויר גרועים. לחברת סטראטום יש ניסיון בפיתוח דורות קודמים של רובוטים לשדה הקרב עבור הצבא והמרינס. הרובוטים הצבאיים בנויים כך שהטיפול בהם קל ומינימלי, ההפעלה פשוטה, והיתרון הגדול הוא חיסכון בכוח אדם ובעלויות.   

ראש הממשלה יאיר לפיד, עם גיבוי כנראה של דדי, ראש המוסד, יצאו בכותרת מפוצצת: ״לראשונה בתולדות המוסד: שתי נשים מכהנות בתפקידי מפתח בכירים - ראש מערכת איראן וראש מנהלת המודיעין״. אם כבר עסקנינו בסוגיות מגדר במוסד, למה עד היום אף אשה לא ניהלה אותו?  ראש המוסד. צילום: רועי אברהם המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים מפרסם את דבר כניסתה לתפקיד של א', ראש מנהלת המודיעין בארגון (מקבילה לראש אמ"ן). לראשונה בתולדות המוסד מכהנת אישה בתפקיד זה. א' צמחה בשורות המוסד ומשרתת בליבת העשייה המודיעינית כ-20 שנים. בפועל, ראש מנהלת המודיעין מופקדת על גיבוש תמונת המודיעין האסטרטגית ברמה הלאומית בשורת נושאים, ובהם: הגרעין האיראני, טרור עולמי ונורמליזציה עם העולם הערבי. כמו כן, היא אחראית על המודיעין בכל מבצעי המוסד ומנהלת מאות רבות של עובדים במקצועות האיסוף, הניתוח והמחקר המודיעיני. המודיעין במוסד, המנוהל כיום באופן חסר תקדים ע"י שתי נשים, א' וסגניתה ה', נחשב כאחד מעוגני הליבה ומנועי הצמיחה של הארגון. א' שמונתה לאחרונה, מצטרפת לק', אשר מכהנת כראש מערכת איראן, זירת העיסוק המרכזית של הארגון.  ראש מערכת איראן אחראית על האסטרטגיה של המוסד בהתמודדות עם האיום האיראני על כל צורותיו ואחראית על הובלת המערכה השילובית של מבצעים, טכנולוגיה ומודיעין במוסד יחד עם צה"ל ועם כל זרועות הביטחון.  ק', שצמחה אף היא מהעשייה המודיעינית, מכהנת כיום באחד התפקידים הבכירים, המשמעותיים והמשפיעים ביותר במוסד. ראש המוסד דוד ברנע הדגיש כי "מרגע הכניסה בשערי הארגון קיים שוויון מלא בין נשים לגברים. נשים רבות מאוד משרתות בכל התפקידים המבצעיים, כלוחמות וכמפעילות סוכנים ומשתלבות בליבת העשייה המבצעית והמודיעינית בכישרון, במקצועיות ובתושיה. ״הדלת להתקדמות עד לדרגי הפיקוד הבכירים ביותר פתוחה לנשים ולגברים כאחד, על פי התאמתם וכישוריהם". עוד ברנע ציין כי "חשוב למוסד כגוף ביטחוני, העומד בחוד החנית של העשייה למען ביטחון המדינה, להעביר מסר לנשים על מרחב האפשרויות הבלתי מוגבל הפתוח בפניהן בארגון, ולהוות דוגמא לארגונים ביטחוניים אחרים בכל הקשור בשילוב נשים בתפקידי מפתח". דוגמא לכך היא מינויין של שתי נשים נוספות באחרונה לתפקידי סגניות ראש אגף. ה' מונתה לתפקיד סגנית ראש מנהלת המודיעין, וע' מונתה לתפקיד סגנית ראש אגף משאבי אנוש. בדרג הפיקוד הבכיר של המוסד, המכונה פורום ראשי אגפים, מכהנות כיום ארבע נשים. ייצוגן של נשים בדרג רח"ט במוסד (מקביל לתא"ל) גדל אף הוא בעקביות בשנים האחרונות. א', רח"טית באחד מגופי הטכנולוגיה, שקיבלה את פרס בטחון ישראל בטקס שנערך לפני כחודשיים אמרה בטקס: "אני מנצלת במה מכובדת זו כדי לקרוא לנשים לפעול למימוש הפוטנציאל וההשפעה שלהן במערכת הביטחון ובכלל היחידות הקרביות או הטכנולוגיות בפרט, כדי להמשיך דרך זו ולהטביע את חותמן." יודגש כי התפקיד הבכיר ביותר במוסד שאויש ע"י אישה היה לפני כ-30 שנה, כשעליזה מגן כיהנה בתפקיד המשנה לראש המוסד. מאז מונו מספר נשים לתפקידים בכירים בפורום ראשי האגפים, אך מעולם בתולדות הארגון לא הגיעו נשים לעמוד בראשות מערכת איראן ובראשות מנהלת המודיעין.

תחזית דירוג האשראי של החברה ל-ilAA+/Positive על פי חברת דירוג האשראי מעלות S&P | הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2022 הסתכם בכ-51 מיליון דולר (כ-4.4% מהמכירות) מימין: ערן אנצי'קבסקי, סמנכ"ל הכספים | עמיר פרץ - יו״ר החברה | בועז לוי - מנכ״ל החברה התעשייה האווירית לישראל בע"מ, הפועלת בשוק הביטחוני ובשוק התעופה, פרסמה היום את דוחותיה הכספיים המאוחדים לחציון ולרבעון שהסתיימו ביום 30 ביוני 2022.  מכירות החברה בחציון הראשון של שנת 2022 צמחו והסתכמו בכ-2,359 מיליון דולר, בהשוואה לכ-2,164 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-9%. הגידול במכירות נובע בעיקר בשל גידול במכירות של חטיבת מערכות טילים וחלל ושל חטיבת תעופה. נתח המכירות של החטיבות הצבאיות בחציון הראשון של שנת 2022 עלה בכ-5% לכ-1,989 מיליון דולר, בהשוואה לכ-1,887 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-102 מיליון דולר. נתח המכירות של חטיבת תעופה בחציון הראשון של שנת 2022 עלה לכ-645 מיליון דולר, בהשוואה לכ-566 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. מכירות החברה ברבעון השני של שנת 2022 הסתכמו בכ-1,159 מיליון דולר, בהשוואה לכ-1,149 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-0.9%. הגידול במכירות נובע בעיקר בשל גידול במכירות של חטיבת מערכות טילים וחלל. נתח המכירות של החטיבות הצבאיות ברבעון השני של שנת 2022 ירד בכ-1% לכ-959 מיליון דולר, בהשוואה לכ-973 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. נתח המכירות של חטיבת תעופה ברבעון השני של שנת 2022 ירד בכ-3% לכ-320 מיליון דולר, בהשוואה לכ-329 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. נתח המכירות לייצוא בחציון הראשון של שנת 2022 עמד על כ-71%, והסתכם בכ-1,684 מיליון דולר (כ-675 מיליון דולר המהווים כ-29% מהמכירות נמכרו בישראל), בהשוואה לכ-72% שהסתכמו לכ-1,562 מיליון דולר (כ-602 מיליון דולר המהווים כ-28% מהמכירות נמכרו בישראל), בתקופה המקבילה אשתקד.  נתח המכירות לייצוא ברבעון השני של שנת 2022 עמד על כ-73% והסתכם בכ-848 מיליון דולר (כ-311 מיליון דולר המהווים כ-27% נמכרו בישראל), בהשוואה לכ- 73% שהסתכמו לכ-840 מיליון דולר (כ-309 מיליון דולר המהווים כ-27% נמכרו בישראל) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי בחציון הראשון של שנת 2022 הסתכם בכ-427 מיליון דולר (כ-18% מהמכירות), בהשוואה לכ-351 מיליון דולר (כ-16% מהמכירות), בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון השני של שנת 2022 הסתכם בכ-214 מיליון דולר (כ-18% מהמכירות), בהשוואה לכ-185 מיליון דולר (כ-16% מהמכירות), ברבעון המקביל אשתקד.  הרווח הנקי בחציון הראשון של 2022 עלה בכ-29% לכ-129 מיליון דולר (כ-5.5% מהמכירות), בהשוואה לרווח נקי של כ-100 מיליון דולר (כ-4.6% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2022 הסתכם בכ-51 מיליון דולר (כ-4.4% מהמכירות), בהשוואה לרווח נקי של כ-58 מיליון דולר (כ-5% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הגולמי ברבעון השני לעומת הרבעון המקביל אשתקד נובעת מתשלום מיסים חד פעמי בגין רווחים שהופטרו בעבר ממס.  

לא הדרגה אלא התפקוד עושים את האדם. לגנרל יש תנאי פתיחה טובים לפתוח קריירה פוליטית. אך יש הבדל בין פיקוד צבאי לניהול אנשים בפוליטיקה ובעסקים. הגלוריפיקציה של הצבא חוטאת לעיתים בהערכת פוליטיקאים  תמונה: קובי גדעון - לע״מ  לחזור מאה פעמים על הקביעה המזלזלת והפוגענית שראש הממשלה יאיר לפיד היה בעברו "רק כתב 'במחנה'" ורק רב"ט, זו התבטאות המעידה על בורות ורשעות. כי הנה הרב"ט עמד בראש ממשלה במבצע צבאי שכולם משבחים. לצידו היו שר ביטחון ורמטכ"ל, שניהם גנרלים, אבל בכל מבצע צבאי שמעבר לגבולות המדינה יש החלטות שרק ראש הממשלה מקבל ומאשר. והרב"ט קיבל החלטות. קצין ופוליטיקאי ייאמר בתחילת הדברים: אין שום קשר בין כשרונו, כישוריו וביצועיו של גנרל בעת שירותו הצבאי לבין ביצועיו כפוליטיקאי, כח"כ, כשר או כראש ממשלה. הצבא והפוליטיקה, ההירארכיה הצבאית והזירה המדינית, פוליטית, מפלגתית ופרלמנטרית שונים ושונות אלו מאלו. כללי התפקוד, וגם כללי השרידות, בשני העולמות הללו שונים בתכלית. מסקנה: מידת ההצלחה של גנרל בדימוס בפוליטיקה קשורה לא בעברו הצבאי אלא באישיותו, בכישוריו ובכישרונותיו, ביכולות הביצוע והשליטה שלו. הדוגמאות בארץ, וגם בעולם, רבות. הן מעידות על כך שהיו גנרלים מצויינים בצבא שנכשלו בפוליטיקה כשלון חרוץ, והיו חיילים או קצינים זוטרים שעשו חיל כמדינאים. היו קציני מיל. שעשו חיל בניהול מדינה, והיו פוליטיקאים ומדינאים מפורסמים ומעולים שלא שרתו יום אחד בצבא.  רק להזכיר: דוד בן גוריון לא שירת בצבא. שמעון פרס לא שירת בצבא. מנחם בגין היה חייל בצבא הפולני. הארי ס. טרומן היה מפקד סוללת תותחים במלחמת העולם הראשונה, וכנשיא ארה"ב קיבל את אחת ההחלטות הגורליות בהיסטוריה – הטלת פצצת אטום על יפן. גלוריפיקציה של הצבא ביטוי הזלזול בלפיד בגלל דרגת רב"ט נובע מהתופעה הישראלית של גלוריפיקציה של כל מה שקשור לצבא, לדרגות, למדים, לשרות הקרבי. אנו עם שהולך למילואים ושולח את בניו ובנותיו לשנות שירות חובה לפי החוק. אידאלים של בני נוער רבים הם לשרת ביחידה קרבית או היום ב-8200, אבל העיקר 'לתרום', ושיהיה 'שרות משמעותי'. אפילו השפה העברית שאנו מדברים בה רווייה בביטויים צה"ליים. עברית-צה"לית. 'מתחת לאלונקה', פז"ם ו'לשכב על הגדר'. תולדותינו מוכיחים שאין בהכרח קורלציה בין הדרגה והתפקיד הצבאי של האיש לבין הקריירה הפוליטית שלו באזרחות. אהוד ברק היה לוחם מעוטר, מפקד סיירת מטכ"ל, רמטכ"ל, שקיבל כראש ממשלה החלטה גורלית אדירה להוציא את צה"ל מלבנון מיד, אך ממשלתו לא החזיקה מעמד. לאריק שרון היתה קריירה צבאית מזהירה וכראש ממשלה קיבל החלטה גורלית – ההתנתקות. כלומר, האיש ידע להתגבר על התנגדויות קשות, להחליט אפילו בניגוד להשקפת עולמו ולבצע עד הסוף את נמה שנראה לו כחיוני. האיש ידע פוליטיקה.   בממשלות ישראל לפני זמן לא רב שירתו שרים בעלי דרגות אלוף ותא"ל אך כשרים לא הרשימו בביצועים ובהישגים. בשמאל - יאיר גולן היה לוחם, מפקד וכמעט-רמטכ"ל וכיום נלחם על מקומו בצמרת מפלגה קטנה מרצ. בימין -  מתן כהנא היה אל"מ, קצין בסיירת מטכ"ל ואחרי כן טייס קרב ומפקד טייסת. היום הוא עדיין מחפש את מקומו מבין רסיסי מפלגות ימין. שני אלו, חרף עולמם הפוליטי ההפוך בתכלית, נראים כמועמדים מבטיחים לצמרת ניהול מדינה.    בנימין נתניהו ונפתלי בנט הגיעו לצמרת: היו לוחמים ומפקדים למופת ביחידות הקרביות ביותר, הגיעו לראשות הממשלה, אך בצבא היו "רק" סרנים, ולא גנרלים. פיקד. לא ניהל כלומר לא הדרגה אלא התפקוד עושים את האדם. לגנרל יש תנאי פתיחה טובים לפתוח קריירה פוליטית שכן פיקד על מאות אלפי בני אדם, קיבל החלטות של חיים ומוות והיה אחראי לביטחונה של מדינה שלמה ותושביה. אך יש הבדל בין 'פיקד' לבין 'ניהל'.  מאמר פה אחד של רמטכ"ל גנרל וצבא שלם סר לפקודתו. פוליטיקאי יכול לדבר, לבקש, לפעמים להתחנן שיקשיבו לו, שיבצעו את רעיונותיו. או שכן או שלו. פוליטיקאי עלול למצוא עצמו תלוי במעמדו באחרון חברי הכנסת יושבי הספסלים האחוריים שיצביעו-לא-יצביעו עבורו. הוא יתקל בקנוניות ברשתות החברתיות, בהכפשות ובשקרים. אולי יש נחשים במטכ"ל, אבל בפוליטיקה הם יותר ארסיים.    כמה מהגנרלים והקצינים הבכירים בדימוס עומדים עתה בפני בחירות מספר 5 תוך פחות משלוש שנים. הרושם, נכון לשבוע זה, הוא שהפוליטיקאים שלנו מכל המפלגות מוליכים את העם הזה לבחירות מספר 6. לנצח בבחירות בסיכום הזירה המפלגתית, רסיסי המפלגות והח"כים המתמודדים לבחירות בנובמבר יש לפנינו שני גושים גדולים -  ימין ומרכז-שמאל. כל אחד משני הגושים מורכב ממפלגות גדולות, בינוניות וקטנות. אין הבדלי השקפות עולם ענקיים בתוך הגושים. מנהיגי הגושים הללו רוצים לנצח בבחירות, להרכיב ממשלה. הם לא יצליחו אם לא יעשו מאמץ כביר בימים אלו להתאחד, לבוא לציבור עם שני גושים, אחד ימין ואחד מרכז-שמאל. נשמע דמיוני במציאות הישראלית הפלגנית הנוכחית, אך כך יעלה בידי אחד הגושים להרכיב ממשלה. איזה גוש ינצח? יחליט הבוחר. אם המשימה הקדושה של כל אחד משני הגושים היא להגיע לשלטון, חובה עליהם לאחד את כל הפרודות המרכיבות את הגושים כדי להביס את הגוש שכנגד. האם בשביל להפיל את גוש הימין לא יוכלו העבודה ומרץ להתאחד ולהציע לציבור מפלגת מרכז-שמאל אחת גדולה? האם בשביל להפיל את המרכז-שמאל לא יוכלו סמוטריץ ובן גביר להופיע כמפלגה אחת?.  נכון להיום אנו עדים למריבות פנים-מפלגתיות וסיעתיות, פנים-גושיות, חילוקי דעות על מה שנראה כזוטות, משחקי חשבונאות קטנוניים: מי במקום 3 או 5, מי תשוריין במקום  7, למה אני רק במקום השלישי ולמה ההוא מסנן אותי. משחקים כאלו מקרבים את הגוש שמנגד אל הרכבת ממשלה.  יש עוד זמן להשקיע את כל המאמצים והמשאבים באיחוד המפלגות בגושים ולהתייצב בפני הציבור מאוחדים. אם הדבר יצליח, והספק רב, אולי תהיה זו הקדמה למימוש עתידי של חזון שינוי משטר בישראל, כדי שביום מן הימים נהיה כדמוקרטיות הגדולות ארה"ב, בריטניה ואחרות: שתים-שלוש-ארבע מפלגות גדולות, ולא יותר.  זה בימים אלו מבחן חכמת הפוליטיקאים: לדחוס לתוך גושים גדולים את מגוון השקפות העולם, הדעות, הרצונות והחלומות. זה צו השעה, אחרת אנו קרבים לבחירות מספר 6. 

השיגור אתמול הגיע אחרי שכוחות צבא של ארה"ב וקוריאה הדרומית פתחו בתמרונים צבאיים http://www.rodong.rep.kp/en/index.php?strPageID=SF01_02_02&newsID=2022-0... קוריאה הצפונית שיגרה אתמול שני טילי שיוט לראשונה מאז חודש ינואר, כך הודיע אמש משרד ההגנה של קוריאה הדרומית בסיאול. הטילים שוגרו מאתר אונצ'ון שבמחוז פיוניאנג הבירה לכיוון ממערב. פקיד ממשל בסיאול אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP ששלטונות ארה"ב וקוריאה הדרומית עוקבים אחר השיגור. בשנה האחרונה ביצעה פיוניאנג מספר שיא של ניסויים מסוגים שונים, וושינגטון וסיאול הזהירו שהמשטר בקוריאה הצפונית מתכנן לבצע ניסוי גרעיני שביעי במספר. השיגור אתמול הגיע אחרי שכוחות צבא של ארה"ב וקוריאה הדרומית פתחו בתמרונים צבאיים אחרי שנתיים שבהן בוטלו התמרונים השנתיים בגלל הקורונה.   

משרד התקשורת קיבל החלטות שעתידות להאיץ את פיתוח שוק שירותי הדור-5 בישראל, בעיקר בתחום העסקי. הספקיות צפויות להתנגד בשל תחרות בשירותים הכי מכניסים בשוק זה. מצד שני, עד היום, הספקיות לא עשו כלום כדי לקדם את השוק  צילום: עמי רוחקס דומבה בישראל אין דור-5 אמיתי. כתבתי על כך בעבר. הסיבה העיקרית לכך שזה יקר. השקעה בליבת דור-5 אמורה לעלות לחברת סלולר 20 מליוני שח וצפונה מכך. זאת, בשעה שחברות הסלולר חוו שנים של דעיכה פיננסית בשל ירידה בעלויות חבילות הסלולר. לאחרונה הראו חברות הסלולר סימני התאוששות, אך הן עדיין אינן משקיעות בדור-5. מעדיפות להגדיל רווחים.  את משרד התקשורת זה עצבן, והוא יצא בשלוש הכרזות שצפויות לטלטל את שוק הסלולר הישראלי בשנים הקרובות. א: מאפשר שיתוף פאסיבי כולל אנטנות של מגדלי סלולר. ב: מאפשר מכירת תדרים גם למי שאינו ספק תקשורת. ג: מאפשר הקמת אנטנות אקטיביות קטנות על ידי יזמים פרטיים והשכרתן לחברות סלולר.  שיתוף פאסיבי כולל אנטנות בעולם הסלולר ישנם מודלים שונים לפריסת אתרי סלולר (מגדלים שעליהם תולים את האנטנות והרדיו). בהפשטה. חברת סלולר יכולה לבנות בעצמה אתר או לחלוק אתר עם חברה מתחרה. כאשר חולקים אתר, אפשר לחלוק את התשתיות הפסיביות בלבד (ללא החלקים הקורנים כמו אנטנות) ואפשר לחלוק גם את התשתיות האקטיביות.  בישראל, אין שיתוף אקטיבי מלא בתצורת MOCN (כל רכיבי הרשת משותפים פרט לליבה), אלא יש שיתוף פאסיבי ״מורחב״ כולל אנטנות. בשיתוף כזה כלל הרכיבים באתר סלולרי יכולים להיות משותפים, פרט למרכיבי הרדיו והתדרים. אם מדובר באנטנה פאסיבית (ללא רדיו מובנה), מספר ספקים יכולים לחבר לאותה אנטנה את רכיבי הרדיו שלהם ולחסוך צורך בעוד אנטנות על אותו תורן.  יש דוגמאות לשיתוף פאסיבי של אתרי סלולר (CMG ו-PHI), אך אלו דרשו אישור מיוחד של משרד התקשורת. המשרד ביקש מהחברות המשתפות להקים חברה חדשה, נפרדת, בבעלות שתיהן, שתהיה אמונה רק על בניית ותפעול אתרי הסלולר. כך המשרד התמודד עם החשש לשיתוף מידע עסקי בין שני ספקי סלולר.  כעת, המשרד מתיר לחברות לשתף תשתיות פאסיביות באתרי סלולר ללא צורך להקים חברה מיוחדת. כלומר, בתרחיש היפותטי, נניח לסלקום יש אתר במרכז תל אביב, היא יכולה לשתף בו את פלאפון ופרטנר, וכך, במקום שכל ספק יקים אתר משלו, כולם משתמשים באותו אתר וחוסכים.  על פי הערכות, אחת הנפגעות העיקריות מהחלטה זו של המשרד היא חברת מגדלי תקשורת (אלומה). החברה הייתה בין החלוצות במשק הישראלי להציע מודל של השכרת אתרים סלולריים למפעילים. במקום שהספק יצטרך להתמודד עם הקמת אתר, כולל ביורוקרטיה מסובכת, מגדלי תקשורת הקימה אתר והשכירה אותו בתשלום חודשי או שנתי לספק. כעת, המודל הזה צפוי להיות מאותגר, היות ושיתוף פאסיבי יקטין את הביקוש לאתרי סלולר. בעיקר מחוץ לאזורי ביקוש, שם מלכתחילה לספקים לא היה אינטרס להכנס לבנייה ותחזוקת אתרים. באזורי ביקוש הספקים מתנהלים עצמאית.  כמה שיתוף פאסיבי יתיר המשרד? זו שאלה פתוחה. המשרד בעיקר מוטרד מיתירות ושרידות תשתית הסלולר הפאסיבית. אם כל שלוש הספקים ישתפו תשתיות ב-100 אחוז, אין יתירות בעת מלחמה או חירום. כרגע המשרד אינו מגביל וכל חצי שנה הספקים יצטרכו לדווח למשרד אודות השיתוף הפאסיבי. אילו אתרים שותפו, מה שותף, איך שותף וכו׳. הדיווח החצי שנתי יאפשר למשרד לנווט בהתאם את שרידות התשתיות הפאסיביות.  מכירת תדרים למי שאינו ספק תקשורת  האפשרות של יזם, שאינו ספק תקשורת, לרכוש תדרים, תאפשר לו להקים רשת פרטית משלו, עצמאית לגמרי, בתא שטח נתון. נניח, מפעל, בית חולים, אצטדיון וכו׳. רשת פרטית זו תאפשר לו לחבר סנסורים שונים, כולל IOT, ולהציע שירותים המבוססים עליהם בתוך תא השטח הנתון.  עבור ספקי הסלולר הגדולים, המשמעות היא עוד תחרות על נתחי שוק. אם עד היום אותו יזם היה צריך לקנות ״פרוסה״ של רשת הספק, ובכך להיות כפוף לרצון הספק, מהיום הוא לא תלוי בספק.  עבור חברות אינטגרציה מדובר בפתרון עדיף על תשתיות WIFI. חברות כמו בינת, יוכלו לקנות תדרים ולספק למפעלים, בתי חולים ועוד סוגי עסקים, רשת דור-5 פרטית. מפעל עם רובוטים שעד היום התמודד עם ניתוקי תקשורת לרובוטים שלו, יוכל להזמין מהאינגרטור שסיפק לו WIFI, רשת דור-5 פרטית. מעבר לשיפור במאפייני רשת התקשורת, ניתן להוסיף לרשת כזו רבדים נוספים כמו אבטחת מידע משופרת ועוד.  כלומר, שוק דור-5 עסקי שהיה נחלתן הבלעדית של ספקיות התקשורת, נפתח לחברות פרטיות, כולל חברות אינטגרציה. היות והצפי הוא שהמגזר העסקי מהווה את מנוע ההכנסות העיקרי מדור-5, מדובר באצבע בעין לספקיות. המשרד מאלץ אותן להתחרות בנתח השוק הכי כדאי בכלכלת הדור-5.  כאמור, אי אפשר להאשים את המשרד. הוא ניסה לגרום לספקיות לפתח את שוק הדור-5 בישראל עם השקעה של מאות מליוני ש״ח בפריסת אתרים לכיסוי ראשוני. ומה קרה? כל ספק פרס 250 אתרים, קיבל את הסבסוד היחסי, וזהו. המהלך הזה לא גרר המשך השקעה עצמית בליבה הציבורית של הרשת או בפתרונות Network slicing. ספקיות הסלולר העדיפו להתייעל ולגרוף עוד רווחים לאחר שנים קשות, במקום להשקיע חזרה בתשתיות דור-5.  יאמר לזכותן של הספקיות מצד שני, כי המשרד אילץ אותן להשקיע בפריסת סיבים ופינוי רשתות דור-3. המתח הזה בין הצדדים הביא לכך שבפועל, תשתיות דור-5 בישראל נשארו מאחור בגלל העדר השקעה. המשרד היה יכול לא לעשות כלום או לאלץ תחרות. הוא בחר בחלופה השנייה.  הקמת אנטנות קטנות על ידי יזמים פרטיים האפשרות להקים אנטנות אקטיביות קטנות לטובת דור-5, על ידי יזמים פרטיים, מתחברת לאפשרות של יזם פרטי לקנות תדרים. אם הוא יכול להקים אנטנות לבד ולספק תקשורת בתדרים שלו, הוא יכול להתחרות מול ספק גדול בשוק העסקי. איפה שנמצא הכסף הגדול של שוק הדור-5.  בנוסף, יזמים פרטיים יוכלו לפרוס אנטנות קטנות באזורי ביקוש, ולהציע אותן כשירות לספקיות הסלולר. תדרי דור-5, בגיגות, אינם מתפשטים למרחקים גדולים והם פחות חודרי מכשולים. זו הסיבה שבשביל אספקת תקשורת סלולרית דור-5 ברוחבי פס גדולים (גיגה נניח), יש צורך בהרבה אנטנות ובפיזור שלהן בתא שטח נתון.  בהיבט אנטנות קטנות של יזמים פרטיים, ספק הסלולר יוכל להשתמש בכאלו כדי לעבות את הרשת שלו, אך לא במקומה. חובת הפריסה הארצית נשארת בתנאי הרישיון. אחד הרעיונות המסדרים הוא שאם לספק א׳ יהיה רוחב פס של גיגה בדור-5 בתל אביב, ולמתחרה שלו רק 500 מגה, הצרכן יעדיף את ספק א׳. כדי להשיג כזה רוחב פס הספק יצטרך הרבה אנטנות בתל אביב ולכן יחפש אנטנות להשכיר. במילים אחרות, הצרכן הסופי ידחוף שימוש באנטנות קטנות.  הספקים יתנגדו?  מצד אחד, ספקי התקשורת ירוויחו הון מקיטון הוצאות תפעול הרשת בעקבות האפשרות לשיתוף תשתיות. מצד שני, הם צפויים להפסיד פוטנציאל הכנסות בפתרונות לשוק העסקי, היות ותפתח תחרות מצד יזמים, בעיקר חברות אינטגרציה על אותם לקוחות.  בנוסף, משרד התקשורת מתכוון לצאת במכרז תדרים חדש בדור-5, כאשר לפי הערכות, תנאי המכרז יחייבו את הספקים לשדרג את תשתית הרשת הציבורית לליבות דור-5 עצמאיות. ולא כמו היום שהן מספקות שירותי דור-4. כלומר, המשרד, כך לפי הערכות, ירצה שחלק מהכסף שהספקיות יחסכו בתפעול אתרי הסלולר, יושקע חזרה בליבת הרשת.  משחקי החתול-עכבר בין המשרד לספקיות אינם משהו חדש. כך זה עשרות שנים. שני הצדדים תלויים זה בזה ומפעילים מנופים. הספקיות ניסו לעכב חלק מהחלטות שפורסמו כעת, ללא הצלחה. בעתיד הקרוב, הן צפויות להקשות ככל הניתן על המשרד לתת תדרים למי שאינו מחזיק ברישיון מפעיל סלולרי.  ואפשר להבין אותן. המשרד ביד אחת טוען כי הכסף של דור-5 נמצא בשוק העסקי. ביד השנייה, הוא פותח את השוק הזה לתחרות ומקטין את פוטנציאל הרווח של הספקים. אז מדוע שהספק ישקיע בליבה ציבורית, אם פוגעים לו במנוע ההכנסות שאמור לממן את הליבה הזו?  המשרד מצידו, גם צודק. הוא נתן לספקים לפחות שנתיים להתכונן למוצרים ושירותים בדור-5 למגזר העסקי - וזה לא קרה. גם הליבות הציבוריות לא שודרגו, כי הספקים לא ראו הכנסה מדור-5. עבור המשרד הדרך היחידה ״לשבור״ את המעגל הזה, היא לפתוח את השוק לתחרות.  הספקיות מצידן יכולות לבקש מהמשרד גרייס של 2-3 שנים בצורת עיכוב מכירת תדרים למי שאינו ספק. כך הספקיות יוכלו לתפוס פוזיציה בשוק, לפני שהוא נפתח לתחרות. האם המשרד יתכופף? כפי שזה נראה כרגע, לא. המשרד נחוש לקדם תחרות בשוק השירותים העסקיים שיכולה להציע רשת דור-5.  עוד היבטים למשוואה הזו יכולים לכלול רכישת חברות אינטגרציה על ידי ספקי סלולר. בצורה כזו, ספק סלולר יוכל לקנות חברת אינטגרציה שכבר מחזיקה כמה מאות רשתות WIFI בשוק העסקי. רכישה כזו תאפשר המרת רשתות אלו לדור-5 בתצורה עצמאית. מספיק לספק סלולר להראות שהנה הוא מקים רשתות דור-5 פרטיות, כדי לתרום לערך המניה שלו.  היבט נוסף הוא הרצון של יזמים עסקיים להכנס לשוק שירות דור-5. השוק הישראלי יחסית קטן. אין בישראל הרבה מפעלים מבוססי רובוטים אוטומטיים ואין הרבה בתי חולים. אבל. ישראל יכולה לשמש יזם פרטי כ-POC. כלומר, מיישמים פרויקט בישראל ומוכרים אותו בעולם אחרי שיש הוכחה שהוא עובד.  לסיכום, כל המהלך של המשרד מבוסס על זה שיזמים ירצו להכנס לשוק שירותי ומוצרי דור-5 לעסקים. בלי יזמים שיתחרו בספקים הגדולים, שוק דור-5 בישראל ישאר בסטגנציה לעוד כמה שנים. 

״בכוונת משרד התקשורת לבצע תיקונים ברישיון החברה הנוגעים להיבטי ביטחון, לרבות עניינים הנוגעים לנושאי משרה ובעלי תפקידים בחברה ובנוגע להגבלת מעורבותם של גורמים מטעמה של הרוכשת בפעילות החברה בעניינים שלהם פוטנציאל של השפעה משמעותית על מתן השירותים לממשלה״ מנכ״ל חלל תקשורת, דן זיצ׳ק. צילום: חלל תקשורת לאחר מספר פעמים בהם סיכלו לחלל תקשורת הכנסת משקיע זר, פרסום מתחילת אוגוסט באתר הבורסה חושף כי משרד התקשורת אישר לחלל תקשורת למכור עד 20 אחוזים ממניותיה לחברת  4iG ההונגרית. לחברה ההונגרית לא תוקצה בעלות על חלל תקשורת.  ״בהתאם להתייחסות שהתקבלה ממשרד התקשורת, משרד התקשורת שוקל לאשר את מתווה העסקה בכפוף למספר תנאים, ביניהם כי לפני אישור העסקה ייחתם הסכם עקרונות מחייב בין החברה לבין משתמש ממשלתי ישראלי אשר יכלול התייחסות לתיאום השימושים ברשתות הלווייניות הישראליות הרשומות בנק ודות השמים 4W ו -65E בתדרים ובלוויינים עמוס 3 ועמוס 4 וכן בלווייני דרור״, נכתב בפרסום.  ״לאחר מכן ייחתם הסכם מפורט ומחייב לתיאום השימוש ברשתות, הלווייניות הישראליות הרשומות בנקודות שמיים אלו. תנאי נוסף שנקבע על ידי משרד התקשורת הוא שהחברה והן גורם מוסמך מטעם הרוכשת תעביר למשרד התקשורת מכתב ויתור על טענות משפטיות המכיר בסמכות משרד התקשורת בכל הקשור להפעלת רשתות לווין בנקודות השמים 4W ו 65E ולזכויות השימוש בהן.  ״כמו כן, בכוונת משרד התקשורת לבצע תיקונים ברישיון החברה הנוגעים להיבטי ביטחון, לרבות עניינים הנוגעים לנושאי משרה ובעלי תפקידים בחברה ובנוגע להגבלת מעורבותם של גורמים מטעמה של הרוכשת בפעילות החברה בעניינים שלהם פוטנציאל של השפעה משמעותית על מתן השירותים לממשלה. קבלת ההחלטה כפופה לאישור שר התקשורת או מי שהוא האציל לו את סמכותו.״  העסקה עם ההונגרים צפויה להקל על עומס החובות של החברה. רק לאחרונה דיווח גולן חזני (כלכליסט) כי החברה נקטה במה שהוא מכנה ״לוליינות פיננסית״. חזני כותב: ״החל מהדו"חות הקרובים, החברה תעבור לרישום לפי תקן 16 (IAS 16) שמאפשר לבצע רישום בשני אופנים – עלות או הערכה מחדש. חלל תקשורת בחרה באפשרות השנייה. ״למה חלל עושה את זה כעת? לחברה יש חוב של קרוב למיליארד שקל (270 מיליון דולר) למחזיקי האג"ח שלה. בקופה של חלל יש 80 מיליון דולר בלבד. סדרות האג"ח השונות של החברה נסחרות בתשואה דו־ספרתית, מה שמעיד על כך שהמשקיעים חוששים שיש סיכוי שהחברה לא תוכל לעמוד בפירעון החובות שלה. ״חלל תקשורת היתה אמורה להימכר לחברה ההונגרית IG-4, אבל משרד התקשורת עיכב את המכירה והיא לא תצא לפועל במתכונת המקורית שלה – והדבר הוא קריטי עבור המשך החיים של החברה.״  האישור החריג של משרד התקשורת למכירת מניות חלל תקשורת, תשתית הנחשבת קריטית למדינת ישראל, מגיע, ככל הנראה, על רקע מצב החובות של החברה. אם מדינת ישראל רוצה לשמר תשתית זו, היא צריכה להכניס יד לקופת האוצר או לאפשר לחברה למצוא משקיע חיצוני.  אם העסקה תצא לפועל, אחת השאלות הפתוחות היא כיצד ימדרו בחלל את ההונגרים מההפעלה הקשורה לגופי ממשל ישראלים.