כיצד האופוזיציה מבקרת הסכם שטרם ראתה? | מהצד השני: מוטב להימנע מאיומים, דברי רהב ומהצהרות לוחמניות של ראשי הביטחון שלנו | הציבור הישראלי יודע מה צפוי לו במקרה של התלקחות עם חיזבאללה בצפון https://www.energean.com/media/photo-library בין יום הכיפורים לסוכות קיבל נסראללה מתנה מבכירי מערכת הביטחון וצה"ל: סיכום מתומצת של תכנית הכוננות המבצעית לתקופה הקרובה: להתכונן להיערך לתרחיש של הסלמה. כוננות למלחמה באוויר, מפני כטמ"מים, מפני תקיפת מאגר כריש.  מה ששמענו השכם והערב מפי דוברי מערכת ביטחון וצה"ל: כוננות למלחמה בצפון, כוננות בים, באוויר, כוננות מכטמ"מים, להיערך לתרחיש של הסלמה בצפון, לתכנן מכת נגד "אם נידרש". 'האתגר האופרטיבי המיידי הגדול ביותר שלנו נמצא בגבולנו הצפון'.  פאניקה ישראלית  הדברים נכונים, ונסראללה מכיר היטב את החומר הזה. אבל מה התועלת בשפעת הדברת הביטחונית האינסופית המאיימת הזאת, שנשמעה השבוע, ועלולה להתפרש כפאניקה. ודווקא בימים אלו שיש אירועי טרור יומיומיים ביו"ש, ובזיכרון הקולקטיבי והאישי מטריד זיכרון יום השנה למלחמת יום הכיפורים ב-6 באוקטובר.  ועל מה מדובר? הסכם הגז עם לבנון הוא הסכם רב-רבדי ללא ספק מורכב: זה הסכם אזורי בין ישראל ללבנון, הסכם בינלאומי בין ישראל ללבנון במעורבות פעילה של ארה"ב וצרפת, הספונסרית הוותיקה של ביירות, וזה הסכם כספי-מסחרי בין חברות אנרג'יאן (כריש) ו-TOTAL הצרפתית (קאנה צידון) . המורכבות היא בכך שמדובר בהסכם שיש לו נגיעות רב-גוניות לקשרי ישראל-לבנון, למעמדו של ארגון חיזבאללה מול ישראל, מול לבנון, מול איראן. בתחילת השבוע נשמע נסראללה כאילו הסכים לתחילת ההסכם, אך בהמשך השבוע העלתה ממשלת לבנון סדרת דרישות חדשה, שאינן מתקבלות על דעת ישראל.  האם זה משבר? במידה מסויימת, שהרי כבר מדובר על דחייה "עד אחרי הבחירות". וזה בדיוק תפקידו של השליח האמריקני המיוחד עמוס הוכשטיין, הפועל בהשראתו ובשליחותו של הנשיא ביידן, שמאוד מעוניין שהסכם ייחתם והוא יוכל לסמן V על הנושא. יש לביידן עוד כמה צרות בעולם.  אין צורך להיות אסטרטג דגול כדי לקרוא ולהבין את המפה. בפשטות: ישראל מציעה קו גבול ימי X, לבנון מציעה קו גבול ימי Y. לכל אחת מהן אינטרסים שלה בתוואי קו הגבול הימי. הפתרון: יחלוקו, פשרה. וזה בדיוק תפקידו של עמוס הוכשטיין, להתוות בהסכמה קו גבול Z שיהיה מוסכם על הצדדים. לשם כך הוכשטיין מבצע שאטלים נוסח-קיסינג'ר בשעתו, אלא הפעם בקו וושינגטון-ירושלים-ביירות. מותר להמר שבסופו של דבר יימצא הסדר. אופוזיציה צועקת בינתיים מפגינה האופוזיציה את אחד ממופעיה המזיקים ביותר: תוקפים בשצף קצף הסכם שאיש מראשי האופוזיציה לא קרא את מלוא נוסחו וסעיפיו. איש עוד לא ראה הסכם, שעדיין איננו, וכולם ניזונים מהדלפות חלקיות ומגמתיות לפי רצון המדליף. אין זה נושא להתנגחות בין-מפלגתית אלא הסכם מדיני-כלכלי בעל חשיבות ראשונה במעלה. כיצד אפשר לתקוף, לבקר, לעקוץ ולדקור הסכם שלא קראת. מנין הטענה שממשלת לפיד "נכנעה". נכנעה למה ולמי, ועוד אין הסכם. מנין הטוענה ש"לפיד החזיר שטחים". מדובר בשטחי ים, לא בשטחי קרקעות יו"ש. מים כלכליים אינם תחום ריבונות. אלו רק מים בים התיכון. ונניח שבסופו של דבר יתברר שישראל מוותרת על פיסת ים כחלק מהסכם טוב לישראל. ישראל היא הגורם החזק באזור זה, בעוד לבנון היא כיום מדינה שבקושי קיימת כלכלית. אם מאגר גז יכול להושיע את המדינה ולשקם אותה, וזה הרי אינטרס ישראלי, כדי לבלום השתלטות עוד יותר מעמיקה של חיזבאללה על לבנון.  ישראל גם הגורם החזק צבאית באזור. במסגרת הדברת הביטחונית-צבאית הכללית שמענו עשרות פעמים מפי ראשי המדינה במדים ואזרחים את האיום כי במקרה של מתקפה רבתי של חיזבאללה תוטל האחריות על לבנון. אין מנהיגינו חוסכים ברמזים על פגיעה אנושה הצפוייה בתשתיות חיוניות של מדינת לבנון במקרה של התלקחות.  התלקחות פירושה סכנה של ירי אדיר ממדים של רבבות קנים משטחי לבנון-חיזבאללה אל ערי ישראל. הנה עוד סיבה לכך שישראל מעוניינת להגיע להסכם עם לבנון על התוויית קו הגבול הימי, כדי ששתי המדינות יוכלו להתחיל להוציא את הגז ממעמקי הים.  קיומם של כמה שדות ומאגרי גז בשטחי הים שבין שתי במדינות, פעולתן של אסדות ענקיות של חברות אנרגיה בינלאומיות – אלו עשויות להיות התחלות לקראת תהליך מדיני ישראל-לבנון. ואפילו, בעתיד הרחוק, תהליך שלום בין שתי המדינות השכנות. מצרים, ירדן, המפרציות, האמירויות, קצת סודן, אולי סעודיה – למה לא לבנון בהסכמי אברהם.  ביצה ישראלית אם יצלח התיווך של עמוס הוכשטיין והסכם ינוסח, למי במדינת ישראל הוא יוגש לאישור. לקבינט, לממשלה, לכנסת. ההיגיון הפשוט אומר שהסכם מסוג זה, שמשולבים בו היבטים אזוריים, בינלאומיים, כלכליים, מסחריים וביטחוניים, חייב לקבל את אישור ממשלת ישראל. זה הגוף הראוי לאישור ההסכם, גם אם זה יקרה בתקופת ממשלת מעבר.  אין שום סיבה שגם ממשלת מעבר תאשר הסכם מסוג זה, שנהפך מוויכוח על קו גבול ימי וצמח ל-ISSUE כמעט בינלאומי. היועצת המשפטית לממשלה היא המחליטה מה ראוי ומה לא ראוי שתחליט ממשלת מעבר. במקרה ההסכם עם לבנון אין להעלות על הדעת שממשלה כלשהי אחרי 1 בנובמבר תבטל הסכם בינלאומי בעל השלכות מדיניות-ביטחוניות וכלכליות כה משמעותיות.  הסכם עם לבנון בעניין פיתוח מאגרי הגז הוא אינטרס ישראלי. הוא פותח פתח להישגים מדיניים, ובמקביל יש בו סיכונים להתלקחות עם חיזבאללה. לכן ישראל, לבנון, ארה"ב וצרפת וחברות הגז חייבות לעשות כל מאמץ כדי להביא את הנושא לידי פתרון. הציבור הישראלי יודע מה צפוי לו במקרה של התלקחות עם חיזבאללה בצפון. גם שנמצא מעבר לגבול הצפוני, בלבנון, יודע במה ידובר. הממשלה בביירות, עד כמה שהיא מתנדנדת, לבטח מבינה רמזים.  מוטב להימנע מאיומים, מדברי רהב ומהצהרות לוחמניות של ראשי הביטחון שלנו. הסכם על שדות הגז עשוי להיות גורם מרתיע מול חיזבאללה, ובטהרן לא ישמחו כשיושג הסכם בין ישראל ללבנון על ניצול-שכנים של שדות גז סמוכים.  הציבור בישראל רוצה לראות את הגז נשאב ממעמקי כריש ואת הטוב שיופק ממאגרי הגז מופקד בקרן העושר המובטחת מהכנסות הגז, לטובת תושבי המדינה. בנורווגיה שינתה קרן העושר את פני המדינה למען תושביה ולרווחתם. הלוואי אצלנו. 

הדיונים בנושא יתקיימו השבוע במדריד, כך הודיעה שגרירת גרמניה | השבוע אישרה ממשלת ספרד טיוטת תקציב מדינה שנתי שבו יש עלייה בהוצאות ההגנה והביטחון Moncloa Palace/Fernando Calvo/Handout via REUTERS ספרד וגרמניה ידונו בתכניות להקמת מערך הגנ"א נגד טילים משותף לשתי המדינות, בהובלת גרמניה. הדיונים בנושא יתקיימו השבוע במדריד, כך הודיעה שגרירת גרמניה בספרד בראיון רדיו. אולם ממשלת ספרד הכחישה שעל הפרק בדיון השבוע נושא מערך הגנ"א מאוחד. השגרירה טוענת שדיונים בנושא כבר התקיימו בהשתתפות חברות בבריתצ נאט"ו. השגרירה אמרה לסוכנות רויטרס: ":הנושא בהחלט על הפרק".  הקנצלר אולף שולץ היה הראשון שהציע להקים מערך הגנ"א נגד טילים משותף, בנאום בפראג בקיץ. בספטמבר אמרה שרת ההגנה של גרמניה כריסטין למברכט שברלין שואפת לחתום על הסכמים עם חברות נאט"ו להקמת מערך הגנ"א, וגרמניה מחפשת שותפות לפרוייקט. השבוע אישרה ממשלת ספרד טיוטת תקציב מדינה שנתי שבו יש עלייה בהוצאות ההגנה והביטחון "כדי לעמוד בדרישות של נאט"ו מחברות הברית".   

צרפת קראה לאזרחיה לעזוב מייד את איראן כדי לא להסתכן במעצרים REUTERS/Henry Nicholls מחלקת המדינה של ארה"ב הודיעה שארה"ב מקיימת מגעים עם בעלות ברית ושותפות בדרכי התגובה לטיפול האלים של שלטונות איראן במפגינים ובמפגינות ברחבי המדינה, שם מגיע מספר ההרוגים ליותר ממאה. צרפת קראה לאזרחיה לעזוב מייד את איראן כדי לא להסתכן במעצרים. דובר מחלקת המדינה וודנט פאטל אמר שעל פי המידע שבידי ארה"ב מספר ההרוגים עלה על 100 כתוצאה מירי של המשטרה אל קבוצות מפגינים בכמה מקומות באיראן.  משרד החוץ הצרפתי הודיע באתר שלו כי כל אזרחי צרפת, כולל בעלי אזרחות כפולה, צפוי לסכמה של מעצר ומשפטו כוזב, ועל כן נקראים צרפתים לצאת מאיראן מיד.   

הדיונים בנושא יתקיימו השבוע במדריד, כך הודיעה שגרירת גרמניה | השבוע אישרה ממשלת ספרד טיוטת תקציב מדינה שנתי שבו יש עלייה בהוצאות ההגנה והביטחון Moncloa Palace/Fernando Calvo/Handout via REUTERS ספרד וגרמניה ידונו בתכניות להקמת מערך הגנ"א נגד טילים משותף לשתי המדינות, בהובלת גרמניה. הדיונים בנושא יתקיימו השבוע במדריד, כך הודיעה שגרירת גרמניה בספרד בראיון רדיו. אולם ממשלת ספרד הכחישה שעל הפרק בדיון השבוע נושא מערך הגנ"א מאוחד. השגרירה טוענת שדיונים בנושא כבר התקיימו בהשתתפות חברות בבריתצ נאט"ו. השגרירה אמרה לסוכנות רויטרס: ":הנושא בהחלט על הפרק".  הקנצלר אולף שולץ היה הראשון שהציע להקים מערך הגנ"א נגד טילים משותף, בנאום בפראג בקיץ. בספטמבר אמרה שרת ההגנה של גרמניה כריסטין למברכט שברלין שואפת לחתום על הסכמים עם חברות נאט"ו להקמת מערך הגנ"א, וגרמניה מחפשת שותפות לפרוייקט. השבוע אישרה ממשלת ספרד טיוטת תקציב מדינה שנתי שבו יש עלייה בהוצאות ההגנה והביטחון "כדי לעמוד בדרישות של נאט"ו מחברות הברית".